בית הכנסת נר ישראל - זופניק
 | |
| בית הכנסת, מבט מצפון מצדו השני של רחוב גבעת שאול | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| על שם | ישראל זופניק |
| כתובת | גבעת שאול 7 |
| מיקום | ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| בעלים | כולל שומרי החומות |
| מייסדים | ישראל זופניק |
| זרם | יהדות חרדית |
| רב בית הכנסת | אברהם יצחק אולמן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | כ"ג בניסן ה'תשכ"ו – ניסן ה'תשכ"ז |
| תאריך פתיחה רשמי | 1967 |
| מידות | |
| קומות | 3 |
| קואורדינטות | 31°47′30″N 35°11′41″E / 31.7915846°N 35.1946901°E |
|
בית הכנסת נר ישראל (למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת נר ישראל | |
בית הכנסת "נר ישראל" (מוכר יותר בכינוי בית הכנסת זופניק) הוא בית כנסת הכולל גם שטיבלאך ומקווה טהרה בשכונת גבעת שאול בירושלים, אחד מבתי הכנסת המרכזיים בשכונה. רב בית הכנסת הוא הרב אברהם יצחק אולמן, חבר הבד"ץ של העדה החרדית, המכהן כרב השכונה מטעמה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקמה בפאתי שכונת גבעת שאול (באזור רחוב גבעת שאול של היום) "קריית שומרי החומות" שנועדה לחברי כולל שומרי החומות בירושלים. בשנותיה הראשונות, לא נבנה בה בית כנסת, ותושביה התפללו בבתי כנסת מרוחקים יותר בגבעת שאול או בבתים פרטיים. באותן שנים החלו מגעים עם נדבנים יהודים מחו"ל בנוגע למימון בניית בית כנסת מרכזי בשכונה, ובהם ישראל זופניק, חסיד סאטמר מארצות הברית והירצקע שפירא מאנטוורפן. ב-1966 שפירא תרם סכום ראשוני של 5000 דולר. בחג הפסח של אותה השנה התארח זופניק בקריית שומרי החומות, והחליט לתרום את יתרת הסכום הנדרש להקמת בית הכנסת.
מיד לאחר החג, בכ"ג בניסן התקיים טקס הנחת אבן פינה לבית הכנסת במגרש הצמוד לישיבת פרשבורג, בהשתתפות חברי בית הדין של העדה החרדית הרבנים פנחס אפשטיין, דוד יונגרייז וישראל יצחק רייזמן. חנוכת הבניין התקיימה שנה לאחר מכן, בחול המועד פסח ה'תשכ"ז, אז החלו להתפלל בבית הכנסת. בית הכנסת נקרא "נר ישראל" על שמו של זופניק. באותו הזמן, כלל בית הכנסת אולם תפילה אחד גדול. במקביל נמשכה הבנייה עד שנת 1969, אז הורחב בית הכנסת, ובקומתו התחתונה הוקם תלמוד תורה (פעל במקום חמש שנים) ומקווה טהרה. בשנותיו הראשונות של בית הכנסת פעל בו כולל אברכים של כולל שומרי החומות בראשות הרב יששכר דב גולדשטיין.
מספר שנים לאחר הקמתו נוספו קומות נוספות ל"שטיבלאך".
בית הכנסת היה המרכזי בשכונה עד לשנת 1993, אז הוקם בית כנסת גדול נוסף - "משכן באב"ד".
במשך עשרות שנים שימש בנימין הרשקוביץ כגבאי של בית הכנסת, עד לפטירתו בקיץ 2023[1].
רבנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969 התמנה הרב יעקב יחזקיה סופר (נכדו של הרב יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא וחתנו של הרב ישראל משה דושינסקי) כרב בית הכנסת עד שנת ה'תשמ"ז (1986/1987), אז יצא לכהן כרב בטורונטו. במקומו החל לכהן הרב אברהם יצחק אולמן, חבר בית הדין של העדה החרדית ורב השכונה מטעמה. הרב משה מאיר פראג היה ממתפללי בית הכנסת והעביר בו שיעורים.
מקווה טהרת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית ימי השכונה לא פעל בה מקווה טהרה. בהמשך הוקמו מקוואות קטנים שלא סיפקו את צורכי התושבים. ב-1967 הוקם מקווה "טהרת ישראל" בקומתו התחתונה של בית הכנסת, ובמשך שנים היה המקווה היחיד בשכונה. בשנת 1999 עבר המקווה שיפוץ נרחב בתרומתו של הרב רפאל הלפרין.
המקווה פעיל עד היום ומשמש לטבילת גברים, ובחצר בית הכנסת נמצא בור לטבילת כלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין קלוגר, גבעת שאול ושכנותיה, ירושלים תשפ"א, עמ' 174 - 194.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנין "זופניק" ושער הכניסה לבית המדרש, רחוב גבעת שאול 11, שכונת גבעת שאול, ירושלים צילום משנות ה-90 מארכיון יד יצחק בן צבי, באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה ויסברג, הגבאי המיתולוגי של 'זופניק' בגבעת שאול הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 2 באוגוסט 2023