לדלג לתוכן

גאורגי פלחנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאורגי פלחנוב
Гео́ргий Валенти́нович Плеха́нов
לידה 29 בנובמבר 1856 (יוליאני)
גודלובקה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 1918 (בגיל 61)
טריוקי, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ליטרטורסקיה מוסטקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה זמליה אי ווליה, Emancipation of Labour, Black Repartition, מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גאורגי ולנטינוביץ' פלחנוב

גאורגי ולנטינוביץ' פְּלֵחַנוֹבכתב רוסי: Георгий Валентинович Плеханов;‏ 29 בנובמבר 1856[1]30 במאי 1918) היה מהפכן רוסי, תאורטיקן מרקסיסטי וממנהיגי המנשביקים. נחשב לאבי המרקסיזם ברוסיה.

פלחנוב, יליד גודלובקה, האימפריה הרוסית, היה נרודניק מראשי ארגון "זמליה אי ווליה" ("אדמה וחופש"). לאחר שהיגר מרוסיה בשנת 1880 יצר קשרים עם התנועה הסוציאל-דמוקרטית במערב אירופה, והחל לקרוא את כתבי קרל מרקס ופרידריך אנגלס. בעקבות הקריאה זנח את הנרודניקיות והיה למרקסיסט מושבע. בשנת 1883 ייסד בשווייץ את הקבוצה "האמנציפציה של העבודה", שעסקה בהפצת המרקסיזם בין הגולים הרוסים. לאחר שהקבוצה התפרקה הצטרף ל"מפלגה הסוציאל-דמוקרטית של העבודה ברוסיה", ובמסגרת זו פגש את לנין ושיתף פעולה איתו תקופת מה.

ב-1892 פרסם את המאמר "על מטרות הסוציאליסטים במאבקם נגד הרעב ברוסיה", שבו הטיף להתאגדות בקנה מידה גדול של הפועלים (אגיטציה) על בסיס צורך כלכלי, במקום הגישה שרווחה עד תקופתו, של עבודה בקבוצות קטנות (חוגים).

בשנת 1903, לאחר הפיצול בקונגרס השני של המפלגה, הצטרף פלחנוב לפלג המנשביקים, אך למרות כך, בדיוק כמו הבולשביקים, התנגד גם פלחנוב למפלגת 'הבונד', ועל פי עדותו של יוסף קרוק, שזכה לשמוע את פלחנוב בהרצאות בשווייץ, פלחנוב היה זה "שהפריח את האימרה הידועה: "הבונדיסטים — אלה הם ציונים המפחדים מפני מחלת־הים",[2] כלומר שלמעשה הם ציונים, הגם שעקרונית 'הבונד' התנגד לציונות. קרוק תיאר את האופן בו הופיע פלחנוב לפני ציבור שכלל מעריצים ומתנגדים גם יחד:

המנהיג הוותיק והנערץ ביותר של המפלגה הסוציאל־דימוקראטית הרוסית, התאורטיקן המארקסיסטי הנודע נושא דברו בשעה היסטורית כזאת! האולם הגדול מלא וגדוש עד אפס מקום. כל המושבה הרוסית באה לשמעו. לא רק חסידיו, גם יריביו האידיאיים מבקשים לדעת מה הן תוכניותיו ואיזה צעד מציע הוא עתה. פליכאנוב מופיע על הבמה. טיפוס אירופי מובהק. לא אלגאנטי, אך לבוש בקפידה. צוארון נוקשה, עניבה, חליפה כהה, פנים אינטלקטואליים מאוד, זקנקן מחודד קטן, עשוי למשעי. אמנם קולו אינו מתאים לאסיפות המוניות, אבל קול כזה הוא מתת־אלוהים ממש לצורך השמעת הרצאות רציניות. הוא מדבר לאט, משפט משפט. רשימות מונחות לפניו, אבל אין הוא מעיין בהן, רק מציץ בהן מדי פעם בפעם. עלי לומר, כי בפעם הראשונה בחיי שמעתי אז נאום מלוטש באמנות כזאת, כאילו הייתה זו יצירת אמנות שנחצבה בשיש. בימינו אנו, מסופקני אם עוד מצויים מרצים כאלה. הוא מדבר כדרך שמדבר פרופסור. ואכן, הרי הוא באמת פרופיסור למדעי חברה מודרניים.[2]


במהלך מלחמת העולם הראשונה החזיק בדעה שיש להמשיך במלחמה עד לניצחון על גרמניה, והציג בכך עמדה לאומית, מנוגדת לעמדה הקוסמופוליטית של הבולשביקים בהנהגת לנין.

זמן קצר לאחר מהפכת פברואר שב לרוסיה לאחר שעזב אותה 37 שנים קודם לכך. יחד עם ורה זסוליץ' ולב דייטש תמך בשיתוף פעולה עם הממשלה החדשה והמשך השתתפות המדינה במלחמת העולם הראשונה. אך לא היה לו שום תפקיד רשמי.

לאחר מהפכת אוקטובר עזב שוב לנוכח עוינות הבולשביקים. הוא מת ממחלת השחפת בטריוקי[3], אז בפינלנד (כיום זלנוגורסק, סנקט פטרבורג, רוסיה).

כתביו בתרגום עברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ג' פלכאנוב, הפרובלימות היסודיות של המרקסיזם; תרגם ש' וויינשטיין; בצירוף מבוא הערות מאת מ' נאדל, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש מרקס אנגלס, תרצ"ג.
  • ג"ו פלכאנוב, על האישיות בהיסטוריה; עברית: י' אבירפי [=יצחק מן], [מרחביה]: ספרית פועלים ('דורון'), 1944.
  • ג' פלכאנוב, האמנות וחיי החברה: מכתבים ללא כתובת; עברית: נ[חמיה] רבן, מרחביה: ספרית פועלים, 1950.
  • ג. וו. פלכאנוב, המאטריאליזם ההיסטורי ומתנגדיו; עברית: דב בר מלכין ונ[חמיה] רבן, מרחביה: ספרית פועלים, 1950.
  • ג. וו. פלכאנוב, כתבים נבחרים: א. עיונים פילוסופיים ב. מסות בספרות ובאמנות; עברית: ח[נה] הוכרברג, י' אבירפי [=יצחק מן], נ[חמיה] רבן, מרחביה: ספרית פועלים ('מענית)', 1953[4].
  • ג"ו פלאכאנוב, אמנות וספרות; תרגם: חיים גולדברג, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ז.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאורגי פלחנוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כך על פי הלוח היוליאני, שנהג ברוסיה בזמנו; על פי הלוח הגרגוריאני: 11 בדצמבר 1856
  2. ^ 1 2 יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות, תל אביב, מחברות לספרות, 1968, עמ' 278
  3. ^ גאורגי פלחנוב באתר www.spartacus-educational.com
  4. ^ יצאו לאור: ג. פלכאנוב: כתבים נבחרים, על המשמר, 10 באפריל 1953; ד. הן, עם "כתבים נבחרים" לפלכאנוב, על המשמר, 23 בינואר 1953, המשך.