ברנר זננהונד
 | |
| ברנר זננהונד | |
| ארץ מוצא | שווייץ |
|---|---|
| שימושים | כלב נשיאת משאות במקור, כלב שמירה וליווי. חילוץ והצלה במפולות שלגים וברעידות אדמה. |
| קבוצה | פינצר, שנאוצר ודמויי דוגה |
| תכונות | |
| משקל | 36-44 ק"ג |
| גובה כתפיים | 58-68 ס"מ |
| גובה |
66 ס״מ  |
| תוחלת חיים |
9- 13 שנים |
| אופי | שופע טוב לב וסבלני, זקוק לחברה אנושית ולחיבה. |
| אילוף | הסתגלות גבוהה |
| תיאור | בעל פרווה מבהיקה בשלושה צבעים ועליה סימנים ייחודיים. |
  | |
ברנר זננהונד הוא גזע כלב הרים ברניזי גדול, אחד מארבעה גזעי כלבים מסוג זננהונד הבאים מהאלפים השווייצריים.
השם זננהונד נגזר מהמושג "זנה" (Senne) בגרמנית שפרושו מרעה אלפיני, ו"הונד" (Hund) שפרושו בגרמנית כלב. ברנר מתייחס לאזור המוצא של הגזע - קנטון ברן בשווייץ. במקור, שימושו הכלבים הגדולים בחוות האזור גם כבהמות משא וכמושכי עגלות.
היסטוריה של הגזע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו כל הכלבים, הברניזי הוא צאצא של הזאב. במקור נקרא הגזע Godly וגודל באזור העיירה הקטנה (Dürrbach) שבו הכלבים הגדולים היו נפוצים במיוחד. סביר להניח שכלבי המסטיף הרומאיים הוכלאו עם כלבים ששימשו לשמירת עדרים ואשר היו מסוגלים לעמוד בתנאי מזג האוויר הקשים של האלפים, כך גם הצליחו לרכך את מזגם של המסטיפים. כלבי הברנר זננהונד שימשו לאחר מכן כמושכי עגלות ומרעה. במהלך המאה ה-19 הגזע כמעט ונעלם. בשנות 1900 המוקדמות, מגדלים הציגו כמה פרטים של הכלבים גדולים בתצוגות בברן, ובשנת 1907 מגדלים ספורים מאזור בורגדורף ייסדו את מועדון הגזע הראשון, "Schweizerische Dürrbach-Klub" וכתב העת הראשון Standard שהגדיר הכלבים כגזע נפרד. בשנת 1910 כבר היו 107 חברים רשומים במועדון הגזע.
מבנה כללי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לברניזי יש פרווה מבהיקה בשלושה צבעים ועליה סימנים ייחודיים: "מעיל" שחור עם חזה לבן או סימנים בצבע חלודה מעל העיניים, צידי הפה, מול הרגליים, וכמות קטנה סביב החזה הלבן. פרוותם רכה ומשיית ושכבת השיער התחתונה שלהם עבה במיוחד. כאשר מסתכלים מהחזית, רואים מעין פרסת סוס לבנה סביב האף וצלב לבן "שווייצרי" על החזה. "נשיקה שווייצרית" היא סימן לבן הנמצא בדרך כלל מאחורי הצוואר, אבל עשוי להיות חלק מן הצוואר. כמו שאר הזננהונדים, מדובר בכלבים חזקים ומוצקים בעלי עצמות אדירות, כתפיים חזקות במיוחד ופסיעות ארוכות ויציבות. הם מגיעים לגובה ולאורך המרבי שלהם בסביבות גיל 15 חודשים, אולם ייתכן שיחלפו עוד שנתיים או 3 בטרם יגיעו לבגרות מלאה. הנקבות מעט קטנות יותר מהזכרים.
אופי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזננהונד הם כלבים משפחתיים שאוהבים את כל בני המשפחה, ולכן מהווים בני לוויה מעולים. אלה כלבים שופעי טובי לב וסבלניים הטובים במיוחד עם ילדים. הם זקוקים לחברה אנושית ולחיבה. הם נובחים כדי להודיע על התקרבות זרים, אולם נרגעים במהרה. אם חושפים אותם לחתולים, סוסים ולחיות בית אחרות בגיל צעיר, הם יקבלו אותם. כמה מהם יכולים להיות דומיננטיים מאוד ביחסם לכלבים אחרים. הכלבים יכולים לקפוץ לגובה רב ויש להזהר איתם שלא ימשכו חזק מידי או שיפחידו אנשים זרים.
הברנרים הם כלבים חכמים, נכונים להשביע רצון וקלים יחסית לאילוף, כל עוד הוא מתבצע בגיל צעיר. על כן, הברנר זננהונד הוא אחד הגזעים הפופולריים של כלב משטרה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברנר זננהונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)