דוכסות קרניולה
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | דוכסות במסגרת המונרכיה ההבסבורגית | ||
| שפה נפוצה |
סלובנית גרמנית | ||
| עיר בירה | ליובליאנה (לייבך) | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | הקמת הדוכסות | ||
| תאריך | 1364 | ||
| פירוק | ביטול המונרכיה האוסטרו-הונגרית | ||
| תאריך | 1918 | ||
| ישות קודמת | מרקיזות קרניולה | ||
| ישות יורשת |
 מדינת הסלובנים, הקרואטים והסרבים | ||
| שטח בעבר | 9,956 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה בעבר | 530.000 (נכון ל־1914) | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות רומית-קתולית | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | פלורין | ||
  | |||
דוכסות קרניולה (בסלובנית: Vojvodina Kranjska, בגרמנית: Herzogtum Krain) הייתה נחלה קיסרית באימפריה הרומית הקדושה ומאוחר יותר באימפריה ההבסבורגית על גלגוליה. היא הוקמה בשנת 1364 תחת שלטון שושלת הבסבורג על שטח המרקה הפרנקית המזרחית של קרניולה. כנחלה תורשתית של בני הבסבורג הפכה הדוכסות בשנת 1804 לחלק מהאימפריה האוסטרית. בשנים 1804–1849 הייתה חלק מממלכת איליריה ובשנים 1849–1867 שוב נחלת כתר נפרדת. בשנים 1867–1918 נכללה בתוך ציסלייטניה - המרכיב הקיסרי האוסטרי של אוסטרו-הונגריה. בירתה הייתה ליובליאנה, בגרמנית - לייבאך. דוכסות קרניולה גבלה בצפון עם קרינתיה ושטיריה, במזרח ובדרום-מזרח עם קרואטיה, בדרום עם איסטריה ובמערב עם גוריצה וגרדישקה ושטחה היה 9,956 קמ"ר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1040 מלך גרמניה היינריך השלישי הפריד את מרקיזות קרניולה (קרניולה העילית והמרקיזות הוונדית) מדוכסות קרינתיה. עם זאת היא נשארה באוניה פרסונלית עם קרינתיה ונשלטה זמנית עד שנת 1335 על ידי שליטי קרינתיה . ב-1335 מת הדוכס היינריך השישי מבית מיינהרד (גוריציה) ללא צאצאים זכרים. בתו, מרגרטה "המכוערת" הורשתה לשמור לעצמה רק את רוזנות טירול. הקיסר לודוויג הרביעי ה"בווארי" מבית ויטלסבאך מסר את קרינתיה יחד עם מרקיזות קרניולה לדוכס אוסטריה, אלברכט השני לבית הבסבורג .
בשנת 1364 השתמש בנו של אלברכט, רודולף הרביעי "המיסד" בתעודה מזויפת הקרויה "פריבילגיום מאיוס כדי להכריז עצמו ארכידוכס אוסטריה וכן דוכס קרניולה וזאת ללא אישור הקיסר. רודולף הקים בקרניולה התחתונה את העיר רודולפסוורט, שנודעה בסלובנית כ"נובו מסטו". אחרי מותו, כתוצאה מהיריבות בין אחיו אלברכט השלישי ולאופולד, נקבע בהסכם נויברג (1379) כי קרניולה תהיה חלק מאוסטריה הפנימית שנשלטה על ידי לאופולד, אבי הענף הלאופולדי של ההבסבורגים, שמושבו היה בגראץ, ב-1457 שטחי אוסטריה הפנימית אוחדו מחדש עם הארכידוכסות אוסטריה תחת שלטון הקיסר פרידריך השלישי. כשמת יורשו, הקיסר פרדיננד בשנת 1564, שוב הופרדה קרניולה מאוסטריה הפנימית תחת שרביט בנו של פרדיננד, הארכידוכס קרל שני. ב-1619 בנו של קרל, הקיסר פרדיננד השני ירש את כל נחלות השושלת והדוכסות קרניולה הפכה מאז לנחלה קבועה של המונרכיה ההבסבורגית.
בשלהי המאה ה-15 כחלק מהתפשטות שלטון הבסבורג מערבה, השיגה דוכסות קרניולה שטחים רבים נוספים: אידריה (בעבר חלק מפריולי), דויאנו והחלקים המקיפים של רמת קרסט, קסטאב, אופטיה, ואזורים פנימיים של איסטריה, מסביב לפאזין. היא שלטה פורמלית גם על נמל רייקה ששמרה בפועל על האוטונומיות שלה. ב-1717 היא הועמדה רשמית תחת שלטון קיסרי ישיר וב-1776 הועברה מנהלית לממלכת הונגריה. במאה ה-19 אזורים אלה (להוציא אידריה) סופחו לחוף האוסטרי וקרניולה הפכה שוב לחבל ארץ ללא מוצא לים.
באמצעות הסכם שנברון בשנת 1809 הקים נפוליאון תוך כדי כיבושיו את הפרובינציות האיליריות הקקיוניות מתוך שטחי קרניולה, קרינתיה, קרואטיה, גוריציה וגרדיסקה וטריאסט. המסמך הסופי של קונגרס וינה החזיר ב-1815 את הפרובינציות האיליריות לאימפריה האוסטרית. קרניולה הפכה לחלק המרכזי של ממלכת איליריה תחת הכתר האוסטרי, עם בירתה בליובליאנה. ממלכת איליריה כללה איפוא את הדוכסויות קרניולה וקרינתיה, את החוף האוסטרי עם גוריציה וגרדיסקה, מרקת איסטריה והעיר הקיסרית החופשית טריאסט. הוא כונס על ידי הקיסר ובראשו עמד יושב ראש הקרוי Landeshauptmann וגוף פועל - ה-Landesauschuss.
אחרי פירוק ממלכת איליריה ב-1849, שוחזרה דוכסות קרניולה באמצעות מסמך מ-20 בדצמבר 1860, "פטנט" קיסרי מ-26 בפברואר 1861 ("הפטנט מפברואר"), ששונה בהמשך על ידי חקיקה מ-21 בדצמבר 1867. החוק האחרון העניק לדיאטה של קרניולה - הלנדטאג המקומי - את הסמכות ליישם את כל החוקים שאינם בסמכות המועצה הקיסרית בווינה. הפרלמנט של הדוכסות כלל בית אחד של 37 חברים, ביניהם הנסיך-בישוף שלא נבחר. בעלי האחוזות בחרו בו עשרה נציגים, הערים והעיירות - שמונה, התעשיינים והסוחרים - שניים והכפרים - שישה עשר. הבית עסק אך ורק בענייני חקלאות, מוסדות ציבור וצדקה, ניהול הכפרים, ענייני כנסיות ובתי ספר, תחבורה ואירוחם של חיילים בעת מלחמה ותמרונים, ועניינים מקומיים אחרים. ב-1901 תקציב הדוכסות הגיע ל-3,573,280 כתרים (714,656 דולר). למועצה הקיסרית בווינה שלחה דוכסות קרניולה אחד עשר נציגים, ביניהם שניים שנבחרו על ידי בעלי האחוזות, שלושה על ידי ערים ועיירות, אנשי תעשייה ומסחר, חמישה על ידי כפרים, ונציג נוסף נבחר על ידי גוף בוחר חמישי שבו הבחירה הייתה חשאית. זכות ההצבעה הייתה שמורה לכל גבר בן מעל גיל עשרים ארבע שנים שנרשם כחוק.
הממשלה הקיסרית-מלכותית יוצגה על ידי המושל או יושב ראש הלאנד הקיסרי-מלכותי ( k. k. Landespräsident) שהתמנה על ידי הקיסר, וכמו כן על ידי ממשלה קיסרית-מלכותית של הלאנד (k. k. Landesregierung) שמושבה בליובליאנה. במרבית נחלות הכתר האחרות היו מוצבים ממלאי מקום קיסרי-מלכותי ("k. k. Statthalter) ומועצה ממלאת מקום קיסרית-מלכותית (k. k. Statthalterei)
בשנת 1918 בסוף מלחמת העולם הראשונה חדלה דוכסות קרניולה מלהתקיים ושטחה הפכה חלק מהממלכה החדשה של הסרבים, הקרואטים והסלובנים שנקראה החל משנת 1929 "יוגוסלביה". החלק המערבי של הדוכסות, עם הערים פוסטוינה, אילירסקה ביסטריצה, אידריה, ויפאבה, ואיידוסשצ'ינה (שטוריה) סופחו לממלכת איטליה בשנת 1920 ובשנת 1925 סופחו ליוגוסלביה. אז נשארה באיטליה רק העיר פוזינה אין ואלרומאנה (בעבר - וייסנפלס)
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב האוכלוסייה בדוכסות הייתה דוברת סלובנית. באזור היה גם מיעוט דובר גרמנית שכלל אצילים מקומיים ובעלי מקצועות שהתיישבו בו כאזרחי הערים הגדולות. איים של שפה גרמנית נמצאו במחוז גוטשה שבקרניולה התחתית, שבה הכפריים דיברו בניב גראניש או גוטשריש, ניב דרום בווארי, וכמו כן באזור הכפרים זגורניה סוריצה (אוברצארץ), ספודניה סוריצה (אונטרצארץ) וניימסקי רובט (דויטש גרויט) שבאגן בוהין.
בשנת 1846 אוכלוסיית קרניולה כללה:
- סלובנים 428,000
- גרמנים 38,000
[1] בשנת 1910 חיו בקרניולה:
- 520,000 סלובנים
- 28,000 גרמנים[2]
דוכסי קרניולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רודולף הרביעי (1365-1364), שהיה גם ארכידוכס אוסטריה החל מ-1358.
ירשו אותו שני אחים:
- אלברכט (1379-1365)
יחד עם
- לאופולד (1386-1365), דוכס אוסטריה לבדו אחרי הסכם נויברג (1379), מייסד ענף הלאופולדי של בית הבסבורג
- וילהלם (1406-1386), בנו של לאופולד. ארכידוכס החל משנת 1414
ירש אותו אחיו:
- ארנסט "הברזל" (1424-1406), ארכידוכס החל מ-1414
- פרידריך השלישי (1493-1424), בן של ארנסט, מלך הרומאים החל מ-1440, קיסר האימפריה הרומית הקדושה החל מ-1452, גם ארכידוכס אוסטריה החל מ-1457
- מקסימיליאן הראשון (1493-1519), בן, גם ארכידוכס אוסטריה, קיסר האימפריה הרומית הקדושה החל מ-1508
- קרל הראשון (1521-1519), נכד, גם ארכידוכס אוסטריה, קיסר נבחר מ-1520 (1556-1519)
ירש אותו אחיו:
- פרדיננד הראשון (1564-1521), גם ארכידוכס אוסטריה, מלך הרומאים מ-1531, קיסר האימפריה הרומית הקדושה החל מ-1558
- קרל השני (1590-1564), בן של פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה הפנימית בחלוקה השנייה של נחלות ההבסבורגים
- פרדיננד השני (1637-1590), גם ארכידוכס אוסטריה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה החל מ-1619. יורש כל ענפי בית הבסבורג
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרת זהויות  |
|
|---|