גבי עמרני

גבי עמרני

לידה	22 באוקטובר 1934 (בן 90) י"ג בחשוון ה'תרצ"ה ירושלים, פלשתינה (א"י)
מדינה
תקופת הפעילות	מ-1953
עיסוק	שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע
פרסים והוקרה	פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2000
פרופיל ב-IMDb

גבריאל (גבי) עמרני (נולד ב-22 באוקטובר 1934) הוא שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה ישראלי. חתן פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2000.

ביוגרפיה

גבי עמרני ולאה קמחזי בהצגה "אברם", בבימויו של עודד קוטלר, תיאטרון אנסמבל הרצליה

גבי עמרני נולד בשם גבריאל מיכאל רפאל עמרני בשכונת נחלאות שבירושלים כבן זקונים להורים יוצאי תימן. בנעוריו למד בבית הספר אליאנס בירושלים ובגיל 15 הצטרף לגרעין של השומר הצעיר ועבר איתו לקיבוץ בית אלפא.

אחרי שגויס לנח"ל ביחד עם הגרעין שלו, עמרני נמנה בראשית שנות החמישים עם המחזור השני של להקת הנח"ל, יחד עם חיים טופול ואורי זוהר, והיה הסולן בשיר "הוא לא ידע את שמה". אחרי השחרור מצה"ל עבר לקיבוץ יקום והתחיל לעבוד עם להקת הקיבוץ הארצי. לאחר מכן התיישב בתל אביב בכרם התימנים, היה חבר בלהקת המחול "ענבל" וזמר הלהקה הישראלית "בצל ירוק" שהתפרקה בשנת 1961.

קריירה

בתיאטרון

בשנת 1962 למד בארצות הברית בניו יורק בסטודיו למשחק ודרמה של הרברט ברגהוף ואוטה האגן ובשנת 1966 סיים את לימודיו ושב לישראל.

הוא שיחק במחזות תיאטרון, בהפקות בידור ובמחזות זמר רבים, בתיאטרון הקאמרי, התיאטרון הצעיר, תיאטרון באר שבע ותיאטרון חיפה, בין היתר שיחק במחזות "עקידה" של עירא דביר (לצדו של יוסי ידין), "אמי הגנרלית", "הנהג של מיס דייזי", "יש לי כנרת" (2000), על תפקידו בהצגה זו זכה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקן השנה. בשנת 1997 הכיר את המחזאי והבמאי חנוך לוין והחל לשחק במחזותיו: בין היתר ב"הזונה מאוהיו", "אשכבה" ו"הבכיינים" (שלושתם בתיאטרון הקאמרי).

באמצע שנות ה-80 הצטרף כצלע שלישית לאיחוד של שלישיית התאומים, במקומו של מרדכי (פופיק) ארנון, לצדם של חברי ההרכב המקורי אושיק לוי וחנן גולדבלט.

בשנת 2011 השתתף במחזה "השוטר אזולאי" לצד מוני מושונוב.

בקולנוע ובטלוויזיה

עמרני השתתף בלמעלה מ-50 סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה. ב-1966 השתתף בתפקיד זוטר בסרטו של מנחם גולן "פורטונה". השתתף בשנת 1968 בסרטו של אורי זוהר "הצד השני". השתתף בסרטיו של אפרים קישון "ארבינקא" (1967), "תעלת בלאומילך" (1969) ו"השוטר אזולאי" (1971). באותה שנה שיחק בסרט "אריאנה" בבימויו של ג'ורג' עובדיה. ב-1970 שיחק בסרטו של מנחם גולן "הפריצה הגדולה". ב־1972 השתתף בסרט "נחצ'ה והגנרל" בתור בלש.

בשנת 1976 שיחק בסרטו של הבמאי בועז דוידזון "משפחת צנעני", וגילם את אדון צנעני, בעל משפחה תימנית שמסוכסכת עם יריבו לעסקים ושכנו הפרסי ישראל בן נעים (שמגולם על ידי יוסף שילוח). ב-1977 השתתף בסרטו האחרון של אורי זוהר "הצילו את המציל" ובסרט "מבצע יונתן" שביים מנחם גולן.

בשנת 1980 שיחק בקומדיה הדרמטית של אסי דיין "מלך ליום אחד", וגילם שוער בבית מלון בנתניה ואב לבת (קרוליין לנגפורד) המתגוררת בארצות הברית. בשנת 1981 השתתף בסרט "שגעון של אבא" לצד השחקנית וידידתו מתקופת להקת הנח"ל שושיק שני. בשנות ה-80 השתתף גם בתוכנית הילדים "רחוב סומסום" וכשחקן אורח ב"שניים אוחזין". ב-1998 שיחק בדרמת הטלוויזיה של אברהם הפנר, "ארץ קטנה, איש גדול".

בשנת 2007 שיחק בסדרה הקומית "הישראלים".

ב-2010 הופיע בסדרה "עספור", וגילם את מנשה התימני בסדרת הדרמה ששודרה בהוט 3 "חסמבה דור 3".

ב-2016 הופיע בסדרה "מטומטמת" בתפקיד גדליה והשתתף בסרט הקולנוע "הורדוס איילנד" (2018).

בשנת 2022 שיחק עמרני את דמותו של מרדכי רוקבן בסדרת הילדים "שלי הכובשת" המשודרת בערוץ כאן חינוכית.

בשנת 2000 זכה בפרס אופיר על מפעל חיים. בשנת 2012 הוענק לו אות "יקיר העיר רמת גן".

חיים אישיים

לעמרני 4 בנות. מאשתו הראשונה נולדה בתו הבכורה, עמרני נשוי בשנית לוורדה וממנה נולדו 3 בנות נוספות, בת זקוניו מעיין עמרני גם היא שחקנית. גיסתו היא השחקנית אסי לוי. מתגורר ברמת גן.

פילמוגרפיה חלקית

פורטונה (1966) הוא הלך בשדות (1967) ארבינקא (1967) השכונה שלנו (1968) המטרה טיראן (1968) הצד השני (1968) תעלת בלאומילך (1969) לופו (1970) הפריצה הגדולה (1970) מדרון (1970) Madron חדווה ושלומיק (1971) השוטר אזולאי (1971) הרפתקאות ילדי החוף (1971) פישקה במילואים (1971) אריאנה (1971) שוד הטלפונים הגדול (1972) סלומוניקו (1972) נחצ'ה והגנרל (1972) מתנה משמיים (1973) משפחת צנעני (1976) לופו בניו יורק (1976) איזה יופי של צרות! (1976) הצילו את המציל (1977) מבצע יונתן (1977) לא לעלות יותר (1979) Mary and Joseph: A Story of Faith ‏(1979) It Rained All Night the Day I Left ‏(1980) המשחק האמיתי (1980) מלך ליום אחד (1980) שגעון של אבא (1981) כביש ללא מוצא (1982)

גולדה (1983) A Woman Called Golda סהרה (1983) Sahara ספר נשים (1984) Best Defense ‏(1984) רומן בהמשכים (1985) קומפוט נעליים (1985) הטוב הרע והלא נורא (1986) עקידה (1988) לגנוב את השמיים (1988) אבא גנוב 3 (1991) רחובות ההרג (1991) Killing Streets זהר (1993) חמדת אבות (1994) הגמל המעופף (1994) סטרייט ולעניין (1994) גיבורים קטלניים (1994) Deadly Heroes איצ'ה (1997) ארץ קטנה, איש גדול (1998) צדק מוחלט (1998) ספי (1999) משפחת עזאני (1999) להיות כוכב (2003) אבנים (2004) סקיתופוליס (2005) דון קישוט בירושלים (2005) מישהו לרוץ איתו (2006) הישראלים (2007) אסקימוסים בגליל (2007) עספור (2010) חסמבה דור 3 (2010 - 2013) מקום בגן עדן (2013) גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014)

מטומטמת (2016) מסע הטבעת (2017) אלישע (2017) המלון של פיני (2017) הורדוס איילנד (2018) להעיר את הדב (2018) אהבה בשלייקס (2019) הנספח (2019-2020) קדיש מאוחר (2020) להישאר במשחק (2020) אנדרדוגס (2020) שב"ס (2020) ילדי בית העץ (2021) מלכות (2022) שלי הכובשת (2022)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גבי עמרני בוויקישיתוף

• גבי עמרני, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• גבי עמרני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• גבי עמרני, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
• גבי עמרני, באתר ספר הקולנוע הישראלי
• גבי עמרני, בארכיון הבימה
• גבי עמרני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• גבי עמרני, ב"מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי"
• יעקב בר-און, מאחורי גבי, באתר ynet, 12 בנובמבר 2000
• ynet, אל תגיד בורקס, באתר ynet, 11 במרץ 2009
• ערן אלדר, לה פמיליה: אחרי 33 שנה, משפחת צנעני מתאחדת, באתר nrg‏, 7 באוקטובר 2009
• לירון סיני, גבי עמרני: "גם פליני עשה סרטי בורקס", באתר ynet, 5 במרץ 2014
• אבנר שביט‏, "מה מעניין לכם ת'תחת בן כמה אני?" לגבי עמרני נמאס שמזלזלים בו בגלל הגיל והמוצא, באתר וואלה, 30 במרץ 2017
• מאיה כהן, הילד בן 90: מתבייש בפארסת פרס ישראל, קורא לבחירות ולא שוכח את התפקידים הגדולים - גבי עמרני לא נח, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2024

הערות שוליים

הקודם: 1999 - יורם גלובוס

זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2000 - גבי עמרני

הבא: 2001 - משה מזרחי