הנריק וייניאבסקי

הנריק וייניאבסקי
**Henryk Wieniawski**
לידה	10 ביולי 1835; לובלין, פולין הקונגרסאית
פטירה	31 במרץ 1880 (בגיל 44); מוסקבה, האימפריה הרוסית
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי
מוקד פעילות	האימפריה הרוסית
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	פולנית
כלי נגינה	כינור
צאצאים	פולדובסקי
	פרופיל ב-IMDb

הֶנריק ויֶיניַאבסקי (בפולנית: Henryk Wieniawski;‏ 10 ביולי 1835 – 31 במרץ 1880) היה מלחין וכנר פולני ממוצא יהודי.

קורות חיים

וייניאבסקי נולד בעיר לובלין שבפולין הקונגרסאית להורים יהודים שהתנצרו. אמו הייתה פסנתרנית (ואחותו של הפסנתרן והמלחין אדוארד וולף (גר')), ועודדה אותו בנגינה בכינור. כבר בגיל צעיר נתגלה כישרונו ככנר. בגיל 8 נבחן והתקבל לקונסרבטואר של פריז. בגיל 13 סיים את לימודיו בקונסרבטואר והחל לתת קונצרטים בליווי אחיו הפסנתרן, יוזף (אנ').

בשנת 1860 נענה להזמנתו של אנטון רובינשטיין ועבר להתגורר בסנקט פטרבורג, בירת רוסיה, במשך 12 שנים. הוא שימש כמורה מבוקש בקונסרבטוריון שנוסד על ידי רובינשטיין, והיה הכנר האישי של הצאר הרוסי (תוארו: "הסולן של הוד מלכותו הצאר"), עד 1872.

בשנת 1872 ערך יחד עם אנטון רובינשטיין מסע קונצרטים בעולם, שכלל גם את צפון אמריקה. ב-1875 חזר לבריסל למשרת פרופסור לכינור בקונסרבטוריון, כממשיכו של הכנר המפורסם אנרי וייטאן. כעבור שנתיים המשיך את מסעות הקונצרטים שלו ברחבי אירופה למרות בריאותו הרופפת. באחד הקונצרטים שלו בברלין נתקף בכאבים ונאלץ להפסיק את הקונצרט. הכנר יוזף יואכים שהיה באולם קפץ לבמה, לקח מוייניאבסקי את הכינור והמשיך את הקונצרט לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של הקהל על המחווה הספונטנית הזאת של ידידות אמיתית.

בפברואר 1880 חלה וייניאבסקי כאשר שהה באודסה במהלך מסע קונצרטים ברוסיה. פטרונית האמנים נדז'דה פון מק לקחה אותו אל ביתה ודאגה לו לטיפול רפואי, אך כעבור שבועות אחדים, ב-31 במרץ, נפטר וייניאבסקי מהתקף לב במוסקבה ונקבר בוורשה.

בשנת 1935, במלאת מאה שנה להולדתו, נערכה בוורשה תחרות הכינור הבינלאומית ע"ש הנריק וייניאבסקי (אנ') לכנרים צעירים (עד גיל 30). התחרות השנייה נערכה ב-1952 בפוזנן, ומאז היא מתקיימת שם מדי כחמש שנים.
לכבוד התחרויות השנייה והשלישית הונפקו בפולין בולים לכבודו, במסגרת הנושא "יהודים ויהדות".^[1]

יצירותיו

וייניאבסקי חיבר את כל יצירותיו לכינור הן בליווי פסנתר והן בליווי תזמורת, חוץ מ"ריביירה" אחת שחיבר לויולה ופסנתר (בפה דיאז מינור).
הוא חיבר 2 קונצ'רטי לכינור ותזמורת:

קונצ'רטו מס' 1 לכינור ותזמורת בפה דיאז מינור, אופוס 14.
קונצ'רטו לכינור ותזמורת מס' 2 ברה מינור, אופוס 22.

שאר יצירותיו הן קטעים קצרים לכינור בליווי פסנתר או תזמורת. מתוכם מפורסמים:

פולונז בריאנט, אופוס 4.
סקרצו-טרנטלה, אופוס 16.
אגדה, אופוס 17.

לקריאה נוספת

Maciej Jabłoński and Danuta Jasińska (eds.), Henryk Wieniawski: Composer and Virtuoso in the Musical Culture of the XIX and XX Centuries, Poznań: Rhytmos, for The Henryk Wieniawski Musical Society, 2001.