רמת הנדיב
הכניסה לאחוזת הקבר של משפחת רוטשילד | |
נתונים כלליים | |
---|---|
נקבר | אלה |
שטח | 4,500 דונם |
עיר | הכרמל |
מיקום | ישראל |
קואורדינטות | 32°32′53″N 34°56′39″E / 32.547972222222°N 34.944247222222°E |
www | |
גני רמת הנדיב הוא פארק טבע רחב-ידיים, שהוקם סביב חלקת הקבר של הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד הנמצא מדרום לזכרון יעקב. האתר מוקדש לברון רוטשילד עקב תרומתו הרבה לעם ישראל, ענייני צדקה של הקהילה היהודית, הקמת בתי כנסת ובתי ספר בהם נעשה שימוש בשפה העברית, מימון הוצאותיהן של מושבות כמו ראשון לציון, זכרון יעקב ראש פינה ומזכרת בתיה ועזרה למושבות נוספות. לקיחת חלק בהקמת מפעלי התעשייה והתשתית הראשונים, וביניהם יקבים, מפעלי תעשייה חקלאית ותחנות כוח. רוטשילד נפטר בשנת 1934 בגיל 89, וכ-20 שנה לאחרי מותו הועלו עצמותיו לקבורה ברמת הנדיב, והפארק (שהיה קיים עוד קודם לכן) הוקדש לזכרו.[1]
גני הנדיב ויד לנדיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב קברו של הברון ורעייתו עדה משתרע שטח של כ־70 דונם של גנים מטופחים. הברון ורעייתו נקברו בגני רמת הנדיב באפריל 1954 בטקס ממלכתי של קבורה מחדש. משפחת רוטשילד דואגת לטיפוח המקום ומממנת את פתיחת הגנים לקהל הרחב במשך כל השנה, ללא תשלום[2]. לשם ניהול הפארק הוקמה בשנת 1959 חברת גני רמת הנדיב בע"מ (חברה לתועלת הציבור), מכוח חוק מיוחד: חוק גני רמת הנדיב, תשי"ח–1958, המסדיר את פעילותה. את הגנים תכננו אדריכלי הנוף שלמה אורן וינברג ואוריאל שילר.[3] גני רמת הנדיב מהווים מוקד משיכה למטיילים ולתיירים. באזור הגנים מצויים מסלולי טיול ואתרים ארכאולוגיים. לאורך המסלול שזורים גנים לפי נושאים: גן המפלים, גן הוורדים, גן הדקלים, גן האירוסים וגן הריחות. כמו כן, בגן ישנו אמפיתיאטרון בו נערכים קונצרטים בקיץ.
הגנים מוקפים על ידי שטח פתוח של כחמשת אלפים דונם, הנמצא בחזקת משפחת רוטשילד ונקרא: יד לנדיב. השטח מתאפיין ברמה הררית, הבנויה ברובה מסלעי גיר ועליהם אדמת טרה רוסה חומה-אדומה. במזרח משתפלת הרמה אל בקעה פורייה ועתירת כרמים. במערבה מסתיימת הרמה במצוק תלול שנחשפים בו סלעי דולומיט. בין שכבות הגיר והדולומיט יש סלעי טוף וולקאני חווארי צהבהב, הנחשפים בעמקי הרמה ובמרומי הצוק המערבי.
הרמה עוטה ברובה צומח וחורש ים תיכוני נמוך וביניהם בולטות חורשות של אורנים וברושים. בחורף ובאביב, השדות והחורשים שמסביב לפארק שופעים פריחה הכוללת בין השאר סביונים, כלניות, רקפות, עיריות, פשתה שעירה, דרדר כחול ועכובית הגלגל.
בשנת 2008 נפתח ליד הכניסה לגן מרכז מבקרים, בתכנונה של האדריכלית עדה כרמי, הבנוי כתל ירוק שאדמה וצמחייה מכסים אותו.[4] בתוך התל ישנם אולם ובו מוקרן סרט על הברון רוטשילד ופועלו בארץ ישראל, אולם הרצאות, גלריה לתערוכות מתחלפות, מרכז מידע למבקרים, מזנון ומסעדה. מרכז זה היה לבניין הראשון בישראל שזכה לתו תקן של בנייה ירוקה; בבנייתו הודגשו החסכון באנרגיה, השתלבות בנוף ומזעור ההשפעה על הסביבה.
גני רמת הנדיב משתרעים כיום על שטח של כ-4,500 דונם, ומשמשים אך ורק להנצחתו של הברון רוטשילד ומשפחתו, בהוקרה לתרומתו.
הארמון ההרודיאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]על גבעה בשטח רמת הנדיב, באתר המכונה בשם חורבת עלק, נמצאו שרידי ארמון מפואר, המיוחס לתקופת המלך הורדוס. שטחו כ-6,000 מ"ר והוא מכיל כמאה חדרים, שרבים מהם השתמרו יפה. חומה בעובי שני מטרים נבנתה סביב לארמון ובארבע פינותיה עמדו מגדלי שמירה מאסיבים. חדרי הארמון צופו שיש מיובא מאיטליה, וברבים מהם נתגלו כלי חרס איטלקיים הנחשבים ליוקרתיים במיוחד. בגן נמצא ראש פנתר[5] משיש, שככל הנראה שימש כרגל של שולחן. גרם מדרגות מוביל למעיין בתחתית הגבעה, שם נבנו בית מרחץ ובריכת שחייה.
כלי האבן[6] ונרות החרס המקורצפים[7] שנמצאו באתר, מעידים כי תושביו המקוריים היו יהודים. המעיין שימש כנראה גם כמקווה טהרה. המטבעות הרבים של הלגיון העשירי פרטנסיס שנמצאו אף הם, מלמדים כי המתחם ננטש על ידי היהודים לאחר המרד הגדול.
חוק גני רמת הנדיב
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרטי החוק | |
---|---|
תאריך חקיקה | 31 במרץ 1958 |
תאריך חקיקה עברי | י' בניסן ה'תשי"ח |
גוף מחוקק | הכנסת השלישית |
חוברת פרסום | ספר החוקים 252, עמ' 122 |
הצעת חוק | ממשלתית |
משרד ממונה | משרד המשפטים |
נוסח מלא | הנוסח המלא |
ב-31 במרץ 1958 חוקקה הכנסת את חוק גני רמת הנדיב, תשי״ח–1958 שהניח תשתית להקמתה ופעולתה של חברת "גני רמת הנדיב בע"מ", חברה לתועלת הציבור שקיבלה לבעלותה את גני רמת הנדיב.[8]
החוק מחייב את האתר "גני רמת הנדיב" לשמר את הגן ולשמש רק למטרות צדקה והנצחה ולא למטרות רווח אישי, החברה תנהל את הגן כמקור הנצחה לברון רוטשילד. קרקעות הגן יילקחו מהחברה להתיישבות היהודים בארץ ישראל (מיסודו של רוטשילד), הנמצאים בזכרון-יעקב ובנימינה. החוק מותיר לגן פטור ממסים, אגרה, ארנונה או כל תשלום אחר למדינה או לרשות אחרת העוסקת בקרקעות.[9]
ב-5 במרץ 1959 הוקמה, בעקבות החוק, חברת גני רמת הנדיב בע"מ כחברה לתועלת הציבור. בהתאם לחוק אושרו תזכיר ההתאגדות והתקנות של החברה על ידי שר המשפטים,[10] ואין לשנותם אלא בהסכמתו.
החוק לא שונה מיום חקיקתו.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אירוס החרמון בגן האירוסים של רמת הנדיב
-
מרכז המבקרים בתכנון האדריכלית עדה כרמי-מלמד
-
מרכז המבקרים ברמת הנדיב
-
הכניסה לקבר הברון
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל רוזנסון ויוסי שפנייר, רמת הנדיב מקור למקורות - עיון במקורות היהודיים על הכרמל וחוטם הכרמל, הוצאת החברה להגנת הטבע, 2001
- יותם טפר ואורית פלג-ברקת, חורבת עלק ברמת הנדיב, הוצאת רמת הנדיב, 2009
- צח גלסר וליאת הדר, רעיית עיזים בחורש, הוצאת רמת הנדיב, 2016
- דורון בר, מפריז לרמת הנדיב: קבורתו השנייה של בנימין אדמונד דה רוטשילד במדינת ישראל, קתדרה, 173 2019, עמ' 85–108
- גידי זנד, סמדר רייספלד, נורית קינן, רמת הנדיב - הדברים הנסתרים מן העין: על יחסי הגומלין בפארק הטבע, גני רמת הנדיב, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, תשס"ה / 2005, באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של רמת הנדיב
- מידע על רמת הנדיב בקטלוג הספרייה הלאומית
- רמת הנדיב - מסלול טיול מפורט מאתר טיולים בארץ
- יאיר זיידנר, אתר מפה, הגנים של רמת הנדיב: טיול על חשבון הברון, באתר ynet, 25 בפברואר 2011
- רמת הנדיב הדברים הנסתרים מן העין - על יחסי הגומלין בפארק הטבע
- יותם טפר, תולדות האדם ברמת הנדיב, מאמר לזכרו של הארכאולוג יזהר הירשפלד
- יואב איתיאל, פינוי-בינוי: כך ישראל הורסת את הטבע עבור ילדיה, באתר וואלה, 14 במרץ 2019
- צחי אבנור, תמונות מרמת הנדיב, פליקר
- אור הורביץ, טיול משפחתי נעים ויפה ברמת הנדיב, באתר הארץ, 21 במאי 2020
- משה גלעד, הגן הכי יפה בישראל, באתר הארץ, 12 בינואר 2022
- חוק גני רמת הנדיב
- רמת הנדיב (זכרון יעקב, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
- היסטוריית החקיקה של רמת הנדיב, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פתיחת רמת הנדיב וחנוכת הגנים, באתר רמת הנדיב
- ^ שעות פעילות והגעה, באתר רמת הנדיב, 8 בינואר 2020 (חנייה בתשלום)
- ^ גן הזיכרון ופרויקט התיעוד ההיסטורי, רמת הנדיב
- ^ החברה להגנת הטבע, טיול לחג: חוצה רמת הנדיב, באתר ynet, 13 באוקטובר 2008
- ^ סימל את האל דיוניסוס
- ^ כלי אבן אינם מקבלים טומאה ולכן היו בשימוש נרחב יחסית אצל יהודים
- ^ מיוצרים באובניים וראשם נקטם בסכין. מרכז הייצור שלהם היה בירושלים והימצאותם כאן היא עדות לקשריו הטובים של בעל הבית עם עיר הבירה
- ^ הברון רוטשילד, באתר רמת הנדיב
- ^ סעיף 4 לחוק גני רמת הנדיב, התשי"ח-1958
- ^ הודעה על אישור התזכיר והתקנות של גני רמת הנדיב ונוסח התזכיר, ילקוט הפרסומים 653, 5 במרץ 1959, עמ' 779