לדלג לתוכן

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה
Plasma cell gingivitis
סיווגים
ICD-10 K05.00

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמהאנגלית: "Plasma cell gingivitis") [1][2], היא מחלת פה נדירה ולא קטלנית[3] המופיעה כאדמומיות כללית ונפיחות של הג'ינג'יבה המחוברת (בחניכיים המחוברות לעצם). לעיתים מחלה זאת מלווה בצ'יליטיס (נפיחות בשפתיים) או בגלוסיטיס (נפיחות בלשון)[4]. ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה היא דלקת המתרחשת בג'ינג'יבה (חניכיים)[5]. מעבר לכך, עלולות להיות מעורבות גם התפתחויות/מחלות נוספות כמו צ'יליטיס של תאי פלזמה (Plasma cell cheilitis) בשפתיים ועוד כמו בריריות ("Plasma cell ortifacial mucositis") או ג'ינג'יבוסטומטיטיס של תאי פלזמה (Plasma cell gingivostomatitis)במקרה בו מספר גורמים בחלל הפה מעורבים. על השפתיים המחלה מופיעה בצורה בולטת מאוד, בצורה של פלאק (רובד נגיפי) אדום כהה ומודלק עם כיסוי מבריק (דמוי זיגוג שקוף) על כל האזור האוראלי המעורב[5].

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה תואר לראשונה בסביבות שנות ה-60' המאוחרות/ שנות ה-70' המוקדמות. שכיחות הלוקים במחלה באותה תקופה גברה וזאת בעיקר כתוצאה מתגובות אלרגיות לרכיבים שהיו בשימוש בגומי לעיסה באותה תקופה. מאז, מספר המקרים ירד וממשיך להיות במגמת ירידה אך לעיתים ישנם דיווחים על מקרים של ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה.[6]

בהתאם לסימפטומים ולמידת ההתפשטות- מחלה זאת יכולה להיחשב כסוג של ג'ינג'יביטיס כללי (דלקת חניכיים סטנדרטית) וגם כסוג של צ'יליטיס/ גלוסיטיס/סטומטיטיס. לעיתים השפתיים, החניכיים והלשון עלולות ללקות במחלה באופן סימולטני. יש חוקרים אשר הגדירו תופעה זאת כסינדרום (בשם "ג'ינג'יבוסטומטיטיס בתא פלזמה")[3]. בנוסף, הריריות של איברי המין יכולות ללקות במחלה מסוג דומה הנקראת "בלניטיס של תאי פלזמה"[2] או "וולויטיס של תאי פלזמה"[7]. סוגים שונים של מחלות דומות שלא הוזכרו קודם יכולים להיות: ג'ינג'יביטיס לא טיפוסי, ג'ינג'יביטיס כתוצאה מאלרגיה, דלקת חניכיים אידיופטית וג'ינג'יבוסטומטיסטיס לא טיפוסי[3][6]. חלק ממונחים/מחלות אלו הם היסטוריים. ג'ינג'יביטיס בתאי פלזמה שויך לשלושה סוגים בהתבססות על הגורם למחלה. שלושת הסוגים הללו נקראים: ג'ינג'יבטיס מאלרגיה, ג'ינג'יביטיס ניופלסטי וג'ינג'יביטיס ללא גורם ידוע[3].

אפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה היא מחלה נדירה בעוד שצ'יליטיס של תאי פלזמה היא מחלה נדירה אף יותר[3]. רוב האנשים הסובלים מצ'יליטיס של תאי פלזמה הם קשישים[3].

היסטולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאי פלזמה במצב של ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה תחת מיקרוסקופ.

היסטולוגיה של רקמה הלוקה בג'ינג'יביטיס של תאי הפלזמה מראה בעיקר תאי פלזמה[2]. לכן לצורך האבחון ראשית מתרכזים בהבדל האיבחוני בין לוקמיה חריפה ומיאלומה נפוצה (Multiple myeloma)[4] לכן, מבצעים בדיקות דם שלעיתים קרובות מטרתן לשלול מחלות אחרות שאינן ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה[3]. בנוסף, בדרך כלל לוקחים ביופסיה ולעיתים קרובות גם בדיקות לאלרגיה מהאזור הנגוע. הנראות ההיסטולוגית מאופיינת בפיזור ובהסתננות דלקתית תת-אפיתלית (Sub-epithelial plasma cell inflammatory infiltration) לתוך הרקמה המחברת[3]. בנוסף, האפיתל מפתח ספוגיוזיס[8] (באנגלית: Spongiosis). יתר על כן, יש הטוענים כי הגידול בתאי הפלזמה הוא חלק מספקטרום המחלה של צ'יליטיס של תאי פלזמה[5] .

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה וצ'יליטיס של תאי פלזמה הן תגובות שנוצרות מרגישות יתר לאנטיגן או לאנטיגנים מסוימים[8].[3] מקורות אפשריים של אנטיגנים כוללים רכיבים מסוימים במשחות שיניים, הרגל של לעיסת מסטיק/סוכריות מנטה או פלפל וסוגים מסוימים של אוכל כמו אוכל חריף[6][8]. מעבר לכך, חומרי טעם ממשפחת הקינמון (Cinnamaldehyde) עלולים במיוחד לגרום ולהחריף ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה[3]. למרות זאת, כיום, הגורמים המדויקים למחלה ברובם אינם ידועים.

ג'ינג'יבטיס של תאי פלזמה אצל ילד/ה בגיל 7 אשר נבדק/ה היסטולוגית.
ג'ינג'יבטיס של תאי פלזמה אצל ילד/ה בגיל 10 אשר נבדק/ה היסטולוגית..

ג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה כפי שמתואר כאן מופיע כהחרפת דלקת חניכיים עדינה שעלולה להתפשט משולי החניכיים אל הרקמה המחברת של החניכיים[8]. לפעמים ההגדלה בדלקת עלולה להיגרם מרובד החיידקים (פלאק) ולעיתים הדלקת לא תגיע אל השוליים החופשיים של החניכיים ותופיע רק ברקמת החיבור של החניכיים בצורה של אדמומיות (כמו בתמונה התחתונה). במקרים מסוימים המטופל לא ירגיש או ידווח על סימפטומים ורופא השיניים עלול למצוא דלקת למרות זאת[2]. סימנים וסימפטומים לג'ינג'יבטיס של תאי פלזמה כוללים חניכיים אדומות, שבריריות ורגישות או לפעמים בעלות מרקם גרגירי. בנוסף, לעיתים החניכיים עלולות לדמם בקלות במקרה של פציעה/טראומה[8]. בנוסף, סימפטום נוסף העלול לקרות הוא שהקשיחות הנורמלית תאבד גם כן[6]. למרות זאת, בדרך כלל אין אובדן של התקשרות החניכיים (החיבור הפריודונטלי)[8]. מעבר לכך, במקרים מסוימים פצע בפה יכול להתפתח בעקבות המחלה ועם התפתחות הפצע גם הכאב מתפתח ויכול להחריף. החרפה שכזו עלולה להתרחש בעקבות שימוש במשחות שיניים מסוימות או אוכל חריף/מתובל מדי[6]. בנוסף, גבול המחלה יכול להתפשט ולהגיע גם עד לחך[6]. הצ'יליטיס של תאי הפלזמה יופיע בדרך כלל עם תחום ברור, מודלק ובעל פלאק בצבע אדום כהה ועם שכבה מבריקה מעל האזור הדלקתי אשר נראה למתבונן כדמוי לקה[5]. הצ'יליטיס של תאי הפלזמה בדרך כלל נמצא גם בשפה תחתונה[3]. בנוסף, סימפטום נוסף להיווצרות של צ'יליטיס תאי פלזמה הוא יובש בשפתיים[6]. צ'יליטיס זוויתי ("זאדה זוויתית") יכולה להיות נוכח גם כן[6]. נוסף על כך, כאשר המחלה מערבת גם את הלשון עלול להיגרם אובדן הציפוי של גב הלשון[6].

בדיקות מעבדה ובדיקות עזר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחון ובדיקת המחלה מבוצעת על ידי רופא שיניים כללי או פריודונט (רופא שיניים המומחה במחלות חניכיים). הרופא יכול לאבחן את המחלה על פי ביופסיה כחלק מתהליך שלילת מחלות אחרות/נוספות או על פי תיאור והופעת הסימפטומים עצמם.[2][4]

טיפול מניעתי: הטיפול בג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה מתבטא במניעה מחשיפה לאנטיגנים בעלי פוטנציאל לגרימת המחלה[8]. טיפול תרופתי: בטיפול התרופתי משתמשים בתרופות כמו Tacrolimus   ו Clobetasol propionate אשר משמשות לטיפול בצ'יליטיס של תאי פלזמה.

הטיפול בג'ינג'יביטיס של תאי פלזמה מתבטא במניעת חשיפה לאנטיגנים בעלי פוטנציאל לגרימת המחלה ובשמירה על היגיינה אוראלית תקינה[8].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Palmer, R. M., and J. W. Eveson. "Plasma-cell gingivitis." Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology 51.2 (1981): 187-189.
  • Sollecito, Thomas P., and Martin S. Greenberg. "Plasma cell gingivitis: report of two cases." Oral surgery, oral medicine, oral pathology 73.6 (1992): 690-693.
  • Kerr, Donald A., Kenneth D. McClatchey, and Joseph A. Regezi. "Idiopathic gingivostomatitis: Cheilitis, glossitis, gingivitis syndrome; atypical gingivostomatitis, plasma-cell gingivitis, plasmacytosis of gingiva." Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology 32.3 (1971): 402-423.
  • Marker, P., and A. Krogdahl. "Plasma cell gingivitis apparently related to the use of khat: report of a case." British dental journal 192.6 (2002): 311.
  • Serio, Francis G., Michael A. Siegel, and Brenda E. Slade. "Plasma cell gingivitis of unusual origin. A case report." Journal of periodontology 62.6 (1991): 390-393.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ HUGH S. FULMER, Coronary Heart Disease Among the Navajo Indians, Annals of Internal Medicine 59, 1963-11-01, עמ' 740 doi: 10.7326/0003-4819-59-5-740
  2. ^ 1 2 3 4 5 C. A. Hedin, B. Karpe, A. Larsson, Plasma-cell gingivitis in children and adults. A clinical and histological description, Swedish Dental Journal 18, 1994, עמ' 117–124
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Presanthila Janam, Bindu R. Nayar, Remya Mohan, A. Suchitra, Plasma cell gingivitis associated with cheilitis: A diagnostic dilemma!, Journal of Indian Society of Periodontology 16, 2012-01-01, עמ' 115 doi: 10.4103/0972-124X.94618
  4. ^ 1 2 3 Burket, Lester W. (Lester William), 1907-, Burket's oral medicine : diagnosis & treatment, 10th ed, Hamilton, Ont.: BC Decker, 2003
  5. ^ 1 2 3 4 James, William D. (William Daniel), 1950-, Andrews' diseases of the skin : clinical dermatology., 10th ed., Philadelphia: Saunders Elsevier, 2006
  6. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Oral & maxillofacial pathology, 2nd ed, Philadelphia: W.B. Saunders, 2002
  7. ^ Yuka Hanami, Yoshikazu Motoki, Toshiyuki Yamamoto, Successful treatment of plasma cell cheilitis with topical tacrolimus: report of two cases, Dermatology Online Journal 17, 2011-02-15, עמ' 6
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Carranza's clinical periodontology, 11th ed, St. Louis, MO: Saunders Elsevier, 2012

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.