ג'ים בראון
ג'ים בראון, 1961 | |
לידה |
17 בפברואר 1936 סנט. סימונס, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
18 במאי 2023 (בגיל 87) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
לאום | אמריקאי |
עמדה | פולבק |
גובה | 1.88 מטר |
משקל | 105 קילוגרם |
מספר | 32 |
מכללה | אוניברסיטת סירקיוז |
דראפט | דראפט ה-NFL 1957, קליבלנד בראונס, סבב 1, מספר 6 |
היכל התהילה |
1971 (פוטבול מקצועני) 1965 (פוטבול מכללות) 1983 (לקרוס) |
קבוצות כשחקן | |
1957–1965 | קליבלנד בראונס |
הישגים כשחקן | |
| |
ג'ים בראון (באנגלית: Jim Brown; 17 בפברואר 1936 – 18 במאי 2023) היה שחקן פוטבול ושחקן קולנוע אמריקאי. בראון שיחק בליגת ה-NFL בעמדת הפולבק (רץ אחורי), במשך תשע עונות במדי קבוצת קליבלנד בראונס והוא מגדולי השחקנים בכל הזמנים.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראון נולד בעיירה בדרום מזרח ג'ורג'יה לחופי האוקיינוס האטלנטי. בגיל 8 עברה משפחתו ללונג איילנד שבמדינת ניו יורק.
אוניברסיטת סירקיוז
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראון התחרה במסגרת האוניברסיטה במגוון ענפי ספורט. הוא היה חבר נבחרת הפוטבול, נבחרת הכדורסל, נבחרת הלקרוס ונבחרת האתלטיקה.
בלקרוס הנבחר בשנתו הראשונה לנבחרת השנייה של האול-אמריקן ובשנתו השנייה נבחר לנבחרת הראשונה. הוא סיים את העונה במקום השני מבחינת הבקעות, קבוצתו סיימה לא מנוצחת ובמשחק האולסטאר של המכללות הבקיע 5 פעמים.
באתלטיקה התחרה בין השאר בקרב עשר, הטלת כידון וקפיצה לגובה. בכדורסל נבחר בדראפט ה-NBA של 1957 במקום ה-69.
בפוטבול שיחק כרץ וכבועט. ב-1956 סיים שלישי במדינה במספר היארדים בריצה, נבחר פה אחד לאול-אמריקן וסיים חמישי בדירוג לגביע הייזמן. במשחק האחרון של העונה הסדירה באוניברסיטה רץ ל-197 יארד, ושישה טאצ'דאונים ובנוסף הבקיע בבעיטה עוד 7 נקודות בונוס.
שחקן פוטבול מקצועני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראון נבחר בדראפט ה-NFL של 1957, במקום השישי בסיבוב הראשון על ידי קליבלנד בראונס. בעונתו הראשונה נבחר לרוקי השנה לאחר שדורג ראשון בליגה ביארדים בריצה ובמספר הטאצ'דאונים. סך הכל שיחק במשך 9 עונות בליגה, בהן היה השחקן הבולט ביותר. בכל העונות נבחר לפרו בול, 8 פעמים נבחר לאול פרו (נבחרת העונה) ושלוש פעמים נבחר ל-MVP של הליגה. ב-8 מתוך העונות הוביל את הליגה ביארדים בריצה וחמש פעמים במספר הטאצ'דאונים. תחת הנהגתו זכתה הקבוצה באליפות ליגת ה-NFL ב-1964.
לאחר 9 עונות ובעודו בשיאו, פרש בראון מפוטבול. בעת פרישתו הוביל את הליגה במספר היארדים בריצה בכל הזמנים ובמספר הטאצ'דאונים (בריצה ובריצה+תפיסה). פרישתו המוקדמת הייתה מפתיעה והגיעה בתום עונה בה היה ה-MVP של הליגה. בין הסיבות שייתכן והשפיעו על החלטתו הייתה הרצון להתמקד בקריירה כשחקן קולנוע, ואיומים מצד בעלי קליבלנד בראונס לקנוס אותו אם יאחר למחנה האימונים בשל צילומי סרטים.[2]
ב-2010 נבחר בראון על ידי ה-NFL במקום השני (אחרי ג'רי רייס) ברשימת 100 השחקנים הגדולים בכל הזמנים, בחירה שנעשתה על ידי פאנל שחקנים, מאמנים, בעלי קבוצות ושדרנים.[1]
לכבוד יום הולדתו ה-80 ב-2016 הודיעה קליבלנד בראונס כי תציב פסל בדמותו של בראון בכניסה לאצטדיונה.[3]
שחקן קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראון החל את הקריירה שלו כשחקן קולנוע במערבון Rio Conchos משנת 1964. הסרט השני בו השתתף היה 12 הנועזים בו גילם את אחד מ"הנועזים", חייל-אסיר בצבא ארצות הברית שנידון למוות ומגויס למשימת התאבדות נגד גרמניה הנאצית. שיחק בסרט "100 רובים" בכיכובה של ראקל ולש. ב-1968 שיחק בסרט תחנת זברה אינה עונה. בהמשך הקריירה שיחק בתפקידים ראשיים במערבונים, בסרטי ניצול, בסרטי פעולה ובסרטי ספורט שונים וכן בתפקידי אורח רבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ים בראון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ג'ים בראון, ברשת החברתית אינסטגרם
- ג'ים בראון, באתר הליגה NFL.com
- ג'ים בראון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ג'ים בראון, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- ג'ים בראון, באתר AllMovie (באנגלית)
- ג'ים בראון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- ג'ים בראון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- ג'ים בראון, באתר היכל התהילה של הפוטבול המקצועני
- ג'ים בראון, בהיכל התהילה של פוטבול המכללות
- ג'ים בראון, באתר pro-football-reference.com
- ג'ים בראון, בהיכל התהילה של לקרוס
- Why Jim Brown Matters, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 6 באוקטובר 2015
- ג'ים בראון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Jerry Rice named No. 1, באתר ה-NFL
- ^ Jim Brown Quits Football for the Movies, באתר הניו יורק טיימס, 13 ביולי 1966
- ^ Jim Brown humbled as Browns unveil statue plans to honor ex-RB, באתר ESPN, 17 בפברואר 2016