גזה הוואש
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1905 נג'קניז'ה, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1945 (בגיל 39) גונסקירכן (מחנה ריכוז), גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
גזה הוואש (במקור הניג, בהונגרית: Havas Géza; נג'קניז'ה, 13 בנובמבר 1905 – מחנה הריכוז גונסקירכן, 25 באפריל 1945) היה עיתונאי יהודי-הונגרי לוחם חברתי וסופר רב גוני, מבקר, אסתטיקן, מתרגם ספרותי. הוויכוחים לגבי דעותיו נמשכו גם כמה עשרות שנים לאחר מותו הטרגי בשואה.
הוא ידע להשתלהב, בזמן הזה עיניו אורו, הבחור נעשה יפה, הוא הרים בחומרה את ראשו, עיניו רשפו גיצים וניצוצות, בתשוקה של אהבת לוחמנית, כאילו רוצה לעלות על המוקד עבור הרעיונות או האנשים שהוא אהב. לו ניתן היה להסמיך אותו לסמוך לטפל בכל ענייני החברה בשל אהבת הצדק שלו, העולם סביבנו היה נקי יותר.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גזה הוואש נולד במשפחה יהודית כבנם של ד"ר הוגו הוואש (הניג עד 1886),[1] עורך דין ושל ויוליאנה הורסצקי. הוא למד בבית ספר יסודי ובתחלת התיכון בעיר הולדתו. בין 1915 לבין 1921, היה תלמיד בגימנסיה בנג'קניז'ה, אך ב-1921 סולק מבית הספר בגלל מתיחת שובבות של תלמידים.[2] [3] הוא סיים את שתי הכיתות האחרונות של הגימנסיה בסקשפהרוואר.[4] בתחילה רצה להיות פילולוג קלאסי, אך עקב מות אביו הפך לפקיד בנק מסיבות כלכליות. בגיל 25, בשנת 1930, עקב פעילותו בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית, הורשע על ידי בית המשפט ואיבד את עבודתו. היה לו תיק פלילי דומה גם מאוחר יותר, בשנת 1932 הועמד לדין עם לאסלו אדלר, דז'ה סיקלאי ויאנוש בראון וזאת בשל פעילותם ב-KIMSZ (נוער קומוניסטי) ובאיגוד הספורט של עובדי העור.[5] בתחילת דרכו עבד זמן מה כמנהל חשבונות וכבלן, אחר כך הפך לסוכן ספרים, ואחר כך לעיתונאי. בשנת 1935 הועמד לדין שוב בגלל מאמר שפורסם במגזין "כתיבה חופשית" (Szabad Írás). האשמה הייתה "השמצת המדינה ההונגרית והאומה ההונגרית שבוצעו באמצעות העיתונות".[6] הוא היה עובד בכיר בנפסבה שופר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ב"מילה יפה" (ספ סו - Szép Szó) וב"מאה שלנו" (Századunk), וכן ערך את המגזין "פורום". בשנת 1937, הוא נכח בהלווייתו של אטילה יוז'ף.[7] ג'רג' לוקאץ' בכתב העת "אוי האנג" (Új Hang) האשים בעיקר את הוואש ב"פשעים האידאולוגיים" של ספ סו. לוקאץ' ראה ב"סופרי העם" את בעלי בריתו ב"חזית העממית" שקמה מאוחר יותר, אך ספ סו, והוואש בפרט, הדגישו את עמדתם של סופרי העם נגד קידום הנאציזם בטורים של המגזין. ב-1940 תרגם את הכרך "קפיטליזם מוקדם - סוציאליזם מוקדם", בשנה שלאחר מכן כתב את "הסוציאליסטים החדשים". בשל מוצאו היהודי, הוא נצטווה להתייצב במחנות שרות העבודה מספר פעמים בשנת 1942 (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי), בזמן השואה בהונגריה הוא גורש בפברואר 1945, ומת כנראה מהתקף לב במחנה הריכוז גונסקירכן באוסטריה ימים ספורים לפני השחרור.
הוא היה ידיד טוב של זולטאן גאשפאר,[8] אישטוואן ארקין ו- מילאן פישט, אליהם שלח את מכתבו המוכר האחרון. כתביו בין 1937 לבין 1944 פורסמו ב-1990 בשם "קומו מתים" (Talpra, halottak!)[9]
הערכתו מנקודת המבט של הדורות אחריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שג'רג' לוקאץ', בטורים של העיתון סאבאד נפ באוגוסט 1945 (לאחר מותו של הוואש) מתח עליו בקורת, חזר על כך גם יוז'ף רוואי בביקורתו על הוואש, וכתב: "מי צדק? האם הרעיונות והמחנה של ספ סו הפכו לכוח המסוגל ללכוד את ההמונים? זה לא קרה. והתנועה של סופרי העם: מפלגת האיכרים הלאומית, גורם חשוב בהתפתחות הכפר ההונגרי. בגלל הביקורות שלו על דיולה אייש הוא היה מוקף בסלידה הגדולה ביותר הן מבני דורו והן מאלה אחריו. אפילו בשנת 1990, כתב עליו אישטוואן ואש : "הוואש גילם בצורה הקיצונית ביותר את מה שלא יכולתי לסבול ברדיקליזם הבורגני של ספ סו". בתגובה להתקפות עליו כתב הוואש במרץ 1941 את הדברים הבאים, שעשויים לשמש גם כתגובה להתקפות עליו גם לאחר מכן: "אני אדם שלילי, כי יש להכחיש את המציאות הזו. אי אפשר להודות שעוני הוא מחוקי העולם, אבל גם לא ניתן להודות שהטפות מוסר נעימות או אכזריות ישאו פרי לתיקון העוני.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אישטוואן ארקין In memoriam dr. K. H. G הנציח אותו את זה בנובלה שלו.
עבודותיו העיקריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקרטל; פנתיאון, בודפשט, 1937
- ליריקה הונגרית חדשה (בכרך לימודי ספרות, בודפשט, 1940)
- קומו, מתים! מאמרים עיתונאיים, 1937-1944 ; סדר העיתונות. יאנוש קנדי ; Gondolat–Publicity Club–Szazadvég, בודפשט, 1990 (Ars scribendi)
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרל מרקס: מבוא לביקורת תורת הכלכלה.[10]
- Korai kapitalizmus – korai szocializmus. Angol szocialisták; ford., bev. K. Havas Géza; Szociáldemokrata Párt, Bp., 1940
- Új angol szocializmus. Tanulmányok és röpiratok az angol szocializmus köréből; ford., bev. K. Havas Géza; Szociáldemokrata Párt, Bp., 1941
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- "K. Havas Géza". Petőfi Irodalmi Múzeum. נבדק ב-2015-06-19. (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Zalai életrajzi kislexikon. Szerk. Gyimesi Endre. Zalaegerszeg, Zala Megyei Önkormányzati Közgyűlés, 1994., online elérés Nyerges András: Színrebontás: K. H. G., a meddő gáncsoskodó. Élet és Irodalom, XLIX. évf. 20. sz. (2005. május 20.)
- Magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Benedek Marcell. Bp., Akadémiai Kiadó, 1963-1965.
- Bóka László: Magyar mártír írók antológiája (Bp., 1947)
- Füst Milán: Emlékezés H. G.-ra (Kortárs, 1965. 5. sz.)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
- Zalai életrajzi kislexikon. 3. javított, bővített kiadás. Szerk. Fatér Bernadett, Horváth József, Kiss Gábor [és mások]. Zalaegerszeg, Deák Ferenc Megyei Könyvtár, 2005.
- Lengyel András: Törésvonalak. Tanulmányok az 1919 utáni negyedszázad történetéhez: 176-186. o.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ A Belügyminisztérium 1886. évi 59656. sz. rendelete. Névváltoztatási kimutatások 1886. év 5. oldal 42. sor.
- ^ "A Kegyes tanítórendiek vezetése alatt álló nagykanizsai kat. főgimnázium értesítője az 1921-1922. iskolai évről". Arcanum. 1922. נבדק ב-2015-06-19.
- ^ A Vallás- és Közoktatásügyi Minisztérium 63282/1922. V. számú rendelete.
- ^ "A Ciszterci Rend Székesfehérvári Szent István Főgimnáziumának CX. értesítője az 1922-23-as évről". Arcanum. 1923. נבדק ב-2015-06-19.
- ^ "HU BFL - VII.5.c - 3802 - 1932". Budapest Főváros Levéltára. Arcanum. נבדק ב-2015-06-19.
- ^ "HU BFL - VII.5.c - 3974 - 1935". Budapest Főváros Levéltára. Arcanum. נבדק ב-2015-06-19.
- ^ Attila temetése. In: Jegyzetek a kor margójára. Petőfi Irodalmi Múzeum, Budapest, 2011.
- ^ A Móra Ferenc Múzeum Évkönyve: Studia Historiae Literarum et Artium. Szeged: Móra Ferenc Múzeum. 1997. p. 28.
- ^ A Fővárosi Szabó Ervin könyvtár katalógusa – K. Havas Géza: Talpra, halottak!: publicisztikai írások, 1937-1944, sajtó alá rend. Kenedi János
- ^ A Központi Statisztikai Hivatal katalógustára
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גזה הוואש".