בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול ב-2007, מבט מכיכר המייסדים
מידע כללי
סוג	בית כנסת
כתובת	כיכר המייסדים, רוטשילד פינת אחד העם, ראשון לציון
מיקום	ראשון לציון
מדינה
מייסדים	צבי ליבונטין, בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
זרם	יהדות אורתודוקסית
נוסח תפילה	נוסח אשכנז
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1885
תאריך פתיחה רשמי	1889
אדריכל	ברוך פפירמייסטר
מידות
קומות	2
קואורדינטות	31°57′52″N 34°48′28″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   בית הכנסת הגדול (למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת הגדול (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת הגדול (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית הכנסת הגדול tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כיכר המייסדים ובמרכזה בית הכנסת, בגלויה בהוצאת האחים אליהו משנות ה-20

כיכר המייסדים ובית הכנסת בשנת 1942

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, והיווה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת ניצב על פסגת גבעה, בקצה רחוב רוטשילד וכיכר המייסדים במפגש עם רחוב אחד העם. בבית הכנסת מתקיימים גם ביקורים במסגרת מוזיאון ראשון-לציון.

היסטוריה

בניית בית הכנסת החלה בשנת 1885, ונתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם צבי הכהן לבונטין. את המבנה תכנן ברוך פפירמייסטר, שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. בתחילה תוכנן להתפלל בבית הכנסת בנוסח תפילה חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח אשכנז. בניין בית הכנסת הושלם בזכות תרומה של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.

בתקופת המנדט הבריטי שופץ הבניין, קירותיו החיצוניים חופו בטיח ונצבעו, והגג המשולש בחזיתו הוסב לגמלון מסוגנן שנשא בגאון את הכיתוב "בית הכנסת הגדול", מגן דוד ושנת ההקמה - תרמ"ה. ואולם בחלוף השנים, נסדק והתכער חיפוי הטיח והצבע.

ב-2013 יזם ראש עיריית ראשון לציון דב צור שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם, כחלק ממתיחת פנים כוללת של ראשון ההיסטורית והרחבת מוזיאון ראשון-לציון. השינוי הבולט במראה הוא סיוד מחדש של קירות בית הכנסת.

בקומה התחתונה של בית הכנסת התגורר רבה הראשי של העיר הרב חיים זבולון חרל"פ.

כרב בית הכנסת מכהן הרב שניאור זלמן אשכנזי

מבנה

בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות הנמצאים בשני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של 12 שבטי ישראל, מעליו 2 חלונות ויטראז' בצורת לוחות הברית ועליהם 6 ימי הבריאה. בצידי בית הכנסת ישנם ויטראז'ים המוקדשים לחגי ישראל, לרבות יום העצמאות. מספר הדלתות והחלונות בחזית הוא 12, כמספר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון, חביב, וכן המוזיאון לתולדות ראשון לציון.

גלריה

• 
  התקהלות בחזית בית הכנסת בזמן ביקורו של ארתור ג'יימס בלפור במושבה (1925)
• 
  בית הכנסת הגדול וכיכר המייסדים (1995)
• 
  בית הכנסת הגדול (2006)
• 
  בית הכנסת הגדול (2012)
• 
  בית הכנסת הגדול (2012), לפני השיפוץ
• 
  בית הכנסת הגדול אחרי שיפוץ (2013)
• 
  בית הכנסת הגדול אחרי השיפוץ (2013)
• 
  פנים אולם התפילה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת הגדול בוויקישיתוף

• בית הכנסת הגדול

https://www.facebook.com/profile.php?id=100089627901798&mibextid=ZbWKwL