דוד חיים שמואל חסאן
 | |
| שער ספרו "מכתם לדוד" | |
| לידה |
סביב 1710 ה'תר"ע  מרוקו, סלא |
|---|---|
| פטירה |
1785 ה'תקמ"ה  איטליה,  ליוורנו |
| מדינה |
מרוקו,  האימפריה העות'מאנית - ארץ ישראל ומצרים, איטליה. |
| השכלה | תלמוד, הלכה |
| מקום מגורים | סלא, ירושלים, אלכסנדריה וליוורנו |
| מקום פעילות | ירושלים, אלכסנדריה וליוורנו |
| תקופת הפעילות | המאה ה-18 |
| השתייכות | אחרונים |
| תחומי עיסוק | פרשנות התלמוד הבבלי |
| רבותיו | רבי חיים בן עטר |
| בני דורו | החיד"א, רבי אליהו ישראל, מהרי"ט אלגאזי |
| חיבוריו | "מכתם לדוד" ו"קדשי דוד" |
| צאצאים | רבי שלמה חסאן תלמידו של החיד"א חתנו של מהרי"ט אלגאזי |
| תפקידים נוספים | |
| חתימה |
  |
  | |
רבי דוד חיים שמואל חסאן (נולד: ה'ת"ע, 1710 [משוער]; נפטר: ה'תקמ"ה, 1785) היה רב, דיין, שד"ר וראש ישיבה, שחי במאה ה-18.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בעיר סלא שבמרוקו[1] בשנת ה'ת"ע (1710) בערך, שם היה מתלמידיו המובהקים של רבי חיים בן עטר. בשנת ה'תצ"ט (1739) יצא עם רבו ועם תלמידים אחרים לעיר ליוורנו שבאיטליה, על מנת לעלות לארץ ישראל ולייסד בה ישיבה, בה יתנהגו הלומדים בפרישות יתירה.
בשנת ה'תק"א (1741) יצא עם רבו לארץ ישראל, ולאחר מכן למד אצלו בישיבת כנסת ישראל. מדברי בנו רבי שלמה, עולה כי רבו נעזר על ידו בהעלאת חידושיו על הכתב ובהגהתם.[2] לאחר פטירת רבו (ה'תק"ג - 1743) הוא נותר חבר בישיבת כנסת ישראל, ובשנת ה'תק"ט (1749) חתם יחד עם תלמידים אחרים על הקדמת הספר של רבו "ראשון לציון".
בשנת ה'תקי"ח (1758) הוא עדיין נמנה עם הלומדים בכנסת ישראל, ומחמת דוחקו הכלכלי הוכרח לצאת כשד"ר ולאסוף תרומות עבור עניי ירושלים, ולהשתכר מכך. בשליחות זו נדד כשש שנים שבמהלכן נפטרה אשתו. בסיום שליחותו עבר דרך אלכסנדריה שבמצרים והתקבל שם לרב. הוא התיידד שם עם רבי אליהו ישראל, לימים רבה של העיר, שהזכיר בספרו ראייה תלמודית לספק שהציע בפניו.[3] לאחר זמן מה הגיע אליו בנו הקטן רבי שלמה, ומשם יצאו יחד לליוורנו ושם הם ישבו בבית הגביר רבי יוסף פרנקו, אשר ייסד עבורם ישיבה בירושלים בשם "יפאר ענוים בישועה".
בשנת ה'תקל"ז (1777) אנו מוצאים אותו בין החכמים בליוורנו, מסכים על ספרים שנדפסו שם.[4] הוא נמנה בה בין חברי בית הדין ונפטר שם בשנת ה'תקמ"ה (1785).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו רבי שלמה, חתנו של מהרי"ט אלגאזי, עמל רבות על כתבי אביו והוסיף עליהם הגהות ונימוקים רבים. בשנת ה'תקנ"ב (1792) הוא הוציא את כתבי אביו בשני כרכים שכללו מספר חיבורים - בכרך הראשון, שנשא את השם הכללי "מכתם לדוד", נמצאים החיבורים:
- מכתם לדוד - חידושים על משנה תורה לרמב"ם
- קדשי דוד - חידושים על התלמוד.
- קדשי דוד - שאלות ותשובות.
- חידושי הריטב"א על מסכת מגילה (מכתב יד).
בכרך השני, הנקרא "קדשי דוד", נמצאים חידושים על שולחן ערוך אורח חיים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ריבלין ופרומקין, תולדות חכמי ירושלים כרך ג, עמודים: 104 -105, ירושלים, ה'תרפ"ח - ה'תר"ץ.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמודים: 401 - 402, ירושלים, ה'תשי"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי דוד חיים שמואל חסאן, מכתם לדוד, ליוורנו תקנ"ב, באתר היברובוקס
- רבי דוד חיים שמואל חסאן, קדשי דוד, ליוורנו תקנ"ב, באתר היברובוקס
דוד חיים שמואל חסן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אך ראו מלכי ישורון עמ' 125: "נראה שנולד באלג'יריה".
- ^ ראו בהקדמה לספר מכתם לדוד (ליבורנו, תקנ"ב): ”יצק מים על ידיו [=של רבי חיים בן עטר], אשר כתב לו רובי תורותיו, כותבה ומגיהה ודורשה”.
- ^ כסא אליהו סימן מד אות יא.
- ^ "ילקוט הלוי" לרבי רפאל הלוי (בשנת ה'תקל"ז); "עוללות הבציר" לרבי צבי אב"ד מארגאלין (בשנת ה'תקל"ט); אגרות הרמ"ז לרבי משה זכות, "אורח חיים" לרבי אברהם חיים רודריגז, "דברי שירה" סדר הקפות שמחת תורה (בשנת ה'תק"מ); "יכין ובועז" לרבי צמח בן שלמה דוראן, ו"עץ חיים" לרבי יהודה חנין (בשנת ה'תקמ"ב); "זרע יעקב" לרבי יעקב בן נאים, "מאמר מרדכי" לרבי מרדכי כרמי ו"צמח צדיק" תיקונים (בשנת ה'תקמ"ד).
| תקופת חייו של הרב דוד חיים שמואל חסאן על ציר הזמן |
|---|
 |
| בקרת זהויות |
|
|---|