דורותה הושון
 | |
| לידה |
23 בדצמבר 1974 (בת 49) שולה, צרפת  |
|---|---|
| ענף מדעי |
זואולוגיה, ביולוגיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
Emmanuel J.P. Douzery |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב (1 באוקטובר 2003) |
| בן או בת זוג |
טל פופקו |
| מספר צאצאים |
4 |
  | |
דורותה הושון-פופקו (בצרפתית: Dorothée Huchon; נולדה ב-23 בדצמבר 1974) היא חוקרת אבולוציה מולקולארית ישראלית- צרפתייה. פרופסור מן המנין בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת האוסף המולקולרי במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט בתל אביב.
תחומי המחקר העיקריים של הושון-פופקו הם פילוגנטיקה, גנומיקה ואבולוציה מולקולרית (אנ'), תוך התמקדות במיקסוזואה, אצטלנים, ספוגיים ויונקים קטנים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דורותה הושון נולדה בעיר שולה בצרפת. אביה ברנרד הושון היה מנהל לענייני תרבות באוד ולאחר מכן סגן מנהל תרבות במועצה הכללית של בוש-דו-רון. אמה, פול מוטון, הייתה מורה ולאחר מכן מזכירה ראשית במועצה מקומית של מספר כפרים קטנים בצרפת.
הושון קרובה רחוקה של אדואר פיליפ ראש ממשלת צרפת לשעבר.
בגיל שש התגרשו הוריה והיא עברה עם אמה ושתי אחיותיה לכפר לאירייר, כפר קטנטן בדרום צרפת אשר מכיל שלוש שמורות טבע. מאחר שלא היה בית ספר תיכון בכפר, מגיל 12 למדה בפנימייה בנרבון שם סיימה בגרות בהצטיינות.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הושון למדה לתואר ראשון וללימודי המשך בביולוגיה, אקולוגיה ואבולוציה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת מונפלייה השנייה בצרפת (1995).
היא קיבלה תואר שני במגוון ביולוגי באוניברסיטת פריז-סאקלה בהצטיינות יתרה (1997).
בשנת 2000 קיבלה דוקטורט בפילוגנטיקה מולקולרית מהמכון למדעי האבולוציה של מונפלייה באוניברסיטת מונפלייה השנייה (צרפת). את הדוקטורט עשתה בהנחיית פרופסור עמנואל דוזרי ופרופסור פרנסואה קצפליס.
בשנת 2001 הייתה פוסט-דוקטורנטית במכון הטכנולוגי של טוקיו, יוקוהמה, יפן. שם עסקה בפענוח היחסים האבולוציוניים של מכרסמים באמצעות שימוש ברטרופוזונים של SINE בניהולו של פרופ' נוריהירו אוקאדה.
בשנת 2002 הייתה פוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת המדינה של פלורידה, טלהסי, ארצות הברית. המחקר עסק בחקר מכרסמים ממשפחת האוגריים בניהולו של ד"ר סקוט סטפן.
באקדמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2003 התקבלה כחברת סגל בדרגת מרצה בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2008 קיבלה קביעות ודרגת מרצה בכירה.
בשנת 2010 ביצעה מחקר במרכז הלאומי לסינתזה אבולוציונית (NESCent), בדורהאם, צפון קרוליינה, ארצות הברית.
ב-2013 הפככה לפרופסור חבר וב-2021 פרופסור מן המניין בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2016 ו-2022 שימשה מרצה אורחת בשנת שבתון במחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת אורגון, אורגון, ארצות הברית.
הושון-פופקו היא אוצרת של האוסף המולקולארי של מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט.
מחקריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר מחקרה עוסק בהבנה טובה יותר של היחסים האבולוציוניים בין בעלי חיים. היא חקרה קבוצות בעלי חיים שונות: מכרסמים, ספוגיים, מיקסוזואה ואיצטלנים.
בתואר השני, בדוקטורט ובשני הפוסט דוקטורטים שעשתה חקרה הושון-פופקו מכרסמים. כשהגיעה לישראל המשיכה את מחקריה בתחום פילוגנזה של מכרסמים. היא הייתה חלק ממחקר על מין חדש של מכרסם בשם חולדת לאוס. מכרסם זה נמצא בשנת 2005 במדינת לאוס שבדרום-מזרח אסיה. אף על פי שמין זה מכונה "חולדה", פרופסור הושון גילתה כי מין זה התפצל משרקן ולא מחולדות. מחקרה התפרסם בשנת 2007 בכתב העת היוקרתי PNAS.[1][2][3]
ב-2015 הובילה מחקר בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קנזס, מהרווארד, מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית שבאילת וממכון CNRS שבצרפת. במחקר התגלה כי טפיל מיקרוסקופי בשם מיקסוזואה שחי בדגים הוא בעל חיים שקרוב אבולוציונית למדוזות" המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי PNAS.[4][5][6]
ב-2020 גילתה כי מין אחד של המיקסוזואה, Henneguya salminicola, הנמצא על השריר של דג הסלמון אינו נושם חמצן.[7][8][9]התגלית עוררה הדים ברחבי העולם, כי הייתה זו הפעם הראשונה שהתגלה בעל חיים שאינו נושם חמצן. הממצא פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS).[10][11][12][13]
ב-2020 הייתה מעורבת במחקר, בהובלת פרופ' עודד רכבי, שחקר את המאפיינים הגנטיים של העורות עליהם נכתבו מגילות קומראן וזאת על מנת להבדיל בין סוגי המגילות השונות. במחקר גילו שכל המגילות נכתבו על עור של כבשה.[14][15]
במקביל, בשיתוף פעולה פרופסור נועה שנקר היא עוסקת בזיהוי מולקולרי של המינים השונים של איצטלנים.[16]
ב-2021 הייתה מעורבת במחקר בהובלת פרופסור נועה שנקר שגילתה שאחד מסוגי האיצטלן, מהמין Polycarpa mytiligera, שהוא מין יחידאי נפוץ במפרץ אילת, מסוגל לחדש את כל איבריו: אם מחלקים אותו, אפילו לשלושה חלקים, כל חלק יודע לשחזר את כל מערכות הגוף החסרות תוך זמן קצר. הגילוי שמין זה יכול לשקם באופן מלא את מערכת העצבים המרכזית שלו תוך מספר ימים, הוביל לקו מחקר חדש ללימוד למידה ואחסון זיכרון במערכת מודלים של מיתרניים קדומים.[17][18][19]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופסור הושון-פופקו נשואה מ-2001 לפרופסור טל פופקו, ביולוג חישובי אותו פגשה בכנס ביוון ב-1998. לזוג ארבעה ילדים והם מתגוררים בתל אביב.
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמה כונתה תולעת בשם Coeloplana huchonae (אנ') תולעת קטנטנה עם נקודות ורודות ממשפחת המסרקנים.
מבחר פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Shenkar N., Koplovitz G., Dray L., Gissi C. & Huchon D. (2016) Back to solitude: solving the phylogenetic position of the Diazonidae using molecular and developmental characters. Molecular Phylogenetics and Evolution. 100:51-56
- Huchon D., Szitenberg A., Shefer S., Ilan M. & Feldstein T. (2015) Mitochondrial Group I and Group II introns in the sponge orders Agelasida and Axinellida. BMC Evolutionary Biology. 15:278
- Chang S. E., Neuhof M., Rubinstein N. D., Diamant A., Philippe H., Huchon D. & Cartwright P. (2015) Genomic insights into the evolutionary origin of Myxozoa within Cnidaria. Proceedings of the National Academy of Sciences USA. 112:14912–14917
- Ashkenazy H., Cohen O., Pupko T. & Huchon D. (2014) Indel reliability in indel-based phylogenetic inference. Genome Biology and Evolution. 6:3199–3209
- Shpirer E., Chang S., Diamant A., Rubinstein N., Cartwright P. & Huchon D. (2014) Diversity and evolution of מיקסוזואה minicollagens and nematogalectins. BMC Evolutionary Biology. 14:205
- Rubinstein N. D., Feldstein T., Shenkar N., Botero-Castro F., Griggio F., Mastrotorato F., Delsuc F., Douzery E. J. P., Gissi C. & Huchon D. (2013) Deep sequencing of mixed total DNA without barcodes allows efficient assembly of highly plastic ascidian mitochondrial genomes. Genome Biology and Evolution. 5:1185–1199
- Churakov G., Sadasivuni M.K., Rosenbloom K., Huchon D., Brosius J. & Schmitz J. (2010) Rodent evolution: back to the root. Molecular Biology and Evolution. 27:1315-1326
- Belinky F., Cohen O. & Huchon D. (2010) Large-scale parsimony analysis of metazoan indels in protein-coding genes. Molecular Biology and Evolution. 27:441–451
- Blanga-Kanfi S., Miranda H., Penn O., Pupko T., DeBry R.W. & Huchon D. (2009) Rodent phylogeny revised: analysis of six nuclear genes from all major rodent clades. BMC Evolutionary Biology. 9:71
- Huchon D., Chevret P., Jordan U., Kilpatrick W. C., Ranwez V., Jenkins P. D., Brosius J. & Schmitz J. (2007) Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil. Proceedings of the National Academy of Sciences USA. 104:7495–7499
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דורותה הושון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- דורותה הושון, באתר ResearchGate
- דורותה הושון, באתר גוגל סקולר
- דורותה הושון, באתר Academia.edu
- דורותה הושון-פופקו, באתר אוניברסיטת תל אביב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Dorothée Huchon, Pascale Chevret, Ursula Jordan, C. William Kilpatrick, Vincent Ranwez, Paulina D. Jenkins, Jürgen Brosius, Jürgen Schmitz, Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 104, 2007-05-01, עמ' 7495–7499 doi: 10.1073/pnas.0701289104
- ^ Dorothée Huchon, Pascale Chevret, Ursula Jordan, C. William Kilpatrick, Vincent Ranwez, Paulina D. Jenkins, Jürgen Brosius, Jürgen Schmitz, Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil, Proceedings of the National Academy of Sciences 104, 2007-05, עמ' 7495–7499 doi: 10.1073/pnas.0701289104
- ^
- author.fullName}, Genes reveal rock rat's African roots, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
- ^ מהו בעל חיים? תגלית חדשה מאוניברסיטת תל-אביב עשויה לשנות את ההגדרות הבסיסיות ביותר, באתר www.tau.ac.il
- ^ E. Sally Chang, Moran Neuhof, Nimrod D. Rubinstein, Arik Diamant, Hervé Philippe, Dorothée Huchon, Paulyn Cartwright, Genomic insights into the evolutionary origin of Myxozoa within Cnidaria, Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America 112, 2015-12-01, עמ' 14912–14917 doi: 10.1073/pnas.1511468112
- ^ "Microscopic Parasitic Jellyfish Defy Everything We Know, Astonish Israeli Scientists". Haaretz (באנגלית). נבדק ב-2023-10-10.
- ^
אסף רונאל, היצור הזה נראה כמו זרעון של חייזר, ויש לו יכולת חייזרית, באתר הארץ, 25 בפברואר 2020
- ^ Dayana Yahalomi, Stephen D. Atkinson, Moran Neuhof, E. Sally Chang, Hervé Philippe, Paulyn Cartwright, Jerri L. Bartholomew, Dorothée Huchon, A cnidarian parasite of salmon (Myxozoa: Henneguya) lacks a mitochondrial genome, Proceedings of the National Academy of Sciences 117, 2020-03-10, עמ' 5358–5363 doi: 10.1073/pnas.1909907117
- ^ PTI, Scientists discover animal that doesn't need oxygen to survive, Deccan Herald (באנגלית)
- ^ Creature that doesn’t need oxygen for survival, www.thehitavada.com (באנגלית)
- ^ Scientists Discover First-Ever Animal That Doesn't Breathe, International Business Times, 2020-02-25 (באנגלית אמריקאית)
- ^ David Aaro, Scientists discover first animal that can survive without oxygen, Fox News, 2020-02-27 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Jeff Parsons, Scientists accidentally discover animal that doesn't breathe oxygen, Metro, 2020-02-26 (באנגלית)
- ^ איתי בלומנטל, נחשף פאזל המגילות הגנוזות בעזרת DNA מחיות, באתר ynet, 2 ביוני 2020
- ^ Illuminating genetic mysteries of the dead sea scrolls, scholar.google.co.il
- ^ Sue Surkes, Invasion of the sea squirt could threaten Eilat coral reef, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Tal Gordon, Arnav Kumar Upadhyay, Lucia Manni, Dorothée Huchon, Noa Shenkar, And Then There Were Three…: Extreme Regeneration Ability of the Solitary Chordate Polycarpa mytiligera, Frontiers in Cell and Developmental Biology 9, 2021 doi: 10.3389/fcell.2021.652466/full
- ^ אוניברסיטת תל אביב, בעל חיים שמסוגל לחדש את כל האיברים שלו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים, באתר הידען, 2021-05-01
- ^ יונתן קפשוק, תגלית מפתיעה: בעל חיים שמחדש את כל איבריו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים, באתר מאקו, 21 באפריל 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|