פרנץ פהר
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1933 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
17 ביוני 1994 (בגיל 60) בודפשט, הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
| בן או בת זוג |
אגנס הלר |
  | |
פרנץ פהר (בהונגרית: Fehér Ferenc; בודפשט, 22 בדצמבר 1933 – בודפשט, 17 ביוני 1994) היה פילוסוף, אסתטיקן, מבקר אמנות, דוקטור לספרות הונגרית יהודי-הונגרי בעלה השני של אגנש הלר.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרנץ פהר נולד במשפחה יהודית. בין 1967 לבין 1970 הוא היה עוזרו של ג'רג' לוקאץ'. הוא השתייך לאסכולת בודפשט או בשם אחר בית הספר בודפשט, בין תלמידי לוקאץ'. ב-1968 תרגם את "ההתפתחות הפילוסופית שלי" של ברטראנד ראסל. ב-1972 הגן על עבודת הדוקטורט שלו במדעי הספרות. הוא התרחק בהדרגה מהפילוסופיה המרקסיסטית הרשמית. ב-1973, הוועדה המדינית של מפלגת העם הסוציאליסטית ההונגרית סימנה את דעותיו הפילוסופיות כאנטי-מרקסיסטיות, מה שהפך את פעולתו המקצועית לבלתי אפשרית. הוא חי בחו"ל משנת 1977. התוצאה החשובה ביותר של פעילותו בהונגריה היא המונוגרפיה של דוסטויבסקי בשם "משורר האנטינומיות" (1972).
המחקר שלו התרחב גם לתחום הפואטיקה, והגדיר את הרומן כז'אנר רב משמעויות שהשתנה עם הזמן. הוא כתב מחקרי ביקורת אמנות על ג'ולה אייש, מיקלוש יאנצ'ו, טיבור דרי, חורחה סמפרון, צ'ינגיז אייטמטוב ועוד. יצירותיו פורסמו בגרמנית, בספרדית ובצרפתית במהלך גלותו. לאחר חילופי המשטר תורגמו גם להונגרית והופיעו כולם. הוא היה הוגה דעות גדול שהיגר כפילוסוף מרקסיסטי כופר ב-1968 וחזר למולדתו כפילוסוף פוסט-מודרני במהלך חילופי המשטר.[1]
פרנץ פהר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
יצירותיו שפורסמו בהונגריה (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברטראנד ראסל : ההתפתחות הפילוסופית שלי (תרגום פרנץ פהר). בודפשט : גונדולט, 1968
- משורר האנטינומיות. דוסטויבסקי ומשבר הפרט (מונוגרפיה, 1972, 1996)
- Diktatur über die Bedürfnisse (אגנש הלר, 1979)
- La forma dell'uguaglianza (1978)
- Marxisme et démocratie (עם אגנש הלר, 1981)
- Dictatorship over Needs (1983, עם אגנש הלר וג'רג' מרקוש, בהונגרית: דיקטטורה על צרכים, 1991)
- Hungary 1956 Revisited ((עם אגנש הלר, 1983)
- מסר של מהפכה. הונגריה 1956 (עם אגנש הלר, 1989)
- אחרי יאלטה. המהפכה הארוכה במזרח אירופה נגד יאלטה (עם אגנש הלר, 1990)
- המהפכה הקפואה. עבודת גמר על יעקוביניזם (תורגם על ידי יוליה ויידה, 1992)
- "המהפכות המפוארות" של מזרח אירופה. מחקרים (עם אגנש הלר, תורגם על ידי גאבור ברני, 1992)
- המטוטלת של המודרניות (תורגם על ידי גאבור ברני 1993)
- פרנץ פהר - אגנש הלר Biopolitics; Avebury, Aldershot, 1994 (Public policy and social welfare) (מדיניות ציבורית ורווחה חברתית)
- בקושי יכול להיות אחרת. מחקרים ליום הולדתו ה-60 של מיהאי ויידה עם שאנדור רדנוטי, 1995)
- אסכולת בודפשט I. מחקרים על ג'רג' לוקאץ' (עם אגנש הלר, 1996)
- (יצירות מאת פרנץ פהר; 1) משורר האנטינומיות : דוסטויבסקי ומשבר הפרט. בודפשט : Cserépfalvi 1996
- (יצירות מאת פרנץ פהר; 2) התנהגויות : ביקורות משנות השישים. בודפשט, 2001
- פרנץ פהר-אגנס הלר מרקס והמודרנה. 2002 (חלופות)
- (יצירות מאת פרנץ פהר; 3) לחזור הביתה : פילוסופיה של לימודי אמנות. בודפשט : קרן גונד-קורה : 2004. תוכן: פילוסופיה של האמנות, אסתטיקה.[2]
- (יצירות מאת פרנץ פהר; 4) האנתרופולוגיה של החיה : מחקרים פילוסופיים פוליטיים. בודפשט : קרן גונד-קורה, 2007. תוכן: פילוסופיה פוליטית, שינוי משטר בהונגריה).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיהאי ויידה : למה אפשר לקוות? מסה על פרנץ פהר. דברצן 1995. 80 עמ'. (ספרי גבול)
- ניתן לזהות את פרנץ פהר. מיהאי שיקשד: ברומן טבעת המגן בדמותו של בלה ברנה, רומן קצר. 1983. בכרך: מיהאי שיקשד: יום המתים, תחיית המתים, 1986)
- ספר "מסר של ההפיכה". ספרם של פרנץ פהר ואגנש הלר
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Új magyar irodalmi lexikon I. (A–Gy). (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש) ISBN 963-05-6805-5
- מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוסד מחקר לזכרם של פרנץ פהר ואגנש הלר באתר 444.HU
- מוסד מחקר לפרנץ פהר ואגנש הלר ב-Kultura.hu
- סופרים הונגרים בני זמננו
- פרנץ פהר באתר Uniopedia.org
- עזבונם של פרנץ פהר ואגנש הלר נמסר לעיריית בודפשט. אתר התאחדות הקהילות היהודיות בהונגריה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Radnóti Sándor: Fehér Ferenc 70, Népszabadság, 2003. december 22.
- ^ Bazsányi Sándor Az „őszinte vágyódás” betege. Fehér Ferenc Művei 3. Hazatérni, Holmi, 2005. május