לדלג לתוכן

גיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מספר אנשים משחקים במשחק היריות המקוון Rainbow Six Siege
גיימר מצטלם עם שני בקרי משחק

גיימראנגלית: Gamer; בעברית מכונה: מִשְׂחֲקָן[1]) הוא כינוי לחובב משחקי מחשב, משחקי וידאו, משחקי לוח ומשחקי תפקידים.

הכינוי משמש במיוחד לחובבי משחקים אשר מבלים זמן רב במשחק, בדיון עם חברים על משחקים או בקריאה על משחקים.

היבטים קוגניטיביים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר מ-2009 נמצא שלגיימרים יש מספר יכולות קוגניטיביות אשר מפותחות יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ההעצמה של משאבי הקשב מאפשרת לשחקנים להשיג זמני תגובה מהירים יותר ללא פגיעה ברמת הדיוק של הפעולות הנדרשות להם במהלך המשחק. אפקט זה בא לידי ביטוי בטווח רחב של גילים, מתלמידי בית ספר ועד לגילֵי הבגרות[2].

מחקר זה מקבל חיזוק מסוים במאמר סקירה שנעשה בשנת 2019, המראה כי גיימינג אכן תורם בפיתוח יכולות קוגניטיביות שונות התלויות בסוג המשחק.[3]

לפי מאמר סקירה אשר התבצע בעקבות הקורונה, משחקי מחשב מקוונים ממתנים סימפטומים שליליים כגון: לחץ, חרדה, דיכאון ובדידות[4]. עם זאת, רצוי לשים לב לתדירות שבה משחקים, שכן על-פי מחקר שנעשה בתחום, אובססיה למשחק עלולה אף להוביל לחוסר מודעות עצמי, תחושת חוסר סיפוק ואף סימפוטמיים פיזיים.[5]

קהילות מקוונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות האינטרנט התפתחו הגיימרים והקימו קהילות מקוונות באתרים ייעודיים כדי לעסוק בתחביבם, תוך שימוש ברשתות חברתיות מקוונות, מערכות פורומים וכיוצא בזה. אתרי האינטרנט הפופולריים הם Vgames הפופולרי בקרב הגיימרים בישראל, אתר YourGame, המריץ טורנירים, פורומי גיימינג ושרתי משחק רבים. במסגרת קהילות אלו השחקנים יכולים להחליף חוויות, לשחק זה כנגד זה במשחק רשת, לדון במשחקים ואף להשתתף בטורנירים. עבור משחקים מסוימים המשוחקים על ידי משתמשים מכל העולם, מתקיימות תחרויות רשמיות וקיימות אף קבוצות וליגות, עד לרמה שבה משחק המחשב הוא ענף ספורט כמו כל ענף אחר. למשל המשחק League of Legends שאותו משחקים ברמה גבוהה בקוריאה הדרומית ובכל העולם. טורנירים אלו התפתחו גם הם, ולעיתים נושאים פרסים כספיים גדולים, עד שנוצר התואר "גיימר-פרו" (גיימר מקצועי), המסוגל להתפרנס מתחביבו.

פלטפורמות מוכרות נוספות אכן תורמות לקהילות הגיימינג, כגון דיסקורד, המשמש לקביעת זמנים למשחק משותף או Twitch.tv המשמש לשיתוף משחק או צפייה במשחק של שחקנים אחרים, אם בשידור חי או הקלטות.

בהקשר של פיתוח מיומנויות חברתיות, מאמר סקירה משנת 2021 מראה כי השתתפות במשחקים רציניים המשלבים שיח אישי, יכולה לתרום למיומנות חברתית.[6]

תחרויות גיימינג וספורט אלקטרוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ספורט אלקטרוני
"The International", טורניר שנתי של המשחק Dota 2 בסיאטל, 2014

ספורט אלקטרוניאנגלית: eSports או Electronic Sports) הוא מושג לתיאור הענף המכיל תחרויות משחקי וידאו מרובי משתתפים, במיוחד בין שחקנים מקצועיים. סוגות המשחקים הנפוצות ביותר בתחרויות ספורט אלקטרוני הם אסטרטגיה בזמן אמת (RTS), משחק ירי בגוף ראשון (FPS), משחקי לחימה, וזירת קרב מרובת משתתפים (MOBA). טורנירים כגון The International, אליפות העולם של League of Legends (אנ'),‏ Evolution Championship Series (אנ'),‏ Intel Extreme Masters (אנ') וסדרת האליפות של רוקט ליג (RLCS) מספקים שידורים חיים של התחרות, ופרסים כספיים למתחרים. אף על פי שתחרויות מאורגנות היו זמן רב חלק מתרבות משחקי הווידאו, הן בדרך כלל נערכו בין חובבנים. דבר זה השתנה לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21, כאשר חל גידול חד בהשתתפות על ידי שחקנים מקצועיים ובקהל הצופים.[7] כיום, יוצרי משחקים רבים מעצבים מראש את משחקיהם תוך מחשבה על תחרויות ספורט אלקטרוני מקצועיות.

שיאים עולמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיימרים מסוימים מתמחים באספנות. למייקל תומאסון האמריקני שיא גינס של אוסף משחקי הווידאו הגדול בעולם. מדובר בכ-11 אלף משחקים ששווים כ-4 מיליון ש"ח. עם זאת, לא כל המשחקים באיכות הטובה ביותר[8].

בשנת 2012 אחד הגיימרים האוסטרלים, אוקן קיאה, שבר שיא עולם כאשר שיחק במשך 135 שעות רצופות.

עורכי ספר השיאים של גינס אינם מעוניינים שגיימרים יקריבו את בריאותם כדי לעמוד באתגרי הכניסה לספר השיאים וקבעו כללים ברורים כמו: חובה לצאת להפסקה בת 10 דקות בכל שעה, לצאת לאכול לשתות ולישון[9].

עבור אחרים, חוויית המשחק של עשרות שעות רצופות הסתיימה באופן הרבה פחות סימפתי. בשנת 2011 צעיר בן 19, תלמיד קולג' מצטיין, התמוטט ונפטר אחרי ששיחק במשך 12 שעות רצופות במשחק יריות מקוון[10].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מִשְׂחֲקָן במילון שימוש כללי (תשע"ט), באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Dye, M. W. G., Green, C. S., & Bavelier, D. (2009). The development of attention skills in action video game players. Neuropsychologia, 47(8-9), 1780–1789.
  3. ^ Denilson Brilliant T., Rui Nouchi, Ryuta Kawashima, Does Video Gaming Have Impacts on the Brain: Evidence from a Systematic Review, Brain Sciences 9, 2019-09-25, עמ' 251 doi: 10.3390/brainsci9100251
  4. ^ Federica Pallavicini, Alessandro Pepe, Fabrizia Mantovani, The Effects of Playing Video Games on Stress, Anxiety, Depression, Loneliness, and Gaming Disorder During the Early Stages of the COVID-19 Pandemic: PRISMA Systematic Review, Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking 25, 2022-06-01, עמ' 334–354 doi: 10.1089/cyber.2021.0252
  5. ^ Marc-André K. Lafrenière, Robert J. Vallerand, Eric G. Donahue, Geneviève L. Lavigne, On The Costs and Benefits of Gaming: The Role of Passion, CyberPsychology & Behavior 12, 2009-06, עמ' 285–290 doi: 10.1089/cpb.2008.0234
  6. ^ Lucy R. Zheng, Catherine M. Oberle, W. A. Hawkes-Robinson, Stéphane Daniau, Serious Games as a Complementary Tool for Social Skill Development in Young People: A Systematic Review of the Literature, Simulation & Gaming 52, 2021-12, עמ' 686–714 doi: 10.1177/10468781211031283
  7. ^ Paul Tassi, 2012: The Year of eSports, Forbes, ‏20 בדצמבר 2012
  8. ^ נועה דוד, שיא גינס חדש: אוסף המשחקים הגדול בעולם (ארכיון)
  9. ^ שי רינגל, ‏שיא עולם: שיחק ב-Call of Duty במשך 135 שעות רצופות, באתר ‏מאקו‏, 24 בנובמבר 2012
  10. ^ נועה דוד, סיבת המוות: Counter-Strike (ארכיון)