גאיוס אסיניוס פוליו
 | |||||
| לידה |
76 לפנה״ס? קייטי, איטליה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 (בגיל 79 בערך) טוסקולום, איטליה | ||||
| מדינה |
רומא העתיקה | ||||
| בן או בת זוג |
Quinctia | ||||
| |||||
  | |||||
גאיוס אסיניוס פוליו (בלטינית: Gaius Asinius Pollio; 76 לפנה"ס – 4 לספירה) היה מדינאי והיסטוריון רומאי.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוליו נולד ברומא, לפי הנומן שלו ייתכן שהיה צאצא של המצביא האיטלקי הריוס אסיניוס שנלחם כנגד רומא בעת מלחמת בעלות הברית בשנת 91 לפנה"ס.
פוליו התחיל את הקריירה המדינית שלו בשנת 54 לפנה"ס כתומך הסיעה האופטימאטית, הוא תבע לדין את גאיוס קאטו בעוון מעשים בלתי חוקיים שהוא ביצע בזמן כהונתו כטריבון הפלבס בשנת 56 לפנה"ס ושנועדו לעזור לפומפיוס וקראסוס להיבחר לקונסולים, בסופו של דבר התביעה נכשלה בשל חבריו החזקים של קאטו.
למרות תמיכתו המוקדמת של פוליו באופטימאטים במלחמת האזרחים בין יוליוס קיסר לפומפיוס הוא בחר לתמוך בקיסר. קיסר שלח את פוליו יחד עם גאיוס סקריבוניוס קוריו לאפריקה להילחם בתומכיו של פומפיוס, הם הצליחו להביס את פובליוס אטיוס וארוס באוטיקה, הם הובסו בקרב כנגד המלך יובה הראשון באופן מוחלט כשקוריו נהרג ופוליו הצליח לסגת בקושי רב לאוטיקה עם קומץ חיילים. בקרב פארסאלוס פוליו שירת כלגאטוס בצבאו של קיסר.
לאחר רציחתו של קיסר בשנת 44 לפנה"ס פוליו בחר לתת את תמיכתו למרקוס אנטוניוס, כשהוקם הטריומווירט השני והפרובינקיות הרומאיות חולקו בין חבריה אנטוניוס קיבל שליטה על גאליה ומינה את פוליו למושל גאליה קיסאלפינה.
בעקבות הניצחון על רוצחיו של קיסר בקרב פיליפי לוקיוס אנטוניוס ופולביה אנטוניה, אחיו ואשתו של מרקוס אנטוניוס התחילו לפעול כנגד אוקטביוס בניסיון לבסס את משפחתם כשליטים היחידים ברומא על ידי ניסיון לשבש את הקצאת הקרקעות לווטרנים של צבא אוקטביוס. הניסיון שלהם נכשל והם נדחקו לפרוסיה (בימינו פרוג'ה שבאיטליה) שם כוחותיו של אוקטביוס הטילו עליהם מצור, פוליו ופובליוס ונטידיוס בסוס ניסו להעביר להם סייעו אולם דרכם נחסמה על ידי מרקוס ויפסניוס אגריפס וקווינטוס סלבידינוס רופוס שהצליחו לדחוק אותם לפולגיניום (כיום פוליגנו שבאיטליה) ושם הטילו עליהם מצור. עם כניעתו של לוקיוס, אנטוניוס פוליו ושאר מצביאיו של אנטוניוס נטשו את צבאותיהם והתפזרו לכל עבר.
לאחר תבוסתו של אנטוניוס פוליו פתח במשא ומתן בשנת 40 לפנה"ס עם גאיוס קילניוס מאיקנס שהיה נציגו של אוקטביוס, השיחות הוכתרו בהצלחה והביאו לחתימתו של הסכם ברונדיסיום שביסס את השלום בין אנטוניוס לאוקטביוס. באותה שנה פוליו כיהן כקונסול.
לאחר סיום כהונתו פוליו נשלח לאזור הבלקן על ידי אנטוניוס, שם הוא נלחם כנגד השבטים המקומיים והביסם בשנת 38 לפנה"ס, מסיבה כל שהיא יחסיו עם אנטוניוס הועכרו ומכיוון שלא רצה להעביר את תמיכתו לאוקטביוס פוליו פרש מן החיים הציבוריים.
פוליו בילה את שארית חייו כאזרח פרטי. למרות פרישתו מן החיים הציבוריים הוא המשיך להפגין את זלזולו באוגוסטוס. יוסף בן מתתיהו מספר כי פוליו היה "אחד מאלה ששקדו מאוד לזכות בידידותו של הורדוס", מלך יהודה, ושביתו ברומא שימש אכסניה לבניו, אלכסנדר ואריסטובולוס.[1][2]
פוליו נפטר בשנת 4 לספירה. הוא חיבר ספר על ההיסטוריה של רומא משנת 60 לפנה"ס ועד קרב פיליפי. הספר לא השתמר, אך שימש כמקור לכתביהם של פלוטרכוס ואפיאנוס, וגם סטראבון[3][2] נסמך עליו. ככל הנראה נקט פוליו בגישה ביקורתית כלפי משטר הפרינקפס ואוגוסטוס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאיוס אסיניוס פוליו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה א, סעיף 343
- ^ 1 2 M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XXXVI. Asinius Pollio, pp. 213-214
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 14, פרק ח, פסקה ג, סעיף 138