גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול

גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול
Γρηγόριος Ε΄
לידה	1745; דימיטסנה, האימפריה העות'מאנית
הוצאה להורג	10 באפריל 1821 (יוליאני) (בגיל 76 בערך); קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
שם לידה	Γεώργιος Αγγελόπουλος
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	הקתדרלה המטרופוליטנית של אתונה
השכלה	Patmias school
דת	נצרות אורתודוקסית
	1797–1798
	→ Gerasimus III of Constantinople Neophytus VII of Constantinople ←
	1806–1808; (כשנתיים)
	→ Callinicus IV Callinicus IV ←
	1818–1821; (כ־3 שנים)
	→ Cyril VI of Constantinople Eugenius II of Constantinople ←

גְרִיגוֹרְיוֹס החמישי (ביוונית: Γρηγόριος Ε‏; 1746 – 10 באפריל 1821) היה הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. הוא הוצא להורג בפקודת הסולטאן מהמוט השני על שלא מנע את התקוממות היוונים בשלטון העות'מאני ב-1821, הלא היא מלחמת העצמאות היוונית. מאה שנה לאחר מותו הוכרז על ידי הכנסייה האורתודוקסית המזרחית אתנו-מרטיר וקדוש.

תולדות חייו

נולד בשם גאורגיוס אַנְגֶלוֹפּוּלוֹס (Γεώργιος Αγγελόπουλος) למשפחה ענייה בכפר דִימִיטְסָנַה שבפלופונסוס. את לימודיו עשה בבית הספר בכפרו ואחר כך באתונה. בעזרת דודו התקבל ללימודים בבית הספר הגבוה בסמירנה (איזמיר), ועם סיום לימודיו נשבע את שבועת הנזירות והצטרף למנזר באי סְטְרוֹפָדֶס. הוא המשיך בלימודי תאולוגיה ופילוסופיה במנזר יוחנן הקדוש התאולוג (Μονή Ιωάννου του Θεολόγου) בפָטְמוֹס. עם שובו לסמירנה החל מתקדם במעלות הכהונה הכנסייתית, הוסמך לבישוף סמירנה ב-1785, ולפטריארך האקומני של קונסטנטינופול ב-1797. ב-1798 הודח מכהונתו על ידי השלטון העות'מאני ופרש למנזר איווירון בהר אתוס. ב-1806 נקרא לשוב לכס הפטריארך, ומילא תפקיד זה עד 1808, אז הודח בפעם השנייה ופרש שוב למנזר בהר אתוס. ב-15 בדצמבר 1818 נקרא בפעם השלישית לעמוד בראש הפטריארכט.^[1]

הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול לא היה רק בכיר הפטריארכים בכנסייה האורתודוקסית, אלא גם המילט באשי של היוונים באימפריה העות'מאנית. בתוקף תפקידו כמנהיג "אזרחי" נדרש להבטיח את נאמנותם המוחלטת של היוונים לסולטאן הטורקי, ויחד עם בכירי הכנסייה הוחזק אחראי לכל ספק-ערעור על שלטונו.

ב-1821 פרץ המרד שייקרא לימים בשם מלחמת העצמאות היוונית, גריגוריוס החמישי שילם על כך בחייו, במסגרת טבח קונסטנטינופול. אומנם הוא עצמו והבישופים המטרופוליטנים הבכירים של הכנסייה האורתודוקסית פרסמו עוד קודם קול קורא לבני עדתם, גינו בתוקף את פעולותיהם של אלכסנדר איפסילנטי ומיכאיל סוסטוס בנסיכות מולדובה והצביעו עליהם כעל מורדים לא רק בסולטאן העותמ'אני אלא גם ברצון האל, אך הדבר לא הועיל.

ב-10 באפריל 1821, ביום ראשון של הפסחא, לאחר המיסה, נתלה גריגוריוס בפקודת הסולטאן מאחד משערי מתחם הפטריארכט בקונסטנטינופול. לאחר שלושה ימים הורדה הגופה ונלקחה על ידי יהודי העיר, אשר גררו והשליכו אותה אל מימי קרן הזהב. מלחים יוונים של אונייה רוסית משו את גווייתו מן המים והביאוה לקבורה באודסה.^[2]

חמישים שנה לאחר מותו, ב-1871, הובאו עצמותיו לקבורה ביוון, בקתדרלה המטרופוליטנית של אתונה. במלאת מאה שנים למותו כאתנו-מרטיר (Εθνομάρτυρας), ב-1921, הוכרז קדוש של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית. שער מתחם הפטריארכט ממנו נתלה גריגוריוס נותר סגור ומסוגר מאז ועד היום.

מקורות

ביוגרפיה של גריגוריוס החמישי באתר הפטריארכט האקומני של קונסטנטינופול
R. Clogg, A Concise History of Greece. Cambridge, Cambridge University Press, 2002. 2nd edition

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול בוויקישיתוף

גריגוריוס החמישי, פטריארך קונסטנטינופול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ על פי הביוגרפיה באתר הפטריארכט האקומני של קונסטנטינופול.
^ Clogg, pp. 10-11 and 36-37 . על פי אתר הפטריארכט האקומני של קונסטנטינופול, קנו היהודים את גופתו של גריגוריוס, גררוה ברחבי העיר ואחר כך השליכוה למימי הבוספורוס.

[1] על פי הביוגרפיה באתר הפטריארכט האקומני של קונסטנטינופול.

[2] Clogg, pp. 10-11 and 36-37 . על פי אתר הפטריארכט האקומני של קונסטנטינופול, קנו היהודים את גופתו של גריגוריוס, גררוה ברחבי העיר ואחר כך השליכוה למימי הבוספורוס.

[1]

[2]