לדלג לתוכן

בני הוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנימין הוד
הוד כמפקד בה"ד חיל הים, דצמבר 1997
הוד כמפקד בה"ד חיל הים, דצמבר 1997
הוד כמפקד בה"ד חיל הים, דצמבר 1997
לידה 16 בנובמבר 1954 (בן 70)
כ' בחשוון ה'תשט"ו
חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "פינקי"
השכלה תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון
בת זוג ענת, מבית פישר.
השתייכות חיל הים הישראליחיל הים הישראליחיל הים הישראלי
דרגה אלוף-משנה (ים) אלוף-משנה
תפקידים בשירות

מפקד ספינות סער
ראש לשכת מפקד חיל הים
מפקד יחידת השליטה הימית
מפקד פלגות סטי"לים 31 ו-33
ראש פרויקט סער 5
מפקד בה"ד חיל הים
בשירות מילואים:
מפקד מוקד שליטה במצפ"י

מבקר בצוות ים ביחידת מבקר צה"ל.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
תפקידים אזרחיים

מנהל בית הספר התיכון ע"ש חיים גרינברג בקריית טבעון.
מנהל ובעלים חברת 'במיו גלובל' לייעוץ ושיווק מערכות ימיות.

יועץ חיצוני, מקצועי ושיווקי לחברתאלתא מערכות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנימין (בני) הוד (הידוע בכינויו פינקי) (נולד ב-16 בנובמבר 1954) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת אלוף-משנה. שירת בתפקידי פיקוד ימי, שליטה והדרכה בחיל הים. בתפקידו האחרון בשירות קבע שימש כמפקד בה"ד חיל הים. לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך עשרים שנה בפיתוח ושיווק מערכות הגנת חופים כיועץ חיצוני עבור חברת אלתא מערכות בע"מ. בשנת 2000 פרש לגמלאות ומשקיע את זמנו במשפחה, כתיבה, ותחביביו השונים. בין 2021 ל 2022 ביצע מסע חתירה בחסקה לאורך כלל חופי ישראל, בים התיכון, ים סוף, ים המלח והכנרת.

האב עוזי הוד במרכז משמאל בני הוד, במדי בית הספר לקציני ים עכו ומימין אחותו עידית הוד, נובמבר 1969

הוד נולד לאווה ועוזי הוד (במקור, "היימליך"). אביו עלה לישראל בשנת 1947 מסלובקיה לבדו, לאחר ששרד את השואה, התגייס לשורות הפלמ"ח, שירת בחטיבת הנגב והשתתף בכיבוש העיר אילת. במהלך שירותו, נפצע פעמיים בקרבות. בתום מלחמת השחרור התגייס למשטרת ישראל שם פגש את אוה (חוה) ממשפחת כהן, ניצולת מחנה טרזיינשטט, שעלתה גם היא ארצה מסלובקיה, יתומה וללא משפחה. השניים נישאו ב-1950 וחיו בחיפה. לזוג נולדו שני ילדים: בנימין הבכור ועידית. במהלך שירותו במשטרה הצטרף למשמר החופים ופיקד על ספינות משמר חופים, עבר קורס קציני ים ושירת כחובל שלישי בצי הסוחר הישראלי. בשנת 1967 שינה את שם המשפחה ל"הוד".

שנות ילדותו של בני הוד עברו בקריית אליעזר בחיפה, סמוך לים. בגיל 13 הצטרף לבית הספר לקציני ים עכו מחזור י"ז ובחר במגמת שיט. בעת ההפלגות בשיעורי הימאות זכה לשם החיבה "פינקי", בשל היותו אדום מהשמש היוקדת בקיץ ואדום מקור בחורף. במסגרת בית הספר השתתף בהפלגה לקפריסין על גבי ספינת בית הספר "צוער", לשעבר ספינת משמר החופים, שעליה פיקד גם אביו עוזי.

במהלך הלימודים הצטרף להפלגה על אוניית הנוסעים "דן", עמה הפליג לאיטליה וצרפת כימאי מן השורה. בקיץ 1972 סיים את הלימודים ועלה כקדט על א\מ "לאה" של חברת צים ובמהלך ארבעה חודשים הפליג עמה מאשדוד לרומניה הקומוניסטית.

מימין מ.ח.42 ספינה בשירות המשטרה עליה פיקד אביו, עוזי הוד. משמאלה מ.ח. 44 שנמסרה לבית הספר לקציני ים עכו ונקראה "צוער", עליה הפליג גם הוד במהלך לימודיו, אוקטובר 1971

בפברואר 1973 התגייס הוד לצה"ל ושירת כימאי בדבור 882 למשך שלושה חודשים. במסגרת זו השתתף במבצעי העלאת עולים מסוריה דרך לבנון. עם גיוס בני מחזורו מקציני ים עכו הצטרף הוד אליהם ועבר טירונות צה"לית. לאחר הטירונות הצטרף, יחד עם חלק מבני מחזורו, למחזור כ"ג של קורס חובלים.

במאי 1974 סיים הוד את קורס חובלים והוצב כסגן מפקד נחתת בבסיס אשדוד. במסגרת זו השתתף בהפלגת ציפור עדן, מאשדוד לאילת תוך הקפת יבשת אפריקה. הוד יצא בנחתת השלישית אח"י אשדוד (פ-61) בפיקודו של סרן ישראל הכט. ההפלגה הייתה מאתגרת ורבת תלאות. לאחר הגעה לשארם א-שייח' המשיך את שירותו בזירת ים סוף, כסגן המפקד הנחתת אח"י אכזיב (פ-65).

ביוני 1975 הוצב הוד בבה"ד חיל הים ועבר קורס קצינים מתקדם במגמת נשק. לאחר הסמכתו כקצין נשק, בסיום הקורס, הוצב בזירת ים סוף כקצין נשק באח"י עכו סער 2 ובהמשך התקדם לאח"י קשת סער 4. במהלך אותה תקופה השתתף במבצעים והפלגות ארוכות לדרום הים האדום.

בספטמבר 1978 הוצב הוד לבה"ד חיל הים כמפקד המאמ"ן. והיה אחראי על אימון והעלאת הכשירות של מפעילי הנשק בספינות סער. תפקיד זה מילא עד מאי 1979.

פיקוד ספינות סער

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום תפקיד זה הוצב בבסיס חיפה לצורך התמחות למפקד סטי"ל ולאחר שלושה חודשים קיבל פיקוד על אח"י חץ (סער 3). כשנה לאחר מכן קודם לפיקוד על אח"י ניצחון מדגם סער 4. במהלך הפיקוד השתתף עם ספינתו במבצעים רבים, הפלגות אימונים וביטחון שוטף.

בתום התפקיד יצא ללימודי תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, אותם סיים בהצטיינות. במהלך הלימודים פרצה מלחמת שלום הגליל והוד נקרא לפקד על אח"י סער למשך כשלושה חודשים. במהלך פיקודו השתתפה הספינה במצור הימי על נמל ביירות.

עם סיום הלימודים, מונה הוד לרל"ש מח"י. בתפקיד זה שרת תחת שני מפקדי חיל הים: האלוף זאב אלמוג והאלוף אברהם בן שושן. בתפקידו זה הוכיח תבונה, שיקול דעת וכושר עמידה בדרישות מפקדים חזקים ותרם רבות להתנהלות נאותה של חיל הים.

קורס בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 1985 סיים הוד את תפקידו בלשכת מפקד חיל הים ונשלח לקורס פיקוד ומטה במכללת המלחמה של הצי האמריקאי בניופורט, רוד איילנד שבארצות הברית. במסגרת זו השתתפו עשרים ושניים קצינים מרחבי העולם, כולל שבעה ממדינות עוינות לישראל. למרות עובדה זאת בני ורעייתו ענת זכו לחברים רבים מרחבי העולם, איתם הם בקשר עד היום. הוד סיים את הקורס בארצות הברית בהצטיינות.

עם חזרתו ארצה קיבל את הפיקוד על אח"י עליה, נושאת מסוק. כספינת פיקוד נושאת מסוק ימי, הייתה זו תקופה אינטנסיבית של מבצעים והרחבת יכולות נחיתה והמראה של מסוק על גבי משטח הנחיתה הקטן. והסמכת הפלגה והטייסת לביצוע פעילות אוויר ים במצבי ים גבוהים[א].

שליטה והדרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1986 מונה הוד לתפקיד מפקד יחידת השליטה הימית של חיל הים והועלה לדרגת סא"ל. התקופה הייתה שזורה במבצעים רבים ומורכבים כגון "מבצע כחול וחום", מבצע "הצגת תכלית" - חיסול המחבל אבו ג'יהאד ואחרים, חלקם נשארו עלומים.

פיקודו של הוד על יחידת השליטה הימית נקטע מכיוון שרעייתו, ענת הוד, נדרשה לטיפולים תכופים ולשמירת היריון בבית חולים רמב"ם בחיפה. ראש מספן הים, תא"ל מיכה רם, הציע להוד לקחת חופשה על חשבון חיל הים. הוד התנגד לחופשה ונמצא לו תפקיד כמפל"ג הדרכה בבה"ד חיל הים. תפקיד אותו ביצע משך כחצי שנה. עם לידתו של בנם יובל חזר הוד לפקד על יחידת השליטה הימית ופיקד עליה עד אוגוסט 1989.

(באירוע העשור ליחידת השליטה הימית, ספטמבר 1989

באוגוסט 1989 מונה הוד למפל"ג 31 בבסיס אשדוד. תחת פיקודו היו חמש ספינות טילים: אח"י תרשיש (סער 4), אח"י קוממיות, אח"י כידון (סער 4), אח"י חנית (סער 3) ואח"י סער.

במאי 1990 עקב מחלתו של חברו הטוב סא"ל אברהם ישראל, החליפו בני כמפל"ג 33 בבסיס חיפה. ולצד מבצעים רבים, כולל מלחמת המפרץ הראשונה, המשיך לפתח את שיתוף הפעולה עם טייסת 193 בהפעלת המסוקים הימיים מהספינות.

ב-1 באוגוסט 1991 מונה הוד לקצין מבצעי של פרויקט סער 5 והוא ומשפחתו עברו למוביל (אלבמה) בארצות הברית. ביוני 1993 מונה למפקד הפרויקט והועלה לדרגת אלוף-משנה.

בזמן פיקודו, לאחר ארבע שנות תכנון, ניבנו והוכנו להפלגה שלוש ספינות סער 5: אח"י אילת (סער 5), אח"י להב ואח"י חנית. הפרויקט הושלם בהצלחה ושלוש הספינות הפליגו לדרכם והגיעו בשלום לישראל. הוד הפליג כמב"ב עם אח"י להב בפיקודו של סא"ל עידו שבח. ההפלגה הייתה מרתקת תוך התגברות על ים סוער.[1]

בה"ד חיל הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם חזרתו לישראל מונה הוד למפקד בה"ד חיל הים. במהלך התפקיד יזם וביצע שינוי ארגוני מעמיק בבה"ד. סגירת מסגרות לימודים טכניים והפעלה, כפי שהיו שנים קודם לכן ופתיחת מסגרות ייעודיות: לסטי"לים, לכלי שיט בט"ש, טכנאי חוף. מבנה שקיים עד היום. דבר שבין השאר תיקן את העיוות במבנה הקודם בו מנוענים וטכנאים לא נחשבו ללוחמים דרג א'.

תחת פיקודו של הוד זכה הבסיס בתעודת הוקרה מטעם הרמטכ"ל כבה"ד מצטיין. את התפקיד ביצע עד נובמבר 1997.

הוד למד תואר ראשון במדע המדינה וגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה אותו סיים בהצטיינות. לאחר סיום התפקיד בבה"ד חיל הים יצא הוד ללימודי תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון, עד שחרורו מצה"ל, במאי 1998.

לאחר השחרור מצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 מיד לאחר השחרור מצה"ל יזם הוד עם שני חבריו עסק לאיחוד ומתן שירותים לעסקים קטנים. העסק לא התפתח. הוד רכש את חלק חבריו שינה שמו ל"במיו גלובל" בע"מ. ונותן ייעוץ ימי, בעיקר בתחום מערכות הגנת חוף.

חינוך - משנת 1999 ועד 2000 ניהל הוד את בית הספר התיכון ע"ש חיים גרינברג, בקריית טבעון.

שיווק ביטחוני - בשנת 2001 הצטרף הוד לחברת על"מ ליעם, העוסקת בייעוץ ביטחוני, בראשות תא"ל דימ' עמירם רפאל ואל"ם דימ' ליאור מרגולין. הוא נקלט מטעמם כיועץ מבצעי שיווקי לחברת אלתא מערכות בע"מ. במסגרת תפקידו בחברה היה אחראי על אפיון ומתן פתרונות למערכות הגנת חופים, מבוססי מכ"ם חופי אלתא ELM-2226 "ליבה" ושיווקם ברחבי העולם. במהלך 20 שנה פעל כיועץ מבצעי, מקצועי ושיווקי עבור אלתא, באמצע שנת 2020, בעקבות משבר הקורונה, החליט לסיים את תפקידו.

הוד היה שותף לפיתוח פתרונות משולבים, קידום מערכת שליטה ובקרה ושיווקם ברחבי הגלובוס. כולל השתתפות בפיתוח מכ"ם חוף חדש, קטן, קומפקטי וקל להתקנה ותחזוקה. פועל על עיקרון מכ"ם גל רציף בשידור ועיצוב אלומה בקליטה. [ב] מכ"מים כאלו נמכרו למשמר המכס האיטלקי (GDF).

בתקופה בה היה הוד אחראי על השיווק נמכרו למעלה מ-120 מכ"מים בדגמים שונים, ללקוחות ברחבי העולם. שש מערכות משולבות למדינות כגון טרינידד וטובגו, ברבדוס, איטליה, קפריסין ועוד וכן 12 מכ"מי חוף חדשניים. צבר ההזמנות בהם היה הוד שותף מוביל, הגיע במהלך השנים, לערך של למעלה מ 300 מיליון דולר אמריקני.

בשירות מילואים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שליטה ימית - במהלך עשר השנים נקרא הוד לשירות מילואים פעיל ביחידת השליטה הימית כמפקד מוצב שליטה רב משימתי והשתתף באימונים שיטתיים ומבצעים שנשלטו מאותו מוקד.
  • בקורת בצה"ל - בשנת 1998 המשיך הוד בשירות מילואים כמבקר בבסיסי הדרכה בצה"ל במסגרת אג"ם בו"מ ובהמשך כחלק מצוות הביקורת על יחידות חיל הים, ביחידת מבקר צה"ל. באפריל 2020 לאחר 47 שנה, מהם 25 שנה בשירות קבע ו-22 שירות מילואים, פרש הוד סופית מצה"ל.

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הוד יזם והקים יחד עם חברים את אנדרטת הסירה לזכרו של אברהם ישראל (כושי). לזכרו של חברו הטוב, שהיה בין השאר מפקד ספינת טילים, ונפטר ממחלה במהלך שירותו בחיל הים.

בשנת 2006 יזמה ותכננה, מעין הוד בתו של בנימין, הקמת אנדרטה לזכרו של בן זוגה יעקב מרוויצה בזכרון יעקב. יעקב היה חייל בודד שנפל באסון הנגמ"שים, בעזה במאי 2004. הוד נרתם לביצוע וביחד עמה הקימו את האנדרטה.

פרויקטים מיוחדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שביל בים" - בשנת 1221 ביצע בני את פרויקט " שביל בים" . הפלגה בחסקה לאורך כל חופי הארץ, מראש הנקרה ועד רצועת עזה בים התיכון. ומטאבה ועד מוצב צביה בים סוף.

הכוונה לסלול דרך לסוג של ספורט ימי לסירות חתירה קטנות (חסקה, סאפ ואחרות) שיחבר בן ים ויבשה ויסלול את הדרך למטיילים נוספים, משהו בסגנון שביל ישראל, אבל בים. את שביל בים ניתן יהיה לבצע באופן רציף, תוך כדי לינה בשטח, או במקטעים נפרדים, כאשר תנאי הים והשטח מכתיבים את הקצב והמקטע אותו מבצעים.

פתיחת השביל הייתה לזכרו של אביו, עוזי הוד ז"ל, שהיה ימאי בנפשו וחותר חסקה מנוסה, ממנו ירש בני את אהבתו לים ולחסקה.

מטרות השביל הן: לעודד ספורט ימי, לקרב את האוכלוסייה לים, לקדם שמירה על ערכי הטבע הימי ואוצרותיו, לחבר בין אנשים הנוגעים בחוף ובים, לעודד ספורט לא מזהם, ולקדם אנרגיה ירוקה.

"נתיב בים המלח" - הפלגה בחסקה לאורך חופי ים המלח משפך הירדן בצפון ועד הנהר הנסתר בדרום הים. המטרה של המשט הייתה להעלות את המודעות למצבו העגום והמתדרדר של ים המלח ולרתום תומכים בשיקומו. המשט לווה ונתמך על ידי ג'קי בן זקן ואשתו אורית מ"נופי מלח" שעשו מעל ומעבר להצלחת המשט. הלג הראשון משפך הירדן ועד חוף קליה בוצע בליווי של 180 משתתפים בחסקה, סאפים, קיאקים, סירות ליווי ושחיינים והוא זכה להד תקשורתי מרשים.

"חסכנרת" - סובב כנרת. הפלגה בחסקה לאורך כל חופי הכנרת. מסע זה גם הוא נעשה תחת הכותרת של הצלת ים המלח כי אחד הפתרונות המובילים להצלת ים המלח הוא מילוי הכנרת במים מותפלים והזרמתם לים המלך דרך סכר דגניה והירדן.

חסקה בירקון - הפלגה בחסקה לאורך הירקון משפך הנחל ועד שבע תחנות וחזרה למען שמירת ניקיון ואיכות מי הנחל .

בשנת 1980 נישא הוד לענת, לבית פישר מנהריה, בהמשך להיכרותם בזירת ים סוף, שם שירתו יחדיו בפלגת הסטי"לים. לזוג שלושה ילדים ושלושה נכדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בני הוד בוויקישיתוף
  1. ^ ניסויים ראשוניים הנקראים פתיחת מעטפת מבצעית
  2. ^ המכ"מ מגלה בו זמנית מטרות בים ויבשה כולל שחיינים בטווחים של כ-2000 מטר, מטרות בגודל סירת גומי ל-12 מייל ימי ומטרות גדולות לטווח עד כ-75 מייל ימי.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אל"ם עידו שבח, הפלגתה של אח"י להב מארצות הברית לישראל, 'בין גלים', מאי 2005, עמ' 48 - 51.