גיבתון לבן-גרון

גיבתון לבן-גרון
	גיבתון לבן-גרון ; נקבה ושלושה צעירים, פינלנד
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
משפחה:	גיבתוניים
סוג:	גיבתון
מין:	גיבתון לבן-גרון
שם מדעי
	Emberiza rustica; ‏פאלאס, 1776
תחום תפוצה
	תחום התפוצה של גיבתון לבן-גרון מקייץ חולף חורף

גיבתון לבן-גרון (שם מדעי: Emberiza rustica) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הגיבתוניים.

בישראל הוא חולף נדיר ביותר, ולרוב נצפה בין אוקטובר לדצמבר. הוא היה מזדמן קבוע עד לסוף שנות ה-90, אך מאז התצפיות בו הלכו והתמעטו, למעט סתיו 2021 אז נצפו באופן חריג ארבעה פרטים שונים ועוד פרט אחד שהתגלה בינואר של אותו חורף.^[2]

טקסונומיה ואטימולוגיה

שם הסוג Emberiza הוא מ-Embritz, גיבתון בגרמנית עתיקה. שם המין הספציפי rustica הוא מלטינית ומשמעותו "כפרי, פשוט".^[3]

תת-מינים

לעיתים מתואר מין זה כמונוטיפי, אך ישנן גם רשימות המכירות בשני תת-מינים נפרדים:

E. r. rustica (פאלאס, 1930) - מקנן בצפון אירואסיה, חורף במזרח סין וביפן
E. r. latifascia (לאוניד פורטנקו, 1930) - מקנן בצפון מזרח סיביר, מיקוטסק ועד קמצ'טקה

תיאור

זהו גיבתון הדומה בגודלו לגיבתון סוף; אורכו 13–14.5 ס"מ ומשקלו 15.5–24.3 גרם.^[4] יש לו חלקים תחתונים לבנים עם צדדים חלודיים, רגליים ורודות ומקור ורדרד. לזכר בלבוש קיץ ראש שחור עם גרון לבן, ועורף וחזה חלודיים.

בלבוש החורף הזוויגים דומים, כאשר את החלקים השחורים והחומים-אדמדמים מוסתרים על ידי שוליים בצבע חום בז'. בדומה לגיבתון גמדי, יש לו פס-גבה ברור יותר וכתם לבן בעל מסגרת שחורה בגב הלחי בהשוואה לגיבתון סוף.

לנקבה גב חום מפוספס בכבדות ופנים חומות עם עורף בהיר. היא דומה לנקבת גיבתון סוף, אך יש לה פסי צד אדמדמים, עורף ערמוני ומקור ורדרד ולא אפור.^[5]

קולות

השירה נעימה ומהירה, בניגוד למינים אחרים במשפחה. הוא שר בצורה כאוטית עם תוד=וים ברורים והשירה מזכיר את זו של הסתרי עם "נהימה" בסוף: מעין "טוליטי-טי פלי פלי טוליטי פליפ יפלי". הקריאה דומה לזו של קיכלי רונן ונשמעת כ"ציט".

אקולוגיה

הוא מקנן ברחבי צפון האזור הפלארקטי. הוא מין נודד; חורף בדרום מזרח אסיה, יפן, קוריאה ומזרח סין, וגם מזדמן נדיר למערב אירופה.

מחוץ לעונת הקינון נצפה בקבוצות קטנות, במיוחד במהלך הנדידה; בחורף לעיתים קרובות בלהקות גדולות יותר, המגיעות לפעמים לעד 400 פרטים.^[4]

הוא מקנן בחורש מחטני רטוב. התטולה מורכבת מארבע עד שש ביצים מוטלות בקן בתוך שיח או על הקרקע. מזונו מורכב בעיקר מזרעים, וכאשר מאכיל צעירים, מחרקים.

סטטוס

מצב שימור

מין זה הועלה ברשימה האדומה של IUCN בשנת 2016 למצב שימור "פגיע", מכיוון שעדויות אחרונות מצביעות על כך שהאוכלוסייה העולמית עוברת ירידה מהירה. גורמים אפשריים כוללים כריתת עצים מוגברת בתפוצת הקינון, ולכידה בקנה מידה גדול יחד עם התעצמות חקלאית באזורי החריפה.^[6]

אומדנים

ארגון ה-BirdLife International העריך את האוכלוסייה האירופית בכ-681,000–831,000 זוגות, מה שמשתווה ל-1,360,000–1,660,000 פרטים בוגרים. אירופה מהווה כ-20% מהתפוצה העולמית של המין, כך שהערכה ראשונית מאוד של גודל האוכלוסייה העולמית היא 6,800,000–8,300,000 פרטים בוגרים; אם כי יש צורך באימות נוסף של הערכה זו.^[6]

הצדקה מגמתית

נתונים שנאספו מרחבי אירופה עבור הרשימה האדומה האירופית של ציפורים מצביעים על כך שהמין ירד משמעותית בשנים האחרונות, וכי ירידה זו נמשכת. שילוב של נתונים רשמיים שדווחו על ידי 27 מדינות החברות באיחוד האירופי לנציבות האירופית במסגרת סעיף 12 של הוראת הציפורים של האיחוד האירופי ונתונים דומים ממדינות אירופה אחרות, שסופקו על ידי BirdLife Partners ואורניתולוגים מובילים אחרים, מצביעים על כך שאוכלוסיית הרבייה האירופית ירדה באופן כללי. ב-30-49% בשלושת הדורות האחרונים. נתון זה תואם היטב את מגמת הירידה שדווחה על ידי PECBMS (תוכנית ניטור הציפורים הנפוצות הפאן-אירופיות), ועם ירידה שנצפתה ברחבי סקנדינביה (Dale & Hansen 2013). כתוצאה מכך, המין מסווג כעת כפגיע ברמה האירופית.^[6]

עם זאת, אירופה מהווה רק כ-20% מטווח הרבייה העולמי של המין, כך שבאופן עולמי מעמדו תלוי במגמות ברוסיה האסיאתית, במיוחד בסיביר. האוכלוסייה ברוסיה האירופית ירדה ביותר מ-30% מאז 2000 וביותר מ-50% מאז 1980, כך שסביר להניח ירידה מסוימת גם ממזרח לאורל. יתרה מזאת, למין יש נתיב נדידה ואזורי חריפה הדומים לזה של גיבתון צווארון שמצוי בסכנת הכחדה עולמית, והוא עשוי גם לניות מין נלכד בסין. מחקר מ-2016 אסף לאחר מכן נתוני אוכלוסייה על פני תפוצות הקינון והחריפה של המין; הניתוח גילה ירידה של 75-87% בגודל האוכלוסייה הכוללת במהלך 30 השנים האחרונות וירידה של 32-91% במהלך 10 השנים האחרונות. לפיכך יש חשד כי המין עובר ירידה עולמית מתמשכת של לפחות 30-49% בשלושה דורות.^[6]