בעלי חיים בשימוש צבאי

במהלך ההיסטוריה בעלי חיים שימשו את האדם לצורכי מלחמה ולוגיסטיקה צבאית. בני האדם ניצלו את תכונותיהם המיוחדות של החיות (כוח רב, חושים מחודדים) על מנת לבצע דברים שלאדם קשה לבצעם.

בעלי חיים שימשו את האדם בתור בהמות משא ורכיבה החל מהאלף ה-4 לפנה"ס בשומר. בהמות אלו משכו את מרכבותיהם של השומרים.

בחלק מהצבאות נהגו לתת לבעלי החיים יחס מיוחד ואף מוענקים להם עיטורים ודרגות בטקסים, כחייל מן השורה.

סוסים

ערך מורחב – סוסים במלחמה

סוסים היו הבהמות העיקריות שמשכו את המרכבות של העולם העתיק. לאחר מכן, היו הסוסים בהמת הרכיבה העיקרית של העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה. פרשים רכבו אמנם גם על בהמות אחרות כגון גמלים, אך בשל מזגם הנוח, מהירותם הרבה ואומץ לבם, היו הסוסים לבהמת הרכיבה המועדפת על הפרשים.

גם היום יש שימוש בסוסים בכוחות הביטחון, בעיקר למטרות סיור וכן לשליטה בקהל.

כלבים

כלבן בחיל המארינס האמריקאי, באימון עם כלבו.

הכלב הוא חיה מבויתת, נוחה לאילוף ונאמנה מאוד לבעליה. הכלב מצטיין בחוש ריח מפותח ובאינטליגנציה יחסית גבוהה המאפשרת לו ללמוד ולבצע תרגולות שונות. עקב תכונות אלה הוא שימושי בפעילותם של כוחות הביטחון.

כלבים משמשים כיום ככלי עזר רב ערך לכוחות הביטחון, בהם הצבא והמשטרה (כלב משטרה), במגוון רב של תרחישים:

כלבי שמירה - המגנים על מתקנים צבאיים ומשטרתיים מפני פולשים.
כלבי תקיפה - המתקיפים אויבים ופושעים.
כלבי איתור - כלבים המאומנים בחיפוש חשודים ואיתור סמים.
כלבי גישוש - כלבים המאומנים בחיפוש חשודים באמצעות ריח ומעקב אחרי עקבות.
כלבי חילוץ - כלבים המאומנים בחיפוש בני אדם מתחת להריסות. ישנם גם כלבי חילוץ זעירים המסוגלים להיכנס לעומק ההריסות.
כלבים לאיתור חומרי נפץ - כלבים המאומנים באיתור חומרי נפץ באמצעות חוש הריח.
כלבי התרעה - ביחידת עוקץ נעשה ניסוי שבמסגרתו הופעלו שני כלבים זעירים שנישאו בתוך אפוד הכלבן שלהם. הכלב היה מסוגל לזהות אדם מתקרב מטווח עצום ולהתריע מפני התקרבותו וכך להזהיר את הכוח. כדי שהכלב לא ינבח ויחשוף את המארב נחתכו בניתוח מיתרי הקול שלו והכלב אולף לסמן את ההתקרבות בדרכים אחרות. הניסוי היה מוצלח מאוד אך לאחר שאחד הכלבים מת לא היה לכך המשך.
כלבים מתאבדים - עוד ניסוי שנעשה בצה"ל הוא לאלף כלבים, שהורכב עליהם מטען נפץ, לרדוף אחרי נקודה של לייזר. את הלייזר כיוון לוחם של צה"ל על יעד של מחבלים, והכלב היה רץ לשם ומתפוצץ. המבצע היחיד שבו הניסוי יצא לפועל היה מבצע כחול וחום, שבו הכלבים נשלחו לתוך מערות שבהן הסתתרו מחבלים, אך למרות שהמבצע הוכתר כהצלחה, הניסיון עם כלבי הנפץ נכשל, ומאז לא נעשה ניסיון נוסף להשתמש בכלבים מתאבדים.

את הכלבים מאמנת יחידה הנקראת "כלבנים" (באנגלית: K9, נשמע כמו canine = כלבני) האחראית על אילוף והכשרת הכלבים, וכן על הפעלתם בשטח. גם לצה"ל יש יחידת כלבנים ששמה יחידת עוקץ.

ראו עוד:

בהמות משא

בהמות משא כגון שוורים, חמורים, פרדות, גמלים ואחרים אפשרו את שינוע האספקה לכוחות. בהמות המשא הבטיחו את התקדמותו של הצבא ושימשו כמזונו בהיעדרו של מזון אחר. השוורים, בגלל כוחם הרב, שימשו גם לגרירת תותחים כבדים לשדה הקרב.

באזורים הרריים שימשו בעלי חיים, חלקם אנדמיים כגון יאק הבית או למה, כדי לשנע אספקה. הפרדות נשארו בשימוש צבאי עד עצם היום הזה באזורים הרריים שאליהם לא יכולים להגיע כלי רכב.

בעלי כנף

יוני מלחמה

ערך מורחב – יונת מלחמה

יונים שימשו בתור שליחים מהעת העתיקה ועד העת החדשה. המסרים שהעבירו יוני הדואר היו חשובים לתפקוד הכוחות ולא פעם היו הקשר היחיד של המבצר הנצור עם העולם החיצון.

בעלי כנף אחרים

במלחמת העולם השנייה היה ניסיון להשתמש בעטלפים על מנת לפזר פצצות תבערה מעל יפן, אך רעיון פצצת העטלף נגנז לאחר פיתוח פצצת האטום. פרויקט מוזר יותר היה פרויקט יונה: פיתוח טיל המונחה באמצעות יונים, אך למרות שזה הצליח יותר מקודמו, גם הוא לא נכנס לשירות מבצעי. בצה"ל נבחנו אווזים כמתריעים על התקרבות לגדרות בסיסים ובזים כמתריעים על התקרבות אדם לכוח שאורב בשטח. הניסויים היו מוצלחים מאוד אך לאחר ש"המשוגע לדבר" השתחרר הם הופסקו.

ידוע על שימוש בעופות דורסים למטרות איתור והכוונת מטרות, ובעבר גם כמענה ללכידת עופות שבשרות האויב דוגמת יונים.

ביולי 2018, בז שלרגלו נקשר חוט שבקצהו חומר בעירה, שימש את תושבי רצועת עזה להצתת דליקה בעוטף עזה^[^{דרוש מקור]}.

פיל מלחמה

ערך מורחב – פיל מלחמה

פיל מלחמה הייתה חיית המלחמה האימתנית ביותר של העת העתיקה. החיה העצומה רמסה את האויב שעמד מולה והטילה מורא בלב חייליו. הפחד לו גרמו הפילים היה עצום: רוב הצבאות, למעט הממושמעים ביותר, ברחו למראה פילי מלחמה בשורות האויב.

מקרה מפורסם הוא מותו של אלעזר המכבי באחד הקרבות של מרד החשמונאים, על ידי פיל שמחץ אותו למוות.

חזירי מלחמה

ערך מורחב – חזיר מלחמה

בעבר השתמשו הרומאים בחזירי מלחמה. חזירים יכולים להשמיע קולות חזקים מאוד, קרוב לרעש שמפיק מטוס שממריא. כשהיו צבאות האויב מתקרבים לשדה הקרב יחד עם פילי מלחמה, היו החזירים שבשרות הרומאים מרעישים ומבהילים את הפילים, שבתגובה, רמסו את חיילי האויב. פליניוס הזקן מתאר זאת בספרו "תולדות הטבע".

איתור חומרי נפץ

בעלי חיים יכולים לאתר חומרי נפץ בזכות חוש הריח המחודד שלהם, הרגיש במידה בלתי רגילה לחומרים כימיים וחזק אלפי מונים מזה של האדם.

השימוש בכלבים לאיתור חומרי נפץ ואמצעי לחימה הוא הנפוץ ביותר מבין בעלי החיים השונים. יכולות ההרחה של הכלבים, כושרם הגופני ויכולת הביות הקלה יחסית שלהם מהווים סיבות מרכזיות לשימוש בכלבים למשימות איתור חומרי נפץ.

כרגע משתמשים בבעלי החיים הבאים על מנת לרחרח אחרי חומרי נפץ:

בעלי חיים ימיים

ערך מורחב – דולפין לוחם

חיל הים האמריקני משתמש בדולפינים ואריות ים על מנת לאתר ולפרק מוקשים ימיים.

בעלי חיים נוספים

דובים

ידוע בעבר על שימוש בדובים מאולפי בשדה הקרב. הפעם האחרונה הידוע על שימוש בדוב הוא בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי דוב בשם וויטק.

פרימטים

ידוע על שימושים בפרימטים בשרות הצבא שלא בניסויים מדעים בסין, בשמשו כנשק תבערה. מקרה חריג לשימוש בתקופה המודרנית היה של הבבון ג'קי(אנ') בשרות צבא דרום אפריקה בזמן מלחמת העולם הראשונה, עת ששימש בין היתר לזיהוי מוקדם של האויב.

בישראל

ערך מורחב – בעלי חיים בשימוש צבאי וביטחוני בישראל

בתרבות

סרטים

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בעלי חיים בשימוש צבאי בוויקישיתוף

תמונות של יחידת הכלבנים של מג"ב, פורום צבא וביטחון בפרש
בחיל האוויר בוחנים: למות יועמסו על המסוקים ויונחתו בשדה הקרב, "במחנה", 12/12/2007
דותן דרוק, ‏לא היי-טק אבל יעיל: בהמות משא בשירות הצבא, מערכות 435, פברואר 2011
מפרופ' רודולפינה מנצל ועד ליחידת "עוקץ" - כלבים בצמרת, תערוכה באתר של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
תמר מרי, גיבורים שנשכחו: כלבים במלחמות האדם, באתר ynet, 25 באפריל 2012
רועי מנדל, אש, חיה. מסמכי גדוד הפרדות נחשפים, באתר ynet, 15 במאי 2013
גמלים בשרות צה"ל, בבלוג של ארכיון צה”ל
"אלה הן החיות שמרגלות למען המוסד הישראלי", באתר ‏מאקו‏, 3 בפברואר 2014
הניו יורק טיימס, הם מרגלים ביעילות רבה ויש להם דרישות צנועות: דגים, חום ואהבה, באתר הארץ, 13 במאי 2019
אמנדה פורמן The Wall Street Journal, ‏כך הפכו החיות לחברות האמיצות והטובות של האדם, באתר גלובס, 15 באוקטובר 2022

הערות שוליים