לדלג לתוכן

גלות (ציור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היהודי הנצחי
רפרודוקציה בהוצאת Kunstverlag "Phonix", Leo Winz, Berlin
רפרודוקציה בהוצאת Kunstverlag "Phonix", Leo Winz, Berlin
מידע כללי
צייר שמואל הירשנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 1904 עריכת הנתון בוויקינתונים
טכניקה וחומרים צבעי-שמן על בד
ממדים בס"מ
רוחב 200 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 150 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מיקום אבוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"גלות" (1904) הוא ציור מאת שמואל הירשנברג. העבודה שהוצגתה האחרונה הייתה במוזיאון היהודי בברלין, נעלמה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רישום הכנה ל"גלות", תצלום מתוך גיליון כתב העת "Ost und West" ‏(1904)


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שמואל הירשנברג צייר את "גלות" בשנת 1904, למרות שהעבודה עליו החלה בשנת 1899. סביר להניח כי הפוגרומים וההתנכלויות ליהדות מזרח אירופה, ובייחוד פרעות קישינב (1903) היוו רקע ליצירתו.

היה זה ציור גדול ממדים המתאר קבוצה של כ-30 פליטים יהודים הנעים כקבוצה במרחב מושלג וריק. ע"פ חמדה בן יהודה גובהה היה מטר וחצי ורוחבה שני מטרים.[1] הירשנברג יצר כמה עבודות מקדימות עבור הציור, ביניהן דיוקן של רעייתו (1903), המופיעה כדמות נשית הבולטת לפני האב הנושא את ביתו. הקבוצה בציור מובלת בידי ישיש בעל זקן ארוך. הירשנברג השתמש בכמה מבני משפחתו, כגון בני משפחת אדערבערג (אודרברג), כמודלים לציור. בין היתר שרה אבנר, אחותו של הסופר דב אבנר, זיהתה את עצמה כילדה האוחדת בקומקום.[2] מעל הילדה מופיעה דמות של גבר, שפניו הם דיוקנו העצמי של האמן, האוחז בספר תורה העטוף בטלית.

מיד עם הצגתה, בשנת 1904 בתערוכה בקרקוב, פולין, הפכה יצירה זו לידועה בקרב הציבור היהודי. בביקורת על התערוכה בעיתון "הצופה (ורשה)" נכתב כי "'גלות' היא איפופיה דרמטית אשר ירשה את מקום ההיסתוריה של יהודי המזרח במאת השנים האחרונה, ובה בעת הייתה האיפופיה הזאת גם לסמל האומה".[3] רישום הכנה של הציור הופיע בשנת 1904 בכתב העת "Ost und West", בחוברת שהוקדשה להרצל.[4]

ב-17 בנובמבר 1907 הוצג הציור, לצד הציור "שפינוזה" (1907), ב-"תערוכה אמנותית יהודית", שהתקיימה ב"גלריה לאמנות עתיקה ועכשווית" בברלין, גרמניה.[5] בעקבות תצוגה זו כתב אהרן חרמוני בשבועון "העולם" רשימה בה הוצג הציור כייצוג אולטימטיבי של הווית היהודים בגולה. "את התמונה הזו ראיתי כבר בתערוכה הברלינאית של הקיץ העבר", כתב המבקר. "אז הייתה התערוכה כללית, גדולה. האולמות המו מרוב מבקרים. רוב המבקרים אז היו גרמנים, בני-דת-משה והיו ממהרים לעבור על פני תמונה זו, הנהדרת בעצבותה, בצערה וביגונה והענקית, ברוח-המחאה השורר בה נגד עול הגלות, הדוחף את כל הכנופיה הלאה, הלאה, במדבר השלג האין-סופי; ובעברם היו "בני-דתנו" מעיפים מבט אלכסוני לתמונה של הצרה שלהם, ורגע אחריו יראו פן ראו הגרמנים האמתיים, שהמה מתבוננים לתמונה יהודית זו, והיו ממהרים לאולם השני, להתענג על תמונות "פטריוטיות" גרמניות... [...] ויושב הנך בדד באולם ומשקיף ב'גלות'. האוויר סביבך מתמלא אנחות, יגון, צער ומחאה... [...] כן, הגלות מצאה כבר את אמנה. מכחולו הביע הכל. התמצא גם תחיתנו הלאומית את אמנה? והיהיה האמן זה הירשנברג עצמו שעובד כעת בארץ-התחיה, או זה אולי אחד מתלמידיו, שנולד בארץ-המכבים?".[6]

בשנת 1938 הוצג הציור במוזיאון היהודי בברלין. לאחר סגירת המוזיאון, בידי השלטון הנאצי, אבדו עקבותיו של הציור. יש להניח כי הוא נשלח לאחסון במקום מרוחק יחד עם עוד פריטים מן המוזיאון.

בספרו (1962) כינה את הציור הסופר ומבקר האמנות לאו קניג, שהיה גם בוגר המחזור הראשון של בצלאל, כטוב ביצירותיו של הירשנברג. בעיניו הירשנברג הצטיין במקומות בהם הוא הגיע אל הסמליות שבאפוס היהודי מתוך ריאליזם לירי של דמויות יומיומיות.[7] לעומתו, הציג יוסף סנדעל (1952) את הציור מתוך תפיסה מרקסיסטית במסגרתה שונה שם הציור ל"פליטים".[8]

בשנת 2006 נמכר העתק של הציור במכירה פומבית בישראל בעבור $25,300.[9]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציור "גלות" הפך עד מהרה לדימויי אייקוני של ההיסטוריה היהודית. במשך השנים הודפסו רפרודוקציות רבות של הציור בשלל מהדורות שונות, בעיקר על גבי גלויות, שהיו פופולריות בקרב בציבור היהודי בעולם. אמנים שונים עשו בו שימוש ביצירותיהם.

אחד הביטויים הראשונים היה שירו של מוריס רוזנפלד "מארש גלות" ("גּוֹלוּס מַרְשׁ", 1904), שעל פי הנחה רווחת[דרוש מקור], נטען כי נכתב בהשראת הציור.[10]

כבר ב"בצלאל" בייחוד בשנות ה-20 של המאה ה-20, נעשה בציור שימוש נרחב. בתבליט שיצר בוריס שץ לזכר הירשנברג "שמואל הירשנברג - לזכר עולם" (1914) מופיע הירשנברג וברקע דמויות מתוך הציור. מתחת לדוקן נחקקה הכתובת "נשבר ונדכא בגולה / חדש ימיך לתחיה // הנפש כואבת וחולה / החיות אמנות עבריה // לארץ אבותיך עלית / שאפת גם קיווית // מדוע, הה המוות המר קחתך מאיתנו כה מהר?".[11] גם במסגרת נחושת בעיצוב זאב רבן ובביצוע חביב ששון, מן המחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20, מופיע דימוי של שיירת יהודים שחלקה מצוטט מתוך ציורו של הירשנברג. עם זאת, הדימוי המובהק ביותר מופיע בתבליט פליז שיצר שמואל קרצ'מר המשעתק את הציור.

בשנת 1943 הופיע "גלות" על גבי בול של קק"ל. הבול היה חלק מסדרת בולים בנושא הגלות ובה יצירות של אמנים יהודים נוספים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: חמדה בן יהודה, שמואל הירשנברג, השקפה, 16 באוקטובר 1907
  2. ^ ראו: נחמה גנוסר, הילדה שבתמונה, על המשמר, 24 ביולי 1966; חיים לנדאו, דב אבנר / שבעה למותו, על המשמר, 21 ביוני 1970
  3. ^ אברהם נוימן, התערוכה לאמנות בקרקוי, הצפה (ורשה), 12 בדצמבר 1904
  4. ^ ראו: אלישוב, י., "על מזרח ומערב", הדור (קרקוב)⁩, 16 אוגוסט 1904⁩
  5. ^ על התערוכה ראו: גולדמן אידה, בת-שבע, בקיעים במראה: תערוכת אמנים יהודים, ברלין, 1907, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב, 2009.
  6. ^ אהרן חרמוני, בתערוכה (ציוני-עיפרון), העולם, 4 בדצמבר 1907
  7. ^ ראו: קניג, ל., היהודים באמנות החדשה, דביר, תל-אביב, תשכ"ב [1962], עמ' 63
  8. ^ ראו: גדעון עפרת, "מותו של הירשנברג בירושלים", על הארץ: האמנות הארצישראלית: פרקי אבות, כרך ראשון, הוצאת אמנות ישראל, [ירושלים], 1993, עמ' 214
  9. ^ ראו: דנה גילרמן, בחזרה לגלות, באתר הארץ, 6 ביולי 2006; וגם מכירה: Auction 120 תאריך המכירה: 15.07.2006, פריט 8, בית המכירות תירוש
  10. ^ על יסוד שיר זה נכתב השיר "פה בארץ חמדת אבות" (1912)
  11. ^ ראו: גדעון עפרת, "מותו של הירשנברג בירושלים", על הארץ: האמנות הארצישראלית: פרקי אבות, כרך ראשון, הוצאת אמנות ישראל, [ירושלים], 1993, עמ' 224