בית ג'מאל

בית ג'מאל
بيت جمال
מידע כללי
סוג	יקב, כפר
מיקום	מחוז ירושלים
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1881
תאריך פתיחה רשמי	1881
קואורדינטות	31°43′30″N 34°58′35″E / 31.725°N 34.976389°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת השפלה רגילה) בית ג'מאל בית ג'מאל בית ג'מאל מפת __ בית שמש מכל הצדדים: __ מועצה אזורית מטה יהודה

ערך זה עוסק במנזר במערב הרי יהודה. אם התכוונתם למבנה בשכונת טלביה בירושלים, ראו בית אניס ג'מל או וילה אמין ג'מל.

בית גִ'מָאל (בערבית: بيت جمال), הוא מנזר נוצרי קתולי של המסדר הסלזיאני הנמצא בשיפולי הרי יהודה, סמוך לצידה הדרומי של העיר בית שמש.

המנזר נמצא על גבעה בגובה 370 מטר מעל פני הים ובמרחק של 35 קילומטר מזרחית לקו החוף. במתחם בית ג'מאל ישנם ארבעה מבנים מרכזיים: בית לנזירים הסליזיאניים, כנסיית סטפנוס הקדוש, מנזר לנשים של מסדר בית לחם של סן ברונו, ועל תל גמליאל שבדרום המתחם, נמצא המנזר לגברים של מסדר בית לחם של סן ברונו.

מידע כללי

לפי המסורת הנוצרית, המקום נקרא בעבר כפר גמלא (כפר גמליאל), על שם רבן גמליאל הזקן שהיה נשיא הסנהדרין במחצית ה-1 של המאה ה-1 לספירה, ועל פי המסורת הכנסייתית הנזכרת לראשונה על ידי פוטיוס מקונסטנטינופול (המאה ה-9), התנצר בחשאי^[1] ונקבר במקום שהיה אחוזתו, וכתובת מקומית מן המאה ה-5 מתעדת את קבורתו.

במבנה הכניסה למנזר הנשים בית לחם, נמכרים מוצרי המנזר (כלי קרמיקה, שמן זית, זיתים כבושים, דבש, נרות ועוד) בשתי חנויות קטנות. המנזר מוכר גם יינות של יקב כרמיזן בבית לחם. במנזר נערכים קונצרטים של מוזיקה קלאסית בשבתות.^[2] המקום משמש אתר תיירות ומשיכה למטיילים ישראלים רבים.

בחצר המנזר פועלת תחנה מטאורולוגית קטנה שהוקמה ב-1919 ונחשבת לתחנה הוותיקה בארץ ישראל אשר פועלת ברצף עד היום.^[3]

מול הכניסה למנזר במרחק של כ-400 מטרים, על "תל גמליאל", ניצב מבנה המשמש כמנזר לגברים השייכים למסדר בית לחם. במבנה זה גרים 6 נזירים (נכון ל-2021), העוסקים בחקלאות, בגידול גפנים (בעיקר קברנה סוביניון, שרדונה וריזלינג), במסיק זיתים, ובכבישת שמן זית וזיתים. חלק מעצי הזית השייכים למנזר הם בני מאות שנים. הגפנים משמשים לייצור יין ביקב כרמיזן, השייך למסדר הסלזיאני. חלק מאדמות המנזר הוחכרו לקיבוץ צרעה הסמוך.

היסטוריה

התקופה העות'מאנית

בית ג'מאל, כמו שאר ארץ ישראל, נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1517. על פי מרשמי המיסים משנת 1596 היה זה כפר בסנג'אק (מחוז) של עזה עם אוכלוסייה של 37 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% לשלטון העות'מאני על מוצרים חקלאיים, שכללו: חיטה, שעורה, עצי זית, עזים וכוורות דבורים, ובנוסף, שילמו מס להכנסות מזדמנות בסך של 3,500 אקצ'ה.

באחד ממסעותיו הרבים, ויקטור גרין ביקר במקום בשנת 1863, ודיווח כי התושבים סובלים מחום כבד ומתגוררים בבתים רעועים. בנוסף דיווח כי ישנה מגפה שהתפשטה והפילה חללים בבית ג'ימאל.^[4] רשימת כפרים עות'מאנית, בשנת 1870 לערך, הראתה כי בבית ג'מאל האוכלוסייה מנתה 21 אנשים, עם בסך הכל 8 בתים, אם כי מפקד האוכלוסין כלל גברים בלבד.

אדמות בית ג'מאל נרכשו בשנת 1869 על ידי אנטוניו בלוני, כומר איטלקי בפטריארכיה הלטינית שבירושלים ופרופסור לתאולוגיה בסמינר הלטיני שבבית ג'אלא שליד בית לחם, במימון ובסיוע של המרקיז הקתולי סקוטי לורד דה בוטה.^[5] בשנת 1878 יסד הכומר אנטוניו בלוני בית ספר חקלאי ופנימייה לבנים עניים ויתומים מהכפרים שבסביבה מתוך כוונה להקדיש את חייו וכוחו לטיפול ביתומים, תושבי המקום אף קראו לו "אבו אל-יתאמא" (אבי היתומים).^[5] בשנת 1891 התמזגה הקהילה הקטנה של האב אנטוניו בלוני עם המסדר הסלזיאני אשר נוסד על ידי דון בוסקו הקדוש במאה ה-19, דון בוסקו הקדיש את חייו לחינוך ילדים ונערים ואף פיתח שיטת חינוך משלו אשר נקראת "השיטה המונעת" המבוססת על חכמה, אהבה ודת.^[6]

בשנת 1899 היו בבית היתומים בבית ג'מאל כ־30 יתומים, יחד עם נזירות ואחיות מהמסדר הסליזיאני של דון בוסקו הקדוש.

תקופת המנדט הבריטי

בשנת 1922 העניק חבר הלאומים לבריטניה מנדט על ארץ ישראל ובתוכה בית ג'מאל. במפקד שנערך בשנת 1922 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בית ג'מאל מנתה 59 אנשים, מתוכם היו: 56 נוצרים, ושלושה מוסלמים, כאשר מתוך הנוצרים היו 29 קתולים רומאיים, 24 מלכיתים ו-2 מרונים.

עד מפקד האוכלוסין של 1931 האוכלוסייה עלתה ל-168; 78 נוצרים ו-90 מוסלמים, ובסך הכל 22 בתים.

בשנת 1932 נבנתה כנסיית סטפנוס על שרידי הכנסייה הביזנטית שנמצאו בחפירה ארכאולוגית במקום.

בשנת 1945 האוכלוסייה של בית ג'מאל כללה בסך הכל כ-240; 120 מוסלמים ו-120 נוצרים. שטח האדמה היה 4,878 דונם, מתוכם 715 דונם יועדו למטעים וקרקע להשקיה, 2,899 לדגנים, ואילו 1,264 דונם סווגו כקרקע שאינה מעובדת.^[7]

לאחר 1948

באוקטובר 1948 במהלך מבצע ההר שבמלחמת העצמאות, נכבש בית ג'ימאל והכפרים שסביבו על ידי הגדוד החמישי בפיקודו של משה בן דרור (מוריס) כחלק מכיבוש נרחב של האזורים השולטים על הדרך לירושלים. בית ג'ימאל היה המקום שבו שכנה מפקדת כוחות המצריים באזור.^[8]

בעקבות מלחמת העצמאות, המצב הדמוגרפי באזור בית ג'ימאל השתנה, והיתומים והעניים שנהגו לפקוד את בית הספר החקלאי שבאזור חדלו מלהגיע. בעקבות כך בשנת 1957 פסק בית הספר החקלאי מלפעול ובמקומו הוקמה במקום ב־1958 פנימייה לילדים ממשפחות מעורבות ליהודים ונוצרים שהחזיק עד 1963. בשנת 1969 היה בית ג'ימאל בית ספר יסודי ופנימייה עם חטיבת ביניים לילדים מרקע סוציו אקונומי קשה מהגליל, מרמלה ומירושלים, פנימייה זו החזיקה מעמד עד 1981, משום שבשנה זו כבר היה לרוב הכפרים והערים סביב בית ספר מקומי מסודר, ובנוסף היה מחסור בכוח אדם בקרב האחים הסליזיאניים.^[6]^[9]

בשנת 1985 לאחר מפגש מקרי של הכומר המקומי עם נזירה בבית לחם החלו להגיע נזירות בית לחם של סן ברונו הקדוש מצרפת ומבלגיה ולהשתקע במנזר בבית ג'מאל,^[10] הגעתם נתמכה בידי האבות הסליזיאניים במקום ובסיוע של סגן ראש עיריית ירושלים, הפרופסור נתן אנדרה שוראקי, סופר ידוע שאף תרגם את התנ"ך, הברית החדשה והקוראן לצרפתית.^[11]

בשנת 1991, בעקבות מלחמת המפרץ, הועתק משכנה של שגרירות איטליה בישראל למשך כחודשיים לבית ג'מאל, בתום המלחמה ב-28 בפברואר חזרה שגרירות איטליה לתל אביב.

בשנת 2000 על הגבעה הגבוהה ביותר בבית ג'מאל, תל גמליאל, הצטרפו כ־8 נזירים מאותו מסדר של נזירות בית לחם של סן ברונו הקדוש אשר נמצאים במבנה סגור וללא כניסת מבקרים. הנזירים מתפרנסים מייצור סוגי קטורת שונים ונרות לכנסיות. נכון לשנת 2024 יש במנזר זה 5 נזירים איטלקים בלבד.

סכסוך נדל"ני

הקרקע הסובבת את בית ג'מאל היא בבעלות המסדר הסליזיאני של דון בוסקו ובבעלות הכנסייה הקתולית. בשנת 2004 חברת "קדמת עדן" חתמה הסכם פיתוח עם המסדר על כ-1,000 דונם המיועדים לבניית 4,300 יחידות דיור למגזר החרדי בבית שמש. חברת הפיתוח קדמת עדן לא קידמה את ההסכם ועל כן בשנת 2015 נחתם הסכם חכירה בין המסדר ובין חברת "אקה פיתוח ובנייה". העניין הובא לדיון בפני בית המשפט העליון. ובשנת 2018 קבע בית המשפט כי חברת קדמת עדן תזכה לפתח קרקע באזור בית שמש תמורת מאות מיליוני שקלים.^[12] לאחר פסק הדין, הגישה אקה ערעור אך בסופו של דבר ביוני 2021 משכה אותו בהמלצת השופטים.^[13] את המסדר ייצג בבית המשפט עורך הדין דוד שמרון, ובמהלך המשפט הוגשו נגדו תלונות למשטרה ולבית המשפט על ידי חברת אקה בטענה כי הוא פועל לטובתה של חברת קדמת עדן בנוסף לעבודתו מול המסדר. שמרון הכחיש את הטענות נגדו ואמר כי זהו ניסיון להפעלת לחץ על בית המשפט.^[14]

כנסיית סטפנוס הקדוש

על פי המסורת הנוצרית, בשלושה בדצמבר בשנת 415 לספירה, חלם כומר ביזנטי בשם לוקיאנוס שהתגורר בכפר גמלא, כי עצמותיו של סטפנוס הקדוש נמצאות בבית ג'מאל. בדרך פלא לאחר חיפושים אכן נמצאו עצמות במקום ועל כן נבנתה בו כנסייה ביזנטית על שמו של סטפנוס.

פסיפס מהמאה החמישית בקיר החיצוני של כנסיית סטפנוס הקדוש

סטפנוס נחשב בדיעבד למרטיר הנוצרי הראשון משום שהוא היה הנוצרי הראשון שנסקל למוות על חומות ירושלים בגלל אמונתו.^[15] סטפנוס חי כיהודי ואף היה תלמידו של רבן גמליאל הזקן, אולם בסוף ימיו השתייך לקבוצת המאמינים היהודים בישו כמשיח. הנוצרים מאמינים שרבן גמליאל הזקן תמך בסטפנוס במהלך המשפט שנערך לו כי האמין בדרכו ולכן איפשר את קבורת סטפנוס בנחלתו זו.

עם כיבוש ירושלים בידי הפרסים ב-614 נהרסה הכנסייה ביחד עם כנסיות נוספות בארץ ישראל וביניהן כנסיית הקבר וכנסיית הר הזיתים על ידי חוסרו השני מלך פרס.

בין השנים 1916 - 1922, בוצעו באתר חפירות ארכאולוגיות במהלכן התגלו בחצר בית בכפר בית ג'מאל שרידי הכנסייה הביזנטית מן המאה החמישית. בין הממצאים שנמצאו היו יסודות הכנסייה, שרידי פסיפס וכתובת ביוונית. כמו כן התגלתה בחפירות, מערה קטנה חצי אובלית ובה ארבעה קברים: קבר ראשון המיוחס לרבן גמליאל, קבר שני המיוחס לבנו אביבוס (חביב), קבר שלישי המיוחס לניקודמוס (נקדימון) וקבר רביעי אשר מיוחס לסטפנוס הקדוש. על פי הצלב המופיע במוזאיקה שברצפת הכנסייה שנחשפה, סביר מאוד שהמוזאיקה נוצרה לפני שנת 427, שהיא גם השנה שבה אסר הקיסר על ציור צלבים ברצפה או במקום שדורכים עליו.

על שמו של סטפנוס הוקמה בחצר המנזר, על גבי השרידים הביזנטיים, כנסייה חדשה בשנת 1932. שרידי הפסיפס שנמצאו באתר הכנסייה הועברו לקיר מחוץ לכנסיית סטפנוס ושרידי הכתובת ביוונית הושארו במקומם על רצפת הכנסייה.

בשנת 2000 נתרם על ידי האמן יגאל תומרקין פסל צלב ממתכת עם ראש מכופף לציון מותו של סטפנוס הקדוש.^[16]

בשנת 2006 פרסם הכומר אמיל פוש מבית הספר הצרפתי לארכאולוגיה ומקרא בירושלים את ממצאיו מהחפירה הארכאולוגית במקום, וחשף כי על טבלת אזנים שנתגלתה במקום נכתב ביוונית עתיקה "ΔΙΑΚΟΝΙΚΩΝ ΣΤΕΦΑΝΟΥ ΠΡΩΤΟΜΑΡΤΥΡΟΣ" (דיאקוניקון סטפאנוּ פרוטומרטירוס) ופירושו "משכן שרידיו של סטפנוס המרטיר הראשון". גילוי זה מוכיח לטענת הנזירים במקום כי בית ג'מאל הוא אכן כפר גמלא מאיגרת לוקיאנוס ומקום קבורתו של סטפנוס הקדוש.^[17]

את תפעול ותחזוק הכנסייה מבצעים 7 נזירים סליזיאנים שחיים במבנה המרכזי שמדרום לכנסייה ובניהולו של אב המנזר אנטוניו סקודו שאף מבצע במקום הדרכות מפורטות לתיירים.

מקווה

בתוך כנסיית סטפנוס, ישנם מדרגות היורדות מתחת לאדמה אל מקווה יהודי הלכתי, המתוארך למאה הראשונה לספירה.^[18]

מנזר הנשים

במבנה הדרומי בבית ג'מאל נמצאות כיום נזירות של מסדר בית לחם, למסדר זה ישנם שלושה שמות: מסדר בית לחם; לזכרו של הולדת ישו בבית לחם. מסדר עליית מרים הקדושה; נקרא כך בהשפעתו של האפיפיור פיוס השנים עשר, שהודיע ב-1 בנובמבר בשנת 1950 על הדוגמה, עיקרון אמוני נוצרי, שמרים אם ישו, עלתה לשמיים עם גופה. באמונה הנוצרית, באמירה זו השווה האפיפיור את עוצמתה של מרים אם ישו לאלוהותו ולעוצמתו של ישו, משום שישו הוא היחיד שעלה בגופו לשמים ולא מת בארץ ישראל. בהשפעת אמונה זו יוסד מסדר זה.^[19] השם השלישי הוא מסדר על שם סן ברונו הקדוש שייסד את המסדר הקרטוזיאני במאה האחת עשרה. כאשר הוקם המסדר, ביקשו הנזירות להשתייך גם למסדר סן ברונו הקדוש אשר משפיע מאוד על אורחות חיי הנזירות במנזר ומכאן השם הנוסף.^[20]

מסדר האחיות בית לחם נוסד בשנת 1950 בצרפת, ושייך לזרם הקתוזיאני של סן ברונו הקדוש. הנזירות במקום מגיעות בעיקר מצרפת ומבלגיה, והשפה המשותפת ביניהן היא צרפתית. הנזירות עוסקות במשך היום בתפילה בהגות ובהתבוננות וממעטות בדיבור. במנזר נמצאות 25 נזירות, אשר חלקן נמצאות מרגע הקמת המנזר עבורן בשנת 1985 וחלקן הגיעו מאוחר יותר. לכל אחת מהנזירות יש תפקיד משלה לקיום ולתפעול אורח החיים במנזר. לפרנסתן יוצרות הנזירות כלי קרמיקה מעוצבים, ריבות ומיצים שונים הנמכרים לתיירים ומבקרים בחנות קטנה במנזר.^[21]

הנזירות אינן עוזבות את המנזר ללא סיבה הכרחית כמו סידורי ביטוח או ללכת לרופא. על מנת לחיות חיים מלאים כנזירה, הנזירות מתנתקות מאמצעי תקשורת כטלוויזיה או טלפון ועסוקות במשך רוב היום בתפילה ובטקסים דתיים.

הנזירות לובשות כמה סוגי בגדים ומתוכם שני סוגים מרכזיים, לבן; לתפילה, לשירה ולשהות היומיומית במנזר. כחול; לעבודה מלכלכת וליציאה לעיר, על מנת לא למשוך תשומת לב מיותרת. מתוך מסורת עתיקת שנים ומתוך הסמליות של הנישואין עם האל הנזירות עוטות על ראשן כיסוי ראש וחלקן אף עונדות טבעת מבחירה כסמליות לנישואיהן עם האל.

קפלה יהודית במנזר

בתוך מנזר הנשים ישנו חדר שהוא מעין קפלה או בית כנסת יהודי קטן, עם עמוד תפילה, מנורת שבעה קנים וספר תנ"ך פתוח. החדר ללא סממנים נוצרים על מנת לאפשר תפילה ליהודים והוא נועד לקירוב לבבות בין נוצרים ליהודים.

הבאר הטורקית

הבאר הטורקית היא באר בעומק 6 מטרים אשר נמצאת במורדות הגבעה על נחל ירמות. הבאר יועדה לתת מים בתקופה העת'מאנית. גם כיום הבאר מלאה במים אך מסוכן להיכנס אליה עקב ברזלים הנמצאים בבאר.^[22]

עץ זית עתיק

על הגבעה בבית ג'מאל כ-600 מטרים מצפון למנזר, נמצא עץ זית שעל פי הנזירים במקום גילו כבן 2,000 שנה, והוא נחשב לאחד מעצי הזית העתיקים בישראל. על פי משרד החקלאות גילו מוערך בכ-400 שנים.^[23]

אירועי טרור וּונדליזם בבית ג'מאל

ב-26 בפברואר 2010 נמצאה באזור המנזר גופתה של נטע שורק, אישה ישראלית מזכרון יעקב. היא נעדרה יומיים קודם לכן לאחר ששהתה בבית ההארחה במנזר.^[24] בתחילה סברה המשטרה שהתאבדה אולם לאחר מכן התברר שהיא נרצחה על ידי חוליה של מחבלים פלסטינים שדקרו וחנקו אותה למוות.^[25]

ב-20 באוגוסט 2013, כחלק מאירוע "תג מחיר" הושלכו על ידי אלמונים בקבוקי תבערה ורוססו כתובות נאצה בסמוך למנזר הנשים בבית ג'מאל.^[26]

ב-20 בספטמבר 2017, הושחתה כנסיית סטפנוס הקדוש שבמקום ובין היתר נופצו חלונות הויטראז' של הכנסייה, פסלה של מריה הקדושה נשבר והושחת ריהוט וחלקים נוספים בכנסייה.^[27]

ב-10 באוקטובר 2018 נגלה לעיני אנשי המנזר כי הושחתו עשרות קברים על ידי הפלת צלבי הבטון שעליהם בבית העלמין המקומי אשר מרוחק כחצי קילומטר מהמקום.^[28]

גלריית תמונות

תקרת הכנסייה
ציור קיר: סקילת סטפנוס
אחד ממעברי הצד
משפט סטפנוס

חלונות ויטראז' בכנסיית סטפנוס

ההשתנות – משה ואליהו עם ישו
הלידה – מרים וישו התינוק
הטבילה – יוחנן וישו
הצליבה של ישו
התחיה של ישו ביום השלישי

ראו גם

לקריאה נוספת

כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא, תשל"ח.
ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל. הוצאת עם עובד, 1986.
אנדרי סטרוס. בית ג'ימאל - נתיב למסורת הקדושים סטפן וגמליאל. רומא, האוניברסיטה הסלזיאנית פונטיפיקה, 2000. [בעברית]
משה מעוז, רב הנסתר על הגלוי: הנזירות הקתולית הלטינית בארץ-ישראל בעת החדשה (1799 – 1914), הוצאת גמא, 2018 עמ' 318–337.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית ג'מאל בוויקישיתוף

כתבה על בית ג'מאל עיתון ⁨⁨זמנים⁩⁩, 13 נובמבר 1953
מנזר בית ג'ימאל, כנסיית סטפאנוס הקדוש ומנזר אחיות בית לחם - מטיילים עם ענת
משה גלעד, המנזרים הסמויים מהעין בין לוד לבית שמש, באתר הארץ, 19 במאי 2011
מידע מפורט אודות בית ג'מאל מאת אביבה ומשה ברעם: Find a spiritual oasis with the monks of Beit Jamal.
מידע על בית ג'מאל (באנגלית)
מנזר בית ג'מאל באתר אבני מורשת

הערות שוליים

^ Paton James Gloag, A Critical and Exegetical Commentary on The Acts of the Apostles, Volume 1, page 191, citing Photius, Cod. 171 (Edinburgh: T & T Clark, 1870).
^ קונצרטים וביקורים במנזר בית ג\'מאל, באתר tour-yehuda.org.il
^ ד"ר נועם חלפון, 100 שנות מדידה אקלימית במנזר בית ג'מאל, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי, ‏24/08/2020
^ PAR M. V. GUÉRIN, DE LA PALESTINE, PARIS: A L'IMPRIMERIE IMPÉRIALE., 1869, עמ' 24-25
^ ¹ ² אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 26-29
^ ¹ ² אנדריי סטרוס, בית ג'ימאל, נתיב למסורת הקדושים, סטפן וגמליאל, רומא: האוניברסיטה הסליזיאנית פונטיפיקה, 2000, עמ' 5-9
^ ממשלת פלסטין, המחלקה לסטטיסטיקה. סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945. צוטט בהדאווי, 1970, עמ': 24, 56, 101, 152.
^ מושגים, באתר www.palmach.org.il
^ אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 51
^ אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 76-77
^ האתר הרשמי של נזירות בית לחם
^ שלומית צור, ‏משחקי הכס הקדוש: כך נתקעו 4,300 דירות לחרדים על קרקע של הכנסייה הקתולית, באתר גלובס, 23 באפריל 2019
^ ניצן שפיר, ‏מפלה לאקה נדל"ן בבית המשפט העליון: קדמת עדן תפתח את הקרקע שבמחלוקת, באתר גלובס, 10 ביוני 2021
^ ניצן שפיר, ‏האם תלונה שהוגשה נגד עו"ד דוד שמרון היא תלונת סרק להפעלת לחץ או חשד אמיתי?, באתר גלובס, 9 ביוני 2021
^ מעשי השליחים ז', 59.
^ תמונה של הפסל של יגאל תומרקין
^ Emile Puech, "Un mausolée de saint Etienne à Khirbet Jiljil - Beit Gimal (Pl. I)", Revue Biblique 113/1 (January 2006) 100-126.
^ מישל פיצ’ירילו, ואנדרי סטרוס., ח’ פטיר – 1997, חדשות ארכיאולוגיות
^ ממשלת המנדט, המחלקה לסטטיסטיקה. סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945. צוטט בהדאווי, 1970, עמ': 24, 56, 101, 152.
^ בצרפתית נקרא המסדר: Famille monastique de Bethléem, de l'Assomption de la Vierge et de saint Bruno)
^ אתר מסדר בית לחם של המסדר הקטוזיאני
^ הבאר הטורקית, באתר עמוד ענן
^ מידע על עץ הזית, אתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
^ נטע בלאט שורק ז"ל, באתר האינטרנט של המועצה אזורית זכרון יעקב
^ בועז ווליניץ‏, אחיה של נטע שורק: "המשטרה התרשלה בחקירה", באתר וואלה, 26 בינואר 2011
^ נועם דביר, חשד לתג מחיר: בקבוק תבערה ליד המנזר, באתר ynet, 21 באוגוסט 2013
^ ניר חסון, כנסייה סמוך לבית שמש הושחתה; המשטרה פתחה בחקירה, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2017
^ ניר חסון, עשרות קברים הושחתו במנזר בית ג'מאל באזור בית שמש, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018

[1] Paton James Gloag, A Critical and Exegetical Commentary on The Acts of the Apostles, Volume 1, page 191, citing Photius, Cod. 171 (Edinburgh: T & T Clark, 1870).

[2] קונצרטים וביקורים במנזר בית ג\'מאל, באתר tour-yehuda.org.il

[3] ד"ר נועם חלפון, 100 שנות מדידה אקלימית במנזר בית ג'מאל, באתר השירות המטאורולוגי הישראלי, ‏24/08/2020

[4] PAR M. V. GUÉRIN, DE LA PALESTINE, PARIS: A L'IMPRIMERIE IMPÉRIALE., 1869, עמ' 24-25

[ה1-5] ¹ ² אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 26-29

[ה2-6] ¹ ² אנדריי סטרוס, בית ג'ימאל, נתיב למסורת הקדושים, סטפן וגמליאל, רומא: האוניברסיטה הסליזיאנית פונטיפיקה, 2000, עמ' 5-9

[7] ממשלת פלסטין, המחלקה לסטטיסטיקה. סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945. צוטט בהדאווי, 1970, עמ': 24, 56, 101, 152.

[8] מושגים, באתר www.palmach.org.il

[9] אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 51

[10] אנטוניו סקודו, בית ג'ימאל "כפר גמליאל", מקום מפגשן של מסורות יהודיות ונוצריות, ירושלים: בית הדפוס של הפטריארכיה הלטינית, 2020, עמ' 76-77

[11] האתר הרשמי של נזירות בית לחם

[12] שלומית צור, ‏משחקי הכס הקדוש: כך נתקעו 4,300 דירות לחרדים על קרקע של הכנסייה הקתולית, באתר גלובס, 23 באפריל 2019

[13] ניצן שפיר, ‏מפלה לאקה נדל"ן בבית המשפט העליון: קדמת עדן תפתח את הקרקע שבמחלוקת, באתר גלובס, 10 ביוני 2021

[14] ניצן שפיר, ‏האם תלונה שהוגשה נגד עו"ד דוד שמרון היא תלונת סרק להפעלת לחץ או חשד אמיתי?, באתר גלובס, 9 ביוני 2021

[15] מעשי השליחים ז', 59.

[16] תמונה של הפסל של יגאל תומרקין

[17] Emile Puech, "Un mausolée de saint Etienne à Khirbet Jiljil - Beit Gimal (Pl. I)", Revue Biblique 113/1 (January 2006) 100-126.

[18] מישל פיצ’ירילו, ואנדרי סטרוס., ח’ פטיר – 1997, חדשות ארכיאולוגיות

[19] ממשלת המנדט, המחלקה לסטטיסטיקה. סטטיסטיקה של הכפר, אפריל, 1945. צוטט בהדאווי, 1970, עמ': 24, 56, 101, 152.

[20] בצרפתית נקרא המסדר: Famille monastique de Bethléem, de l'Assomption de la Vierge et de saint Bruno)

[21] אתר מסדר בית לחם של המסדר הקטוזיאני

[22] הבאר הטורקית, באתר עמוד ענן

[23] מידע על עץ הזית, אתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר

[24] נטע בלאט שורק ז"ל, באתר האינטרנט של המועצה אזורית זכרון יעקב

[25] בועז ווליניץ‏, אחיה של נטע שורק: "המשטרה התרשלה בחקירה", באתר וואלה, 26 בינואר 2011

[26] נועם דביר, חשד לתג מחיר: בקבוק תבערה ליד המנזר, באתר ynet, 21 באוגוסט 2013

[27] ניר חסון, כנסייה סמוך לבית שמש הושחתה; המשטרה פתחה בחקירה, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2017

[28] ניר חסון, עשרות קברים הושחתו במנזר בית ג'מאל באזור בית שמש, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]