גן לאומי אשכול
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גן לאומי |
| על שם |
לוי אשכול  |
| מייסדים | קרן קיימת לישראל |
| גוף מנהל | רשות הטבע והגנים |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 3 קמ"ר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | מועצה אזורית מרחבים, צפון הנגב |
| קואורדינטות | 31°18′29″N 34°29′22″E / 31.3081°N 34.4895°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   גן לאומי אשכול | |
  | |
גן לאומי אשכול, הידוע גם בשמות "פארק אשכול" ו"גן לאומי הבשור", נמצא בנגב הצפוני, ליד כביש 241, בין צומת אורים לצומת מעון, ממזרח לערוצו של נחל הבשור. שטחו של הגן הוא כ-3,000 דונם. זהו גן לאומי אשר הוקם על ידי הקרן הקיימת ומוחזק על ידי רשות הטבע והגנים. הגן נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה של ישראל בשנות השישים. למרות היותו מקושר למועצה אזורית אשכול בשל שמו ובשל קרבתו הגאוגרפית למועצה אזורית זו, נמצא הגן בשטח המוניציפלי של מועצה אזורית מרחבים אשר הייתה גם שותפה להקמת הפארק.
הוגה הרעיון ליצירת הפארק, היוזם להקמתו ומנהלו הראשון הוא יוסף (ג'ו) יחזקאל, שהיה באותה עת חבר קיבוץ אורים הסמוך.[1] הכשרת השטח ועבודת הנטיעות החלו בשנת 1967. במקום נטעו אלפי עצים ושיחים אשר עמידים למים מליחים ונשתלו דשאים. כל שטחי הפארק מושקים במימי עין הבשור. בגן מדשאות רחבות ידיים, ומצויים בו שולחנות לפיקניק, פינות המיועדות למנגל, בריכות ופלגי שכשוך ומשחקים לילדים.
אתרים מרכזיים בגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עין הבשור - מעיין הנובע בחלקו הצפוני של הגן ומהווה את נקודת המשיכה העיקרית בגן. ספיקת המעיין היא כחצי מיליון מ"ק בשנה ומימיו בעלי מליחות גבוהה (1,300 כלורידים לליטר). במקור היה המעיין בריכה קטנה המוקפת בצמח הקנה המצוי. כיום, מזינות הנביעות בריכה מלאכותית גדולה (אסורה ברחצה) אשר חום מימיה עומד בקביעות על 20 מעלות לאורך כל השנה.
- חירבת שלאל - על אחת הגבעות בצפון הגן יש שרידי כנסייה ביזנטית. חיילים אוסטרליים גילו את הכנסייה ואת הפסיפס היפה שהיה על רצפתה[2] במלחמת העולם הראשונה לאחר שכבשו את עמדת המקלע בראש הגבעה ב-17 באפריל 1917. הפסיפס הועבר לקנברה שבאוסטרליה ושובץ שם באנדרטה לזכר החייל האלמוני שבאנדרטת המלחמה של אוסטרליה. על גבי הפסיפס נמצאה הערה המתארכת את יצירתו לשנת 561 לספירה. דגם הפסיפס דומה לזה שנתגלה בבית הכנסת העתיק במעון (בסמוך לקיבוץ נירים כ-9 קילומטרים ממערב לשם). בחפירות שנערכו ב-1970, בניהולם של רם גופנא ודן מירון, נחשף בור המים של הכנסייה.
- תל עין הבשור - תל קטן מדרום מערב לעין הבשור שנחפר על ידי משלחת מאוניברסיטת תל אביב בשנים 1970–1983 בניהולם של רם גופנא ודן גזית. באתר נמצאו ארבע שכבות יישוב. שלוש שכבות מתקופה הברונזה התיכונה (3,300-2,900 לפנה"ס) ושכבה אחת מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפנה"ס). באחת מהשכבות הקדומות נתגלו שרידי תחנת דרכים מצרית ממלכתית. ממצאים אלו מוכיחים קיום נוכחות מצרית קבועה בדרום כנען בראשית השושלת הראשונה של מצרים.
השפעת מבצע שומר החומות 2021
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 במאי 2021, ביום האחד עשר למבצע שומר החומות, נפלו רסיסי רקטה בפארק, וגרמו לשריפת ענק. בעקבות הדליקה נגרם נזק כבד לפארק,[3] באזור שקרוב לבריכות השכשוך, כולל אזור המעיינות וחצר המשק.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גן לאומי הבשור (פארק אשכול), באתר רשות הטבע והגנים
- סיפור הפסיפס של חירבת שלאל, באתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה (באנגלית)
- אוסף תמונות היסטוריות משלאל, באתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה (באנגלית)
- פארק אשכול 3D תמונות תלת־ממד של פארק אשכול באתר "המימד השלישי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דן גזית, להוביל "צפונים" בחבל הבשור, ככה זה מס' 89, עמ' 18, 3 במאי 2011
- ^ תמונת הפסיפס, באתר אנדרטת המלחמה של אוסטרליה (הקישור אינו פעיל)
- ^ גלעד כרמלי, מתן צורי, נזק כבד מרסיסי רקטה בפארק אשכול: "אזור המעיינות נפגע משמעותית", באתר ynet, 20 במאי 2021
- ^ נזק כבד מרסיסי רקטה בפארק אשכול: "אזור המעיינות נפגע משמעותית", באתר ynet, 20 במאי 2021
