בית הספר ללימודי יהדות של לונדון
 | |
| מוסד חינוכי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 11 בנובמבר 1855 – הווה (169 שנים) |
| התמחות | לימודי יהדות |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | הרב אפרים מירוויס |
| דקאן | הרב ד"ר רפאל זרום |
| סגל |
10 (נכון ל־2019)  |
| מיקום | |
| מיקום | לונדון |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| קואורדינטות | 51°35′17″N 0°12′49″W / 51.588184424797°N 0.21372138613984°W |
|
www | |
  | |
.svg){kind=spacer}
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון (באנגלית: London School of Jewish Studies, ידוע בקיצור LSJS) הוא מוסד להשכלה גבוהה ליהודים העוסק בלימודי יהדות הממוקם בלונדון. המוסד הוקם ב-1855 תחת השם ג'וז קולג' (Jews' College).
החל משנות ה-80 של המאה ה-19 ניתנו בג'וז קולג' תארים מטעם אוניברסיטת לונדון[1]. הסדר זה הופסק ב-1998 ובמסגרת מיתוג מחדש שינה המוסד את שמו לבית הספר ללימודי יהדות של לונדון בשנת 1999.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הג'וז קולג' הוקם על ידי הרב הראשי של בריטניה נתן מרקוס אדלר ובתמיכת סר משה מונטיפיורי. את הרעיון להקמת מוסד שיכשיר רבנים ומורים יהודים הגה מונטיפיורי עוד ב-1841. אבן ראשונה הונחה ב-4 בינואר 1852, והמוסד פתח את שעריו ב-11 בנובמבר 1855 כשהרב אדלר משמש כנשיא[2]. הג'וז קולג' הכשיר מורים ליהדות, אנשי דת[3][4] וחזנים[5]. בנוסף שימש הג'וז קולג' עם הקמתו ועד לשנת 1879 כתיכון לנערים יהודים[6][7].
עם הקמתו שכן הג'וז קולג' בכיכר פינסבורי (אנ') שבמרכז לונדון. ב-1881 עבר הקולג' לכיכר טביסטוק (אנ') שבשכונת בלומסברי, בסמיכות ליוניברסיטי קולג'. לתלמידי הקולג' החלו להינתן תארים מטעם אוניברסיטת לונדון (שממנה הוענקו תארים לכל תלמידי היוניברסיטי קולג') ולצד לימודי יהדות, הם שילבו לימודי חול ביוניברסיטי קולג'. ב-1932 עבר משכן הקולג' לבית וובורן (Woburn House) מרכז של הקהילה היהודית, גם הוא בכיכר טביסטוק. ב-1954 עברה המכללה לכיכר מונטגו (אנ') שבשכונת מרילבון. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 שכנה המכללה באופן זמני בבית כנסת פינצ'לי וב-1984 עבר הקולג' למבנה הנוכחי שלו בהנדון שברובע בארנט, בתמיכתו הכלכלית של איש העסקים הברון סטנלי קלמס.
מנהלי הג'וז קולג' מאז הקמתו הם אליעזר הלוי, ברנט אברהמס, הרב נפתלי הרמן אדלר[8], מיכאל פרידלנדר, אברהם ביכלר, הרב יחזקאל (איזידור) אפשטיין, הרב יעקב צבי צימלס, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הברון הרב יונתן זקס, הרב אירווינג ג'ייקובס והרב דניאל סינקלר. על פי חוקת הג'וז קולג' נקבע שנשיא המועצה הוא הרב הראשי של בריטניה[4].
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1998 הפסיקה אוניברסיטת לונדון את הקשר עם הקולג' וב-1999 שינה המוסד את שמו, במסגרת מיתוג מחודש, ל-"בית הספר ללימודי יהדות של לונדון" (London School of Jewish Studies). כיום לבית הספר יש תוכנית לסמיכת רבנים ופועל בו כולל מונטיפיורי, שמעניק לימודים מרוכזים בגמרא והלכה במשך שנה אחת. בית הספר מעניק תואר MA במדעי היהדות בשיתוף עם קינגס קולג' לונדון ותארים BA ו-MA בחינוך יהודי בשיתוף עם אוניברסיטת מידלסקס. לבית הספר גם תוכנית לחינוך מבוגרים. בבית הספר לומדים מרחוק גם תלמידים מדרום אפריקה ואוסטרליה[9]. הדקאן הנוכחי של בית הספר הוא הרב ד"ר רפאל זרום.
השקפת עולם דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבר עם הקמתו, השתייך ג'וז קולג' אל המיינסטרים הדתי בבריטניה, כפי שהוא מתבטא בארגון היהודי-דתי המוביל בממלכה ק"ק כנסת ישראל (United Synagogue) שבראשו עומד הרב הראשי לבריטניה ובית דינו. בתי הכנסת והמוסדות השייכים לארגון נמנים עם זרם האורתודקסיה המודרנית. גם בתוך המיינסטרים הזה ישנם גוונים שונים והדבר בא לידי ביטוי בהיסטוריית הג'וז קולג'. קרה שהיו פערים בהשקפת העולם ובתפיסת היהדות בין הרב הראשי (הנחשב לנשיא מועצת הקולג') ובית דינו, ובין זו של חברי המועצה והמרצים, שהשקפת עולמם הייתה פחות שמרנית.
רבנים חרדים אחדים הביעו הסתייגויות מפורשות מהג'וז קולג'. האדמו"ר משאץ הרב שלום מוסקוביץ' יצא בצוואתו בתקיפות נגד המוסד, בתארו את ג'וז קולג' כ"אחד מהשורשים של המחלה ממנו סובלת יהדות אנגליה"[10]. גם הרב אליהו דסלר הבהיר בספרו מכתב מאליהו את דעתו, על פיה ידוע כי הקולג' אינו מקום לבחור ישיבה ירא שמים[11].
פרשת ג'ייקובס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959 הצטרף לצוות המורים הרב ד"ר לואי ג'ייקובס, מתוך כוונה, מצידו ומצד חברי מועצת הקולג', שהוא יחליף את הרב אפשטיין כשזה יסיים את כהונתו כמנהל הקולג'. בשנת 1961, שנתו האחרונה של הרב אפשטיין כמנהל הקולג', ביקשה המועצה מהרב הראשי של בריטניה, הרב ישראל ברודי, שיאשר את מינויו של ג'ייקובס. הרב ברודי סירב לתת את אישורו, בשל דעותיו העצמאיות של ג'ייקובס בעניין תורה מן השמים אותן הביע בספריו. כמחאה על הסירוב התפטרו כל חברי המועצה מלבד חבר אחד. הפרשה יצאה מתחומי הקהילה היהודית והגיעה גם לעיתונים הבריטיים הכלליים ועוררה מחלוקת בקהילת יהודי בריטניה. בהמשך עזב הרב ג'ייקובס את היונייטד סינגוג האורתודוקסי ועמד בראש קהילה שהיוותה את הבסיס לתנועת היהדות המסורתית (קונסרבטיבית) של בריטניה. אירועים אלו נודעו בתור פרשת ג'ייקובס (The Jacobs Affair).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Derek J. Taylor, Defenders of the Faith: The History of Jews' College and the London School of Jewish Studies, Vallentine Mitchell, 2017
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר ללימודי יהדות של לונדון
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון, ברשת החברתית פייסבוק
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בית הספר ללימודי יהדות של לונדון, סרטונים בערוץ היוטיוב- JEWS' COLLEGE באתר האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- Jews' College באתר Encyclopedia.com (באנגלית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סקירת הספר Defenders of the Faith: The History of Jews' College and the London School of Jewish Studies באתר OzTorah
- ^ ערך על הרב נתן מרקוס אדלר באתר האינטרנט של אנציקלופדיה בריטניקה
- ^ Jews' College London כתבה בעיתון The Hebrew Standard, 25 בפברואר 1910
- ^ 1 2 JEWS' COLLEGE באתר האנציקלופדיה היהודית
- ^ דונש, רשמי מסע: קהלה בלבטיה, הצופה, 17 ביולי 1964
- ^ Jews' College באתר Encyclopedia.com
- ^ Jews’ College באתר ucl.ac.uk
- ^ Chief Rabbi Adler Dead. כתבה בעיתון The Hebrew Standard, 21 ביולי 1911
- ^ הרב דוד אריאל שר, Top hats in Joburg: the global reach of the United Synagogue אתר הג'ואיש כרוניקל, 3 באוגוסט 2020
- ^ האוטוביוגרפיה של הרב לואי ג'ייקובס, Helping with Inquiries: An Autobiography, עמוד 127
- ^ מכתב מאליהו, כרך ג, עמוד 357, מכתבים בענייני חינוך, בעניין סמינריון למורים (א):
"צריך לדעת כי מוסד כמו... לא יפסיד כל כך לישיבה (כלומר: לא ימשוך אליו בחורים על חשבון הישיבה) בדור זה כמו מוסד אקדמי עם יראת שמים, והטעם מובן, מפני שהבחור השייך קצת לישיבה בדור זה, כבר הוא ירא שמים כל כך שלא ילך ל..."
בספר לא מופיע שם המוסד ובמקומו יש שלוש נקודות, אולם על פי האוטוביוגרפיה של הרב ד"ר לואי ג'ייקובס Helping with Inquiries: An Autobiography עמוד 127 המכתב מתייחס לג'וז קולג' (לדברי ג'ייקובס הקטע בספר מובא ממכתב שפורסם בבטאון ישראלי ושם מופיע במפורש שם הג'וז קולג')