לדלג לתוכן

גורמי חיסון בחלב אם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה מיקרוסקופית של דגימת חלב אם אנושי

גורמי חיסון בחלב אם הם ההגנות המסופקות ליילוד דרך הרכיבים הפעילים הביולוגיים בחלב אם. בעבר, חלב אם נחשב רק כמעניק חסינות פסיבית, אבל ההתקדמות הטכנולוגית הובילה לזיהוי רכיבים שונים התורמים לחיסון הטבעי של גוף היילוד.[1][2][3] מרכיבי חלב האם מספקים תזונה ומגנים על התינוק וכמו כן מווסתים את התפתחות מערכת החיסון והגדילה שלו.[4][5]

גורמי חיסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכיבים של חלב האם שסווגו כבעלי היכולת לווסת את המערכת החיסונית כוללים אימונוגלובולינים, לקטופרין, ליזוזים, אוליגוסכרידים, ליפידים, ציטוקינים, והורמוני גדילה.[6][7][8][9]חלק מהתפקידים של מרכיבים אלו הם תאורטיים על סמך תפקודם בחלקים אחרים של הגוף. בנוסף, לאחרונה אף נמצא כי בחלב האם נמצא חומר חלבוני הקרוי "HAMLET" שיכול להרוס תאים סרטניים.[10]

אימונוגלובולין A

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימונוגלובין A הוא המרכיב החיסוני הידוע ביותר בחלב האם (באנגלית: SIgA). זהו הנוגדן בעל הכמות הרבה ביותר בחלב האם – הוא מהווה בין 80%-90% מכלל האימונוגלובינים הקיימים בחלב.[11] SIgA מספק חסינות אדפטיבית על ידי מיקוד ישיר לפתוגנים ספציפיים שהתינוק והאם נחשפו אליהם בסביבתם.[12][13][2]

לקטופרין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקטופרין הוא חלבון חיסוני בעל תפקוד אנטי בקטריאלי חזק בחלב האם.[14] לקטופרין מגן על מעי התינוק על ידי קשירה לברזל בדם כדי למנוע מפטוגנים להשתמש בו כמשאב. הלקטופרין מאפשר לברזל להיספג טוב יותר אצל התינוק וגם מונע מהחיידקים גישה לברזל וחוסם ציטוקינים איתותיים דלקתיים.[8]

ציטוקינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציטוקינים[15] הם מולקולות איתות פלוריפוטנטיות כלומר חלבונים שיכולים להתמיין לכל תא בגוף ובעלי יכולת להיקשר לקולטנים ספציפיים. הם יכולים לעבור את מחסום המעי ולתווך פעילות חיסונית.[16] נוכחותם בחלב אם עשויה לעורר לימפוציטים האחראים להתפתחות החיסונית של התינוק. ציטוקינים הקיימים בחלב האם כוללים את: IL-1β, IL-6, IL-8, IL-10, TNFα, and IFN-γ.

מקור והיווצרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הערכות, מרכיבים ביו אקטיביים בחלב אם נמצאים בו בכמה דרכים כולל הפרשה על ידי בלוטת החלב, תאי אפיתל ותאי חלב.[3][16] גורמי החיסון האימהיים מועברים על ידי לימפוציטים העוברים מהמעי של האם לבלוטת החלב, שם תאי ההפרשה של השד מייצרים נוגדנים.[12] מקור המיקרוביוטיקה של חלב האם אינו ברור לגמרי. עם זאת, מספר תיאוריות הכוללות מגע בין עור האם לעור התינוק וסברות נוספות ניתנות על מנת להסביר את ההרכב המיקרוביאלי של חלב האם.[17]

גורמי השפעה ידועים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלב לידה שקודם לחלב ההנקה, לחלב הנקה בימים.

שלב ההנקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההרכב החיסוני של חלב האם ידוע כמשתנה במהלך ההנקה, בעיקר רמות הנוגדנים נמוכות יותר בחלב בוגר מאשר בקולוסטרום,[18] כאשר SIgA נמדד עד 12 גרם לליטר בקולוסטרום ויורד ל-1 גרם לליטר בחלב בוגר.[19] מחקרים מגלים כי הזמן שעובר מאז הלידה משפיע בצורה רבה על נוכחותם של גורמי חיסון, גורמי גדילה ולקטופרין בחלב.[20]

מיקרוביום של חלב אם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיפה למיקרוביוטה דרך חלב האם היא הגירוי העיקרי להתפתחות מערכת החיסון אצל תינוקות.[19] מיקרוביוטה מקיימת אינטראקציה עם מערכת החיסון של התינוק על ידי גירוי השכבה הרירית, מווסתת ומפחיתה את התגובה הדלקתית, מייצרת נוגדנים ועוזרת ליצור סובלנות אוראלית. הגנה על שכבות הרירית נובעת מהיכולת של הרירית להגביל את החיבור של פתוגנים למערכת העיכול של התינוק.[21]

אוליגוסכרידים בחלב אם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליגוסוכרידים (HMO) הם רכיבי פחמימה בחלב האם.[18] לרוב הם ניתנים לעיכול ופועלים כפרוביוטיקה כדי להזין חיידקים נפוצים במעי התינוק. מחקרים מראים כי האוליגוסכרידים מתפקדים גם כמאפנני חיסון על ידי חסימת קולטנים המאפשרים חיבור של חיידקים פתוגניים לאפיתל במעי התינוק.[22]

סוג הלידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים הבדלים בהרכב גורמי החיסון בחלב האם של אמהות שילדו בניתוח קיסרי לא מבחירה לעומת נשים שעברו לידה נרתיקית או בחרו בניתוח קיסרי. מחקר שנערך בקרב 82 נשים ראה עלייה ברמות הIgA בקולוסטרום של נשים שעברו לידה קיסרית לאחר שעברו צירים וילדו לידה קיסרית לא מבחירה לעומת נשים שילדו בלידה נרתיקית או בחרו לעבור ניתוח קיסרי. במחקר זה נטען כי ההבדלים נובעים ככל הנראה מהלחץ הכרוך בהליך כירורגי לא מתוכנן.[23]

מאפייני האם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הלידות שעברה האם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רמת הגורמים החיסוניים בחלב האם נמוך יותר באופן ניכר אצל נשים שעברו לידות מרובות. מחקר שנערך בקרב נשים מקניה[24] הראה כי רמת הIgA בחלב ירד באופן משמעותי אצל נשים שעברו 8 לידות ויותר.

תזונת האם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב חלב האם נשאר יציב יחסית למרות שינויים תזונתיים מצד האם, למעט מקרה של דילול משמעותי בכמות המזון. שינויים עונתיים ותת תזונה משפיעים על ריכוז הגורמים החיסוניים בחלב. בנוסף, מחקרים הראו כי שמן דגים וצריכת דגים[25] במהלך ההיריון יכולים לשנות רכיבים המווסתים את המערכת החיסונית בחלב האם.

גורמים סביבתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים בסביבה בה נמצאת האם כגון סביבה כפרית או עירונית נצפתה כמשפיעה על גורמי החיסון בחלב האם. מה שמשפיע בסביבות אלו על השוני הם החשיפה לחקלאות ולפתוגנים.[26]

מיקום גאוגרפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום גאוגרפי ממלא תפקיד בשינויים של הרכב חלב האם, ארץ המגורים קשורה באופן ספציפי לשינוי בגורמי החיסון.[27] במחקר שנערך, נמצאו שינויים של רמות גורם הצמיחה בחלב הבוגר וגם בקולסטרום בהתאמה למיקום הגאוגרפי. עם זאת, במחקר גדול יותר נמצאה תמיכה בעקביות בנוכחות קבוצה קטנה של גורמים חיסוניים בחלב בוגר ללא תלות במיקום הגאוגרפי.[28]

השפעה על הבריאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחליפי חלב אם לתינוקות

תזונת תינוקות מחלב אם לעומת תזונה מתרכובות מזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-20 הוכח כי הנקה מפחיתה באופן עקבי את תמותת התינוקות ואת התחלואה, במיוחד ממחלות זיהומיות.[11] מחקרים שהשוו בין חלב האם לתרכובת מזון לתינוקות (בלשון הדיבור מכונה גם: פורמולה) הצביעו על המרכיבים הביו-אקטיביים בחלב האם כתומכים פוטנציאליים להגנתו החיסונית.[29] מחקרים הראו כי תינוקות יונקים מגיבים טוב יותר לחיסונים, ומוגנים יותר מפני שלשולים, דלקת חריפה של האוזן התיכונה, אלח דם, דלקת מעי נמקית, מחלת צליאק, השמנת יתר ומחלות מעי דלקתיות בהשוואה לתינוקות המוזנים בתרכובת מזון לתינוקות.[1] חלב אם נתפס כמועיל במיוחד לתינוקות שנולדו לפני טווח ההיריון המלא ולאלה הסובלים מתת משקל בלידה ונמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות זיהומיות, כגון אלח דם ודלקת קרום המוח.[8][30] כמו כן, קיים סיכוי נמוך יותר לקבל זיהום שמועבר בהנקה ישירה מאשר בערבוב תרכובת מזון לתינוקות עם מים או חלב של בעלי חיים אחרים, מה שעשוי גם להסביר מדוע חלב האם מגן יותר על התינוקות.[31]

הגנה לטווח ארוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שרכיבים שונים הנמצאים בחלב אם אנושי מגרים את צמיחתה של מערכת החיסון, גובר העניין בשאלה האם הנקה מספקת הגנה לטווח ארוך מפני מחלות אוטואימוניות ודלקתיות.[8]

חלוקת חלב וחלב מתורם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הבריאות העולמי מייעצים להשתמש בתרומות חלב כאשר חלב האם אינו זמין,[32] מתוך הבנה שחלב אם מספק הגנה חיסונית שחסרה בתזונה מתרכובות מזון לתינוק. אימהות פנו לאפשרויות של חלוקת חלב במטרה לתת חלופות לתרכובות מזון עבור התינוקות שלהן.[32] ההגדרה של חלוקת חלב היא תרומת חלב ללא תועלת כספית.[32] בנוסף, בנקים של חלב קמו כדי להסדיר ולפסטר תרומות חלב שיימכרו בשוק החוקי.[32] החשש העיקרי בתרומת חלב הוא שהחלב איבד תאי חיסון רבים, מיקרוביוטה ראשונית וחלבונים ביו-אקטיביים במהלך תהליך הפסטור.[33] בישראל קיים בנק חלב אם שבו נאספות, נבדקות ומחולקות מנות של חלב אם שנתרמות על ידי אימהות מניקות. תרומות חלב מבוקשות מאוד לתינוקות ביחידה לטיפול נמרץ בילודים (פגים), שהוכח כי תרומת חלב האם עבורם היא המשמעותית ביותר.[34] השלכות או יתרונות אימונולוגיים של חלוקת חלב אינן מתועדות היטב, אך הועלו השערות כי הנקה מכמה נשים, עשויה לספק לתינוקות חיזוק חיסוני.[35]

הסיכון הקשור לחלב מתרומות לא מוסדרות כולל אפשרות להעברת תרופות, רעלים, חיידקים פתוגניים, איידס (בלועזית: HIV)[32] ווירוסים אחרים. עם זאת, ישנם חוקרים הסבורים כי שיתוף חלב עשוי להיות חלק מהעבר האבולוציוני שלנו. עדויות היסטוריות הקשורות לחלוקת חלב כוללות למשל פרקטיקות של סיעוד מינקות של המאה ה-20.[36]

פרופילים חיסוניים של חלב בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב יונקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב יונקים מכיל מים, סוכר, שומן, ויטמינים וחלבון, כאשר השוני בין המינים והיחידים הוא בעיקר בכמות הרכיבים הללו.[37] מלבד שונות זו, לא ידוע הרבה על גורמים ביו-אקטיביים או מווסתים חיסוניים אצל מינים רבים של יונקים. עם זאת, בהשוואה ליונקים אחרים, בחלב האדם יש את מגוון האוליגוסכרידים הגדול ביותר.[35]

איילה מניקה את צאצאיה

חלב בקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לבני אדם, אימהות מעלות גירה לא מעבירות גורמי חיסון לתינוקות שלהן במהלך ההיריון, מה שהופך את החלב למתן הראשון של גורמי חיסון מצד האם.[38] חלב בקר מכיל אימונוגלובולינים A ו-G. בניגוד לחלב האדם בו האימונוגלובולין A הוא הנפוץ ביותר, בחלב בקר האימונוגלובולין G (באנגלית: IgG) נפוץ יותר.[39] גורמים נוספים הקיימים בחלב בקר: רכיב הפרשה, אימונוגלובולין M (באנגלית: IgM), ציטוקינים אנטי דלקתיים ודלקתיים, וחלבונים אחרים בעלי פונקציות מיקרוביאליות.

חלב זפק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קטן של עופות מייצרים חלב הנקרא "חלב זפק". החלב מיוצר בזפק של הציפור, אזור המשמש לאחסון מזון לפני עיכולו.[40] חלב זפק מכיל גורמים המווסתים את המערכת החיסונית אשר דומים לגורמים המצויים בחלב יונקים כגון אימונוגלובלין A. מנגד, חלב הזפק שונה מחלב יונקים בכך שהוא מוצק יותר ומכיל כמות גדולה יותר של חלבון ושומן.[41]

העופות המייצרים הפרשה זו הן יונים, פלמינגו ופינגווינים קיסרים. אצל יונים לדוגמה, התאים בדופן הזפק מתחילים לייצר חלב בימים האחרונים של תקופת הדגירה. התאים המלאים בנוזל הם אלו אשר יהוו את מקור ההזנה היחיד במהלך ימי חייהם הראשונים של הגוזלים.[42][43]

השלכות אבולוציוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדיות לכך שיש קשר בין חיידקים שהתפתחו בבני האדם לבין מערכת החיסון האנושית. [44] העברת מיקרואורגניזמים מאם לצאצאים שלה היא אוניברסלית אצל בעלי חיים. אצל בני אדם, החילופים המיקרוביאלים מתרחשים בעיקר בזמן שהותו של התינוק בשליה ובאמצעות חלב אם.[45] הימצאותן של קהילות מיקרוביאליות מורכבות בגוף האדם מעידות על כך שמערכת החיסון נבחרה לזכור ולתווך את הקולוניזציה של מיקרואורגניזמים אלה בתוך גוף האדם.[46] בנוסף, דיסביוזה מיקרוביאלית אצל תינוקות קשורה מאוד למחלות המתווכות על ידי מערכת החיסון כמו אלרגיות ודלקת מעי נמקית.[21]

בתחילת חייו של התינוק, מערכת החיסון שלו לא נחשבת כמפותחת בשל היעדר המשאבים הנחוצים להגנה מפני זיהום.[8] תינוק אינו מסוגל לייצר ציטוקינים ספציפיים,[47] כמו IgA,[8] ובעיקר נוגדני IgM.[47] התינוק אינו מסוגל להגן על עצמו בצורה טובה ללא המרכיבים הקיימים בחלב אם, שמגרים את המערכת החיסונית ומווסתים אותה. דינמיקה זו מאשרת את הסכמת החוקרים כי חלב האם התפתח לא רק כדי לספק יתרונות תזונתיים אלא גם גורמי חיסון לתינוק.[48] כמה מחקרים העריכו כי בלוטת החלב וייצור החלב התפתחו כחלק ממערכת החיסון המולדת האנושית,[49] כאשר תפקיד ההגנה החיסוני שלה קדם לתפקידה התזונתי.[50]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Immunology of Human Milk: How Breastfeeding Protects Babies, Lars A Hanson, M.D., Ph.D, 2004, Pharmasoft Publishing: Amarillo, Texas.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Development: Mother's milk: A rich opportunity". Nature. 468 (7327): S5-7. בדצמבר 2010. Bibcode:2010Natur.468S...5P. doi:10.1038/468S5a. PMID 21179083. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Miller, Elizabeth (2018). "Beyond Passive Immunity Breastfeeding, milk and collaborative mother-infant immune systems". In Tomori, Cecilia; Palmquist, Aunchalee E.L.; Quinn, EA (eds.). Breastfeeding New Anthropological Approaches. New York: Routledge. pp. 26–36. ISBN 978-1-138-50287-1.
  3. ^ 1 2 "Cytokines in human milk". The Journal of Pediatrics. 156 (2 Suppl): S36-40. בפברואר 2010. doi:10.1016/j.jpeds.2009.11.019. PMID 20105664. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Robert M. Lawrence, Ruth A. Lawrence, Breast milk and infection, Clinics in Perinatology 31, 2004-09, עמ' 501–528 doi: 10.1016/j.clp.2004.03.019
  5. ^ David S. Newburg, Innate Immunity and Human Milk, The Journal of Nutrition 135, 2005-05-01, עמ' 1308–1312 doi: 10.1093/jn/135.5.1308
  6. ^ "Microbial ecology and host-microbiota interactions during early life stages". Gut Microbes. 3 (4): 352–65. 2012-07-14. doi:10.4161/gmic.21215. PMC 3463493. PMID 22743759.
  7. ^ "The human milk microbiome changes over lactation and is shaped by maternal weight and mode of delivery". The American Journal of Clinical Nutrition. 96 (3): 544–51. בספטמבר 2012. doi:10.3945/ajcn.112.037382. PMID 22836031free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 "Immunology of breast milk". Revista da Associação Médica Brasileira. 62 (6): 584–593. בספטמבר 2016. doi:10.1590/1806-9282.62.06.584. PMID 27849237free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  9. ^ Alexander K. C. Leung, Reginald S. Sauve, Breast is best for babies., Journal of the National Medical Association 97, 2005-7, עמ' 1010–1019
  10. ^ Petter Storm, Thomas Kjaer Klausen, Maria Trulsson, James Ho CS, A Unifying Mechanism for Cancer Cell Death through Ion Channel Activation by HAMLET, PLoS ONE 8, 2013-03-07 doi: 10.1371/journal.pone.0058578
  11. ^ 1 2 Hanson, M.D., Ph.D, Lars A. (2004). Immunology of Human Milk: How Breastfeeding Protects Babies. Amarillo, Texas: Pharmasoft Publishing. p. 22. ISBN 978-0972958301.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ 1 2 A. Prentice, G. Ewing, S. B. Roberts, A. Lucas, The Nutritional Role of Breast-Milk IgA and Lactoferrin, Acta Paediatrica 76, 1987, עמ' 592–598 doi: 10.1111/j.1651-2227.1987.tb10526.x
  13. ^ אימונוגלובולין - Immunoglobulin - A – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
  14. ^ "Longitudinal changes in lactoferrin concentrations in human milk: a global systematic review". Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 54 (12): 1539–47. 2014-12-02. doi:10.1080/10408398.2011.642422. PMID 24580556.
  15. ^ Roberto Garofalo, Cytokines in Human Milk, The Journal of Pediatrics 156, 2010-02, עמ' S36–S40 doi: 10.1016/j.jpeds.2009.11.019
  16. ^ 1 2 "Human milk composition: nutrients and bioactive factors". Pediatric Clinics of North America. 60 (1): 49–74. בפברואר 2013. doi:10.1016/j.pcl.2012.10.002. PMC 3586783. PMID 23178060. {{cite journal}}: (עזרה)
  17. ^ Juan M. Rodríguez, The Origin of Human Milk Bacteria: Is There a Bacterial Entero-Mammary Pathway during Late Pregnancy and Lactation?, Advances in Nutrition 5, 2014-11-01, עמ' 779–784 doi: 10.3945/an.114.007229
  18. ^ 1 2 Olivia Ballard, Ardythe L. Morrow, Human Milk Composition, Pediatric Clinics of North America 60, 2013-02, עמ' 49–74 doi: 10.1016/j.pcl.2012.10.002
  19. ^ 1 2 Hanson, Lars Å., Immunobiology of human milk : how breastfeeding protects babies, 1st ed, Amarillo, TX: Pharmasoft Pub, 2004, ISBN 0-9729583-0-4
  20. ^ Daniel Munblit, Marina Treneva, Diego Peroni, Silvia Colicino, Colostrum and Mature Human Milk of Women from London, Moscow, and Verona: Determinants of Immune Composition, Nutrients 8, 2016-11-03, עמ' 695 doi: 10.3390/nu8110695
  21. ^ 1 2 Pearl D. Houghteling, W. Allan Walker, From Birth to "Immunohealth," Allergies and Enterocolitis, Journal of Clinical Gastroenterology 49 Suppl 1, 2015-11, עמ' S7–S12 doi: 10.1097/MCG.0000000000000355
  22. ^ Daniel R. Laucirica, Vassilis Triantis, Ruud Schoemaker, Mary K. Estes, Milk Oligosaccharides Inhibit Human Rotavirus Infectivity in MA104 Cells, The Journal of Nutrition 147, 09 2017, עמ' 1709–1714 doi: 10.3945/jn.116.246090
  23. ^ Gabriel A. J. Striker, Lucy D. Casanova, Aparecida Tiemi Nagao, Influence of type of delivery on A, G and M immunoglobulin concentration in maternal colostrum, Jornal de Pediatria 80, 2004-03-01, עמ' 123–128 doi: 10.2223/1151
  24. ^ Elizabeth M. Miller, Daniel S. McConnell, Milk immunity and reproductive status among Ariaal women of northern Kenya, Annals of Human Biology 42, 2015-01-02, עמ' 76–83 doi: 10.3109/03014460.2014.941398
  25. ^ J. A. Dunstan, J. Roper, L. Mitoulas, P. E. Hartmann, The effect of supplementation with fish oil during pregnancy on breast milk immunoglobulin A, soluble CD14, cytokine levels and fatty acid composition, Clinical & Experimental Allergy 34, 2004, עמ' 1237–1242 doi: 10.1111/j.1365-2222.2004.02028.x
  26. ^ Diego G. Peroni, Lydia Pescollderungg, Giorgio L. Piacentini, Erika Rigotti, Immune regulatory cytokines in the milk of lactating women from farming and urban environments: Milk TGF-β1 and IL-10 and environment, Pediatric Allergy and Immunology 21, 2010-09, עמ' 977–982 doi: 10.1111/j.1399-3038.2010.00995.x
  27. ^ Petra Amoudruz, Ulrika Holmlund, Jens Schollin, Eva Sverremark-Ekström, Maternal country of birth and previous pregnancies are associated with breast milk characteristics, Pediatric Allergy and Immunology 20, 2009-02, עמ' 19–29 doi: 10.1111/j.1399-3038.2008.00754.x
  28. ^ Lorena Ruiz, Irene Espinosa-Martos, Cristina García-Carral, Susana Manzano, What’s Normal? Immune Profiling of Human Milk from Healthy Women Living in Different Geographical and Socioeconomic Settings, Frontiers in Immunology 8, 2017 doi: 10.3389/fimmu.2017.00696
  29. ^ Catharina Svanborg, Helena Ågerstam, Annika Aronson, Rolf Bjerkvig, Advances in Cancer Research, כרך 88, Academic Press, 2003-01-01, עמ' 1–29. (באנגלית)
  30. ^ Lars Å. Hanson, Marina Korotkova, The role of breastfeeding in prevention of neonatal infection, Seminars in Neonatology 7, 2002-08, עמ' 275–281 doi: 10.1053/siny.2002.0124
  31. ^ Kathrin Bernt, W. Allan Walker, Bioactive Components of Human Milk, כרך 501, Boston, MA: Springer US, 2001, עמ' 11–30, ISBN 978-1-4613-5521-2
  32. ^ 1 2 3 4 5 "Human milk sharing practices in the U.S". Maternal & Child Nutrition. 12 (2): 278–90. באפריל 2016. doi:10.1111/mcn.12221. PMC 5063162. PMID 26607304. {{cite journal}}: (עזרה)
  33. ^ "Review of Infant Feeding: Key Features of Breast Milk and Infant Formula". Nutrients. 8 (5): 279. במאי 2016. doi:10.3390/nu8050279. PMC 4882692. PMID 27187450. {{cite journal}}: (עזרה)
  34. ^ "Randomized trial of donor human milk versus preterm formula as substitutes for mothers' own milk in the feeding of extremely premature infants". Pediatrics. 116 (2): 400–6. באוגוסט 2005. doi:10.1542/peds.2004-1974. PMID 16061595. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ 1 2 Melanie A. Martin, David A. Sela, Building Babies, New York, NY: Springer New York, 2013, עמ' 233–256, ISBN 978-1-4614-4059-8. (באנגלית)
  36. ^ Thorley, Virginia (2012). "Mothers' experiences of sharing breastfeeding or breastmilk, part 2: the early 21st century". Nursing Reports. 2 (1): e2. doi:10.4081/nursrep.2012.e2. ISSN 2039-4403free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  37. ^ Power, Michael L.; Schulkin, Jay (2016). The Biology of Lactation Milk. Baltimore Maryland 21218-4363: Johns Hopkins University Press. p. 4. ISBN 978-1-4214-2043-1.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)
  38. ^ "Immune components of bovine colostrum and milk". Journal of Animal Science. 87 (13 Suppl): 3–9. באפריל 2009. doi:10.2527/jas.2008-1377. PMID 18952725. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ "Immunoglobulin A in Bovine Milk: A Potential Functional Food?". Journal of Agricultural and Food Chemistry. 63 (33): 7311–6. באוגוסט 2015. doi:10.1021/acs.jafc.5b01836. PMID 26165692. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Eraud, Cyril; Dorie, Adrien; Jacquet, Anne; Faivre, Bruno (2008). "The crop milk: a potential new route for carotenoid-mediated parental effects". Journal of Avian Biology. 39 (2): 247–251. doi:10.1111/j.0908-8857.2008.04053.x. ISSN 1600-048X.
  41. ^ British Trust for Ornithology, Crop milk, BTO - British Trust for Ornithology, ‏2012-08-22 (באנגלית)
  42. ^ Power, Michael L.; Schulkin, Jay (2016). "Feeding Offspring". The Biology of Lactation Milk. Baltimore, Maryland 21218-4363: Johns Hopkins University Press. pp. 26–27. ISBN 978-1-4214-2042-4.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: location (link)
  43. ^ "Functional similarities between pigeon 'milk' and mammalian milk: induction of immune gene expression and modification of the microbiota". PLOS ONE. 7 (10): e48363. 2012-10-26. Bibcode:2012PLoSO...748363G. doi:10.1371/journal.pone.0048363. PMC 3482181. PMID 23110233.
  44. ^ "Interactions between the microbiota and the immune system". Science. 336 (6086): 1268–73. ביוני 2012. Bibcode:2012Sci...336.1268H. doi:10.1126/science.1223490. PMC 4420145. PMID 22674334. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ "Mom knows best: the universality of maternal microbial transmission". PLoS Biology. 11 (8): e1001631. 2013-08-20. doi:10.1371/journal.pbio.1001631. PMC 3747981. PMID 23976878.
  46. ^ "Adaptive immunity: care for the community". Nature. 445 (7124): 153. בינואר 2007. Bibcode:2007Natur.445..153M. doi:10.1038/445153a. PMID 17215830. {{cite journal}}: (עזרה)
  47. ^ 1 2 Hanson, Lars Å.; Korotkova, Marina (באוגוסט 2002). "The role of breastfeeding in prevention of neonatal infection". Seminars in Neonatology. 7 (4): 275–281. doi:10.1053/siny.2002.0124. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ "Milk immunity and reproductive status among Ariaal women of northern Kenya". Annals of Human Biology. 42 (1): 76–83. בינואר 2015. doi:10.3109/03014460.2014.941398. PMID 25154290. {{cite journal}}: (עזרה)
  49. ^ "Evolution of the mammary gland from the innate immune system?". BioEssays. 28 (6): 606–16. ביוני 2006. doi:10.1002/bies.20423. PMID 16700061. {{cite journal}}: (עזרה)
  50. ^ Blackburn, Daniel G.; Hayssen, Virginia; Murphy, Christopher J. (1989). "The origins of lactation and the evolution of milk: a review with new hypotheses". Mammal Review. 19 (1): 1–26. doi:10.1111/j.1365-2907.1989.tb00398.x. ISSN 1365-2907.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גורמי_חיסון_בחלב_אם&oldid=39695518"