לדלג לתוכן

דודונה

דודונה
Δωδώνη
היסטוריה
תרבויות יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופות התקופה הקלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 39°32′47″N 20°47′16″E / 39.546389°N 20.787778°E / 39.546389; 20.787778
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
התיאטרון העתיק בדודונה
מפת האתר עם תיארוך

דודונהיוונית: Δωδώνη) הוא אתר ארכאולוגי באפירוס שביוון שבו שכן בימי קדם אורקל. על פי הרודוטוס[1], הוא האורקל הקדום ביותר ומתוארך לאלף ה-2 לפנה"ס. אזכורו הקדום ביותר הוא בכתבי הומרוס, שם הוא מתואר כאורקל של זאוס[2]. הוא נחשב לאורקל השני בחשיבות לאחר האורקל מדלפי[3].

על פי דיווחי ההיסטוריונים בעת העתיקה, במקום הייתה חורשה ובה עץ אלון או אשור. כהני האורקל פירשו את רשרוש עלי העץ כתשובה לשאלות שהופנו אליהם, רשומות על לוח עופרת. על פי הסברים אחרים, העץ הוקף קדרות תלת-רגליות עשויות ברונזה והצלצול שהן השמיעו כשהרוח נשבה, פורשו על ידי הכהנים[4]. גם המיית היונים מוזכרת כקול האורקל. במאה הרביעית לפנה"ס נבנה מקדש עשוי אבן שבחצרו המוקפת גדר שכן העץ המקודש. בשלב כלשהו נתלה על ענפי העץ פסל ברונזה שתפקד כפעמון רוח, אולי כדי לשחזר את צלצול קדרות הברונזה.

ב-290 לפני הספירה, קבע פירוס, מלך אפירוס את דודונה כמרכז הדתי שלו והקים מבנים רבים במקום, בהם התיאטרון. ב-219 לפנה"ס בנה פיליפוס החמישי, מלך מוקדון את המקדש מחדש, לאחר שנחרב במלחמות קודמות. ב-167 לפנה"ס החריבו אותו הרומאים, אך אוגוסטוס קיסר הקים אותו בחזרה ב-31 לפנה"ס. בשנת 362 הגיע הקיסר יוליאנוס הכופר להתייעץ באורקל כחלק מהחייאתו את הפולחן היווני-רומי. הקיסר תאודוסיוס הראשון שהפך את הנצרות לדת הרשמית באימפריה הרומית, אסר כל פעילות פגנית והגדת עתידות. הפעילות במקום הופסקה ב-392 ועץ האלון נגדע.

התיאור בכתובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומרוס מכנה את כוהני המקדש "סֶלים" ומתאר אותם ככאלה שאינם רוחצים את רגליהם והם ישנים על האדמה. לעומת זאת, אריסטו מכנה את העם כולו היושב בדודונה סלים[5].

אובידיוס מזכיר במטמורפוזות[6] עץ אלון הקדוש ליופיטר (הוא זאוס), עץ "מזרע דודונה", כחלק מסיפור של איקוס הפונה לאל בתפילה ומקבל ממנו אות.

על פי הרודוטוס[7], בתחילה הקריבו היוונים קרבנות בדודונה, ללא שייחדו אותם לאל מסוים, ובטרם קראו לאלים בשמות. לאחר מכן נחטפה על ידי הפיניקים כוהנת מנוֹא שבמצרים והגיעה ליוון. כשחיה בדודונה כשפחה, הקימה מקדש לזאוס תחת האלון שצמח שם.

על פי סטראבון, בתחילה היו הכוהנים גברים, אך מאוחר יותר היו אלה שלוש כוהנות שפירשו את תשובת האורקל לשואלים[8].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דודונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]