הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |
.jpg) | |
| איוש נוכחי |
ברתולומאיוס מקונסטנטינופול (22 באוקטובר 1991)  |
|---|---|
| תחום שיפוט | טורקיה |
| מעון |
קתדרלת גאורגיוס הקדוש |
| מושב המשרה | קתדרלת גאורגיוס הקדוש (אנ'), איסטנבול, טורקיה |
| ייסוד המשרה | 38 |
| איוש ראשון |
אנדראס הקדוש (בישוף) אלכסנדר (ארכיבישוף) אנטוליוס (פטריארך) |
|
www | |
  | |
הפטריארך האֶקוּמֶני של קונסטנטינופול (ביוונית: Οικουμενικός Πατριάρχης Κωνσταντινουπόλεω) הוא הפטריארך הכללי ה"ראשון בין שווים" (אנ') בנצרות האורתודוקסית. בתפקידו זה הוא ראש וראשון לכל הבישופים האורתודוקסיים, יושב בראש כל קונציל של בישופים שבו הוא נוטל חלק, ומשמש כדובר הראשי של הכנסייה. עם זאת ובניגוד לאפיפיור בכנסייה הקתולית, הוא אינו נהנה מסמכות מעשית על פני הפטריארכים השונים או האוטוקפליות השונות בכנסייה המזרחית. המכהן הנוכחי במשרה הוא ברתולומאיוס מקונסטנטינופול.
מעמדו האקומני של הפטריארך היה מקור למחלוקת עם הרפובליקה הטורקית, שלפי חוקיה ביחס למיעוטים דתיים, הוא מוכר פשוט כ"פטריארך פנר" (פנר (Fener, Φανάρι) הוא רובע באיסטנבול בו שוכן מטהו).
עם תאריו של הפטריארך נמנים תואר הפטריארך של הכנסייה האורתודוקסית של קונסטנטינופול, שהיא אחת משש עשרה כנסיות אוטוכפליות ואחד מחמשת המרכזים הנוצריים המהווים את הפנטארכיה העתיקה. בתפקידו כראש הכנסייה האורתודוקסית של קונסטנטינופול הוא מחזיק גם בתואר "ארכיבישוף קונסטנטינופול, רומא החדשה", משרה שכיום אין לה משמעות.
על פי המסורת הנוצרית, אנדראס הקדוש מינה בשנת 38 את איסטכיס לבישוף הראשון של ביזנטיון, וזה הבסיס לפטריארכיה של קונסטנטינופול.
כאשר הפך קונסטנטינוס את ביזנטיום ל"רומא החדשה" בשנת 330, נחשב לראוי כי הבישוף שלה, שקודם לכן היה פשוט סופרגן של הראקליאה, יהפוך שני בחשיבותו רק לבישוף של רומא עצמה. האפיפיורים של רומא התנגדו נמרצות לכך במשך עשרות שנים, משום שמיאנו לשנות את ההיררכיה הקיימת בכנסייה. בשנת 381, עם זאת, קבעה ועידת קונסטנטינופול הראשונה כי "בישוף קונסטנטינופול יהיה הראשון במעלת הכבוד אחרי בישוף רומא, משום שזוהי רומא החדשה".
האפיפיור דמסוס הראשון והאפיפיור גרגוריוס הראשון סירבו לאשר את החוק הקנוני הזה, צעד חריג ומעורר מחלוקת, משום שקביעות קונצילים אקומניים נחשבו למחייבות ביחס לכל הכנסיות הנוצריות. עם זאת, יוקרת המשרה המשיכה לצמוח תחת חסות הקיסר הביזנטי.
ועידת כלקדון בשנת 451 כוננה את קונסטנטינופול כפטריארכט בעל סמכות על פני אסיה הקטנה ותרקיה, עם סמכות של ערכאה עליונה בנושאי החוק הקנוני ביחס לפטריארכיות האחרות ושני בחשיבותו אחרי רומא. האפיפיור ליאו הראשון סירב לאשר את הקנון הזה, משום שבוצע בהיעדר נציגיו ורומא המשיכה לאורך מאות שנים להעניק את המקום השני בחשיבותו לקונסטנטינופול.
רק בעקבות הקונציל הלטרני הרביעי בשנת 1215 הותר לפטריארך קונסטנטינופול לשאת בתואר.[דרושה הבהרה] בשנת 1439 העניק קונציל פירנצה את התואר לפטריארך היווני. בפועל, היה די בסמכות הקיסר כדי להפוך את קונסטנטינופול לפטריארכיה השנייה בחשיבותה החל מקונציל כלכדון.
אחרי נפילת קונסטנטינופול תבע הסולטאן העות'מאני לעצמו את הזכות למינוי. בטורקיה של היום נדרש הפטריארך להיות אזרח טורקי, אך מותר לסינוד של קונסטנטינופול לבחור בו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול- הערך "פטריארך" באנציקלופדיה הקתולית
