ג'רג' מרקוש
 | |
| לידה |
13 באפריל 1934 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
5 באוקטובר 2016 (בגיל 82) סידני, אוסטרליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת מוסקבה |
| מנחה לדוקטורט | וילפרד סלרס |
| מוסדות | |
| זרם |
מרקסיזם, סוציאל-דמוקרטיה |
| תחומי עניין |
פילוסופיה, cultural system, culturology |
| עיסוק |
פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
| מדינה |
הונגריה, אוסטרליה |
| פרסים והוקרה |
פרס האקדמיה ההונגרית למדעים (1966) Georg Lukács Award (2005) |
  | |
ג'רג' מרקוש (בהונגרית: Márkus György; בודפשט, 13 באפריל , 1934 – סידני, 5 באוקטובר 2016)[1] היה פילוסוף יהודי-הונגרי. חבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'רג' מרקוש, שנולד במשפחה יהודית ושרד את השואה כילד, היה סטודנט של הפילוסוף הרוסי ולנטין אסמוס (ברוסית: Валенти́н Фердина́ндович А́смус) באוניברסיטת מוסקבה על שם לומונוסוב. שם הוא גם התוודע לפילוסופיה "אזרחית" בת זמנו. הוא סיים את לימודיו ב-1957 ולאחר מכן החל לעבוד בהונגריה. בין 1957 לבין 1965 לימד באוניברסיטת אטווש לוראנד, ובין 1958 לבין 1973 היה עמית מחקר במכון לחקר הפילוסופיה של האקדמיה ההונגרית למדעים (MTA). ב-1963 תרגם להונגרית את הטרקטט לוגי-פילוסופי של לודוויג ויטגנשטיין.
מרקוש היה בסביבת ג'רג' לוקאץ', יחד עם פרנץ פהר, אגנש הלר ומיהאי ויידה, במה שנקרא קבוצת אסכולת בודפשט או "בית ספר בודפשט". חברי הקבוצה היו גם חוג חברים שעבדו בתחילה על תוכנית פילוסופית בהשראת לוקאץ' בשם "הרנסאנס של המרקסיזם". אז כתב מרקוש את ספרו הקטן, "מרקסיזם ואנתרופולוגיה". הוא נחשב ליורש כס המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת אטווש לוראנד. עם זאת, כאשר תוכנן למנות פרופסור באוניברסיטה ג'רג' אצל, שהיה פוליטיקאי קומוניסטי יהודי-הונגרי ואחד האידאולוגים המנהלים והמכוונים העיקריים של חיי התרבות בהונגריה (וגם סגן שר), דחה במאמר שהמרקסיזם של לוקאץ' ייהפך למונופול בחינוך הפילוסופיה ההונגרית, כך שמרקוש לא התמנה.
כתוצאה מהאירועים הפוליטיים של 1968, הקבוצה התרחקה יותר ויותר מהמרקסיזם ואפילו התעמתה איתו לאחר מותו של לוקאץ' ב-1971. מרקוש חתם במחאה בשנת 1968 נגד הכניסה לצ'כוסלובקיה של כוחות ברית ורשה לדיכוי האביב של פראג מה שנקרא "הצהרת קורצ'ולה". לאחר מכן מרקוש גורש ממפלגת הפועלים הסוציאליסטית ההונגרית (MSZMP). אחר כך התחיל בכתיבת הספר, יחד עם עם ג'רג' בנצה ויאנוש קיש, בשם "איך אפשרי כלכלה בקורתית?", שהוא ביקורת על השקפותיו ודעותיו של קרל מרקס. הספר לא יכול היה להתפרסם עוד עקב נסיגת הנהגת המשטר מהמנגנון הכלכלי החדש (שהיה רפורמה מקיפה בממשל ובתכנון הכלכלי של הונגריה הסוציאליסטית, שהוכנה באמצע שנות ה-60 והונהגה ב-1 בינואר 1968) וכן בשל היעדר רפורמות פוליטיות. בשל יחסו של מרקוש לשינוי בחינוך כביכול, (אך למעשה בגלל דעותיו הפוליטיות), הוא פוטר ב-1973 ונאסר עליו לפרסם דבר. לאחר מכן עבד מרקוש כמתרגם ועורך, שאחת מתוצאותיו הייתה כתיבת ספר בשם "אנשי המוסר הבריטים במאה ה-18". בשנת 1977 היגר מרקוש עם משפחתו למערב ברלין ולאחר מכן לאוסטרליה. שם הוא היה תחילה פרופסור ולאחר מכן פרופסור אמריטוס במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת סידני. הוא חבר חיצוני באקדמיה ההונגרית למדעים מאז 1990.
הפילוסופיה שלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-60 של המאה ה-20, כחבר באסכולת בודפשט, ניסה לחדש את הפילוסופיה המרקסיסטית באמצעות ניתוח מושג הניכור. הוא היה מבקר של השמאל החדש של "הסוציאליזם הקיים" ובכך למעשה התעמת אידאולוגית עם המפלגת היחיד ששלטה אז בהונגריה (במשטר חד-מפלגתי). אחרי 1968 התרחק מרקוש בהדרגה מהמרקסיזם ובספרו "איך אפשרי כלכלה בקורתית?" מתח ביקורת על רעיונות מרקסיסטיים. לאחר הגירתו החל לעסוק בתיאוריות תרבותיות ובהרמנויטיקה.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Márkus György–Tordai Zádorː Irányzatok a mai polgári filozófiában. Egzisztencializmus. Katolikus filozófia. Neopozitivizmus; Gondolat, Bp., 1964
- Marxizmus és „antropológia” (Az emberi lényeg fogalma Marx filozófiájában) (1966)
- Irányzatok a mai polgári filozófiában (Tordai Zádorral közösen) (1972)
- Hogyan lehetséges kritikai gazdaságtan? (Bence Györggyel és Kis Jánossal közösen) (1973) (Első legális megjelenés: T-Twins–Lukács Archívum, 1992) Beceneve: Überhaupt-könyv.
- Langage et production [Nyelv és termelés] (Denoël–Gonthier, Párizs, 1982)
- Diktatúra a szükségletek felett (Fehér Ferenccel és Heller Ágnessel közösen) (1983)
- Kultúra és modernitás (Hermeneutikai kísérletek) (1992)
- A „rendszer” után: a filozófia a tudományok korában. Akadémiai székfoglaló. 1992. május 14. (1994)
- Metafizika – mi végre? (Tanulmányok) (1998)
- Culture, Science, Society: The Constitution of Cultural Modernity (Brill, Leiden, 2011). Magyar nyelvű kiadása: Kultúra, tudomány, társadalom. A kultúra modern eszméje (szerk.: Miklós Tamás, Blandl Borbála; utószó: Kis János, ford. Erdélyi Ágnes, Farkas János László, Huoranszki Ferenc, Karádi Éva, Kis János, Módos Magdolna), Atlantisz Könyvkiadó, Budapest, 2017 (Kísértések), ISBN 9789639777477
תרגומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לודוויג ויטגנשטיין: הטרקטט לוגי-פילוסופי (הוצאת אקדמיה 1963)
- ברטראנד ראסל: מיסטיקה ולוגיקה (Magyar Helikon, 1976) ISBN 963 207 195 6
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיקלוש להמן: ההקשר הפוליטי של הדיון על ניכור ואנתרופולוגיה
- "אני מאוד אוהב את הרדיקליות של הפילוסופיה - גם אם היא מסוכנת". - שיחה עם ג'רג' מרקוש. בכתב העת "דברן", נובמבר 1996
- האם זה אפשרי בכלל? הסטודנטים של ג'רג' מרקוש ( עורך יאנוש האיבודפשט, 1994 ISBN 963 7978 44 5