לדלג לתוכן

גארי ספיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גארי ספיד
Gary Speed
מידע אישי
לידה 8 בספטמבר 1969
Mancot, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 27 בנובמבר 2011 (בגיל 42)
Huntington, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא גארי אנדרו ספיד
גובה 1.78 מטרים
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988-1996
1996-1998
1998-2004
2004-2008
2008-2010 		לידס יונייטד
אברטון
ניוקאסל יונייטד
בולטון וונדררס
שפילד יונייטד
סה"כ 		248 (39)
58 (15)
213 (29)
121 (14)
37 (6)
677 (103)
נבחרת לאומית כשחקן
1990-2004 ויילס 85 (7)
קבוצות כמאמן
2010
2010-2011 		שפיילד יונייטד
ויילס
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גארי אנדרו ספיד (באנגלית: Gary Andrew Speed; 8 בספטמבר 1969 – 27 בנובמבר 2011) היה כדורגלן ומאמן כדורגל ולשי. ספיד שימש כקפטן נבחרת הכדורגל של ויילס במדיה צבר 85 הופעות, שני רק לנוויל סאות'הול.

הוא החזיק בשיא ההופעות לשחקן בתולדות הפרמייר ליג עם 535 הופעות ליגה, עד שבירתו בשנת 2009 בידי דייוויד ג'יימס. לאחר פרישתו ממשחק פעיל בשנת 2010, מונה למאמנה של שפילד יונייטד אותה אימן במשך מספר חודשים. בדצמבר 2010 מונה למאמנה של נבחרת ויילס, ואותה אימן עד מותו.

ספיד היה שחקן מגוון שיכול היה לשחק במספר עמדות על המגרש. על פי רוב שימש ספיד כקשר מרכזי, אך במידת הצורך היה מסוגל לשחק הן כקשר באגף השמאלי, והן כמגן.[1] ב-27 בנובמבר 2011 שם ספיד קץ לחייו בתלייה.[2]

קריירת המועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיד החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של לידס יונייטד ועלה לקבוצת הבוגרים בשנת 1988, עת שיחקה בליגת המשנה. בעונת 1989/1990 עלה ספיד עם הקבוצה לליגה העליונה,[3] לאחר שמונה שנות היעדרות. כבר בעונת הבכורה המחודשת של לידס בליגה, עונת 1990/1991, סיימה הקבוצה את משחקי הליגה במקום הרביעי, אך לא העפילה לגביע אופ"א בשל הדירוג הנמוך של הליגה האנגלית.[4]

באמצע עונת 1991/1992, הצטרף לסגל הקבוצה אריק קאנטונה, שנחשב באותו הזמן לאחד הכוכבים הגדולים בעולם. בעזרתו הצליחה לידס, לזכות באליפות לראשונה מאז 1973/1974, בזכות שני הפסדים של מנצ'סטר יונייטד במחזורי הסיום. בסיום העונה עזב קאנטונה את הקבוצה, ולידס התדרדרה עד למקום ה-17 בליגה.

בעונות הבאות לא הצליחה לידס לשחזר את ההישג ולחזור לראש הטבלה. בעונת 1995/1996, שהייתה עונתו האחרונה של ספיד במועדון, הצליחה הקבוצה להעפיל עד לגמר גביע הפוטבול ליג בו הובסה 0–3 בידי אסטון וילה. לאחר שמונה שנים במדי הקבוצה ו-312 הופעות במדיה בכל המסגרות בהם כבש 57 שערים, עזב ספיד את קבוצת נעוריו והצטרף לאברטון, הקבוצה אותה אהד בילדותו,[5] תמורת 3.5 מיליון ליש"ט.[6]

כבר בהופעת הבכורה שלו במדים הכחולים, במשחק הליגה הראשון של עונת 1996/1997, כבש ספיד את שערו הראשון לזכות אברטון בניצחון הביתי 0–2 מול ניוקאסל יונייטד. בנובמבר אותה העונה כבש ספיד את השלושער היחיד בקריירה,[7] והוביל את קבוצתו לניצחון 1–7 על סאות'המפטון של אייל ברקוביץ'. הוא סיים את עונת הבכורה עם 11 כיבושים בכל המסגרות, כמלך השערים של המועדון (במשותף עם דאנקן פרגוסון, שכבש את כולם בליגה), ונבחר על ידי אוהדי הקבוצה לשחקן המצטיין של העונה.[8]

לקראת עונת 1997/1998 מונה הווארד קנדל למאמנה של אברטון. אף שבתחילה מינה קנדל את ספיד לקפטן הקבוצה, עלו יחסיהם על שרטון במהרה ובפברואר הוא נמכר לניוקאסל יונייטד תמורת 5.5 מיליון פאונד. כבר למחרת החתימה העלה קני דלגליש, מאמנה של ניוקאסל, את ספיד לשחק מול וסטהאם יונייטד. שערו הראשון במדי הקבוצה הגיע לאחר חמישה משחקים בניצחון על בארנסלי בגביע ה-FA. בהמשך משחקי הגביע, הצליחו ספיד וניוקאסל להעפיל עד למשחק הגמר בו הפסידו לארסנל בתוצאה 0–2. גם בעונה העוקבת הצליחה ניוקאסל להעפיל עד למשחק גמר הגביע האנגלי, בו הפסידה למנצ'סטר יונייטד (שזכתה לבסוף בטרבל).

בעונת 2001/2002 עזר ספיד לקבוצתו לסיים את העונה במקום הרביעי בליגה, המוביל לסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות. לאחר שגברו על ז'לייזניצ'אר סרייבו, הוגרלה ניוקאסל לבית אחד עם יובנטוס, דינמו קייב ופיינורד. במחזור החמישי של משחקי הבתים, כבש ספיד את שערו הראשון במפעל, בניצחון 1–2 על קייב, ועזר למועדון להעפיל לשלב הבתים השני, בו הודחה.

ביולי 2004 עבר ספיד לבולטון וונדררס תמורת 750,000 ליש"ט.[6] גם בבולטון המשיך ספיד להיות שחקן קבוע בהרכב הקבוצה, הוא שותף בעונתו הראשונה בכל משחקי הליגה (באחד עלה כמחליף) ועזר לקבוצתו לסיים את העונה במקום השישי בליגה, המקנה כרטיס לסיבוב הראשון של גביע אופ"א.

בדצמבר 2006 היה ספיד לשחקן הראשון בהיסטוריה שרושם 500 הופעות בפרמייר ליג.[9] ב-1 בינואר 2008 עבר ספיד לשפילד יונייטד, הנושרת הטרייה מהפרמייר ליג, תמורת כרבע מיליון ליש"ט ועוד באותו היום ערך ספיד בן ה-38 את הופעת הבכורה שלו במדים החדשים. בנובמבר 2008, מעט אחרי פתיחת עונת 2008/2009 נפצע ספיד בגבו, אך למרות הניתוח אותו עבר לא הצליח לחזור למגרשים עד תום העונה. בזמן הפציעה, החל ספיד לקחת חלק באימוני הקבוצה כחלק מצוות האימון. על אף שלא הצליח לחזור מפציעתו, הוא הודיע על פרישה ממשחק פעיל רק בסיום עונת 2009/2010.

נבחרת ויילס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו הופיע ספיד שלוש פעמים במדי נבחרת ויילס הצעירה. לאחר שהחל להתבלט במדי לידס יונייטד, זומן ספיד לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת, ועלה לראשונה לשחק במדים הלאומיים בניצחון 0–1 במשחק הידידות מול קוסטה ריקה במאי 1990. את שערו הראשון במדי הנבחרת, כבש ספיד בהפסד החוץ למולדובה במסגרת מוקדמות יורו 1996, וביוני 1998 ענד לראשונה את סרט הקפטן.

בסך הכל הופיע ספיד 85 פעמים במדי הנבחרת, שני רק לשוער נוויל סאות'הול, שמחזיק ב-92 הופעות במדים הלאומיים, ויותר מכל שחקן שדה אחר. ב-44 מההופעות עלה ספיד לשחק כקפטן הקבוצה. ספיד מעולם לא הצליח להעפיל עם הנבחרת לטורניר גביע העולם בכדורגל או לאליפות אירופה.

קריירת האימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלושה מחזורים בעונת 2010/2011 מונה ספיד לתפקיד מאמנה של שפילד יונייטד, במקום קווין בלקוול שפוטר, וחתם על חוזה לשלוש שנים. הוא הספיק לאמן בשפילד במשך כארבעה חודשים, בהם עמד על הקווים במשך 18 משחקים בטרם הודיעה התאחדות הכדורגל של ויילס על מינויו למאמנה של נבחרת הכדורגל הלאומית.

בעת מינויו למאמנה של נבחרת ויילס, עמד מאזנה של הנבחרת במוקדמות יורו 2012 על שלושה הפסדים בשלושה משחקים. במשחקו הראשון על הקווים במסגרת המוקדמות, הפסיד ספיד עם קבוצתו בבית לנבחרת אנגליה בתוצאה 0–2, הפסד שדרדר את דרוגה של הנבחרת בדירוג העולמי של פיפ"א עד למקום ה-117, הנמוך בתולדותיה.[10] בהמשך הטורניר הוביל ספיד את הנבחרת לשלושה ניצחונות בארבעת המשחקים הנותרים, ועלתה בדירוג העולמי עד למקום ה-45.[11]

סטטיסטיקת קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטטיסטיקות הקריירה[12]
מועדון עונות ליגה גביע ה-FA גביע הליגה אחרים סה"כ
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
לידס יונייטד 1988/1989 - 1995/1996 248 39 21 5 26 11 17 2 312 57
אברטון 1996/1997 - 1997/1998 58 15 2 1 5 1 0 0 65 17
ניוקאסל יונייטד 1997/1998 - 2003/2004 213 29 22 5 11 1 38 5 284 40
בולטון וונדררס 2004/2005 - 2007/2008 121 14 6 0 4 0 8 0 139 14
שפילד יונייטד 2007/2008 - 2009/2010 37 6 2 0 1 0 0 0 40 6
סך הכל בקריירה 677 103 53 11 47 13 63 7 840 134

כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מועדון החל מ עד משחקים ניצחונות תיקו הפסדים
אנגליהאנגליה שפילד יונייטד 17 באוגוסט 2010 14 בדצמבר 2010 18 6 3 9
נבחרת ויילס בכדורגל ויילס 14 בדצמבר 2010 27 בנובמבר 2011 10 5 0 5

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לידס יונייטד
בולטון וונדררס

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גארי ספיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Speed the model professional on and off the pitch bbc.co.uk
  2. ^ ynet ספורט, גארי ספיד, מאמן וויילס, נמצא תלוי בביתו, באתר ynet, 27 בנובמבר 2011
  3. ^ עד עונת 1991/1992 הייתה הפוטבול ליג צ'מפיונשיפ הליגה העליונה באנגליה.
  4. ^ בין העונות 1985/86 ל-1989/90 הושעו הקבוצות האנגליות ממשחקים בזירה האירופית עקב אסון הייזל. בזמן ההשעייה דירוג הליגה האנגלית צנח מהמקום הראשון אל המקום ה-33 שמעניק רק כרטיס אחד לגביע אופ"א, אותו קיבלה ליברפול שסיימה את העונה במקום השני
  5. ^ Gary-Speed Dies Aged-42 באתר של אברטון
  6. ^ 1 2 Speed joins Bolton באתר BBC
  7. ^ David Prentice: Remembering the Gary Speed I knew LiverpoolEcho
  8. ^ פרופיל באתר אברטון
  9. ^ Shearer lauds record-making Speed באתר ה-BBC
  10. ^ Wales drop below Haiti to 117th in latest Fifa ranking באתר ה-BBC
  11. ^ דירוג פיפ"א: נבחרת יוון עלתה למקום השמיני בעולם, באתר וואלה, 19 באוקטובר 2011
  12. ^ סטטיסטיקות באתר soccerbase.com
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=גארי_ספיד&oldid=38289973"