תיאוריית הקונפליקט הריאליסטי (RCT)
תאוריית הקונפליקט הריאליסטי (RCT), הידועה גם בתור תאוריית הקונפליקט הבין-קבוצתי הריאליסטי (RGCT), היא מודל פסיכולוגי חברתי המסביר סכסוכים בין קבוצות. התיאוריה מסבירה כיצד עוינות בין-קבוצתית יכולה להיווצר כתוצאה ממטרות סותרות ותחרות על משאבים מוגבלים קבוצות עשויות להיות בתחרות על מחסור אמיתי או נתפס במשאבים כגון כסף, כוח פוליטי, הגנה צבאית או מעמד חברתי.
תחושות טינה יכולות להתעורר במצב בו קבוצות רואות בתחרות על המשאבים משחק סכום אפס, שבו רק קבוצה אחת היא המנצחת (משיגה את המשאבים הדרושים או הרצויים) והשנייה מפסידה (לא מצליחה להשיג את המשאב המוגבל בגלל שהקבוצה ה"מנצחת" משיגה אותו לפניה).[1] התאוריה גם מציעה הסבר לדעות קדומות ואפליה כלפי קבוצת החוץ, הנלוות לעוינות הבין-קבוצתית. הרעיון של תחרות סכום אפס מיתרגם למחשבה כי רצון הקבוצה האחרת לזכות במשאבים קשור לרצון לפגוע בפרט ובקבוצתו. ייחוס הכוונות השליליות מוכלל לייחוס תכונות אופי שליליות לחברי קבוצת החוץ ולרצון להצר את צעדיהם.[2] האורך וחומרת הסכסוך מבוססים על הערך הנתפס והמחסור במשאב הנתון. לפי RCT, יחסים חיוביים יכולים להיות משוחזרים אם יש לקבוצות מטרות על (superordinate goals) (מטרות משותפות לקבוצות שניתן להשיגן רק על ידי שיתוף פעולה ביניהן).[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התיאוריה נקראה רשמית על ידי דונלד קמפבל, אך נוסחה על ידי אחרים מאז אמצע המאה ה-20. בשנות ה-60, התפתחה תיאוריה זו מההכרה של קמפבל בנטייתם של פסיכולוגים חברתיים לצמצם את כל ההתנהגות האנושית למטרות נהנתניות. קמפבל מתח ביקורת על פסיכולוגים כמו ג'ון טיבו, הרולד קלי וג'ורג' הומאנס, ששמו דגש על תיאוריות שמציבות את ההימנעות ממזון, מין וכאב כמרכזיים בכל התהליכים האנושיים. לפי קמפבל, הנחות נהנתנות אינן מסבירות בצורה מספקת יחסים בין קבוצות. הוא האמין שהתאורטיקנים של החליפין החברתי מפשטים יתר על המידה התנהגות אנושית, על ידי השוואה בין אינטראקציה בין אישית לבין התנהגות בעלי חיים.[4] בדומה לרעיונות של קמפבל, גם חוקרים אחרים החלו לזהות בעיה בהבנה הפסיכולוגית של התנהגות בין קבוצות. חוקרים אלה ציינו שלפני קמפבל, תאורטיקנים של חליפין חברתי התעלמו ממהות הפסיכולוגיה החברתית ומהחשיבות של חילופין בין קבוצות. בניגוד לתיאוריות קודמות, RCT לוקח בחשבון את מקורות הקונפליקט בין קבוצות, הכוללים מטרות לא תואמות ותחרות על משאבים מוגבלים.
מחקר מערת השודדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסוי מערת השודדים משנת 1954 (או מחקר מערת השודדים) שנעשה על ידי מוזאפר שריף וקרולין ווד שריף, מייצג את אחת ההדגמות הידועות ביותר של RCT. מחקרם שהתמקד בהתנהגות בין קבוצות, נערך במשך שלושה שבועות במחנה קיץ של 200 דונם בפארק הלאומי רוברס קייב, אוקלהומה. במחקר זה, החוקרים התחזו לעובדי הפארק, וצפו ב-22 נערים בני אחת-עשרה ושתים-עשרה שלא נפגשו קודם לכן ושהיה להם רקע דומה (כל נבדק היה ילד לבן בן אחת-עשרה עד שתים-עשרה עם אינטליגנציה ממוצעת עד מעט מעל הממוצע, מבית פרוטסטנטי בו יש שני הורים, ממעמד הביניים).[5]
הניסויים נערכו במסגרת פעילות ומשחקים קבועים במחנה. הניסוי חולק לשלושה שלבים. השלב הראשון נקרא "גיבוש בתוך קבוצה ". במהלכו שוכנו הבנים יחד עם הגעתם בבית קומתיים אחד גדול. הבנים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שוות פחות או יותר בגודלן. כל קבוצה לא הייתה מודעת לקיומה של הקבוצה השנייה. בשלב זה הבנים יצרו במהירות חברויות ספציפיות וזהויות קבוצתיות. במהלכו התפתחו מנהיגות, מבנה קבוצתי ונורמות חברתיות. השלב השני היה "שלב הקונפליקט", בו הקבוצות הוכנסו לתחרות ביניהן על ידי מתן משימות תחרותיות במשחקי מחנה שונים. הם התחרו על השטח ולזוכים הוענקו פרסים אישיים וקבוצתיים מוערכים. הדבר גרם לשתי הקבוצות לפתח עמדות והתנהגויות שליליות כלפי קבוצת החוץ. ההתנהגויות החלו בהתגרות וקריאת שמות כלפי חברי הקבוצה השנייה והסלימו להתנהגויות אלימות ותוקפניות עד שהחוקרים לאלצו להפריד ביניהם פיזית. לאחר השלב השני הייתה תקופת צינון בת יומיים במהלכה הבנים מנו מאפיינים של שתי הקבוצות. הבנים נטו לאפיין את קבוצת החוץ שלהם במונחים חיוביים מאוד, ואת קבוצת החוץ האחרת במונחים מאוד שליליים, כלומר פיתחו דעות קדומות כלפי חברי הקבוצה האחרת. השלב השלישי והאחרון היה "שלב האינטגרציה". בשלב זה החוקרים ניסו אמצעים שונים להפחתת האיבה וביטויי האלימות בין הקבוצות. מספר הזדמנויות מגע מתוכננות לא הובילו להפחתה ניכרת של המתיחות בין הקבוצות. במהלך שלב זה הופחתו המתחים בין הקבוצות באמצעות משימות מונעות עבודת צוות שדרשו שיתוף פעולה בין הקבוצות. לאחר מכן ארגנו החוקרים מספר תרחישים המציגים מטרות על שחברי שתי הקבוצות לא יכלו להתעלם מהם בקלות, אך השגתן הייתה מעבר למשאבים ולמאמצים של קבוצה אחת בלבד. תרחישים אלה הוצגו במיקום חדש כדי לעכב את היזכרות בחוויות מהשלב השני.[6] מטרות העל היו מטרות שדרשו יותר מקבוצה אחת להשגתן ושנועדו לספק צורך של שתי הקבוצות. לדוגמה פתרון לתקלה מדומה באספקת מים לכל המחנה, חילוץ משאית תקועה שסיפקה מזון למחנה ועוד. לאחר התערבויות אלה חל שיפור ניכר ביחסים בין הקבוצות.[6][7]
בני הזוג שריף הגיעו למספר מסקנות על סמך הניסוי בן שלושת השלבים במערת השודדים. מהמחקר, הם קבעו שמכיוון שנוצרו קבוצות שוות, הבדלים אינדיבידואליים אינם האחראים להופעת סכסוך בין הקבוצות. הם הסיקו מהניסויים שכאשר קבוצות תופסות שהן מתחרות על משאבים מוגבלים עלולות להתעורר בניהן עמדות עוינות ואגרסיביות. בני הזוג שריף ציינו כי תגובה בין קבוצתית עוינת מתעוררות כאשר קבוצות מתחרות על משאבים שרק קבוצה אחת יכולה להשיג. הקונפליקט ייווצר בין אם המשאב אכן מוגבל ובין אם הקבוצות רק תופסות אותו כמוגבל[8][9]. הם גם קבעו שמגע עם קבוצת חוץ אינו מספיק כשלעצמו כדי להפחית עמדות שליליות. לבסוף, הם הגיעו למסקנה שניתן לצמצם קונפליקט בין קבוצות ולשפר את היחסים ביניהן, על ידי קיום מטרות משותפות שאף קבוצה לא יכולה להשיג בעצמה. מטרות אלה מעודדות שיתוף פעולה ומאמצים משותפים.
ביקורת על מסקנות המחקר היא כי לא ניתן להסיק מקבוצה ספציפית של בנים לבנים בני 12 ממעמד הביניים, מסקנות כלליות יותר למשל על בנות, מבוגרים, כנופיות יריבות ועוד.[6]
לוטפי דיאב חזר על הניסוי עם 18 נערים מביירות. שתי הקבוצות שיצר כללו כל אחת 5 נוצרים ו-4 מוסלמים. עד מהרה פרצו מאבקים בין הקבוצות, לא בין הנוצרים למוסלמים אלא בין שתי הקבוצות שנוצרו בניסוי.[10]
הרחבות ויישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלכות על גיוון ואינטגרציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לורנס בובו רואה ב-RCT דרך להסביר עמדות שליליות כלפי אינטגרציה גזעית וכלפי מאמצים לקידום אינטגרציה. נתוני סקר לגבי עמדות הלבנים בנוגע להסעות לבתי ספר בשנות ה-70 הראו כי רוב הלבנים החזיקו בעמדות שליליות כלפי ניסיונות מחוזות בתי הספר לאינטגרציה באמצעות הסעות משותפות. בסקרים אלה עלתה תחושת איום שהייתה ללבנים כלפי האפרו-אמריקאים. בובו הסיק כי הרתיעה מאינטגרציה גזעית (racial integration) נבעה מתפיסה של שחורים כמהווים סכנה לאורח החיים, למטרות ולמשאבים, ולא כתוצאה מגזענות סמלית או עמדות קדומות שעוצבו במהלך הילדות. הוא ציין כי אתגרים למעמד הקבוצה חשובים באותה מידה כמו איומים אובייקטיביים ומיידיים לרווחה האישית[9]. תאוריית הקונפליקט הריאליסטי מתייחסת לקונפליקטים כנובעים מתחרות על משאבים מוגבלים. אם כוללים בכך גם תחרות על זהות חברתית וסטטוס ניתן למצוא בכך הסבר למצבים בהם קבוצות שונות מרגישות מאוימות על ידי השינוי בזהות החברתית ובסטטוס.[11][12]
RCT יכול להסביר אפליה נגד קבוצות אתניות וגזעיות שונות. בקהילות מעורבות, חברי קבוצות המיעוט יכולים להיתפס כמתחרים על ביטחון כלכלי, כוח ויוקרה עם קבוצת הרוב. דוגמה לכך מוצגת במחקרים בין-תרבותיים שקבעו כי אלימות בין קבוצות שונות מסלימה ביחס ישר למחסור במשאבים. כאשר התפיסה של הקבוצה היא כי המשאבים מוגבלים וזמינים רק להחזקה של קבוצה אחת, הדבר מוביל לניסיונות להסיר את מקור התחרות. קבוצות יכולות לנסות להסיר את התחרות איתן על ידי הגדלת היכולות של הקבוצה שלהן (למשל אימון מיומנויות), על ידי הפחתת יכולות התחרות של הקבוצה החיצונית (למשל על ידי הבעת עמדות שליליות או סנקציות והגבלות), או על ידי הפחתת הקרבה לקבוצה החיצונית (למשל מניעת גישה למהגרים).[13]
הרחבה לקבוצות לא שוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריית הקונפליקט הריאליסטי תיארה במקור רק את תוצאות התחרות בין שתי קבוצות בעלות מעמד שווה. ג'ון דאקט מציע להרחיב את התיאוריה כך שתכלול תחרות בין קבוצות בעלות מעמד לא שוויוני. כדי להדגים זאת, הוא יצר תוכנית של סוגי קונפליקט ריאליסטי עם קבוצות בעלות מעמד לא שוויוני.
דאקט הגיע למסקנה שיש לפחות שני סוגי עימות המבוססים על תחרות בין קבוצות עם קבוצה חיצונית. הראשון הוא "תחרות עם קבוצה שווה" והוא מוסבר על ידי תאוריית קונפליקט הריאליסטי. בסוג זה, קיים איום המוביל את חברי הקבוצה הפנימית לחוש עוינות כלפי הקבוצה החיצונית. האיום יכול להוביל לקונפליקט כאשר הקבוצה הפנימית מתמקדת ברכישת המשאב עליו יש איום. הסוג השני של קונפליקט הוא "שליטה בקבוצה החוץ על ידי הקבוצה הפנימית". זה מתרחש כאשר לקבוצת הפנים ולקבוצת החוץ אין מעמד שווה. אם מתרחשת שליטה, לקבוצה הכפופה יכולות להיות שתי תגובות אפשריות. האחת היא דיכוי יציב, ובה הקבוצה הכפופה מקבלת את עמדות הקבוצה השולטת בנושאים שנמצאים על סדר היום, ולעיתים אף את הערכים העמוקים יותר של הקבוצה השלטת, על מנת למנוע עימות עתידי. התגובה האפשרית השנייה היא דיכוי לא יציב. הדבר מתרחש כאשר הקבוצה הכפופה דוחה את המעמד הנמוך שנכפה עליה, ורואה בקבוצה השולטת גורם מדכא. במקרה זה יכולה הקבוצה הדומיננטית לראות את קריאת התיגר של הקבוצה הכפופה כמוצדקת או כלא מוצדקת. אם היא נתפסת כלא מוצדק, סביר להניח שהקבוצה הדומיננטית תגיב להתנגדות הקבוצה הכפופה בעוינות. אם התנגדות הכפופים נתפסת כמוצדקת, יינתן להם הכוח לדרוש שינוי. דוגמה לכך היא ההכרה הסופית בתנועת זכויות האזרח בשנות ה-60 בארצות הברית.[14]
הרחבה לאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר סכסוך קבוצתי מתרחב לאומות או שבטים, תורת המלכותיות טוענת שהסכנה הקולקטיבית מובילה את האזרחים להתחיל לחוש רגשות עזים של זהות לאומית או שבטית, להעדיף מערכת פוליטית חזקה והיררכית, לאמץ משמעת קפדנית וענישה על סטיה מהתלם, ולהביע שנאת זרים ומוסר דתי ומיני קפדני.[15]
יישומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרות על יושמו במספר ניסויים על מנת להפחית קונפליקט בין קבוצות.
כיתת פאזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אליוט ארונסון יישם את רעיון מטרות העל באוסטין, טקסס במהלך האינטגרציה בבתי הספר הציבוריים באוסטין.[16] ארונסון השתמש בפרויקטים קבוצתיים בכיתות בית ספר יסודי כדרך לגרום לילדים לבנים ושחורים לעבוד יחד ולהפחית את האפליה. ארונסון הורה למורים להקצות פרויקטים שניתן היה להשלים רק אם כולם בקבוצה ישתתפו, והמורים נתנו לחברי הקבוצה ציון. העובדה שילדים עבדו יחד והסתמכו אחד על השני בקבלת ציונים, טיפחה תלות הדדית חיובית והגברת החיבה בקרב הילדים השחורים והלבנים, כמו גם הפחתת בריונות ואפליה. בנוסף, הדבר שיפר את הביצועים של כל הילדים.
ארגונים עסקיים ומשא ומתן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלייק ומוטון יישמו מטרות על בסכסוכים בארגונים עסקיים.[17] הם מציינים שבהקשר עסקי, מטרות העל חייבות להיות אטרקטיביות עבור שני הצדדים בארגון או במסגרת המשא ומתן.[18] אם שני הצדדים אינם מעוניינים להשיג את מטרת העל או מאמינים שעדיף להם בלעדיה, הרי שלא יושג צמצום הסכסוך בין הקבוצות. בלייק ומוטון גם מציעים שמטרות העל יהיו לרוב תוצאה של מודל פתרון הבעיות הבין-קבוצתי שלהם.[19]
הסכסוך הישראלי-פלסטיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרברט קלמן יישם את הרעיון של מטרות על בסכסוך הישראלי-פלסטיני כדי לשפר את היחסים בין חברי שתי הקבוצות.[20] הוא יצר סדנאות לפתרון בעיות שבהן עודדו ישראלים ופלסטינים לפתור יחד את הבעיות שניתנו להם וכן ליצור אינטראקציה באווירה חיובית.[21] סדנאות אלו התמקדו לרוב בבעיות ספציפיות, כגון תיירות, פיתוח כלכלי או מסחר, מה שאיפשר לשתי הקבוצות למצוא פתרונות מעשיים וחיוביים לבעיות אלו ולשפר את היחסים בין הקבוצות.[22]
קבוצות כדורסל בין-גזעיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקלנדון ואיצן חקרו קבוצות כדורסל בין-גזעיות בשנות ה-70 ומצאו שבקבוצות שבהן התלות ההדדית של חברי קבוצה שחורים ולבנים הייתה גבוהה ושאחוז הזכייה בהן היה גבוה, היו פחות מקרים של עמדות אנטי-שחורות בקרב שחקנים לבנים והיה יותר רצון לאינטגרציה.[23]
השוואה לתיאוריות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימות תאוריות נוספות העוסקות בחקר יחסים בין קבוצות ומציעות זוויות שונות לבחינת המקורות של הסכסוך החברתי.
תיאורית הזהות החברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעוד שתאוריית הקונפליקט הריאליסטי מתמקדת במשאבים מוגבלים ובאופן שבו תחרות עליהם מובילה לעוינות בין קבוצות, תאוריית הזהות החברתית מתמקדת בתהליכים זהותיים ופסיכולוגיים של שיוך קבוצתי.
תאוריית הזהות החברתית מציעה שלא רק שאנשים מקטלגים את עצמם ואחרים באופן טבעי, אלא שהם מפיקים חלק מהזהות שלהם מהיותם חלק מקבוצה חברתית.[24] להיות חלק מקבוצה חברתית הוא מקור להערכה עצמית חיובית ומניע אנשים לחשוב על הקבוצה שלהם כטובה יותר מקבוצות אחרות. על פי גישה זו, אנשים מגדירים את עצמם לפי השתייכותם לקבוצות חברתיות ומפתחים הזדהות עם קבוצתם, מה שמוביל להעדפה של קבוצתם והפליה כלפי קבוצות אחרות גם ללא תחרות מוחשית על משאבים. לפי תאוריית הזהות החברתית, מטרות עילאיות מועילות רק במידה שהן מבליטה את הזהות העליונה. הזהות העליונה היא שחשובה לצמצום הקונפליקט הבין-קבוצתי, ולא המטרות כשלעצמן. אם ניתן להפוך את הזהות העליונה לבולטת ללא שימוש ביעדים, הרי שהמטרות עצמן אינן מסייעות לצמצום הקונפליקט.[25]
העובדה ששתי קבוצות פועלות יחד על מטרת על אחת, כפי שהתרחש בשלב השלישי של ניסוי מערת השודדים, הופכת את הזהות הקבוצתית של הקבוצה הגדולה לבולטת יותר.[26] מטרות העל גורמות לסבירות גבוהה יותר ששתי הקבוצות יראו את עצמן כחלק מקבוצה גדולה יותר שיש לה מטרה משותפת ולא כשתי קבוצות עצמאיות שנמצאות בקונפליקט זו עם זו.[27]עם זאת שמירת הזהות הייחודית של תתי הקבוצות, בשילוב עם התפיסה של קיום גורל משותף מטרות משותפות, נמצא כמקדם בצורה הטובה ביותר את מטרות העל.[28]
תאוריית הסיווג החברתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריית הסיווג החברתי מתמקדת אף היא בגורמים פסיכולוגיים וזהותיים. היא מציעה שאנשים מקטלגים את עצמם ואחרים לקבוצות באופן טבעי, גם כאשר אין מניע לעשות זאת.[29] התאוריה מתמקדת במתמקדת באופן שבו אנשים מחלקים את סביבתם לקטגוריות חברתיות, דבר שמשפיע על הדרך שבה הם תופסים את עצמם ואת האחרים. לפי גישה זו, עצם הסיווג לקבוצות מוביל להטיות קוגניטיביות, סטריאוטיפים ולעיתים אף לאפליה בין קבוצות. התאוריה תומכת ברעיון זה פרדיגמת הקבוצה המינימלית של טאג'פל,[30] שהראתה שיש אפליה בין קבוצות שנוצרו במהלך ניסוי, כלומר קבוצות שאין להן במשותף היסטוריה, עתיד, אינטראקציה או מוטיבציה. סיווג חברתי מצביע על כך שתחרות בין קבוצות עשויה להיות מאפיין של נטייה זו לקטגוריזציה ועלולה להתעורר גם ללא יעדי משחק סכום אפס. לפי הפרדיגמה של טאג'פל, אנשים יגיעו עד כדי פגיעה בקבוצה שלהם כדי לפגוע ביתר שאת בקבוצה השנייה. לפיכך, מטרות עילאיות עשויות שלא לפתור את כל צורות האפליה.
תאוריית המגע (Contact Theory)
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאוריית המגע מציעה גישה לפתרון קונפליקטים והפחתת עוינות בין קבוצות יריבות, באמצעות אינטראקציה ישירה ומובנית בין חברי הקבוצות. לפי גישה זו, מגע חיובי בין חברי קבוצות שונות בתנאים מתאימים (כגון שוויון מעמד, מטרה משותפת ותמיכה מוסדית) יכול להפחית סטריאוטיפים ולשפר יחסים בין-קבוצתיים. מחקרם של בני הזוג שריף על מטרות על, נתפס באופן כללי כהפרכה של היבטים מסוימים בתאוריית המגע,[30] הקובעת כי דעות קדומות ואפליה בין קבוצות קיימות במידה רבה עקב היעדר מגע ביניהן. חוסר מגע זה גורם לשני הצדדים לפתח תפיסות שגויות לגבי מי שהם לא מכירים ולפעול על פי אותן תפיסות מוטעות בדרכים מפלות. מחקרם של בני הזוג שריף הראה שמגע בין קבוצות אינו מספיק כדי לסלק דעות קדומות ואפליה, לפחות לא בסביבה תחרותית.[31] אם קבוצות מתחרות על אותם משאבים מוגבלים, הגדלת הקשר בין הקבוצות לא ישכנע את הקבוצות לראות אחת את השנייה בצורה חיובית יותר. במקום זאת, הם ימשיכו להפלות, כפי שעשו הנערים בקייטנות של שריף. זה נכון במיוחד כאשר הקבוצות הן במעמד לא שוויוני וקבוצה אחת יכולה לשלוט במשאבים ובכוח.
תאוריית האיום המשולב (Integrated threat theory)
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי תיאורית האיום המשולב, עוינות בין קבוצות נוצרת מתוך תפיסה של איום מצד קבוצה חיצונית, בין אם מדובר באיום ממשי (כגון תחרות כלכלית) ובין אם באיום סמלי (כגון איום על ערכים או זהות תרבותית). כדי לצמצם עוינות זו, יש להפחית תחושות איום באמצעות יצירת אינטראקציות חיוביות והדגשת הדמיון בין הקבוצות[32]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robert Kurzban, Review of Social Dominance: An Intergroup Theory of Social Hierarchy and Oppression, Political Psychology 22, 2001, עמ' 413–417
- ^ עירן הלפרין, אזהרת שוליים, כנרת זמורה
- ^ Sushree Sangeeta Mukhi, Bhupendra Bahadur Tiwari, Annu Kuriakose, From Downloads to Dollars: The Dominance of Active Users Over Downloads, doi.org, 2025-01-13
- ^ Donald T. Campbell, Robert A. LeVine, PSYCHOLOGICAL VS. SOCIOLOGICAL EXPLANATIONS OF ETHNOCENTRISM
- ^ Whitley, B. E., Jr. & Kite, M.E. (2010). The psychology of prejudice and discrimination (2e). Belmont, CA: Thomson-Wadsworth.
- ^ 1 2 3 Robbers Cave Experiment | Realistic Conflict Theory, 2023-09-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ מפת מושגים לנושא קונפליקטים, באתר Genially (באנגלית)
- ^ Sprouts (2023-02-09), Robbers Cave Experiment: Unmasking the Roots of Tribal Conflicts, נבדק ב-2025-02-09
- ^ 1 2 Lawrence Bobo, [https://scholar.harvard.edu/bobo/files/whitesop.pdf Whites' Opposition to Busing: Symbolic Racism or Realistic Group Conflict?]
- ^ David Berreby, Us and Them: Understanding Your Tribal Mind, Hutchinson, 2006-01, ISBN 978-0-09-180111-3
- ^ Anne S. Tsui, Charles A. O'Reilly 111, Terri D. Egan, [https://ideas.wharton.upenn.edu/wp-content/uploads/2018/07/Tsuietal1992.pdf Being Different: Relational Demography and Organizational Attachment]
- ^ Arthur P. Brief, Elizabeth E. Umphress, Joerg Dietz, John W. Burrows, Rebecca M. Butz, Lotte Scholten, Community Matters: Realistic Group Conflict Theory and the Impact of Diversity, Academy of Management Journal 48, 2005-10, עמ' 830–844 doi: 10.5465/amj.2005.18803925
- ^ Intergroup Competition and Attitudes Toward Immigrants and Immigration: An Instrumental Model of Group Conflict
- ^ Muzafer Sherif, In Common Predicament: Social Psychology of Intergroup Conflict and Cooperation, Houghton Mifflin, 1966. (באנגלית)
- ^ Fog, Agner (2017). Warlike and Peaceful Societies: The Interaction of Genes and Culture. Open Book Publishers. doi:10.11647/OBP.0128. ISBN 978-1-78374-403-9.
- ^ Aronson, Elliot, 1932- (2011). Cooperation in the classroom : the jigsaw method. Printer & Martin Ltd. ISBN 978-1-78066-292-3. OCLC 942711544.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Deutsch, Morton, 1920-2017. (1973). The resolution of conflict; constructive and destructive processes. New Haven: Yale University Press. ISBN 0-300-01683-2. OCLC 800748.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Rahim, Afzalur; Bonoma, Thomas V. (ביוני 1979). "Managing Organizational Conflict: A Model for Diagnosis and Intervention". Psychological Reports. 44 (3_suppl): 1323–1344. doi:10.2466/pr0.1979.44.3c.1323. ISSN 0033-2941.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Fisher, Ronald J. (1990). The Social Psychology of Intergroup and International Conflict Resolution. New York, NY: Springer New York. ISBN 978-1-4612-3288-9. OCLC 853258311.
- ^ Gergen, Kenneth J. (1999). An invitation to social construction. London: Sage. ISBN 0-8039-8376-X. OCLC 42800089.
- ^ Kelman, Herbert C. (1979-10-01). "An interactional approach to conflict resolution and its application to Israeli-Palestinian relations". International Interactions. 6 (2): 99–122. doi:10.1080/03050627908434527. ISSN 0305-0629.
- ^ Kelman, Herbert C.; Cohen, Stephen P. (ביוני 1976). "The Problem-Solving Workshop: A Social-Psychological Contribution to the Resolution of International Conflicts". Journal of Peace Research. 13 (2): 79–90. doi:10.1177/002234337601300201. ISSN 0022-3433.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ McClendon, McKee J. Interracial contact on collegiate basketball teams : a test of Sherif's theory of superordinate goals. OCLC 40807338.
- ^ Rabbie, Jacob M.; Schot, Jan C.; Visser, Lieuwe (1989). "Social identity theory: A conceptual and empirical critique from the perspective of a behavioural interaction model". European Journal of Social Psychology. 19 (3): 171–202. doi:10.1002/ejsp.2420190302. ISSN 1099-0992.
- ^ Brewer, Marilynn B. (2000), "Superordinate Goals versus Superordinate Identity as Bases of Intergroup Cooperation", Social Identity Processes: Trends in Theory and Research, London: SAGE Publications Ltd, pp. 118–132, doi:10.4135/9781446218617.n8, ISBN 9780761960867, נבדק ב-2019-11-25
- ^ Gaertner, Samuel L.; Dovidio, John F.; Banker, Brenda S.; Houlette, Missy; Johnson, Kelly M.; McGlynn, Elizabeth A. (2000). "Reducing intergroup conflict: From superordinate goals to decategorization, recategorization, and mutual differentiation". Group Dynamics: Theory, Research, and Practice. 4 (1): 98–114. doi:10.1037/1089-2699.4.1.98. ISSN 1930-7802.
- ^ Brewer, Mrilynn B. (ביוני 1996). "When contact is not enough: Social identity and intergroup cooperation". International Journal of Intercultural Relations. 20 (3–4): 291–303. doi:10.1016/0147-1767(96)00020-X.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Gaertner, Samuel L.; Dovidio, John F.; Banker, Brenda S.; Houlette, Missy; Johnson, Kelly M.; McGlynn, Elizabeth A. (2000). "Reducing intergroup conflict: From superordinate goals to decategorization, recategorization, and mutual differentiation". Group Dynamics: Theory, Research, and Practice. 4 (1): 98–114. doi:10.1037/1089-2699.4.1.98. ISSN 1930-7802.
- ^ Brewer, Marilynn (2007). "The social psychology of intergroup relations: Social categorization, ingroup bias, and outgroup prejudice". Social Psychology: Handbook of Basic Principles.
- ^ 1 2 Hogg, Michael A. (2013), "Intergroup Relations", in DeLamater, John; Ward, Amanda (eds.), Handbook of Social Psychology, Handbooks of Sociology and Social Research, Springer Netherlands, pp. 533–561, doi:10.1007/978-94-007-6772-0_18, ISBN 978-94-007-6772-0
- ^ Sherif, Muzafer (בינואר 1958). "Superordinate Goals in the Reduction of Intergroup Conflict". American Journal of Sociology. 63 (4): 349–356. doi:10.1086/222258. ISSN 0002-9602.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ {{{מחבר}}}, Handbook of Prejudice, Stereotyping, and Discrimination : 2nd Edition, Taylor & Francis, 2009-02-17 doi: 10.4324/9781841697772/handbook-prejudice-stereotyping-discrimination-todd-nelson