ג'ו פרופאצ'י
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1897 Villabate, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 1962 (בגיל 64) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית, איטליה |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנט. ג'ון |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| מספר צאצאים |
6 |
  | |
ג'וזפה ג'ו פרופאצ'י (באנגלית: Giuseppe "Joe" Profaci; 2 באוקטובר 1897 - 6 ביוני 1962) היה מאפיונר אמריקאי ממוצא איטלקי. הקים את משפחת הפשע פרופאצ'י (כיום משפחת קולומבו), והנהיג אותה במשך יותר משלושה עשורים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרופאצ'י נולד ב-2 באוקטובר 1897, בעיר וילבאטה שבנפת פלרמו, סיציליה. מגיל צעיר החל לעסוק בפשע, וב-1920 ישב בכלא בפלרמו במשך שנה באשמת גניבה. לאחר שחרורו מהכלא נמלט מאיטליה והיגר לארצות הברית. הוא התיישב בניו יורק סיטי ופתח מכולת ומאפייה. העסק נכשל, והוא החל לעסוק בייבוא שמן זית מסיציליה. בהמשך הוא הקים כנופיית פשע משלו בברוקלין. ב-27 בספטמבר 1927 הוא הפך לאזרח ארצות הברית.
ב-5 בדצמבר 1928 הוכרה הכנופיה של פרופאצ'י כמשפחת פשע מן המניין בוועידת ראשי המאפיה נשערכה בקליבלנד אוהיו. כמו כן הוכר מעמדו של אחיו, סלבטורה, כקונסיליירי של המשפחה, ומעמדו של גיסו ג'וזף מאגליוקו כסגנו. בהתחשב בעובדה שפרופאצ'י היה צעיר וחסר ניסיון יחסית, ושהכנופיה שלו הייתה חדשה מאוד, יש הסבורים שההחלטה נבעה מתוך הערכה למשפחתו, שהייתה מקושרת למשפחות הפשע הוותיקות בסיציליה. אחרים סבורים שראשי המשפחות רצו להשתמש בקשריו ובניסיונו בתחום ייבוא שמן הזית מסיציליה, שהיה רווחי מאוד עבורם. הפגישה בקליבלנד פוזרה בידי המשטרה עוד לפני שהושלמה, אולם, מעמדו של פרופאצ'י כבר הוכר.
משפחת פרופאצ'י גדלה בהתמדה, ושלטה במגוון עסקים לא חוקיים בברוקלין, כמו גם בהלוואות בריבית קצוצה ובסחר בסמים. ב-1930 פרצה בניו יורק מלחמה עקובה מדם בין כנופיות הפיטים המשופמים בהנהגת ג'וזפה מסרייה, לכנופיות הקסטלמארזים בהנהגת סלבטורה מרנזנו. למרות שפרופאצ'י נחשב למקורבו של מרנזנו, הוא הצליח לשמור על נייטרליות בסכסוך. ב-1931 הסתיים הסכסוך במותו של מסרייה. עם זאת, מרנזנו לא הצליח להחזיק מעמד בתפקיד זמן רב. בספטמבר של אותה שנה הוא נרצח בידי לאקי לוצ'יאנו, שארגן מחדש את המאפיה הניו-יורקית במבנה בו היא קיימת עד ימינו. לוצ'יאנו חילק את תחומי הפעילות בניו יורק לחמש משפחות. משפחתו של פרופאצ'י הוכרה כאחת מהחמש, בהתאם לכך הוא קיבל מושב במועצת המאפיה. הוא חיזק את כוחו באמצעות ברית הדוקה עם ג'וזף בוננו. אחייניתו של פרופאצ'י, אף נישאה לבנו של בוננו.
למרות שמרבית הונו של פרופאצ'י הגיע מעסקיו הלא-חוקיים, הוא החזיק גם עשרים עסקים חוקיים שנועדו להלבין את כספיו. במיוחד התפרסם עסק שמן הזית שלו, שהתחזק מאוד לאחר שהביקוש לשמן זית עלה לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף, פרופאצ'י נודע כקתולי הדוק שתרם כספים רבים לכנסיות ולמוסדות דתיים אחרים. במאי 1952, פורץ גנב כתרים יקרי ערך עם תכשיטים מכנסיית רג'ינה פאסיס בברוקלין. פרופאצ'י שלח את אנשיו להחזיר את הכתרים ולפי הדיווחים גם להרוג את הגנב.[1] בשנת 1949, הוותיקן קיבל עצומה מקבוצה של קתולים בניו יורק להעניק תואר אבירות לפרופאצ'י. עם זאת, כאשר התובע המחוזי של ברוקלין התלונן על המהלך, הוותיקן דחה את העתירה.
בשנות ה-50 החלו רשויות החוק האמריקניות להצר את צעדיו של פרופאצ'י. בשנת 1953, תבע מס ההכנסה של ארצות הברית את פרופאצ'י על יותר מ-1.5 מיליון דולר הכנסה שלא שולמו. המיסים עדיין לא שולמו כאשר פרופאצ'י מת תשע שנים מאוחר יותר. בשנת 1954, משרד המשפטים האמריקאי תבע לשלול את אזרחותו של פרופאצ'י. הממשלה טענה שכאשר פרופאצ'י נכנס לארצות הברית ב-1921, הוא שיקר לפקידי ההגירה על כך שאין לו תיעוד מעצר באיטליה. בשנת 1960, בית משפט לערעורים בארצות הברית ביטל את צו הגירוש של פרופאצ'י.
בשנת 1957 השתתף פרופאצ'י בוועידת אפאלאצ'ין, מפגש ארצי של כל ראשי המאפיה, בביתו של ג'וזף ברברה באפלאצ'ין, ניו יורק. בזמן שהוועידה הייתה בעיצומה, כוחות המשטרה הקיפו את החווה ופשטו עליה. פרופאצ'י היה אחד מיותר מ-60 מאפיונרים שנעצרו באותו יום. ב-13 בינואר 1960 הורשעו פרופאצ'י ו-21 נוספים בקשירת קשר והוא נידון לחמש שנות מאסר. עם זאת, ב-28 בנובמבר 1960, בית משפט לערעורים של ארצות הברית ביטל את פסקי הדין.
ב-27 בפברואר 1961, הקאפורג'ימה של פרופאצ'י, ג'ון גאלו ("קרייזי ג'ו") התמרד כנגד פרופאצ'י. יחד עם אחיו אלברט ולארי, גאלו חטף את אחיו של פרופאצ'י, את סגנו, וכן את סלווטורה מוסאצ'יה וג'ון ססימונה.[2] ג'ו פרופאצ'י כמעט נחטף בעצמו, אולם הצליח להימלט בזמן והתחבא בפלורידה. גאלו תכנן לרצוח את אחד מבני הערובה, ולדרוש כופר עבור השאר. שני אחיו הצליחו לשכנע אותו לא לעשות זאת, ושלחו אותו לקליפורניה בזמן שהם ניהלו את המשא ומתן מול פרופאצ'י. בסופו של דבר הצליח פרופאצ'י לשכנע את האחים גאלו שהוא יסלח להם על המרד אם ישחררו את בני הערובה.[3]
עם זאת, פרופאצ'י לא התכוון לכבד את ההסכם. מיד עם שחרורם של בני הערובה, הוא הורה על רציחתו של לארי גאלו. לארי ניצל רק בעקבות התערבות המשטרה. בעקבות כך, החלה מלחמת כנופיות אכזרית בין פרופאצ'י לגאלו, שבמהלכה נרצחו תשעה אנשים ועוד שלושה הוכרזו כנעדרים. בנובמבר 1961 הורשע גאלו בקשירת קשר ובסחיטה בניסיון לסחוט כסף מאיש עסקים. ב-21 בדצמבר של אותה שנה, הוא נידון לשבע עד ארבע עשרה שנות מאסר.[4] בזמן מאסרו, המשיך פרופאצ'י במלחמתו כנגד הכנופיה שלו. קרלו גמבינו וטומי לוצ'זה ניסו לתווך בין הניצים, והפצירו בפרופאצ'י להתפטר כדי לסיים את הסכסוך. פרופאצ'י סרב, ואיים על גמבינו ולוצ'זה שיפתח במלחמה גם נגד המשפחות שלהם.[5]
פרופאצ'י היה חולה בסרטן הכבד במשך זמן רב. ב-6 ביוני 1962 הוא נפטר.[6] מאגליוקו ירש אותו בהנהגת המשפחה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ו פרופאצ'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'ו פרופאצ'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)