דבר, זיכרון

דבר, זיכרון
Speak, Memory

מידע כללי
מאת	ולדימיר נבוקוב
שפת המקור	אנגלית
סוגה	אוטוביוגרפיה
הוצאה
הוצאה	Victor Gollancz

דָּבֶּר, זיכרון (באנגלית: Speak, Memory) הוא ספר אוטוביוגרפי מאת ולדימיר נבוקוב, שראה אור לראשונה בבריטניה ב-1951 תחת השם Speak, Memory ובארצות הברית בשם Conclusive Evidence ("עדות חותכת"). ב-1954 ראה הספר אור ברוסית בשם Другие берега (דרויה ברגה, "חופים אחרים"). ב-1966 ראתה אור מהדורה אנגלית מורחבת, הכוללת תצלומים, בשם Speak, Memory: An Autobiography Revisited. רוב הפרקים הנכללים בספר ראו אור בירחון האטלנטיק בין השנים 1936 ל-1951 וחלקם יצאו לאור כסיפורים באסופות שונות לפני שנכללו בספר. הסופר מעלה בפרקים אלו זיכרונות משנות חייו מלידתו בשנת 1899 (ואף לפניה, ברישומים ביוגרפיים קצרים על אבותיו) ועד הגירתו לארצות הברית ב-1940.

תוכן הספר

שנים־עשר הפרקים הראשונים של הספר עוסקים בעיקר בחוויות ילדותו ונעוריו של נבוקוב, במשפחתו המורחבת, בלימודי האנגלית שלו (שקדמו לרוסית), בתחביב איסוף הפרפרים שלו ובחיי משפחתו האריסטוקרטית. בסוף הפרק השלישי הדגיש נבוקוב שכתיבתו הנוסטלגית אינה נובעת מכעס על ירידת המשפחה מנכסיה עקב מהפכת אוקטובר אלא מכעס על מחוזות ילדותו שנגזלו. שלושת הפרקים האחרונים בספר עוסקים בחיי הגלות של המשפחה בקרב קהילת הגולים הרוסים בפריז ובברלין ובלימודיו בקיימברידג'.

שורת הפתיחה המפורסמת של הספר "העריסה מתנדנדת מעל תהום, והשכל הישר לוחש לנו כי קיומנו אינו אלא סדק אור צר בין שני נצחים של אפלה" (The cradle rocks above an abyss, and common sense tells us that our existence is but a brief crack of light between two eternities of darkness) היא פרפרזה על שורה מאת תומאס קרלייל "תקופת חיים אחת; ניצוץ חטוף של זמן בין שני נצחים" (One Life; a little gleam of Time between two Eternities).

פרקי הספר

1. עבר מושלם (Perfect Past). ראה אור לראשונה ב-1950. כולל זיכרונות ילדות ראשונים על רקע מלחמת רוסיה–יפן.
2. דיוקן אמי (Portrait of My Mother). ראה אור לראשונה ב-1949. מתאר את תופעת הסינסתזיה של נבוקוב (דימוי מספרים ומילים בצבעים).
3. דיוקן דודי (Portrait of My Uncle). ראה אור לראשונה ב-1949. סקירת אבות המשפחה הענפה ובפרט דודו של נבוקוב, ואסילי איבנוביץ' רוקווישניקוב ("דוד רוּקה"), שהוריש לו את אחוזת רוז'דסטבינו (Рождествено).
4. לימודי האנגלית שלי (My English Education). ראה אור לראשונה ב-1948. ילדות הסופר בסנט פטרבורג ובאחוזה הכפרית וראשית לימודי האנגלית שלו (בגיל ארבע-חמש) שקדמו ללימודי הרוסית.
5. העלמה או (Mademoiselle O). ראה אור לראשונה בצרפת ב-1936 כסיפור שרקעו הביוגרפי לא צוין, ראה אור באנגלית ב-1943 ונכלל בספר "תשעה סיפורים" (1947) וב"תריסר סיפורים" (1958). מתאר את האומנת השווייצרית דוברת הצרפתית של הסופר.
6. פרפרים (Butterflies). ראה אור לראשונה ב-1948. מתאר את אהבתו ארוכת השנים של הסופר לפרפרים, שהובילה לקריירה כאנטומולוג.
7. קולט (Colette). ראה אור לראשונה ב-1948 נכלל ב"תריסר סיפורים" (1958) תחת השם "אהבה ראשונה". מתאר חופשה משפחתית בביאריץ בשנת 1909, ופגישתו של נבוקוב בן העשר עם ילדה בת תשע בשם קולט (שמה האמיתי היה קלוד דפרה, Claude Deprès).
8. שקופיות (Lantern Slides). ראה אור לראשונה ב-1950. זכרונות על מורים ושיטותיהם.
9. החינוך הרוסי שלי. ראה אור לראשונה ב-1948. עוסק בעיקר באביו של הסופר, ולדימיר דימיטרייביץ' נבוקוב.
10. הרמת מסך (Curtain-Raiser). ראה אור לראשונה ב-1949. קץ הילדות.
11. שיר ראשון (First Poem). ראה אור לראשונה ב-1949 בעיתון הספרותי Partisan Review. נסיונותיו הראשונים של נבוקוב בכתיבת שירה.
12. תמרה (Tamara). ראה אור לראשונה ב-1949. סיפור אהבתו הראשונה, בגיל 16.
13. מגורים בסמטת טריניטי (Lodgings in Trinity Lane). ראה אור לראשונה ב-1951 בהארפרז מגזין. מתאר את חייו בקייברידג' ודן ביחסי אחים.
14. גלות (Exile). ראה אור לראשונה ב-1951 ב-Partisan Review. חיי הגולים הרוסים ובעיית שחמט.
15. גנים ופארקים (Gardens and Parks). ראה אור לראשונה ב-1950 והוקדש לאשתו ורה. מתאר את סיפור המסע במחוזות העבר.

התייחסות

הטיים מגזין בחר בספר בשנת 2011 למקום ה-11 מבין 100 הספרים הלא־בדיוניים הטובים ביותר שנכתבו מאז 1923.

תרגום לעברית

הספר תורגם לעברית על ידי לאה דובב וראה אור בשנת 1981 בהוצאת ספרית פועלים.

קישורים חיצוניים

• ביבליוגרפיה של חיבורים ביקורתיים על הספר, 21 במרץ 2020

• Danny Heitman, "Why Nabokov’s Speak, Memory Still Speaks to Us", HUMANITIES, Summer 2016, Volume 37, Number 3

לקריאה נוספת

• Andrew Field, VN, the life and art of Vladimir Nabokov, NY 1986