ג'ון איגר הווארד

ג'ון איגר הווארד
John Eager Howard
לידה	4 ביוני 1752; מחוז בולטימור, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית
פטירה	12 באוקטובר 1827 (בגיל 75); מחוז בולטימור, מרילנד, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	Old Saint Paul's Cemetery
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
בן או בת זוג	Peggy Chew Howard
	24 בנובמבר 1788 – 14 בנובמבר 1791; (3 שנים)
	→ William Smallwood George Plater ←
	30 בנובמבר 1796 – 4 במרץ 1797; (95 ימים)
	→ ריצ'רד פוטס
	4 במרץ 1797 – 4 במרץ 1799; (שנתיים)
	4 במרץ 1799 – 4 במרץ 1801; (שנתיים)
	4 במרץ 1801 – 4 במרץ 1803; (שנתיים)
	סמואל סמית' ←
חתימה

ג'ון איגר הווארד (באנגלית: John Eager Howard‏; 4 ביוני 1752 – 12 באוקטובר 1827) היה חייל ופוליטיקאי אמריקאי ממרילנד. הוא נבחר כמושל המדינה ב-1788, וכיהן שלוש כהונות של שנה. הוא גם נבחר לקונגרס הקונטיננטלי, לקונגרס הקונפדרציה, לסנאט של ארצות הברית ולסנאט של מרילנד.^[1] בבחירות לנשיאות 1816, הווארד קיבל 22 קולות אלקטורליים לסגן הנשיא מטעם המפלגה הפדרליסטית לצד רופוס קינג; השניים הפסידו לדמוקרטים-רפובליקנים ג'יימס מונרו ודניאל טומפקינס.

מחוז הווארד, מרילנד, נקרא על שמו, וכך גם שלושה רחובות בבולטימור.^[2] במשך שבעה ימים בנובמבר 1800, הווארד היה נשיא הסנאט הזמני.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

ג'ון אייג'ר הווארד נולד ב-4 ביוני 1752, והיה בנם של קורנליוס הווארד ורות (להוט) הווארד, מאליטת בעלי המטעים במרילנד, והוא נולד במטע שלהם "היער" במחוז בולטימור, פרובינציית מרילנד. ^[3] הווארד גדל במשפחה אנגליקנית של מחזיקי עבדים.

הווארד הצטרף ללשכת בולטימור של הבונים החופשיים.^[2]

קריירה צבאית

הווארד מונה לקפטן בתחילת מלחמת העצמאות האמריקאית (1775–1783), והועלה ב-1777 לדרגת קולונל ברגימנט של מרילנד של הצבא הקונטיננטלי,^[1] נלחם בקרב וייט פליינס ב-1776 ובקרב מונמות' בשנת 1778. הוא זכה במדליית כסף על ידי קונגרס הקונפדרציה על מנהיגותו בקרב קאופנס ב-1781,^[1] במהלכו פיקד על רגימנט מרילנד השני.^[4] בספטמבר 1781, הוא נפצע במתקפת כידון בקרב אוטאו ספרינגס. מייג'ור גנרל נתנאל גרין כתב שהווארד היה "קצין טוב כמו שהעולם מרשה לעצמו. יש לו יכולת מצוינת והנטייה הטובה ביותר לקדם את השירות.... מגיע לו פסל זהב".

בסיום המלחמה, קולונל הווארד התקבל כחבר מייסד באגודת סינסינטי ממרילנד. הוא המשיך לכהן כסגן הנשיא (1795–1804) ונשיא (1804–1827) של האגודה במרילנד.

קריירה פוליטית

לאחר שירותו הצבאי, הווארד מילא כמה תפקידים פוליטיים אלקטורליים: הוא נבחר לקונגרס הקונפדרציה ב-1788; היה מושל מרילנד החמישי לשלוש כהונות של שנה מ-1788 עד 1791; מאוחר יותר כיהן כסנאטור המדינה מ-1791 עד 1795 וכאלקטור בבחירות לנשיאות של 1792. הוא דחה את הצעתו של ג'ורג' וושינגטון ב-1795 לשמש כמזכיר המלחמה. לאחר מכן הוא הצטרף למפלגה הפדרליסטית שאורגנה באותה העת ונבחר לסנאט במהלך הקונגרס הרביעי על ידי האספה הכללית של מרילנד כדי לכהן את שארית כהונתו של ריצ'רד פוטס, שהתפטר. הוא נבחר לתקופת כהונה משלו בסנאט ב-1797 וכיהן עד 3 במרץ 1803, ואף כיהן לזמן קצר כנשיא הזמני של הסנאט בנובמבר 1800.^[1] בזמן כהונתו בקונגרס, הוא היה הפדרליסט היחיד שהצביע נגד חוק ההמרדה.

בשנת 1798, על רקע המתיחות הגוברת עם צרפת, דחה הווארד מינוי כבריגדיר גנרל בצבא ארצות הברית.^[1]

בתום כהונתו בסנאט ב-1803, חזר הווארד לבולטימור, שם נמנע מתפקיד נבחר אך המשיך בשירות הציבורי ובפילנתרופיה. הוא נבחר כחבר באגודת העתיקות האמריקאית בשנת 1815. ^[5] בבחירות לנשיאות של 1816, הוא קיבל 22 קולות אלקטורליים לתפקיד סגן הנשיא^[2] כשותף למרוץ של המועמד הפדרליסט רופוס קינג, והשניים הפסידו למועמדים הדמוקרטים-רפובליקניים ג'יימס מונרו ודניאל טומפקינס. לא הוגשה מועמדות רשמית של הפדרליסטים, ולא ברור אם הווארד עצמו, שהיה אחד מכמה פדרליסטים שקיבלו קולות אלקטורליים לסגן הנשיא, אכן רצה להתמודד.

הווארד פיתח נכסים בעיר בולטימור והיה פעיל בתכנון ערים. ביתו נבנה מצפון לעיר, במה שהפך מאוחר יותר לשכונת מאונט ורנון, בה היו בבעלותו עבדים. ^[6]

משפחתו

הווארד התחתן עם מרגרט ("פגי") צ'ו (1760–1824), בתו של שופט בית המשפט העליון של פנסילבניה, בנג'מין צ'ו, בשנת 1787.^[2] נולדו להם תשעה ילדים:

ג'ון איגר הווארד הבן (1788–1822), סנאטור במדינת מרילנד.
ג'ורג' הווארד, מושל מרילנד.^[2]
בנג'מין צ'ו הווארד (1791–1872), חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ורשם החלטות של בית המשפט העליון של ארצות הברית.^[2]
ד"ר ויליאם הווארד (1793–1834), מהנדס אזרחי של מחלקת המלחמה.
ג'וליאנה הווארד מק'הנרי (1796–1821)
ג'יימס הווארד (1797–1870)
סופיה הווארד ריאד (1800–1880)
צ'ארלס הווארד (1802–1869)
מרי (פברואר-מאי 1806)

מוות ומורשת

הווארד מת ב-12 באוקטובר 1827. הוא נקבר בבית הקברות אולד סנט פול בבולטימור.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ון איגר הווארד בוויקישיתוף

ג'ון איגר הווארד, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
ג'ון איגר הווארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ג'ון איגר הווארד, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ "Index to Politicians: Howard". The Political Graveyard. Lawrence Kestenbaum. נבדק ב-15 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)
^ "John Eager Howard (1752–1827)". Archives of Maryland. נבדק ב-23 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
^ "John Eager Howard (1752–1827)". Archives of Maryland (Biographical Series). נבדק ב-22 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
^ "American Antiquarian Society Members Directory". American Antiquarian Society. נבדק ב-16 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
^ Papenfuse, Edward C. (24 באפריל 2018). "Remembering John Eager Howard and His Vision for Baltimore". Remembering Baltimore (באנגלית). נבדק ב-21 באוגוסט 2018. According to the 1820 census there were ... five slaves and seven free blacks. {{cite web}}: (עזרה)

[congbio-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ג'ון איגר הווארד, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

[graveyard-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ "Index to Politicians: Howard". The Political Graveyard. Lawrence Kestenbaum. נבדק ב-15 ביוני 2009. {{cite web}}: (עזרה)

[3] "John Eager Howard (1752–1827)". Archives of Maryland. נבדק ב-23 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)

[MdArchBio-4] "John Eager Howard (1752–1827)". Archives of Maryland (Biographical Series). נבדק ב-22 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)

[5] "American Antiquarian Society Members Directory". American Antiquarian Society. נבדק ב-16 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)

[6] Papenfuse, Edward C. (24 באפריל 2018). "Remembering John Eager Howard and His Vision for Baltimore". Remembering Baltimore (באנגלית). נבדק ב-21 באוגוסט 2018. According to the 1820 census there were ... five slaves and seven free blacks. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]