בית הסוהר קציעות
 | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כלא צבאי  |
| מיקום |
הנגב |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 30°53′27″N 34°28′32″E / 30.89095556°N 34.47548333°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   בית הסוהר קציעות | |
  | |
בית הסוהר קציעות (בעבר "כלא קציעות", מכונה בערבית "אנצאר 3"[1]) הוא מתקן כליאה ישראלי הנמצא בחולות חלוצה. מבחינת קיבולתו המקסימלית ושטחו המשתרע על 400 דונם, זהו מתקן הכליאה הגדול בישראל.
בשנת 2007 היו כלואים בו כ-2,500 איש, רובם המוחלט אסירים ביטחוניים פלסטינים, עצורים עד תום ההליכים ועצורים מנהליים. הכלא מחולק לשלושה מתחמים, בכלא קיים גם אגף של אסירים פליליים המבצעים את עבודות תחזוקת הכלא.
בבית הסוהר קציעות נמצא בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. בית משפט זה הוא חלק מיחידת בתי המשפט הצבאיים באיו"ש.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הסוהר נפתח בשנת 1988, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בשנים 1993–1996, לאור יישום הסכמי אוסלו שוחררו מרבית האסירים ממנו והמתקן נסגר כמעט לחלוטין. לאחר מבצע "חומת מגן" ב-2002 שופץ הכלא ונפתח מחדש ככלא באחריות צה"ל, ולאחר מכן הועבר לאחריות שירות בתי הסוהר.
מבנה בית הסוהר מבוסס על שלושה מתחמים, בני כ-600 איש בכל מתחם, בהם שוכנים האסירים. בהקמתו שכנו האסירים באוהלים, כאשר הועבר המתקן לידי שירות בתי הסוהר במהלך השנים הוצבו מבני קבע לכלל האגפים בבית הסוהר. עם זאת, בהמשך שוכנו שוב חלק מן האסירים הביטחוניים באוהלים והאחרונים שבהם צפויים להיות מועברים למתקני קבע עד 2028[2]. המתחמים מוקפים בגדרות תיל ומגדלי שמירה, ובחומה היקפית על כלל בית הסוהר. מפקדות בית הסוהר, המתקנים הרפואיים ומתקני העזר שוכנים בבנייני קבע. שירות בתי הסוהר משבש את הקליטה הסלולרית בבית הסוהר כדי למנוע מהאסירים להשתמש במכשירים סלולריים שהוברחו אליו[3].
בעבר נוהל בית הסוהר על ידי חיל המשטרה הצבאית, פלוגות אבטחה של פיקוד העורף, חיילים בסדיר שנשלחו למשימות אבטחה ואנשי מילואים. ביוני 2007 עבר המתקן מסמכות צה"ל לסמכות השב"ס בדומה לכלא מגידו, ולמפקדו נתמנה תת-גונדר דני בן-זקן, שמאוחר יותר הוחלף בתת-גונדר שלומי כהן.[4] לאנשי המשטרה הצבאית בכלא ניתנה האפשרות לעבור לשב"ס, יחד עם גיוס חיילי חובה לשירות שב"ס.
בית הסוהר קרוב לגבול ישראל-מצרים, ולעיתים שורר בו מזג אוויר קשה וערפל כבד. בדצמבר 2006 ברחו מבית הסוהר שני אסירים מהפת"ח לכיוון שטח סיני ורצועת עזה. שני הנמלטים נלכדו.[5]
בשנת 2019 ננקטו צעדים להחמרת תנאי האסירים הביטחוניים בכלא, לפי תוכנית שהתווה השר גלעד ארדן. הצעדים כללו סנקציות, שינוי הסטטוס קוו ושיבוש קליטת טלפונים סלולריים, אותם הצליחו האסירים להבריח לבתי הסוהר. ב-24 במרץ 2019, כתגובה לצעדים אלה, דקר אחד האסירים בכלא קציעות שני סוהרים, ופצע אחד מהם קשה. לאחר ששני הסוהרים פונו לבית חולים, פרצו סוהרים אחרים, בכח מיוחד של יחידת השתלטות מצדה ויחידת כתר, לאגף אסירי חמאס בכלא. בתיעוד ממצלמות האבטחה נראים הסוהרים מכים אסירים באגרופים, אלות ובעיטות. 55 אסירים הוכו באלות בידי לפחות עשרה סוהרים והושארו כפותים על הרצפה. ארבעה סוהרים נחקרו, בחשד לתקיפה, והיחידה לחקירת סוהרים המליצה על סגירת התיק בעילה של "עבריין לא נודע".[6]
הכלא מוגדר כאחד מבתי הסוהר השמורים במדינה וכלואים בו גם מחבלי הנוח'בה בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס שנטלו חלק במתקפת הפתע על ישראל באוקטובר 2023.
בסמוך לבית הסוהר קציעות הוקמו בית הסוהר סהרונים ומתקן חולות, שניהם לטיפול במסתננים מאפריקה לישראל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הסוהר קציעות באתר שירות בתי הסוהר
- אנסר, סדרת צילומים של רועי קופר
קציעות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אנצאר הראשון הוקם בזמן מלחמת לבנון הראשונה באזור נבטיה. אנצאר 2 היה מתקן מעצר ברצועת עזה
- ^ יהושע בריינר, הממשלה אישרה בנייה של כ-4,000 מקומות כליאה, כמעט ללא הוספת חלופות מאסר, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2022
- ^ בג"ץ 4389/16 אפוורקי טספאיסיוס ואחרים נ' נציבת בתי הסוהר ואחר, ניתן ב־25 ביוני 2017
- ^ תת-גונדר שלומי כהן מונה למפקד כלא קציעות, אתר חדשות המשטרה
- ^ 2 האסירים הביטחוניים שנמלטו מקציעות נלכדו, באתר וואלה, 28 בדצמבר 2006
- ^
יהושע בריינר, סוהרים תועדו מכים אסירים ביטחוניים כפותים; איש לא נעצר והתיק נסגר, באתר הארץ, 10 ביוני 2021
| בקרת זהויות |
|
|---|