ג'וזף גולדברגר
 | |
| לידה |
16 ביולי 1874 גיראלט, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום גיראלטובצה, בסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1929 (בגיל 54) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| שם לידה | Goldberger József |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השכלה |
|
  | |
ג'וזף גולדברגר (באנגלית: Joseph Goldberger; בהונגרית: Goldberger József; גירלט, 16 ביולי 1874 – וושינגטון, 17 בינואר 1929) היה רופא ואפידמיולוג יהודי אמריקאי יליד הונגריה, שעבד בשירות הבריאות הציבורי של ארצות הברית. פעל רבות כדי לזהות את הקשר בין עוני לבין תחלואה. הוכיח בתחילת המאה ה-20 שמחלת הפלגרה קשורה לתזונה לקויה. היה מועמד בשל כך לפרס נובל לרפואה.
נעוריו ולימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יוז'ף גולדברגר נולד במשפחה יהודית בשנת 1874 בגיראלט, אז בממלכת הונגריה (כיום גיראלובצה בסלובקיה). היה הצעיר מבין ששת ילדיהם של מגדלי כבשים, שעדרם נפגע קשות עקב מגפה.[1] ב-1883 כשג'וזף היה בן תשע, היגרו לארצות הברית והתיישבו בניו יורק. המשפחה הקימה מכולת ברחוב פיט ברובע לואר איסט סייד שבמנהטן והולידה בארץ החדשה עוד שלושה ילדים.[1] אחרי שסיים בית ספר תיכון ציבורי, בגיל 16 נרשם גולדברגר לסיטי קולג' של ניו יורק בכוונה ללמוד הנדסה.[2] אולם ב-1892 בסוף השנה השנייה, אחרי שנכח בהרצאה של הפיזיולוג אוסטין פלינט ג'וניור במכללה הרפואית של בית החולים בלוויו החליט גולדברגר לעבור ללימודי רפואה.[1] ב-1895 סיים במכללת בלוויו את התואר דוקטור לרפואה והתחיל לעבוד כרופא פרטי בעיירה וילקס-באר בפנסילבניה.[1] כעבור שנתיים הרגיש לא מסופק מבחינה מקצועית והחליט לעבור את המבחנים לכניסה לשירותי הבריאות של הצי הסוחר של ארצות הברית והצטרף אליו ב-1899.[2] ב-1902 שירות האשפוז של הצי האמריקאי, שהיה אחראי לטיפול בימאי הצי הסוחר ולמאבק במגפות, שינה את שמו לשירות הבריאות הציבורית של ארצות הברית.[2]
גולדברגר הועסק תחילה בנמל ניו יורק, וניהל בה את הבדיקות הרפואיות של המהגרים החדשים באליס איילנד. בשנים 1902–1906 עבד בתחום האפידמיולוגיה במקסיקו, בפוארטו ריקו ובמדינות מיסיסיפי ולואיזיאנה של ארצות הברית. עסק ברפואה מונעת ובחקר התזונה והשתתף במאמצים להיאבק במחלות זיהומיות וטרופיות כמו הקדחת הצהובה, טיפוס הבהרות, קדחת דנגי וטיפוס הבטן. הוא נודע גם בשיעוריו שאותם לימד בבוסטון, מסצ'וסטס בנושא תפקידם של הטפילים בהעברת מחלות. בשנת 1909 פרסם גולדברגר את מחקרו על מחלה זיהומית שנגרמה על ידי קרדיות ושפגעה באוכלוסייה הענייה העירונית. יחד עם ג'ון פ. אנדרסון חקר את ההידבקות בחצבת ובטיפוס הבהרות.
פלגרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1914 נתבקש גולדברגר על ידי הרופא הראשי של ארצות הברית, רופרט בלו, לחקור את הפלגרה שכונתה "המוות האדום", והייתה אז מחלה אנדמית בדרומה של ארצות הברית, באירופה ממזרחה ועד לצרפת וספרד. המחלה הייתה ידועה כקטלנית מזה מאתיים שנה.[3] הפלגרה התאפיינה בפריחות עוריות, נגעים בפה, שלשולים ובהמשך בדיבור בלתי מובן, וקיהיון. התמותה מבין מקרי הפלגרה שאושזפו בבית החולים הגיעה לשיעור של 30%–40%.[4] בניגוד לדעות בקרב החוגים הרפואיים כי מדובר במחלה זיהומית סבר גולדברגר שהמחלה קשורה לתזונה.
התאוריה הזיהומית הייתה נפוצה גם בקרב הציבור הרחב. היו מקומות שבהם ניסו לטפל באתרים הנגועים באמצעות החדרת עשן והכניסו חולים רבים להסגר באיום ברובים.[4] גולדברגר חשד כי הסיבה האמיתית היא תזונה דלה. הוא סייר בבתי החולים, בתי המחסה לחולי נפש ובתי יתומים שב"חגורת הכותנה" ומצא שאיש בצוות המטפל לא נדבק במחלה ושרוב רובם של החולים היו עניים מרודים. היו ביניהם הרבה אפרו-אמריקאים ואריסים, קבוצות אוכלוסין שאכלו מזון עמילני משביע, המבוסס על קמח תירס. גולדברגר שם לב שאפילו בבתי החולים המשיכו החולים לאכול אותו סוג של מזון, בשונה מן הצוות. בבית יתומים הוא הבחין כי רוב החולים בפלגרה נמנו עם שכבת גילאי 6–12, שמזונם לא כלל בשר וחלב והיה מבוסס יותר על קמח תירס, ביסקוויטים, סירופ מקנה הסוכר ודבשה וזאת בעילה כי עדיין אינם עובדים ואינם זקוקים למזון יותר עשיר.[5] השוואת התזונה עבור כל שכבות הילדים לפי המלצת גולדברגר הביאה בשנים הבאות לריפוי הילדים החולים ולהעלמות מקרי הפלגרה בקרבם.[6] גולדברגר לא הקים מעבדה בקטריולוגית אלא המליץ על מתן תזונה הכוללת חלבונים טריים כטיפול ומניעה.
בשנת 1915, שנה שבה רק במדינת מיסיסיפי מתו 1,535 בני אדם מפלגרה, באישור מושל המדינה ג'.ה. וילר, ערך גולדברגר ניסוי ראשון על אסירים בבית הסוהר רנקין באותה מדינה. אחרי מחקרים מרובים באמצעות תוכניות תזונה שונות שנערכו על אסירים למשך כמה שנים, היה גולדברגר מסוגל להוכיח שאנשים שצרכו תזונה המבוססת על כמויות גדולות של תירס עד כדי הזנחת דברי מזון מסוג אחר, היו בסיכון גבוה לחלות בפלגרה. על אף מחקריו המדויקים, תגליתו של גולדברגר נמצאה בלתי מקובלת מבחינה חברתית ופוליטית והוא התקשה להשיג מימון בטיפול בפלגרה לפי שיטתו.
מאוחר יותר, ב-1937 גילה קונרד אלווהיים את המנגנונים הספציפיים של היווצרות המחלה על רקע חוסר בסוג של ויטמין B שנקרא ניאצין (B3 או ויטמין PP), יחד עם רמות נמוכות של החומצה האמינית טריפטופן. לפתרון הטיפולי במחלה תרם גם ד"ר תום שפיס (1902–1960).
מותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'וזף גולדברגר לקה בגידול כליה מסוג היפרנפרומה. למשך חודשיים 20 רופאים מן השירות הצבורי תרמו לו מנות דם. הוא עבר שישה ניתוחים, אך מצבו הרפואי המשיך להתדרדר. נפטר בבית החולים של הצי הסוחר האמריקאי בינואר 1929. בהתאם לבקשתו שנוסחה עוד 22 שנה קודם לכן, אפרו נשרף בטקס שבו השתתף הרב אברהם סיימון ואחר כך פוזר מעל נהר הפוטומק.[7] השאיר אלמנה ו-4 ילדים: 3 בנים ובת. אחרי מותו בהתערבות הסנאט של ארצות הברית הוחלט להקצות לאלמנתו קצבה ממשלתית חודשית בשווי $125 כאות הכרה בתרומת בעלה לחברה.[8] שמונה שנים אחרי מותו של גדולברגר גילה קונרד אלבהיֶם כי הפלגרה נגרמת על ידי מחסור בוויטמין B3 (ניאצין).
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1906 התחתן ג'וזף גולדברגר עם מרי פראר, אישה נוצריה אפיסקופלית, נינה של ג'פרסון דייוויס, נשיא קונפדרציית הדרום במלחמת האזרחים, ובת של עורך דין עשיר מניו אורלינס, על אף התנגדותן של שתי משפחותיהם.[1]
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גולדברגר היה מועמד לפרס נובל ארבע פעמים (1916, 1925, ופעמיים ב-1929)[9]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בימי מלחמת העולם השנייה אחת מאוניות הצי הסוחר האמריקאי נקרא על שמו של ד"ר ז'וזף גולדברגר[1]
- ביישוב הולדתו, גירלטובצה, כיום בסלובקיה, הוצב פסל פרוטומה לזכרו.
- 1940 – A Way in the Wilderness – סרט עלילתי קצר על מדען, בבימוי פרד זינמן בכיבובו של שפרד סטרדוויק ובהפקתו של ג'ון נסביט – במסגרת תוכניתו של נסביט John Nesbitt's Passing Parade.[10]
- 2008 – סרט תיעודי על סיפור מחקרו של גדולברגר – בסדרת הטלוויזיה של BBC – Medical Mavericks: The History of Self-Experimentation – פרק מספר 3 Diet and Disease של מייקל מוסלי.
- 2012 – סרט טלוויזיה בסדרת Dark Matters: Twisted But True של ערוץ המדע Science Channel.[11]
- 1940 – הפרק "The Red Death" בתוכנית הרדיו Cavalcade of America – עם השחקנים ריי קולינס ואגנס מורהד.
- כתביו של גולדברגר שמורים בספרייה הלאומית לרפואה בבת'סדה, מרילנד.[12]
מבחר מחקרים וכתבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The etiology of pellagra: The significance of certain epidemiological observations with respect thereto. Public Health Rep. 1914;29(26):1683-86.
- with Waring CH, Tanner WF: Pellagra prevention by diet among institutional inmates. Public Health Rep. 1923;38(41):2361-68.
- with Wheeler GA: The experimental production of pellagra in human subjects by means of diet. Hygienic Laboratory Bulletin. 1920; 120:7-116.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Joann G. Elmore, Alvan R. Feinstein - Joseph Goldberger: An Unsung Hero of American Clinical Epidemiology, Annals of Internal Medicine, 1 september 1994 (Ann Intern Med. 1994;121(5):372-375.)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וזף גולדברגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- Alan Kraut ביוגרפיה באתר המכון NIH ומוזיאון סטטן
- Karen Bryla Joseph Goldberger on site faqs.org
- ביוגרפיה בבלוג הונגרי
ג'וזף גולדברגר (1874–1929), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 Alan Kraut
- ^ 1 2 3 K.Bryla
- ^ P.de Kruif ע' 335–337
- ^ 1 2 P.de Kruif ע' 337
- ^ P.de Kruif ע' 341–345
- ^ P.de Kruif ע' 345
- ^ כתבת הספד באתר סוכנות החדשות היהודית JTA, 20 בינואר 1929
- ^ Urges Senate to Vote Pension for Widow of Dr. Joseph Goldberger, Jewish Telegraphic Agency, 10 בפברואר 1929
- ^ Nobel Prize Committee Nomination Data Base April 2020
- ^ A Way in the Wilderness
- ^ science.discovery.com 20 S קפאקצנקר 2012
- ^ Joseph Goldberger Papers 1909–1940 National Library of Medicine