לדלג לתוכן

ברוך עוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך עוזר
לידה 1742
ה'תק"ג
פראג
פטירה 17 בנובמבר 1822 (בגיל 80 בערך)
ג' בכסלו ה'תקפ"ג
המבורג
בני דורו החת"ם סופר, ר' עקיבא איגר
חיבוריו אלה דברי הברית

הרב ברוך בן מאיר עוזר (נכתב גם: עוזרש, בלועזית: Baruch Meyer Osers; ה'תק"ג, 1742ג' בכסלו ה'תקפ"ג, 17 בנובמבר 1822) היה רב יליד בוהמיה, שימש כראב"ד קהילת המבורג. זכור בשל השתתפותו בריב ההיכל בהמבורג, כאחד מיוזמי המנשר "אלה דברי הברית" שנועד נגד הרפורמים.

מַצֵּבַת ר' ברוך עוזר

ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך פ"נ הרב המאור הגדול וחסיד אמתי פ"ה ההר של סיני וצנא מלא ספרים בקי בש"ס ובכל ארבע שלחן ערוך שהיו לו סדורים על פיו איש מופלג בחסידות ופרישות כי נזיר אלקים היה, ארבעים שנה היה דיין אמת וסוף ימיו ראב"ד בק"ק האמבורג ואלטונא ה"ה מהור"ר ברוך בן הגאון וחסיד אמתי מהור"ר מאיר עוזר זצ"ל מפראג נפטר בן שמונים ג' כסליו תקפ"ג.

נולד בשנת בפראג לאביו ר' מאיר, שהיה דיין בקהילה. בשנת תקמ"ג נבחר לדיין המבורג ולאחר פטירת ר' אלעזר לאזי היילבוט ברלין מונה לראב"ד הקהילה.

בשנת 1810 קמה סערה גדולה עקב ההיתר של הקונסיסטוריה בווסטפאליה לאכול קטניות בפסח באופן גורף[1], ור' ברוך עוזר היה מראשי המתנגדים להיתר זה. בשנת 1814 בזמן המצור על המבורג (אנ') נוצר מחסור חמור בחיטים ולא היה אוכל כשר לפסח לעניים מלבד קטניות. לאחר אספה של פרנסי הקהילה לאור המצב החמור, הוא כינס את כל דייני העיר, בתוספת עוד שבעה תלמידי חכמים והוציא פסק הלכה שבשנה זו יאכלו העניים בפסח קטניות והרינג, שנהגו בו איסור בפסח בדרך כלל. בגלל הפולמוס, בני הקהילה לא קיבלו היתר זה ולא אכלו קטניות למרות פסק הדין[2].

בתור ראש בית הדין של הקהילה, הוא ודייניו אסרו על ההיכל בהמבורג וחידושיו, וקראו לעזרתם את רבני אירופה בפולמוס שנודע בשם ריב ההיכל[3]. תשובות הרבנים שנענו יצאו לאור בקובץ "אלה דברי הברית". הגינויים הנמרצים השפיעו מעט על הדור הצעיר שההיכל נועד עבורו, והפרנסים פנו לפתרון אחר. הם החליפו את הדיינים הקשישים והמסורתיים בחכם יצחק ברנייס, שלא הוענקו לו כלל סמכויות של רב, וכפה את אותם שינויי מנהג ברמה האסתטית שהונהגו בהיכל. כך שב השלום לקהילה.

ערך מורחב – ריב ההיכל

בראשית המאה ה-19 התחזקה מגמה מצד המשכילים לתקן את מצב התפילות ובית הכנסת. התיקונים המעשיים החלו בהיכל רפורמי בעיר זזן ב-1810, לאחר מכן במניינים פרטיים בברלין (1815), ולאחר סכסוך קצר עם השלטונות נוסד מניין רשמי בברלין. המניינים המתוקנים התאפיינו בתפילה בשפה הגרמנית או בעברית ספרדית, בנגינה תוך כדי התפילה, באסתטיקה מרשימה, והם קצרו הצלחה מצד היהודים הרבים שבאו להתפלל בהם.

באוקטובר 1818, בחג הסוכות פתח ישראל קליי בית כנסת מתוקן (טמפל) בהמבורג בשם "קהל בית חדש". ר' ברוך עוזר ובית דינו התנגדו נחרצות אך לא כל מנהיגי הקהילה היו בדעה אחת. הסנאט העירוני לא רצה לנקוט עמדה, ובגלל שהספרים הרפורמיים "אור נגה" ו"נגה הצדק" היו משכנעים – הסנאט הציע לר' ברוך עוזר להביא סיוע לדעתו מחכמי הדור. הוא פנה בין השאר לחתם סופר, ר' עקיבא איגר, ר' יעקב לורברבוים, ר' מרדכי בנט, ר' אלעזר פלקלס, וגם לרבנים איטליאנים וספרדים. הרבנים הגיבו בחריפות כנגד חידושי המשכילים ור' ברוך עוזר הדפיס את קובץ תשובותיהם בספר "אלה דברי הברית" בחודש אייר תקע"ט (1819).

לאחר מכן, במשך שנים ארוכות המאבק נמשך ובני הקהילה היו מפולגים בין באי "קהל בית חדש" ובין האורתודוקסים. משר' ברוך עוזר ראה שבגלל גילו הוא לא מצליח להשפיע על בני הקהילה, הוא הציע לפרנסי הקהילה למנות רב צעיר שידרוש בגרמנית צחה וידע להשפיע על צעירי הקהילה כשהוא מפנה אותם לחכם יצחק ברנייס[4]. לפי מיכאל מאיר המינוי של החכם ברנייס הוצע על ידי אליעזר ריסר (אביו של גבריאל ריסר), והפרנסים הדיחו את ר' ברוך עוזר.

מאבקו של ר' ברוך עוזר הצליח להשפיע בממדים מסוימים, והיו משכילים שמיעטו את חידושיהם בעקבות "אלה דברי הברית", כדוגמת אלו שבווינה בהנהגת יצחק נח מנהיימר, שמיתן את שינויי נוסח וינה שנהגו בבית הכנסת הגדול שם. ההיכל בהמבורג לא הצליח לבשר על סוג חדש של בתי כנסת ומעטים חיקו את סגנונו באופן מוחלט. כמו כן לדעת רבים, העובדה כי רש"ר הירש היה אחד מגדולי הלוחמים ברפורמה קשורה לכך שהמאבק של ר' ברוך עוזר היה בשיאו כאשר רש"ר הירש היה כבן 11 ומסתמא היא לקחה מקום מכובד משיחת היום בביתו האורתודוקסי של רש"ר הירש[5].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ישעיהו וולפסברג- אביעד, אה"ו, בתוך: ערים ואמהות בישראל, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ח בעריכת הרב מיימון, עמ' 37.
  • יחזקאל דוקקעס, אוה למושב, קראקא תרס"ג, עמ' 93- 104.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אודות הפולמוס בהרחבה- בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא, חלק ב' עמ' 375- 422.
  2. ^ בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא חלק ב' עמ' 282.
  3. ^ ישעיהו וולפסברג-אביעד, אה"ו, בתוך: ערים ואמהות בישראל, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ח בעריכת הרב מיימון, עמ' 37.
  4. ^ יחזקאל דוקקעס, אוה למושב, קראקא תרס"ג, עמ' 93; ישעיהו וולפסברג-אביעד, אה"ו, עמ' 37; ראובן דב דסלר, שנות דור ודור, ארטסקול, ירושלים תשע"ג חלק ד' עמ' 194.
  5. ^ ישעיהו וולפסברג אביעד, דיוקנאות, עמ' 19.