לדלג לתוכן

דעה קדומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דיעה קדומה)

דעה קדומה היא עמדה נלמדת, לרוב שלילית, כלפי נושא מטרה כלשהו, עוד בטרם התקיימה עמו אינטראקציה חברתית, כל זאת על סמך השתייכותו החברתית של הפרט. בעוד שסטריאוטיפ הוא הכללה נמהרת הנוגעת למאפיינים של קבוצה חברתית, והדבקת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה איתה האדם בא במגע, דעות קדומות נוגעות ליסוד הנפשי שבחוויה זו. מדובר, לרוב, ברגשות שליליים כלפי קבוצה חברתית וכל מי שחבר בה.

ההגדרה הקלאסית של "דעה קדומה" מקורה בעבודתו של גורדון אולפורט, "טבעה של דעה קדומה", משנת 1954. לפי גורדון, יש לדעה קדומה שני מרכיבים, יחס ואמונה, והיא באה לידי ביטוי ברמות הולכות וגדלות של אינטנסיביות: לשון הרע, הימנעות, אפליה, אלימות והרס פיזיים (ראו סולם אולפורט).

דעות קדומות הן לעיתים קרובות לא רציונליות ואינן מבוססות על עובדות.

הן מלוות פעמים רבות ברגשות שליליים – פחד או חוסר נוחות כלפי מושא הדעה הקדומה. מחקרים בתחום זה מצביעים על כך שתגובות רגשיות חזקות יכולות לתרום להתמדה של דעות קדומות גם כאשר יש ראיות סותרות[1]

סטריאוטיפיזציה- תהליך הקצאת תכונות ואפיונים כלליים לכל חברי הקבוצה, ללא התחשבות במאפיינים אישיים של הפרטים[2].

חלוקה לקטגוריות- נטייה לחלק את החברה לקבוצות – לפי גזע, מגדר, דת או – ולהקנות לכל קבוצה גיל תכונות מובהקות. תהליך זה מקל על יצירת "אנחנו" ו-"הם", ובכך מעצים את תחושת ההבדל והניכור בין קבוצות שונות.

ביטויי אפליה- דעות קדומות באות לידי ביטוי לעיתים קרובות באפליה, כאשר אנשים או קבוצות מקבלים יחס שונה וחסר צדק על בסיס השתייכותם לקבוצה כלפיה מופנית הדעה הקדומה[3].

דעות קדומות יכולות להיות קשות לשינוי, אפילו כאשר הן מופרכות על ידי ראיות.

אנשים עם דעות קדומות נוטים לסנן מידע שאינו תואם את עמדותיהם, ולהעדיף מידע שמחזק את דעותיהם[4].

קשר בין עמדה פוליטית לבין דעה קדומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים פסיכולוגיים שהוצגו בינואר 2017 בכנס השנתי של "האגודה לפסיכולוגיה חברתית ולפסיכולוגיה של האישיות" (SPSP), הראו כי גם שמרנים וגם ליברלים לוקים במידה שווה בדעות קדומות כלפי בעלי השקפות אחרות[5].

בשנת 2016 התראיין ברדיו ד"ר ג'ון מייטון (John Mighton) וסיפר על ניסוי שבו הראו לשתי קבוצות נבדקים בעלי דעות פוליטיות מנוגדות שני סרטונים. בסרטון הראשון הם ראו אדם מהמפלגה שהם משויכים אליה כשהוא סותר את דברי עצמו, ובסרטון השני אדם מהמפלגה המנוגדת להם עושה זאת. ממצאי המחקר הראו כי שתי הקבוצות לא ראו את הכשל כשהיה מדובר בחבר המפלגה שהם השתייכו אליה, מה שהעיד על הטיה קוגניטיבית שקשורה לדעה הקדומה שיש להם על המפלגה האחרת[6].[דרושה הבהרה]

דעה קדומה במרחב הווירטואלי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות ההדדיות שבין המרחב הווירטואלי לבין שיח ציבורי והתנהגות חברתית הולכות וגדלות.[7] ההתנהגות החברתית מושפעת בין היתר על ידי נטיות אימפולסיביות וקישורים אסוציאטיביים, כגון סטריאוטיפים, ולכן עלולה להוביל להתנהגות מפלה, באופן לא מכוון.[8] כיום כנורמה חברתית, מקובל להוציא את הדעות הקדומות מהתרבות ומהחברה, אך למרות זאת עדיין ניתן לראות אותן כחלק מהנוף. דעה קדומה, שלעיתים מובילה להתנהגות אימפולסיבית, עלולה להתבטא בדרכים שונות, למשל הימנעות ושמירת מרחק. מכיוון שההתנהגות האימפולסיבית של בני האדם אינה מבדילה בין המציאות למרחב הווירטואלי, הדעות הקדומות עלולות לעצב את שני המרחבים.[8]

מספר מחקרים עסקו בנושא, לדוגמה מחקרם של דוטש וויגבולדוס, שפורסם בשנת 2008,[8] אשר התנהל במרחב הווירטואלי באמצעות אוואטרים בעלי צבעי עור שונים. במחקר זה הוכח כי הדעה הקדומה שברה את ההפרדה בין המציאות למרחב הווירטואלי והשפיעה על המשתמשים. המשתתפים במחקר היו מודעים לכך שהאוואטרים הם וירטואליים, אך עדיין מבלי כוונה התנהגותם הושפעה מהאימפולסיביות הנובעת מדעה קדומה, והם שמרו על מרחק רב יותר מהאווטארים הכהים, לעומת מאלה הבהירים. על כן, לנוכח קישורים אסוציאטיביים לא מכוונים, דעות קדומות עלולות לזלוג מהמציאות למרחב הווירטואלי, ולהפך.[8] בהמשך לכך, גורמים קיצוניים עלולים לנצל זאת ולקדם דעות קדומות והתנהגות מפלה במרחב הווירטואלי,[7] דבר שעלול להשפיע על המציאות, השיח הציבורי ועל החברה.

גורמים הקשורים בפרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אישיות סמכותנית - אנשים עם נטייה לסמכותנות גבוהה נוטים להזדהות בחוזקה עם קבוצות, לציית לסמכויות, להיות לא סובלניים כלפי מי שאינו מתאים לנורמות הקבוצתיות, ולהיות בעלי דעות קדומות כלפי קבוצות אחרות. עם זאת, הקשר בין סמכותנות לדעות קדומות הוא מתון ולא חזק כפי שסברו בעבר. בנוסף, מחקרים מראים שאנשים סמכותיים עשויים להיות תוקפניים כלפי מי שנתפס כמפר נורמות, אך לא בהכרח כלפי קבוצות אחרות באופן כללי.
  • מכוונות לשליטה חברתית - מושג המתואר בתאוריית השליטה החברתית כתכונה אישיותית המשקפת את מידת הצורך של האדם בארגון חברתי המבוסס על היררכיה קבוצתית והרצון לשוות לה ולעצמו מעמד של עליונות על פני קבוצת החוץ.[9]
  • אינטליגנציה- לא נמצא קשר ברור בין אינטליגנציה לדעות קדומות. מחקרים הראו שאין זה משנה אם מדובר באנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה או נמוכה, דעות קדומות יכולות להופיע בכל רמה.
  • השכלה- קיים קשר שלילי בין רמת השכלה לבין דעות קדומות. מחקרים מראים כי אנשים בעלי השכלה גבוהה יותר נוטים להיות עם פחות דעות קדומות. לממצא זה יכולים להיות כמה הסברים-על פי הסבר אחד, חינוך עשוי רק "ללטש" את הביטוי של דעות קדומות ולא בהכרח לשנות את הדעה עצמה. כלומר, אנשים משכילים עשויים להיות יותר מודעים למוסכמות חברתיות ולכן יביעו פחות דעות קדומות בגלוי, אך לא בהכרח יפנימו שינוי עמוק יותר. על פי הסבר נוסף חינוך מגביר את הסובלנות לכלפי האחר, דבר שעשוי להפחית דעות קדומות. לכן חינוך לסובלנות חשוב להפחתת דעות קדומות. כמו כן, ייתכן שאנשים משכילים נוטים להיות יותר "קוסמופוליטיים" וכך הם נוטים פחות לדעות קדומות.
  • דוגמטיות- נמצא קשר חיובי בין דוגמטיות לבין דעות קדומות. דוגמטיות מתייחסת לנוקשות המחשבתית ולנטייה להתנגד לרעיונות חדשים, כאשר מידע חדש מוערך בהתאם לסטנדרטים קיימים. אנשים עם דוגמטיות גבוהה נוטים לדחות קבוצות חיצוניות ולשמור על דעות קדומות.
  • דימוי עצמי- התוצאות בנוגע להשפעת הדימוי העצמי על דעות קדומות אינן חד משמעיות. מצד אחד נמצא במחקרים קשר בין דימוי עצמי נמוך לבין נטייה לדעות קדומות. ההסבר לכך הוא שאנשים עם דימוי עצמי נמוך עשויים להשתמש בדעות קדומות כדי להעלות את ההערכה העצמית שלהם על ידי השוואה שמפחיתה את ערך הקבוצות האחרות. אולם, מחקרים אחרים הראו כי ייתכן שאנשים בעלי דימוי עצמי גבוה יותר נוטים להפגין יותר הטיה בין קבוצות. ייתכן שהטיה זו נובעת מניסיון לשמר את דימוי עצמי גבוה.
  • עמדות דתיות- הקשר בין דתיות לדעות קדומות מורכב ולא חד משמעי. ישנם מחקרים המצביעים על כך שאנשים דתיים יותר נוטים להיות יותר בעלי דעות קדומות, אך יש גם מחקרים הסותרים זאת. הגישה המקובלת היא שסוג הדתיות משמעותי יותר מרמת הדתיות עצמה. דתיות חיצונית (extrinsic), שהיא דתיות שטחית המונעת מאינטרסים אישיים, נקשרה ליותר דעות קדומות. דתיות פנימית (intrinsic), שהיא דתיות עמוקה יותר המונעת מאמונה פנימית, נמצאה כקשורה לפחות דעות קדומות, אם כי גם כאן המחקרים אינם חד משמעיים[10].

גורמים קבוצתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תאוריות מסבירות את הגורמים לדעות קדומות תוך התייחסות להיבט הקבוצתי:

  • על פי תיאוריית התסכול-תוקפנות-העתקה, תוקפנות שלא יכולה להיות מופנית כלפי מקור התסכול, מועתקת לעתים קרובות כלפי קבוצות חלשות או מיעוטים. התאוריה מסבירה התפשטות דעות קדומות כקשורה לתוקפנות כלפי שעיר לעזאזל כלפי חברים בקבוצה, או כלפי קבוצות אחרות.
  • גישת הקונפליקט החברתי - גישה זו רואה בדעות הקדומות תוצר של מאבק אינטרסים בין קבוצות שונות. כאשר ישנם אינטרסים מנוגדים, מתפתחת עוינות בין הקבוצות והדעות הקדומות צפות ועולות.
  • על פי גישת החסך היחסי, כאשר ישנו פער בין רמת החיים של הפרט ובין רמת החיים לה הוא ראוי לדעתו, מתפתח חסך המייצר רגשות שליליים כלפי קבוצות אחרות. בעוד שנראה שתחושת חסך של הפרט לא מניעה התפתחות דעות קדומות, תחושת חסך קבוצתי מייצרת רגשות שליליים כלפי קבוצות אחרות.
  • תהליכים תפיסתיים כמו תפיסה של אינטרסים משותפים המתנגשים עם קבוצות אחרות, משפיעים על היווצרות דעות קדומות
  • קונפורמיות- לחץ חברתי לקונפורמיות, משחק תפקיד משמעותי בשמירה על דעות קדומות. מחקרים הראו שאנשים נוטים להתאים את דעותיהם והתנהגותם לנורמות של הקבוצה אליה הם משתייכים. כאשר דעות קדומות הן הנורמה, אנשים יתנהגו על פיהן, גם אם הם לא בהכרח מאמינים בהן באופן אישי
  • הטיות קוגנטיביות בהקשר לקבוצות- הטיית הייחוס האולטימטיבית, הכוללת ייחוס התנהגות חיובית של חברי קבוצה לא אהודה לגורמים חיצוניים, ואילו התנהגות שלילית של אותם חברים לגורמים פנימיים, משפיעה על דעות קדומות. יש נטייה לייחס תכונות שליליות לקבוצות חוץ, ולראות בהן "אחרות" וחשודות. דעות קדומות יכולות להתבסס על הפשטה יתרה של קבוצות אחרות, כך שכל חברי הקבוצה נתפסים כבעלי אותן תכונות שליליות.
  • אינטראקציה בתוך הקבוצה: האינטראקציות בין חברי הקבוצה, כמו גם אופי המנהיגות, יכולות להשפיע על התפתחות של דעות קדומות. למשל, מנהיג קבוצה שמעודד דעות קדומות עשוי להשפיע על חברי הקבוצה להחזיק בהן גם כן.
  • העדפת קבוצת הפנים- דעות קדומות מתפתחות מתוך תהליך של העדפת קבוצת הפנים על פני קבוצות חוץ. תהליך זה יכול להוביל ליחס שלילי כלפי קבוצות שונות. הצורך להגן על קבוצת הפנים מפני איומים נתפסים מחזק את הגיבוש הפנימי ואת הדעות הקדומות כלפי קבוצות חוץ

גורמים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נורמות חברתיות- דעות קדומות יכולות להתפתח ולהתקבע כנורמה תרבותית בתוך חברה או קבוצה. כאשר דעות קדומות הן נפוצות ומתקבלות בחברה, אנשים עשויים להרגיש לחץ חברתי להחזיק בדעות אלו. לחץ חברתי זה נקרא קונפורמיות נורמטיבית, והוא משפיע על התנהגותם ואמונותיהם של אנשים. כך, דעות קדומות יכולות להפוך לחלק מהתרבות, ולהיות מועברות מדור לדור בתהליך של סוציאליזציה.
  • זהות חברתית- תיאוריית הזהות החברתית גורסת כי אנשים מגדירים את עצמם גם במונחים של הקבוצות החברתיות אליהם הם משתייכים, וכי הם שואפים לשמור על זהות חברתית חיובית. במצבים של מתח בין קבוצות, אנשים עשויים להפגין הטיה לטובת הקבוצה שלהם (קבוצת הפנים) ולראות את קבוצת החוץ באופן שלילי. תהליך זה יכול לחזק דעות קדומות כלפי קבוצת החוץ. תיאוריה זו מבחינה בין תחרות חברתית על נושאים פסיכולוגיים כגון זהות חיובית וסטטוס קבוצתי לבין קונפליקטים על משאבים מוחשיים
  • קונפליקט בין קבוצות- קונפליקטים בין קבוצות על משאבים, כוח או מעמד חברתי יכולים להגביר דעות קדומות. תיאוריית הקונפליקט הריאליסטי מציעה כי תחרות בין קבוצות על משאבים מובילה לדעות קדומות. כאשר קבוצות מתחרות זו בזו, הן נוטות לפתח סטריאוטיפים שליליים אחת כלפי השנייה, ולהצדיק את פעולותיהן באמצעות דעות קדומות. גם כאשר קונפליקט אינו מבוסס על תחרות ישירה, אלא על מאבקי כוח, דעות קדומות יכולות להתפתח כדי להצדיק את עליונותה של קבוצה אחת על השנייה [10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Dovidio, J. F., & Gaertner, S. L., Aversive racism
  2. ^ Fiske, S. T., Stereotyping, prejudice, and discrimination
  3. ^ Wayback Machine, www.researchgate.net
  4. ^ W. J. H. Sprott, Gordon W. Allport, The Nature of Prejudice, The British Journal of Sociology 6, 1955-09, עמ' 290 doi: 10.2307/586958
  5. ^ דוד וינברג, ‏"שמאלנות וסובלנות: מילים נרדפות?", השילוח, 5, יולי 2017
  6. ^ The Discovery of the Heart, CBC News, ‏April 13, 2016
  7. ^ 1 2 Aimei Yang, Charles Self, Anti-Muslim prejudice in the virtual space: A case study of blog network structure and message features of the ‘Ground Zero mosque controversy’, Media, War & Conflict 8, 2015-04, עמ' 46–69 doi: 10.1177/1750635214541030
  8. ^ 1 2 3 4 Ron Dotsch, Daniël H.J. Wigboldus, Virtual prejudice, Journal of Experimental Social Psychology 44, 2008-07, עמ' 1194–1198 doi: 10.1016/j.jesp.2008.03.003
  9. ^ Jim Sidanius, Felicia Pratto, Social Dominance: An Intergroup Theory of Social Hierarchy and Oppression, Cambridge: Cambridge University Press, 1999, ISBN 978-0-521-80540-7
  10. ^ 1 2 John Duckitt, THE SOCIAL PSYCHOLOGY OF PREJUDICE