גלטירמר אצטט
 | |
| רכיבי הקופקסון | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| acetic acid; (2S)-2-amino-3-(4-hydroxyphenyl)propanoic acid; (2S)-2-aminopentanedioic acid; (2S)-2-aminopropanoic acid; (2S)-2,6-diaminohexanoic acid | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| קופקסון | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C25H45N5O13 |
| מסה מולרית | 623.65 גרם למול |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם, נכלל בסל הבריאות[1] |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון B  |
| מזהים | |
| קוד ATC |
L03AX13 |
| מספר CAS | 147245-92-9 |
| PubChem | 3081884 |
  | |
גלטירמר אצטט הוא חומר המשפיע על מערכת החיסון ומשמש כתרופה לטרשת נפוצה. החומר מוכר יותר תחת השם המסחרי קופקסון, וידוע גם בשם הגנרי קופולימר 1. הזכויות לשיווק הקופקסון נמצאות בידי חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, ומשנת 2015 נמכרת גם גרסה גנרית של התרופה.
הבסיס לפיתוח התרופה הוא מחקר שנערך במכון ויצמן למדע בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום, ועסק בהשפעתם של פולימרים סינתטיים דמויי חלבון על מערכת החיסון של עכברים.
חברת טבע החלה לבדוק את התרופה בעזרת ניסויים. תחילה בוצעו ניסויים בבעלי חיים. התברר שהתרופה יעילה על חזירי ים וקופים. המכונים הלאומיים לבריאות, סוכנות של מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית, העניקה ל"טבע" מענק של שני מיליון דולר על מנת לבצע ניסויים בבני אדם. לאחר שגם ניסויים אלו התבררו כמוצלחים, אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את השימוש בתרופה, בשנת 1996.
זוהי התרופה הראשונה בעולם לטרשת נפוצה שלא מכילה אינטרפרונים. היא מוחדרת לגוף על ידי הזרקה תת-עורית. ניסיונות לפיתוח קופקסון לבליעה טרם צלחו.
הקופקסון אינה מרפאת את המחלה, אלא גורמת לירידה בתדירות ההתקפים, כאשר מהלך המחלה הוא התקפי-הפוגתי. מחקרים תצפיתיים מביעים עדות לכך כי קופקסון גם מעכב את מהלך ההידרדרות הפיזית של החולה, אך הדבר לא הוכח בניסוי קליני מבוקר.
קופקסון משווקת ב-47 מדינות. מכירותיה השנתיות של התרופה בשנת 2012 היו כ-3.75 מיליארד דולר[2].
באפריל 2015 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שיווק של גרסה גנרית לקופקסון, מתוצרת חברת סנדוז[3].
במרץ 2021 הודיע האיחוד האירופי כי פתח בחקירה רשמית נגד חברת "טבע" בחשד שעברה על חוק ההגבלים העסקיים, בכך שהכשילה באופן בלתי חוקי ומכוון את יריבותיה בייצור תרופת קופקסון[4].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש – סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "מטעות מעבדה להמצאה הרווחית ביותר בישראל", עמ' 248–253
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך גלטירמר (קופקסון) (Glatiramer, Copaxone), באתר InfoMed
- Copolymer 1 reduces relapse rate and improves disability in relapsing‐remitting multiple sclerosis - Neurology Jul 1995, 45 (7) 1268-1276; DOI:10.1212/WNL.45.7.1268
- מסע בארץ הלמה, "המכון - חדשות מדע בשפה ידידותית", דצמבר 2008
- מידע על תרופות דומות לקופקסון - אתר כמוני
- גלי וינרב, ממציא הקופקסון: "עברו 30 שנה מאז שהמצאנו את המוצר; יש מוצרים שעשויים להיות יותר טובים", באתר גלובס, 25 במרץ 2013
- מידע על הקופקסון מאתר האינטרנט של "טבע תעשיות פרמצבטיות", עותק שמור בארכיון האינטרנט
- קופקסון: פריצת דרך מסחרית וקלינית, באתר "חדשנות ישראלית"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קופקסון, מאגר התרופות, אגף הרוקחות, משרד הבריאות
- ^ פאדי מועלם , כלל פיננסים: הניצחון של טבע יפחית הלחצים על המניה, באתר גלובס, 23 ביוני 2012
- ^
יורם גביזון, היום שטבע חששה ממנו יותר מכל: אושרה הגרסה הגנרית לקופקסון, באתר TheMarker, 16 באפריל 2015
- ^ גיא בריצמן, באיחוד האירופי חוקרים: האם טבע הכשילה את יריבותיה בייצור תרופת קופקסון?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 במרץ 2021
