בלה נויפלד
 | |
| לידה |
6 ביולי 1894 וינוהרדיב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1962 (בגיל 68) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| תפקידים |
רופא, סופר, סוציולוג |
  | |
בלה נויפלד (בהונגרית: Neufeld Béla; וינוהרדיב, 6 ביולי 1894 – בודפשט, 18 באוקטובר 1962)[1] משפטן יהודי-הונגרי וכן דוקטור לרפואה וסופר בתחום הסוציולוגיה. נויפלד היה הרופא הראשי של "מוזיאון הבריאות" בבודפשט ולאחר מכן הרופא הראשי של "המכון להגנת הבריאות של הסטודנטים בתעשייה". עשרות מחקריו פורסמו בעיתונות ובספרו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלה נויפלד נולד במשפחה יהודית בזקרפטיה (אז הונגריה לאחר מכן צ'כוסלובקיה והיום אוקראינה). הוא קיבל תואר במשפטים בברטיסלאבה ב-1920 ותואר ברפואה בפראג ב-1926. כסטודנט באוניברסיטה, השתתף בתנועות פרוגרסיביות והיה חבר בחוג גלילאו. הוא היה עמיתו בכתב העת ה"מאה העשרים" (Huszadik Század), בעריכת אוסקר יאסי, ולאחר מכן של "תקופתנו" (Korunk) בקלוז', וכתב של העיתון היומי בשפה ההונגרית של הקומוניסטים הצ'כוסלובקים, "יום הונגרי" (Magyar Nap) ו"סקירה חברתית" (Társadalmi Szemle). ב-1935 הצטרף למפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה. ב-1936 היה במסע לימודי בברית המועצות, וגם ספרו הראשון בשם העידן והאדם יצא לאור בשנה זו. הספר הוא למעשה אוסף מחקרים, המכיל עשרים ממחקריו שפורסמו בין השנים 1916–1936. בין שתי מלחמות העולם הוא עסק ברפואה בוינוהרדיב, שהשתייכה אז לצ'כוסלובקיה.
ב-1939 היגר מצ'כוסלובקיה לרומניה ולאחר מכן חזר להונגריה. ב-1941 נאסר עליו לעסוק ברפואה בשל יהדותו ופעילותו הפוליטית והספרותית האנטי-פשיסטית. הוא נעצר כבר ב-1940 כחבר בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית. בקיץ 1944 גורש לאושוויץ ומשם נשלח למחנה הריכוז בוכנוולד. הוא שוחרר ב-11 באפריל 1945, אך בשל תנאי מחנה הריכוז לקה בהתקף לב ונזקק לטיפול בבית חולים. ממשלת צ'כוסלובקיה שלחה אותו לסנטוריום בפראג, משם חזר להונגריה לאחר החלמתו. הוא היה הרופא הראשי של מוזיאון הבריאות (כיום של אוניברסיטת זמלווייס) ולאחר מכן של המכון להגנת הבריאות לסטודנטים בתעשייה.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- העידן והאדם (בודפשט, 1936)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עיטור מסדר ההצטיינות של העמל (1955)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגר המוזיאון הספרותי פטפי)
- Bán Imre – Tóth József – Meszesi Vilmos: Feljegyzések Aradi Viktorról, a MADOSZ-ról és Neufeld Béláról (1969) Korunk 28. évfolyam, 6. szám (רישומים על ויקטור ארדי ובלה נויפלד)
- Eugene Weinstock: Beyond The Last Path: A Buchenwald Survivor's Story
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965. (לקסיקון ספרותי הונגרי)
- בלה נויפלד: מזכרונותיי (1981) Kritika 10., 7. szám
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אחד ממחקריו של בלה נויפלד שפורסם ב-1926 (בהונגרית) בעיית התת-מודע לאור מחקר הפיזיולוגיה האחרון של המוח
- מאמר שפורסם ב"תקופתנו" על התייחסות בלה נויפלד לפסיכואנליזה (בהונגרית)
- בלה ננויפלד: הבעיה הפסיכולוגית של המלחמה
- בלה נויפלד באתר Arcanum
- בלה נויפלד ב"מכון הסלובקי לתרבות הונגרית" - Dunaszerdahely
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Elhunyt dr. Neufeld Béla". נפסבדשאג (עיתון). 1962-10-19. p. 8. נבדק ב-2021-02-04.
| בקרת זהויות |
|
|---|