דוד אויסטרך

דוד אויסטרך
**Давид Ойстра**
לידה	17 בספטמבר 1908 (יוליאני); אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית
פטירה	24 באוקטובר 1974 (בגיל 66); אמסטרדם, הולנד
שם לידה	Давид Фёдорович (Фишелевич) Ойстрах
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, ברית המועצות
מקום לימודים	הקונסרבטוריון של מוסקבה
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	רוסית
כלי נגינה	כינור
בן או בת זוג	תמרה רוטרבה (1930–24 באוקטובר 1974)
צאצאים	איגור אויסטרך
פרסים והוקרה	פרס סטלין; פרס לנין; פעיל מצטיין באמנויות של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית של רוסיה; מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה; עיטור האריה של פינלנד; מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; אמן העם של ברית המועצות; עיטור אות הכבוד; עיטור לנין; קצין גבוה במסדר לאופולד השני; פרס גראמי ;
	פרופיל ב-IMDb

דויד פיודורוביץ אוֹיְסְטְרַך (ברוסית: Давид Федорович Ойстрах; 30 בספטמבר 1908 – 24 באוקטובר 1974) היה כנר יהודי סובייטי. הוא השאיר אחריו מספר רב של הקלטות, ויצירות רבות הוקדשו לו. מגדולי הכנרים במאה העשרים.

חייו

אויסטרך נולד בשנת 1908 בעיר אודסה שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום אוקראינה. כילד למד כינור בעירו אצל פיוטר סטוליארסקי. את הופעת הבכורה שלו נתן שם, בגיל 6. אחר כך המשיך בלימודיו אצל סטוליארסקי בקונסרבטוריון של אודסה (1923–1926) והופיע כסולן בקונצ'רטו לכינור של גלאזונוב בניצוח המלחין, בקייב, 1927.

הקלטותיו והופעותיו בקונצרטים של שוסטקוביץ' נודעות במיוחד, אבל הוא הרבה לנגן גם קונצרטים קלאסיים. הוא עבד עם תזמורות ברוסיה, וכן עם מוזיקאים באירופה ובארצות הברית. עוד הקלטה מפורסמת היא זו של הקונצרט המשולש של בטהובן, שניגן עם סביאטוסלב ריכטר ומסטיסלב רוסטרופוביץ'. הקונצ'רטו לכינור של אראם חאצ'טוריאן הוקדש לו, וכך גם שני הקונצ'רטי לכינור של דמיטרי שוסטקוביץ'.

אויסטרך קיבל את הכשרתו הראשונה והיחידה מן המורה לכינור פיוטר סטוליארסקי. בניגוד להשקפה המקובלת, אויסטרך לא היה וירטואוז מלידה. לאמיתו של דבר, הוא החל בנגינת ויולה בתזמורת הקונסרבטוריון, ורק כמה חודשים אחר כך עלה לדרגת סולן וניגן בהופעת הבכורה שלו את הקונצ'רטו בלה מינור של באך עם התזמורת. כעבור שנה, הופיע לראשונה כסולן ברסיטל. הוא סייר ברוסיה במשך שנתיים, ולבסוף הופיע בפעם הראשונה בלנינגרד, בנגינת הקונצ'רטו לכינור של צ'ייקובסקי.

בשנת 1936 זכה אויסטרך בפרס שני בתחרות וייניאבסקי. העובדה שלא זכה בפרס ראשון סותרת גם היא את האגדה שהיה וירטואוז מלידה. לבסוף הטביע את חותמו בזירה הבינלאומית כשזכה בפרס ראשון בתחרות על שם המלכה אליזבת (שהייתה ידועה אז בשם "תחרות איזאיי") בבריסל. הקריירה של אויסטרך יצאה לדרך מנקודה זו, פרט למכשול אחד קטן - ברית המועצות הפריזה בהגנה על אזרחיה, ולא הרשתה לו לעזוב. הוא המשיך ללמד בקונסרבטוריון של מוסקבה, אבל כאשר פלשה גרמניה הנאצית אל ברית המועצות, יצא לחזית וניגן לפני החיילים כדי לעודד את רוחם.

במשך כעשר שנים ניגן אויסטרך בסטרדיוואריוס קונטה די פונטנה שלו משנת 1702. בשנת 1966 החליף אותו בסטרדיבריוס אקס מרסיק משנת 1715. הוא זכה לכבוד והוקרה כמורה, שעשה את שנותיו החזקות בפקולטה של קונסרבטוריון של מוסקבה (בשנת 1939 מונה לפרופסור) בין ידועי שם כמו יורי ינקלביץ, אדוארד גרץ' ובוריס גולדשטיין.

דוד אויסטרך היה אביו של הכנר איגור אויסטרך וסבו של הויולן ולרי אויסטרך. דוד ואיגור אויסטרך הרבו להקליט בצוותא.

אויסטרך נפטר בעקבות התקף לב שלקה בו במהלך סיור הופעות עם התזמורת המלכותית ההולנדית באמסטרדם בשנת 1974. גופתו הוחזרה למוסקבה, שם נקבר בבית העלמין נובודוויצ'י.

הנצחה

משנת 2000 מתקיים בעיר פרנו שבאסטוניה "פסטיבל דוד אויסטרך" לזכרו. אויסטרך נהג לבלות באופן קבוע את חופשות הקיץ שלו בעיר במשך 24 שנים, וגם הופיע שם. את הפסטיבל מארגן המנצח נמה ירווי, ובין השאר משתתפים בו כנרים שלמדו בעבר אצל אויסטרך.

החל משנת 2006 מתקיימת במוסקבה תחרות כנרים שנתית הנקראת על שמו.