ליפיד

ליפידים (באנגלית ביחיד: Lipid) הם, באופן הכללי ביותר, כל המולקולות הטבעיות המסיסות בשמן (ליפופיליות). זוהי קבוצת תרכובות אורגניות מגוונת הכוללת חומצות שומן, שעוות, ויטמינים מסוימים, פוספוליפידים, סטרולים (ככולסטרול), ומולקולות נוספות. תפקודיהם של הליפידים גם הם מגוונים, והם משמשים בעולם החי כמרכיב מבני, בממברנות ביולוגיות ומבנים אחרים; הם משמשים כחומר תשמורת בשל הערך האנרגטי שלהם; בתפקידי ויסות והמרת אותות, ובתפקודים נוספים.

לעיתים חל בלבול בין המונח ליפיד, למונח שומן. למרות שלעיתים שני המונחים משמשים כנרדפים זה לזה, אלו למעשה מונחים נפרדים: שומנים הם אחת מקבוצות הליפידים – טריגליצרידים. הליפידים כוללים, כאמור, קבוצות חומרים נוספות רבות.

סוגי ליפידים

הליפידים מתמיינים לסוגים רבים; להלן העיקריים בהם:

חומצות שומן: ליפידים בעלי שלד פחמימני. אלו הן חומצות קרבוקסיליות המכילות עד 36 אטומי פחמן.
גליצרידים: ליפידים המורכבים מ-1 עד 3 חומצות שומן הקשורות לכוהל גליצרול. מונוגליצרידים מכילים חומצת שומן אחת, דיגליצרידים – שתי חומצות שומן, וטריגליצרידים – שלוש חומצות שומן. הטריגליצרידים הם אבני הבניין העיקריים של השומנים והשמנים בצמחים ובבעלי חיים.
פוספוליפידים: ליפידים המורכבים מדיגליצריד הקשור לראש הידרופילי (נמשך למים. מילולית: חובב מים), לקבוצת זרחה ולקבוצה קוטבית כלשהי. הפוספוליפידים הם אבני הבניין העיקריות של קרום התא ושל ממברנות אחרות בתא.
סטרולים: ליפידים הבנויים מארבע טבעות פחמניות הקשורות יחדיו. כגון: כולסטרול.
סטרואידים: בנויים מפחמן מימן וחמצן הם אינם מתמוססים במים.

תפקידי הליפידים

מקור אנרגיה – הליפידים, בעיקר השומנים, מהווים חומר תשמורת מצוין אצל בעלי חיים וגרם אחד שלו מספק יותר מפי שניים (9/4) אנרגיה מאשר גרם של פחמימות או חלבון. מכיוון שאינו נמס במים השומן מתאים להוות חומר תשמורת. עודפי השומן נאגרים בגוף בתאים המיועדים לכך.
עור ושיער – כדי שהעור והשיער יהיו בריאים הם דורשים שומן. שומן זה מופרש על ידי בלוטות במקומות אלה.
קרום התא – הפוספוליפידים הם מרכיבים חשובים בקרום התא. הפוספוליפידים מהווים בידוד והעברה סלקטיבית של חומרים אל התא ומהתא. בנוסף, הכולסטרול שגם הוא מרכיב ליפידי מצוי בקרום התא ומקנה לו חוזק מכני.
בידוד – שכבות השומן בגוף מתחת לעור משמשות חומר בידוד מפני קור ושמירה על חום גופם של יצורים חיים בעלי דם חם, במיוחד אצל יצורים החיים באזורים קרים כמו כלבי ים, דובי קוטב, פינגווינים וכדומה. בנוסף, השומן מרפד איברים פנימיים רבים עדינים ומגן עליהם מפני מכות.
פרוסטגלנדינים – חומצות שומניות ארוכות שרשרת ורב בלתי רוויות הן חומרי מוצא לבניית פרוסטגלנדינים האחראים לוויסות לחץ הדם, התכווצות שרירים, שמירת חום הגוף וקרישת הדם.
נשיאת ויטמינים – ישנם ויטמינים אשר יכולים להתמוסס אך ורק בממיסים שומניים ולכן לליפידים תפקיד חשוב בנשיאתם.

קישורים חיצוניים

ליפיד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ליפידים, דף שער בספרייה הלאומית

קבוצות פונקציונליות
פחמימנים	אלקיל (מתיל, אתיל, פרופיל, בוטיל, פנתיל) • אלקן (ויניל, אליל) • אלקין • קרבן • בנזיל • הלואלקאן • אלן • קומולן • פניל
תרכובות חמצן	הידרוקסיל (כוהל) • קרבוניל • קטון • אלדהיד • אציל • קרבונט • חומצה קרבוקסילית • אנהידריד • אסטר • הידרופראוקסיד • פראוקסיד • אתר • המיאצטל • המיקטאל • אצטל • קטאל• חומצה דיקרבוקסילית • אצטיל • אצטוקסי • אקרילואיל • אלקוקסי (מתוקסי) • בנזויל • דיאוקסירן • אפוקסיד • אורתו-אסטר • ינון
תרכובות חנקן	אמין • אמיד • קרבאמאט • אימין • אימיד • אזיד • אזו • ציאנט • איזוציאנט • ציאניד • ניטריל • איזוניטריל • הידרזון • ניטראט • ניטריט • ניטרו • ניטרוסו • אוקסים • פירידין • הידרזון • איזוניטריל • ניטרן
תרכובות זרחן	פוספין • חומצה פוספונית • פוספאט • פוספודיאסטר
תרכובות גופרית	תיול • תיואתר • דיסולפיד • סולפוקסיד • סולפון • חומצה סולפינית • חומצה סולפונית • תיוציאנט • איזותיוציאנט • תיוקטון • תיאל • תיואסטר • סולפונאמיד • פרסולפיד • תיוניל
תרכובות ביוכימיות	חומצת שומן (ח.קרבוקסילית) • חלבון (פולי-אמיד) • פחמימה (קטון או אלדהיד)

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ליפיד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ליפיד