ברנרד דיץ

ברנרד דיץ
Bernard Dietz

דיץ, 1985
מידע אישי
לידה	22 במרץ 1948 (בן 76) האם שבגרמניה המערבית
גובה	1.78 מטר
עמדה	מגן שמאלי
מועדוני נוער
1958 - 1970 בוקום הובל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1970–1982 1982 - 1987 דיסבורג שאלקה 04 396 (70) 135 (8)
נבחרת לאומית כשחקן
1974–1981 גרמניה המערבית 53 (0)
קבוצות כמאמן
1987 - 1992 1992 - 1994 1994 - 2001 2001 2002 - 2006 2006 ASC שופינגן SC ורל בוכום II בוכום דיסבורג II רוט וייס אהלן
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ברנרד דיץ (בגרמנית: Bernard Dietz, נולד ב-22 במרץ 1948 בהאם שבגרמניה המערבית) הוא כדורגלן ומאמן עבר גרמני ששיחק בעמדת המגן השמאלי בדיסבורג ובשאלקה 04. לדיץ 53 הופעות במדי נבחרת גרמניה המערבית, עמה השתתף בשלושה טורנירים גדולים, וזכה עמה ביורו 1980, בו שימש קפטן.

קריירת מועדונים

דיסבורג

דיץ שיחק כנער במועדון בוקום הובל, והחל את הקריירה המקצוענית שלו בגיל 22 בדיסבורג בעונת 1970/71, וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הפך לשחקן הרכב קבוע. בעונה זו ערך 30 הופעות והבקיע ארבעה שערים. דיץ שיחק בדיסבורג במשך 12 עונות רצופות, ומיעט מאוד להחמיץ משחקים, כאשר דיסבורג הייתה בתקופה זו קבוצה קבועה בבונדסליגה, שנעה בין מרכז הטבלה למאבקי התחתית. דיץ שיתף פעולה לאורך רוב התקופה שלו בדיסבורג עם שחקני ההגנה מיכאל בלה, ורנר שניידר ודטלף פירזיג. על אף תפקידו ההגנתי, דיץ הבקיע שערים רבים, ולאורך 12 העונות שלו בדיסבורג כבש 70 שערי ליגה, והוא מדורג שני בדירוג המבקיעים של דיסבורג בכל הזמנים, עם שער אחד פחות מרונאלד וורם, שיאן ההבקעות של הקבוצה בבונדסליגה. הישגו הגדול ביותר של דיץ עם דיסבורג היה ההגעה לגמר הגביע הגרמני בעונת 1974/75, בו הפסידה הקבוצה 1-0 לאיינטרכט פרנקפורט משער של קרל היינץ קורבל. דיץ שיחק בגמר זה 90 דקות. בעקבות ההגעה לגמר הגביע, דיסבורג זכתה במקום בגביע אופ"א בעונת 1975/76. דיץ ודיסבורג עברו בסיבוב הראשון את פראלימני מליגת העל הקפריסאית לאחר ניצחונות 7-1 במשחק הראשון ו-3-2 בגומלין, בו הבקיע דיץ את השער הראשון. בסיבוב השני הודחו דיץ ודיסבורג על ידי לבסקי סופיה מליגת העל הבולגרית בשערי חוץ, לאחר ניצחון 3-2 בדיסבורג והפסד 2-1 בסופיה. עונתו האחרונה של דיץ בדיסבורג הייתה עונת 1981/82. בעונה זו נשרו דיץ ודיסבורג לבונדסליגה השנייה מהמקום האחרון, ודיץ עזב את המועדון לאחר 12 עונות רצופות בבונדסליגה, בהן צבר 396 הופעות ליגה, נתון המציב אותו במקום השני בדירוג שיאני ההופעות של דיסבורג בכל הזמנים, לאחר השיאן מיכאל בלה .

שאלקה 04

עם עזיבתו את דיסבורג, חתם דיץ בשאלקה 04, העולה החדשה לבונדסליגה. דיץ ושאלקה ירדו בעונת הבכורה שלהם בבונדסליגה, 1982/83, בחזרה לבונדסליגה השנייה, לאחר שסיימו במקום ה-16 בבונדסליגה, והפסידו במפגש כפול במבחני ההישרדות לבאייר אורדינגן. כעבור עונה אחת, שבו דיץ ושאלקה 04 לבונדסליגה, מהמקום השני בבונדסליגה השנייה. בשתי העונות הבאות, דיץ היה שחקן הרכב קבוע בשאלקה 04, ושיתף פעולה בהגנה עם גרהארד קלפינגר, אולף תון ומיכאל יאקובס, והקבוצה סיימה במרכז הטבלה. עונת 1986/87 הייתה האחרונה של דיץ בקריירה. בעונה זו ערך דיץ שמונה הופעות ליגה בלבד, ובסיום העונה פרש ממשחק פעיל בגיל 39, לאחר שערך במדי שאלקה 135 הופעות ליגה והבקיע שמונה שערים.

קריירה בינלאומית

דיץ ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת גרמניה המערבית באוקטובר 1974, במשחק מוקדמות יורו 1976 נגד נבחרת מלטה, בו ניצחה גרמניה המערבית בתוצאה 1-0. דיץ נכלל בסגל של גרמניה המערבית ליורו 1976 עצמו, ושיחק את מלוא הדקות הן בניצחון 4-2 על נבחרת יוגוסלביה בחצי הגמר, והן בהפסד בגמר לנבחרת צ'כוסלובקיה בגמר, שהסתיים בתוצאה 2-2 בתום 120 דקות והוכרע בפנדלים. דיץ המשיך לאחר הטורניר להיות שחקן קבוע בהרכב גרמניה המערבית תחת המאמן הלמוט שן, ונכלל בסגל הגרמני למונדיאל 1978. בטורניר זה דיץ פתח בכל המשחקים למעט משחק הפתיחה מול נבחרת פולין, צלח עם הנבחרת את שלב הבתים הראשון, אך גרמניה המערבית הודחה בתום שלב הבתים השני במפתיע. בשנת 1980 זומן דיץ לטורניר הגדול השלישי שלו, יורו 1980, ומונה כקפטן על ידי מאמן הנבחרת החדש יופ דרוואל. דיץ פתח בשניים משלושת משחקי הנבחרת בשלב הבתים, אותו סיימה גרמניה המערבית במקום הראשון והעפילה לגמר מול נבחרת בלגיה. הגמר הסתיים בתוצאה 2-1 לנבחרת גרמניה המערבית מצמד של הורסט רובש, ודיץ זכה בתואר היחיד בקריירה שלו. לאחר הטורניר, דיץ המשיך לשחק בנבחרת עד לשנת 1981, והופעתו ה-53 והאחרונה נערכה במאי 1981 בהפסד 2-1 לנבחרת ברזיל במשחק ידידות.

קריירת אימון

מיד לאחר פרישתו בשנת 1987, מונה דיץ כמאמן ASC שופינגן, שם אימן חמש שנים, ולאחר מכן אימן שנתיים במועדון SC ורל. בשנת 1994 החל דיץ לעבוד בבוכום כמאמן קבוצת המילואים, תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים כמעט רצופות. באוקטובר 1999 מונה דיץ כמאמנה הזמני של הקבוצה הבכירה של בוכום, שפתחה את העונה בצורה חלשה עם המאמן ארנסט מידנדורפ שפוטר. עם דיץ השיגה בוכום חמישה ניצחונות, הפסד אחד ותיקו אחד, כאשר היה ידוע שתפקידו של דיץ הוא זמני. דיץ נשאר בתפקיד עד דצמבר 1999, עת מונה המאמן הקבוע ראלף צומדיק, שהמשיך את עבודתו של דיץ והעלה את בוכום לבונדסליגה, בעוד דיץ חזר לקבוצת המילואים ונשאר בתפקידו עד לתום עונת 2000/01. בתום עונה זו נשרה הקבוצה הבכירה של בוכום לבונדסליגה השנייה, וצומדיק פוטר מתפקידו. דיץ החליף את צומדיק בתפקיד בתחילת עונת 2001/02, אך לא קצר הצלחה, פוטר בדצמבר 2001, ועזב את המועדון.

בשנת 2002 החל דיץ לעבוד כמאמן קבוצת המילואים של המועדון בו עשה את שנותיו היפות ככדורגלן, דיסבורג. דיץ שימש בתפקיד זה עד לשנת 2006, כאשר לאורך תקופה קצרה בשנת 2002 שימש מאמן זמני לאחר פיטוריו של המאמן פייר ליטבארסקי והחלפתו בנורברט מאייר. דיץ השיג בשבעת המשחקים כמאמן הקבוצה הבכירה של דיסבורג חמישה ניצחונות ושני הפסדים. בשנת 2006 החליט דיץ שלא להאריך את חוזהו בדיסבורג, ועבר לאמן את רוט-וייס אהלן מהליגה הגרמנית השלישית. דיץ פתח אמנם בניצחון 3-0 על פורטונה דיסלדורף, אך לאחר תבוסה בתוצאה 3-0 לקיקרס אמדם באוקטובר 2006, התפטר דיץ מתפקידו.

תארים

עם נבחרת גרמניה המערבית:

• יורו 1980

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ברנרד דיץ בוויקישיתוף

• ברנרד דיץ, באתר Transfermarkt
• ברנרד דיץ, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• ברנרד דיץ, באתר WorldFootball.net
• ברנרד דיץ, באתר National Football Teams
• ברנרד דיץ, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt