בית הפקידות בראשון לציון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין ממשל מקומי  |
| מיקום |
ראשון לציון |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1884 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1884 |
| קואורדינטות | 31°57′52″N 34°48′19″E / 31.964358°N 34.805141°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הפקידות בראשון לציון  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
בית הפקידות בראשון לציון הוקם בשנת תרמ"ד (1883) מכספי הברון רוטשילד ושימש למגורי הפקיד הראשי של הברון והפקידים הכפופים לו. הוא שימש כמרכז האדמיניסטרציה של המושבה.
בית הפקידות היה המבנה הגדול והמפואר ביותר במושבה בשנותיה הראשונות.[1]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1882 קמה בארץ ישראל המושבה ראשון לציון. מרגע הקמתה היא סבלה בעיות רבות, בעיקר כלכליות. יוסף פיינברג, שהיה ממייסדיה נבחר כדי לגייס כספים למען המתיישבים. הוא נפגש עם הברון רוטשילד והברון החליט לקחת את המושבה הצעירה תחת חסותו. הוא שלח בידי שמואל הירש, שהיה מנהל מקוה ישראל, עשרים וחמישה אלף פרנק, על מנת ללמד את תושבי המושבה חקלאות. בנוסף, כדי לנהל את ענייני המושבה הוא מינה את האגרונום דיגור למנהל מקומי.
למשרדו של הברון רוטשילד קראו "בית הפקידות" והתואר של רוטשילד היה: "הפקיד".
תושבי המושבה קראו למשרדו "בית הפקידות", כי בו התרכזו פעולות פקידי הברון רוטשילד בראשון לציון. מכאן החלה תקופת "הפקידות" אשר השפיעה על אנשי היישוב מזמן הקמתו של בית הפקידות (1884) למשך שבע עשרה השנים הראשונות: התרמ"ג- התר"ס".
.JPG)
בית הפקידות היה מקביל לבית הממשלה, ורוטשילד- הפקיד היה המושל.[2]
בתי המנהל ותפקידם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבתי המנהל התגוררו מנהלי המושבות והפקידים, בתי המנהל מילאו תפקיד מרכזי בחיי היום-יום והיו מוקד לפעילות ציבורית וכלכלית.
בשל עיצובם הם תפסו מקום בולט בנוף השטח הבנוי של המושבות. בית הפקידות הוקם בסמוך לבתי המנהל. החלוקה ביניהם הייתה שבבית המנהל התגוררו הפקידים ובבית הפקידות הם סיפקו שירותים לתושבים. בית הפקידות היה למקום עבודתם.
בית הפקידות בראשון לציון נבנה ברחוב הראשי ב-1884 והיה שונה בצורה מובהקת בין שאר מבני הציבור במושבות אחרות. מבנה זה היה בעל שתי קומות, שאליו עלו בגרם מדרגות רחב מן הרחוב. הוא שימש את פקידי הברון במשך עשר שנים ולאחר מכן נבנה להם מבנה חדש, והמבנה הישן נמסר למשפחות מתיישבים. מאחורי הבניין בנתה הפקידות אורוות ומחסנים. הפקידות בנתה גם לרופא ולפקידי היקב בית ברחוב הראשי, שברבות הימים היו בית המועצה והעירייה.
בשנות ה-90 האחרונות של המאה ה-19 עם סיום הבנייה של היקב החלו פקידי הברון ליצור "רובע פקידותי" ברחוב המוליך מבית הכנסת ליקב (בעשור השני של המאה ה-21: רחוב הכרמל).
בית הפקידות היה צר ומספר הפקידים היה רב ולכן הוחלט ליצור מבנה חדש (כיום זה רחוב אחד העם והכרמל).
ברחוב הפקידות היו מבני ציבור, מבני חינוך, חנויות ובתי מגורים לפקידים, הם נבנו למעשה למען הפקידות וצרכיה ולמען הציבור.[3]
בשנות האלפיים, המבנה משמש כבית יד לבנים, המנציח את זכר בני ובנות ראשון לציון, שנפלו במלחמות ישראל ובפעולות טרור. גם במותם, הם חלק מהעיר, והבית מכבד את זכרם בכל ימות השנה. שם מתקיימים טקסי זיכרון, ימי עיון ומורשת קרב ופעילויות למען משפחות שכולות.
שמות פקידי הברון ושנות כהונתם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פקידי הברון ושנות כהונתם:
- ז'סטין דיגור (Dugourd) תרמ"ג, 1883
- יעקב בנשימול תרמ"ג-תרמ"ד, 1884-1883
- יהושע אוסוביצקי - תרמד-תרמ"ז, 1887-1884
- ליאון הפקיד תרמ"ז, 1887 (מספר חודשים)
- דוד חיים תרמ"ז-תרמ"ח, 1887- 1888
- אדולף בלוך תרמ"ח-תרנ"ד, 1894-1888
- אמיל יצחק אטינגר תרמ"ח, 1885 - 1896
- חיים חזן (פקיד הברון) תרנ"ד-תרנ"ט, 1899-1894
- אליהו שייד - תרמ"ג-תר"ס, 1900-1883
- יהושע אברבאיה - תרע"ב-תרצ"ד, 1934-1912
- צבי הנרי פרנק (1937-1899)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בית הפקידות הראשון, באתר מוזאון ראשון לציון
- ^ בן ארצי י', רביעי, המושבה העברית בנוף ארץ ישראל: 1882-1914,מבנים:מחשבות תוכניות ובניה, הוצאת ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1988, עמ' 166-168
- ^ דוד יודילוביץ, דברי ימי ראשל"צ, הוצאת דפוס מרכז, 1941, עמ' 437