בית הקברות הצבאי קנצ'נבורי
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
פברואר 1956  |
| מספר קבורים |
6,982 |
| קואורדינטות | 14°01′54″N 99°31′32″E / 14.031666666667°N 99.525555555556°E |
|
(למפת תאילנד רגילה)   בית הקברות הצבאי קנצ'נבורי | |
  | |
בית הקברות הצבאי קנצ'נבורי (באנגלית: Kanchanaburi War cemetery) הוא בית קברות צבאי של מדינות חבר העמים הבריטי, השוכן בעיר קנצ'נבורי שבתאילנד. נקברו בו שבויי מלחמה מצבאות האימפריה הבריטית ומצבא הולנד, שנפלו בשבי היפני במלחמת העולם השנייה ומתו בשביים. מרביתם מתו בעקבות עבודת כפייה בה הועסקו על ידי שוביהם בבניית מסילת רכבת מתאילנד לבורמה. כיום קבורים בבית הקברות 6,980 חללים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מסילת הרכבת תאילנד-בורמה
בשנת 1942 החליט הצבא היפני לבנות מסילת רכבת מצפון תאילנד אל תוך בורמה, שאליה פלש בראשית אותה שנה. המסילה, שנבנתה באופן חלקי לפני המלחמה, נועדה להתמשך מבנגקוק אל רנגון, והייתה אמורה לאפשר הזרמת אספקה לצבא היפני בבורמה.
לצורך בניית יתרת המסילה גייסו היפנים צבא של עובדי כפייה. הוא מנה כ-180 אלף אזרחים מארצות בדרום-מזרח אסיה וכ-60 אלף שבויי מלחמה, אשר נפלו בשבי היפני במהלך הקרבות בסינגפור, תאילנד, אינדונזיה והפיליפינים בסוף 1941 ובמהלך 1942. העבודה החלה באוקטובר 1942 והתנהלה מצפון ומדרום, בשני קצות קו הרכבת המתוכנן, אשר חוברו בדצמבר 1943. האורך הכולל של מסילת הרכבת שנבנתה בתקופה זו – 14 חודשים - היה 424 קילומטרים.
בניית המסילה נעשתה בעבודת פרך בתנאי שטח ואקלים קשים ביותר, בתנאי תברואה קשים ללא אספקת מזון או טיפול רפואי נאותים לעובדים. עקב כך מתו על פי הערכה 80–100 אלף מעובדי הכפייה האזרחיים וכ-13 אלף משבויי המלחמה[1] – בעיקר בריטים, אוסטרלים והולנדים, וכן אמריקנים, קנדים וניו זילנדים. מקצתם נספו בהפצצות של מטוסי בעלות הברית שהונחתו על אתרים בהם שהו.
הקורבנות מקרב השבויים נקברו במחנות בהם הוחזקו השבויים ובאתרים מפוזרים לכל אורך תוואי המסילה. לאחר המלחמה אסף הצבא הבריטי את גופותיהם של השבויים שמתו מאתרי הקבורה המפוזרים וכינסן לשלושה בתי קברות צבאיים שהוקמו לשם כך – שניים בתאילנד ואחד בבורמה.[2] קנצ'נבורי הוא הגדול שבהם.[3]
בית הקברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הקברות שוכן בחלקה הצפון-מערבי של העיר קנצ'נבורי, כ-130 קילומטרים מצפון-מערב לבנגקוק. הוא נבנה במרחק קצר ממקומו של מחנה השבויים קנבורי (Kanburi) – אתר ידוע לשמצה, שדרכו עברו מרבית שבויי המלחמה שהועסקו בבניית המסילה בדרכם לאתרי הבנייה השונים.
בית הקברות הוא מתחם מלבני בעיקרו ששטחו כ-30 דונם, הנטוע דשא וצמחייה. החללים נקברו בו ב-10 חלקות. מצבות החללים בו אינן מצבות הלוח האנכיות השכיחות בבית הקברות הצבאיים של האימפריה הבריטית, אלא מצבות ארד נמוכות ושטוחות. שני מעברים רחבים חוצים את המתחם לאורכו ולרוחבו, וברחבת המפגש ביניהם ניצב צלב ההקרבה. בצפון-מערב המתחם, בקצהו של אחד המעברים, ניצבת אבן הזיכרון.
ביתן הכניסה לבית הקברות ניצב בפאתו הצפון-מזרחית. על קירו נקבעה על גבי לוח מתכת כתובת זו (באנגלית):
בבית הקברות נקברו 5,084 חיילים של צבאות האימפריה הבריטית, מהם כ-3,600 בריטים וכ-1,400 אוסטרלים.[5] כמו כן קבורים בו 1,896 חיילים הולנדים. כולם מתו בעבודת הכפייה לאורך הקטע הדרומי של תוואי המסילה מתאילנד לבורמה. אפרם של 300 חיילים, שמתו (מרביתם במגפת כולרה באביב 1943) וגופותיהם נשרפו, נטמן מתחת לשתי מצבות בבית הקברות. שמותיהם נחרתו על גבי לוחות בביתן הכניסה. בביתן מונצחים גם שמותיהם של 11 חיילים הודים, שנקברו בבתי קברות מוסלמיים בתאילנד ושלא ניתן היה עוד לתחזק את קבריהם.
בית הקברות במתכונתו הקבועה תוכנן על ידי קולין סנט קלייר אוקס (Colin St Clair Oakes), נבנה על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ומתוחזק על ידה.
-
ביתן הכניסה לבית הקברות -
כתובת הזיכרון בביתן הכניסה
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Edwin Gibson, G. Kingsley Ward, Courage remembered : the story behind the construction and maintenance of the Commonwealth's military cemeteries and memorials of the wars of 1914-1918 and 1939-1945, London : H.M.S.O., 1995.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הקברות באתר ועדת חבר העמים לקברי מלחמה