לדלג לתוכן

חטיבה 460

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ביסל"ש)
חטיבה 460
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה
סמל היחידה, המשמש גם כתג היחידה שלה
פרטים
כינוי עוצבת בני־אור
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
חיל השריון
סוג חטיבת שריון/הכשרות
בסיס האם מחנה שיזפון
אירועים ותאריכים
מלחמות מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי טנקי מרכבה סימן 4
פיקוד
יחידת אם
יחידות בת
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקד נוכחי דביר אדרי
מפקדים מפקדי החטיבה

חטיבה 460, המכונה גם עוצבת בני־אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון הכפופה לפיקוד ההכשרות והאימונים. החטיבה מהווה את בית־הספר לשריון (ביסל"ש), השוכן בבסיס שיזפון שבנגב. בזמני מלחמה וחירום, הופכת חטיבה 460 לעוצבת שריון מתמרנת אשר אופרטיבית לכלל גזרות הלחימה של צה"ל כחטיבת שריון מן השורה. חטיבה 460 השתתפה במערכות ישראל מאז הקמתה, בין היתר במלחמת יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, מבצע צוק איתן ומלחמת חרבות ברזל.

בית ספר לטנקיסטים חטיבה 8, 1949

בית הספר לשריון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1948 הוקם בנתניה בית הספר לשריון שקיבל את השם בסיס ההדרכה 11. באפריל 1948 עבר בית הספר לתל ליטוינסקי, אבל פעילותו הופסקה בזמן מלחמת העצמאות ומרבית הטנקים שימשו להקמת חטיבה 8, החטיבה המשוריינת הראשונה של צה"ל. בספטמבר 1949 הוקם במחנה צריפין "מרכז אימונים ותגבורות לחיל השריון", שלימים הפך לבה"ד 5 ובית הספר לשריון, וב-1954 עבר בית הספר לבסיס ג’וליס (מחנה עמנואל). לאחר מלחמת סיני הורחב בית הספר וקיבל מעמד של חטיבה, שנקראה עוצבת בני חיל (חטיבה 454). בשנת 1985, בעקבות מחסור בשטחי אש, עברה חטיבת בית הספר לשריון (ביסל"ש) אל מחנה מגן סיירים הנמצא בבקעת סיירים שמצפון לאילת, שם פעלה כ-25 שנה. אל בית הספר לשריון בסיירים הגיעו לוחמי השריון מהטירונות שהתקיימה במחנה צוקי־עובדה הסמוך (עד 1995, אז הועבר מחנה צוקי־עובדה אל חיל ההנדסה לשימוש כבית הספר להנדסה צבאית), ובו התקיימה ההכשרה הבסיסית במקצועות צוות הטנק (תותחן, טען-קשר ונהג), וכן התקיים קורס מדריכות שריון (קמ"ד). בשנת 2009 - כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ - אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460 וההכשרות שהתבצעו בה הועברו אל מחנה שיזפון.

במלחמת ששת הימים פוזרו חיילי בית הספר לשריון בין היחידות השונות, 38 טנקי צנטוריון יחד עם צוותי סגל בית הספר ואנשי מנהלה צוותו לאוגדה 38 במסגרת גדוד זמני 63 (נספחים לחטיבה 14). 21 צוותים של בית הספר לשריון איישו את גדוד 46 שכלל טנקי מגח. במסגרת לקחי המלחמה נקבע כי בעתיד לא יפורק בית הספר לשריון אלא ישמש כחטיבה בפני עצמה שתעשה שימוש בטנקים המשמשים אותה לאימונים.

החטיבה אורגנה בתחילת שנות השבעים כחטיבת חירום על בסיס סגל הקורסים הפיקודיים של בית הספר לשריון (קורס מפקדי טנקים והשלמה של קורס קציני שריון). היא הייתה מורכבת מגדוד 71 (מדריכי בית הספר לשריון, מדריכי שריון מבסיס צאלים, צוערים וקצינים מבה"ד 1), גדוד 196 (פלוגות המגח מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון) וגדוד 198 (פלוגות השוט / שוט קל מקורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון). בפרוץ מלחמת יום הכיפורים פיקד עליה אל"ם גבי עמיר. לאחר המלחמה הוחלט להותיר את חטיבה 460 כחטיבה סדירה, כשבבית הספר לשריון (חטיבה 454) התקיימו שלבי הטירונות והמקצועות ואילו בחטיבה 460 התקיימו קורסי המפקדים והשלמת קורס הקצינים, עד שבשנת 2003, כחלק ממגמת צמצום בסיסים וסד"כ, אוחדה חטיבת ביסל"ש לתוך חטיבה 460.

בעבר ישבה החטיבה בחצי האי סיני, באזור ביר תמדה, אולם לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים עברה החטיבה לבסיס קציעות. בשנת 1982, זמן קצר לפני שנטלה חלק במלחמת שלום הגליל, עברה החטיבה לבסיסים שנבנו עבור צה"ל בתחילת שנות השמונים על ידי האמריקאים כפיצוי לנסיגת ישראל מסיני לאחר הסכם השלום עם מצרים:

במלחמת לבנון הראשונה פעלה החטיבה במסגרת כמעט מלאה בגזרה המרכזית, שם כבשה את העיירה ג'זין בקרב ג'זין, שהיה קרב השריון הראשון נגד צבא סוריה באותה עת, וכן את הכפר עין א־תינה בקרב הידוע בשם קרב קמ"ט־קק"ש, שבו נהרגו חמישה מלוחמי החטיבה מירי דו־צדדי בין שני גדודים של החטיבה.

ב־2009 הושלם הארגון־מחדש שביצעה חטיבה 460, לפיו מפוצלת ההכשרה שלא לפי החטיבות בהן מיועדים הלוחמים להשתבץ, אלא לפי שלב ההכשרה. כמו כן, מחנה סיירים פונה מהכשרות בית־הספר לשריון חוץ מגדוד הצמ"פ (אימון מתקדם) של 188 שנשאר, ועבר לחזקת חיל האיסוף הקרבי על מנת לשמש כבית־הספר החילי (בית הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק).

במבצע צוק איתן ביולי 2014 השתתפה החטיבה בלחימה[1] בגזרת דיר אל־בלח וח'אן יונס.

במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, השתתפה החטיבה בתמרון הקרקעי תחת אוגדה 162 במרחב צפון רצועת עזה. בתחילה פתחה החטיבה ציר לוגיסטי והגנה עליו, וביצעה פעולות הנדסה להשמדת תשתיות האויב.[2] לאחר מכן עברו למחנה הפליטים א-שאטי וטיהרו את המרחב. בנוסף, טיהרו מרחבים בג'באליה ובדרג' תופאח. בתחילת שנת 2024 שוחררה החטיבה להמשך ההכשרות, לאחר יותר מ-80 ימי לחימה.[3] במהלך הלחימה איבדה החטיבה מפקד מחלקה בגדוד 195 ואת קצין הלוגיסטיקה של חטיבה,[4] וכן את סמג"ד 198.

במהלך חודש מאי 2024 חזרה החטיבה להילחם ברצועה תחת פיקוד אוגדה 98 במרחב ג'באליה.[5] החטיבה פעלה תחת פיקוד האוגדה במרחב, השמידה תשתיות אויב ונלמה בכוחות האויב בגזרתה. באוקטובר 2024 שבה החטיבה להילחם פעם נוספת ברצועת עזה, שוב תחת פיקוד אוגדה 162, האוגדה האורגנית של חטיבה 460. החטיבה פועלת במרחב ג'באליה פעם נוספת.[6] ב-16 באוקטובר 2024 השתתף טנק של החטיבה בהריגת יחיא סינוואר.

מבנה החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטיבה מורכבת מחמישה גדודים וממפקדת החטיבה, מפקדת החטיבה וארבעה מהגדודים (195, 196, 330 ו־532) ממוקמים דרך־קבע במחנה שיזפון, וגדוד 198 ממוקם במחנה מגן סיירים.

גדוד "אדם" – "בית הספר לשריון" (גדוד 195)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם גדוד חרמ"ש 195 תחת חטיבה 14. הגדוד הוקם בצאלים, מלווה בפלוגת טנקים. הגדוד התבסס על יוצאי נח"ל וישיבות הסדר, כאשר דוד רון התמנה לסמג"ד והיה שותף להקמת הגדוד ולאחר הקמתו מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד. בסוף 1968 הגדוד הועבר לחטיבה 401.

בשנת 1970 במהלך מלחמת ההתשה הוסב גדוד 195 מגדוד חרמ"ש לגדוד טנקי מגח. במאי 1981 עבר לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500 הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי חטיבה 7.

הגדוד נקרא על שם רס"ן אדם ויילר,[7] שהיה מ"פ בגדוד ונהרג ב-1970 במהלך מלחמת ההתשה. לאחר נפילתו במלחמת יום הכיפורים של אחיו של אדם, רס"ן גדעון ויילר (ששירת אף הוא בגדוד) שונה שם הגדוד, ל"גדוד אדם וגדעון ויילר".

ב-2001 אוחדו הכשרות טירוני השריון ומקצועות השריון למסגרת גדודית אחת כגדוד 195 בבית הספר לשריון.

גדוד "אדם" מהווה את בית־הספר שבמסגרתו מתקיימות הטירונות, ההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") וקורס המדריכות (קמ"ד) של חיל השריון. בנוסף, תחת הגדוד מתנהל "מדור הדרכה". המדור אחראי על ההכשרה העיונית של הטירונים ואף על כל הכשרה עיונית הנדרשת להסבות וקורסים בחיל.

סיסמתו של הגדוד: "להכשיר את האדם שבטנק לנצח", או בקיצור "האדם שבטנק ינצח".

בגדוד זה מוכשרות כ-6 פלוגות, אשר כל אחת מהם מיועדת לחטיבה אחרת (סך הכל שתי פלוגות לכל אחת משלוש חטיבות השריון המבצעיות):

  • פלוגה א' "אבירים" – הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 188.
  • פלוגה ב' "בולדוג" – הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 401.
  • פלוגה ג' "גרזן" – הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת חטיבה 7.
  • פלוגה ד' "דורס" – הכשרת לוחמי טנקים שלאחר מכן ישרתו תחת שלושת החטיבות המבצעיות.

בנוסף קיימות בגדוד עוד שתי פלוגות שלא מיועדות ללחימה:

  • פלוגת "טייגר" – הכשרת תומכי לחימה העתידיים לשרת תחת חיל שריון בגדודים, אוגדות וכו'.
  • פלוגת קמ"ד – הכשרת מדריכות טנקים שישרתו תחת מדור הדרכה ויבצעו את ההדרכות בפועל לכלל החיילים.

מפקדי גדוד 195

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אריה ווינברג 1967–1968 סמג"ד דוד רון
יוסי פלד 1968–1970 לימים אלוף פיקוד הצפון
עוזי לבצור מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
דני יתום לימים אלוף וראש המוסד
עמוס לוריא לימים מפקד עוצבת מרכבות הברזל
עמי אבן 1981–1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
גבי רז 1987–1988
עוזי מוסקוביץ' 1993–1995 לימים ראש אגף התקשוב
גיא חסון 2004–2006 לימים קצין שריון ראשי
יאיר וולנסקי 2006–2008 לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
חיים עידו
אוהד נג'מה לימים קצין שריון ראשי
רונן תמים 2012–2014 לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
דביר אדרי 2014–2016 לימים מפקד חטיבה 460
ברק צ'רני 2016–2018 לשעבר מפקד גדוד 71
מאיר בידרמן 2018–2020 לימים מפקד חטיבת הבקעה
טל אלקובי יולי 2020 – אוקטובר 2022 לימים מפקד חטיבה 14
נעמן הלר אוקטובר 2022 – אוקטובר 2024
דניאל אלה אוקטובר 2024 - אוקטובר 2024 קודם לכן שימש כמג"ד 52. חזר לתפקיד מג"ד 52 לאחר פציעת המג"ד
נעמן הלר אוקטובר 2024 - מכהן חזר לתפקיד עם עזיבת דניאל אלה

גדוד "שחק" – "קורס קציני שריון" (גדוד 196)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קורס קציני שריון
ערך מורחב – קורס מפקדי טנקים
סיכת מפקד טנק

גדוד "שחק" הוא גדוד הפיקוד, שבמסגרתו מתקיימים קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) וקורס קציני שריון (קק"ש) לשלוש חטיבות השריון המבצעיות. בעבר התקיימו בו גם קורס המ"כים וההשלמה החילית של מסייעת שריון. סיסמת הגדוד היא "רק המעז מנצח".

במלחמת יום כיפור

טרם המלחמה גדוד 196 היה גדוד קק"ש (קורס קציני שריון) בפיקוד עמרם מצנע וכלל 2 פלוגות - פלוגת מגח ופלוגת שוט. ב-5 באוקטובר הגדוד הוקפץ לסיני במסגרת חטיבה 460. ערב ההקפצה, בשבטה, בוצע ארגון מחדש של גדודי החטיבה לפי סוג הטנקים. גדוד 196 העביר את פלוגת השוט ל-198, וקיבל את שתי פלוגות הקמ"ט מגח של גדוד 198. בנוסף צוותו 3 פלוגות נוספות לטנקים שהיו במקום מאנשי תח"ש, ביסל"ש, בה"ד 1. כך שערב המלחמה כלל הגדוד שש פלוגות מגח: פלוגה מקורית (קק"ש) בפיקוד יעקב שדה (שאשא), פלוגה ז' (קמ"ט) בפיקוד רמי מתן, פלוגה ח' (קמ"ט) בפיקוד נמרוד גאון, ושלוש פלוגות חדשות בפיקוד אריה וויסמן, שמיר אברהם (מבה"ד 1) ומשה בדש. עקב גודלו של הגדוד (6 פלוגות), ומחסור בכוחות בגדודים הסדירים בסיני, הוקם ב-6 באוקטובר "כח לפידות" בפיקוד יעקב לפידות (מג"ד 196 שקדם למצנע) אליו הועברו פלוגת הקק"ש ופלוגת וויסמן. כמו כן פלוגת בדש הועברה לתגבור גדוד 184 ופלוגת שמיר לתגבור גדוד 79. כך שבפרוץ המלחמה כלל גדוד 196 שתי פלוגות בלבד - פלוגת הקמ"ט ז' של רמי מתן ופלוגת הקמ"ט ח' של נמרוד גאון.

בשבת 6 באוקטובר בחצות הגדוד הגיע לטסה, עבר ת"פ חטיבה 14, והשתלב בקרבות הבלימה. הגדוד התקדם עד למעוזים תוך השמדת מארב קומנדו ונ"ט מצריים.

ב-7 באוקטובר ניהל קרבות בלימה קשים וספג אבדות כבדות. מ"פ ח' נמרוד גאון נהרג, ועד סוף היום נותר הגדוד עם פלוגה מצומצמת אחת וחפ"ק מג"ד. באותו זמן, גדוד 79 שספג גם הוא אבדות כבדות ואיבד את כל שרשרת הפיקוד שלו, חדל לתפקד כיחידה לוחמת. בשלב זה מח"ט 14 אמנון רשף ארגן מחדש את היחידות. הכוחות שנותרו מגדודים 196 ו-79 אוחדו לגדוד אחד, שנקרא גדוד 79 בפיקוד עמרם מצנע.

במקביל, ב-8 באוקטובר "כוח לפידות" הפך לגדוד 196, תחת חטיבה 460.

גדוד 196 בפיקוד יעקב לפידות ניהל כ-14 קרבות קשים במהלך המלחמה. לחם באזור הביצות של בלוזה, שם חילץ בין השאר צוות של סיירת מטכ”ל, ולאחר מכן כוח חרמ”ש שהסתבך. בלם גלי התקפות מצריות באזור “הברגה”, ולחם בקרבות להרחבת ראש הגשר. היה הגדוד השני שצלח את התעלה על גבי דוברות, לחם לפתיחת ההערכות המצרית באזור “צח-אורי” ואפשר בכך את המשך הצליחה ואת תנועת אוגדה 162 דרומה לכיתור הארמייה ה-3. הגדוד נע במהלך המלחמה כ-300 ק”מ על שרשראות, השמיד מספר רב של כלי רק”מ מצריים, ברובם טנקים. כמו כן, השמיד מסוק ומטוס מיג מצרי. לגדוד היו שמונה הרוגים ושבעה פצועים.

במלחמת לבנון הראשונה

גדוד קק"ש בפיקוד ספי שאומן שפעל במסגרת חטיבה 460 בגזרה המרכזית בלבנון. השתתף בכיבוש העיירה ג'זין בקרב ג'זין, שהיה קרב השריון הראשון נגד צבא סוריה באותה עת, וכן בכיבוש הכפר עין א־תינה. בסיום כיבוש הכפר אירע הקרב שנודע בשם קרב קמ"ט־קק"ש, בו התחולל ירי דו־צדדי בין הגדודים 196 ו-198. בקרב זה נהרגו מספר לוחמים, ביניהם מג"ד 196 ספי שאומן, והמ"פ אבי גבעתי.

במבצע "צוק איתן"

הגדוד בפיקוד סא"ל רפי וולפסון, צורף לחטיבת הצנחנים 35.

במלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדוד בפיקוד סא"ל יעלי קורנפלד, צורף לחטיבת הנח"ל. הגדוד השתתף בלחימה במרחב צפון רצועת עזה במהלכו פשטו יחד עם גדוד 50 מחטיבת הנח"ל י, וכוח הנדסה וניהלו קרב שנמשך חמש שעות בשטח הבנוי של בית חאנון, עם יותר מ-20 מחבלים הרוגים וללא נפגעים לצה"ל. הלוחמים אספו חומר מודיעיני בעל ערך, השמידו תשתיות טרור ואמצעי לחימה רבים. במרחב מחנה ג'באליה צוות קרב של חטיבה 460 פשט על "מוצב בוסאן" של גדוד מרכז ג'באליה של הזרוע הצבאית של חמאס. בפשיטה חיסלו לוחמי חטיבה 460 עשרות מחבלים, איתרו והשמידו פירי מנהרות ומחסני נשק.

מפקדי גדוד 196

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד מג"ד 196 נחשב לתפקיד יוקרתי בחיל השריון ורבים ממפקדי הקורס הועלו בדרגה וקיבלו פיקוד על חטיבת שריון לאחר סיום תפקיד זה.

שם תקופת כהונה הערות
יעקב לפידות 1972 – אוקטובר 1973 לימים מפקד המכללה לביטחון לאומי
עמרם מצנע אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים, עד 8 באוקטובר, אז שונה מספר הגדוד לגדוד 79 תחת חטיבה 14. לימים אלוף פיקוד המרכז
יעקב לפידות אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973 מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים. פיקד על "כח לפידות" שב-8 באוקטובר הפך לגדוד 196 תחת חטיבה 460. לימים אלוף, מפקד המכללה לביטחון לאומי
איתן קאולי 1975 לימים תת-אלוף, מפקד עוצבת אתגר
אלי גבע 1976 לימים אלוף-משנה, מפקד חטיבה 211
דורון יזרעאלי 1977–1978 לימים נספח צה"ל לענייני יבשה בארצות הברית וראש מטה גיס 441
צביקה קן-תור 1978–1979 לימים מפקד אוגדה 252, ראש מטה פיקוד המרכז ונספח צה"ל בדרום אפריקה
שלמה ינאי 1979–1980 לימים אלוף פיקוד הדרום וראש אגף התכנון
ספי שאומן יוני 1982 נפל במלחמת לבנון הראשונה כמפקד הגדוד, בקרב קמ"ט-קק"ש
איל בן ראובן 1984–1985 לימים אלוף, מפקד המכללות
צביקה גנדלמן 1986–1987 לימים תת-אלוף, לאחר שירותו הצבאי נבחר לראשות עיריית חדרה
אודי שני 1987 לימים אלוף, ראש אגף התקשוב ומנכ"ל משרד הביטחון
גרשון הכהן 1988–1990 לימים מפקד המכללות הצבאיות
עדו מזורסקי 1990–1991
אבי מזרחי לימים אלוף פיקוד המרכז
אייל זמיר 1996–1997 לימים סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון
חלוצי רודוי 1997–1998 לימים תת-אלוף, קצין שריון ראשי
מוטי כידור לימים אלוף-משנה, מפקד חטיבה 401
תמיר היימן 1999–2001 לימים אלוף, ראש אמ"ן
מאיר פינקל 2001–2003 לימים תת-אלוף, מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית
תומר יפרח 2005–2007 לימים תת-אלוף, מפקד חטיבה 188 ונספח צבאי בסינגפור
דן נוימן 2007–2009 לימים תת-אלוף, מפקד עוצבת געש
אמיר חמוד 2009–2011 לימים מפקד עוצבת יפתח
גל שוחמי 2011–2013 לימים מפקד עוצבת המפץ
רפי וולפסון 2013–אוגוסט 2015 לימים מפקד עוצבת יפתח
רועי סבירסקי לימים מפקד חטיבה 188
בני אהרון 2017–2019 לימים מפקד חטיבה 401
אלעד אפרתי אוגוסט 2019–2021 לימים מפקד עוצבת יפתח
איתמר מיכאלי 2021–2023 לימים מפקד חטיבת הראל
יעלי קורנפלד 2023– מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד "עזוז" (198)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיכת סיום מסלול, אות הטנקיסט

גדוד "עזוז" הוא גדוד הצמ"פ ("צוות, מחלקה, פלוגה" - אימון מתקדם) של לוחמי חטיבה 188, וגדוד הכשרה והסבת לוחמי שריון למקצועות של פלוגות השריון בחיל הגנת הגבולות.

הגדוד היווה המסגרת להכשרת מש"קים בבית הספר לשריון.

לאחר מלחמת יום כיפור הוא שימש כגדוד הכשרת בנפרד של מטק"ים לטנקי שוט קל

לאחר מעבר החטיבה לקציעות הגדוד התיישב דרומית לניצנה באזור נחל עזוז ומכאן שמו. בעבר היה גדוד ההכשרה של מפקדי טנקים של חטיבות 7 ו־188. גדוד זה הוא הגדוד היחיד שנותר במחנה סיירים גם לאחר פינוי המחנה מגדודי החטיבה והקמת ביסל"ק בשנת 2009. סיסמת הגדוד היא - "עזוז - גדוד מנצח".

מפקדי גדוד 198

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
עמיר יפה מפקד הגדוד במלחמת יום הכיפורים
דוד חודק מעוטר עיטור העוז
אהוד גרוס לימים קצין חינוך ראשי
בני לידור מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. כולל קרב קמ"ט-קק"ש.
רפי אבירם
הלל קוברינסקי לימים מפקד עוצבת יפתח
אייל זמיר לימים סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון
עופר אופיר
בני פרץ לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה
אמיר אשל לימים מפקד חטיבה 600
עמיחי אברהמס לימים מפקד חטיבת הזקן
ליאור הוכמן לימים מפקד החטיבה
ארז לב-רן לימים מפקד חטיבה 8
יואב טילן לימים מפקד עוצבת ראם
ג'וני כהן 2009–2011 לימים מפקד חטיבה 600
חובב ורדי 2011–2013 לימים מפקד חטיבה 8
אלעד שוורץ 2013–2014 לימים מפקד חטיבת הראל
אריה ברגר[8] 2014–2015 מפקד הגדוד במבצע צוק איתן, מעוטר צל"ש מפקד אוגדה
בני אהרון 2015–2016 לימים מפקד חטיבה 8
ניר טל 2016–2017
מיקי שרביט 2017–2018 לימים מפקד המרכז לאימונים באש (מא"ש)
ניב דאובה 2018–2019 לימים מפקד חטיבת קרייתי
אליעזר אברמוביץ' 2019–2020
אופיר וינטראוב 2020–2021
ארז גבאי 2021–2022
נתנאל ביטון 2022–2023 מפקד גדוד 9
צורי דיל 3 אוגוסט 2023 – יוני 2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל, משרת כמג"ד 82
טום אבודרהם יוני 2024 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

גדוד "שלח" (532)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד "שלח" הוא גדוד הצמ"פ של לוחמי חטיבות 401 ו־7.

הגדוד הוקם לאחר מלחמת יום כיפור לשם הכשרת מט"קים של טנקי מגח.

מפקדי גדוד 532

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
אהוד ברק

1974–1975

הקמת הגדוד מתוך גדוד 100 לאחר מלחמת יום הכיפורים. לימים רמטכ"ל, שר הביטחון וראש הממשלה.
אברהם בן-ארצי 1976–1977
יורם פז
זאב ליבנה
בועז עמיר 1979
יצחק לב-ארי לימים מפקד חטיבה 130
אריה ויסמן 1981–1982 מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה
שלמה אריאל 1983
עופר כרמל 1983–1984
גידי לבנון 1985–1987 לימים מפקד בית ספר לשריון וסגן מבקר מערכת הביטחון
אודי אדם 1987–1988 לימים אלוף פיקוד צפון
דידי בן יואש 1991–1992 לימים מפקד בית הספר לשריון וקצין שריון ראשי בחירום
אורי כהן 1993–1995
עוזי מוסקוביץ 1995–1996 לימים ראש אגף התקשוב
נדב לוטן 2005–2007 לימים מפקד עוצבת הפלדה
צביקה צורן 2007–2008

לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה

אפי דפרין 2008–2010

לימים ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף התכנון

גרמן גילטמן 2010–2012

לימים מפקד חטיבה 278

הישאם אבראהים 2012–2014 לימים קצין שריון ראשי
נריה ישורון 2014–2016 לימים מפקד עוצבת יפתח
חנוך דאובה 2016–2018 לימים מפקד חטיבת קרייתי, מעוטר עיטור העוז
אחסאן דקסה 2018–2019

לימים מפקד חטיבה 401

ניב דאובה נובמבר 2019 – אוגוסט 2020 לימים מפקד חטיבת קרייתי
יואב שניידר אוגוסט 2020 – 4 בספטמבר 2022 לימים מפקד חטיבת אגרוף הברזל
עידן ניר 4 בספטמבר 2022 – יולי 2024 מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל
רותם ולצמן יולי 2024 – מפקד הגדוד במלחמת חרבות ברזל

"בית הספר לסיוע קרבי" (ענף 330)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהווה את בית הספר למקצועות הסיוע בחיל השריון - תצפית, סיור ומרגמות. בית הספר מכשיר את לוחמי הפלוגות המסייעות בטירונות ובאימון המתקדם ובקורס מפקדי הכיתות. מפקדי ביהס"פ: עומר לוין, גל דובינגר, עידן חמו, עידן גולדשטיין.

פלוגת הסיור של החטיבה מורכבת מחיילי מילואים יוצאי פלס"רי השריון הסדירים 7, 401 ו־500 (פלס"ר 500 הפכה ב־2003 לפלס"ר 401; בשנת 2021 פורקו שתי הפלוגות, והלוחמים מצוותי המסלול פוזרו לסיירות החי"ר ולחטיבה הרב-ממדית).

גדס"מ 294 – יחס"מ 460

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד הסיוע המבצעי הוא גדוד מילואים המורכב מיוצאי גדוד המילואים 294 שפורק בשנת 2021 כחלק מפירוק חטיבת השריון 847.

הגדס"מ מורכב מאנשי מילואים יוצאי יחידות מובחרות וחי"ר, טנקיסטים לשעבר, אנשי לוגיסטיקה, רפואה, קשר ומנהלה ועוד. הגדוד פועל בחירום ומאפשר תספוק וניוד לוגיסטי תחת אש לטובת החטיבה. הגדוד מונה כ-5 יחידות משנה בהן: חי"ר, פינוי ותספוק, רפואה, טנ"א, לוגיסטיקה, מפקדת גדוד ועוד.

סמל הגדוד החדש מסמל את החיבור לסמל הישן של גדוד 294 בחטיבה 847. בסמלו הישן של הגדוד הופיעו עץ זית ולרגליו טנק המסמלים את נפילתם של רס"ן יותם לוטן[9] ושל סמ"ר נועם מאירסון[10] בחורשת עצי זית במלחמת לבנון השנייה. העץ והטנק נשארו בסמל על מנת לחבר ישן אל מול חדש. לסמל נוספו עיגולי היחידות המסמלים את כלל יחידות היחס"מ. צבעי הסמל שונו לצבעי חטיבה 460 כדי לציין את העברת הגדוד לחטיבה.

הגדס"מ הוקדם ביולי 2021, מאז הוא יחידת מילואים בתוך החטיבה. מפקד הגדס"מ הראשון בחטיבה הוא: סא"ל (מיל') איתי נעמת.

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת חרבות ברזל גוייס הגדוד כבר בבוקר שמחת תורה תשפ"ד, ובמהלך המלחמה בוצעו עד כה שלשה סבבי לחימה. בכל סבב ביצע הגדוד מבצעי תספוק לוגיסטיים מורכבים לכלל הכוחות שתחת הצק"ח. בנוסף כוחות הגדוד ביצעו משימות יזומות וייחודיות בתחומי האבטחה והלוגיסיטקה. כוחות הרפואה והפת"ן פינו פצועים והצילו רבים ואף ביצעו מתן מנת דם טריה בשטח בפעם הראשונה בהיסטוריה הרפואית. כוחות הטנ"א עיבו את כוחות החימוש של החטיבה ואיפשרו להחזיר לכשירות כלים רבים שנפגעו במלחמה. במהלך הסבב השלישי בתאריך ח' בתשרי תשפ"ה כוחות האבטחה של הגדוד יצאו למשימת יום ונתקלו במארב הכלל מטענים,ירי נ"ט וירי נק"ל, שלשה מחיילי הגדוד נהרגו, רס"ן נתנאל הרשקוביץ ז"ל סמ"פ פלוגת האבטחה ואיתו חיילי הפלוגה צבי מרנץ ז"ל ואורי בורנשטיין ז"ל. בתקרית נפצעו קשה מפקד הפלוגה והקשר שלו ובנוסף מספר חיילים נפצעו קל.

ב-25 באוקטובר 2024 פעלה החטיבה 460 בג'באליה בשנית, במהלך הקרבות נהרגו קצין ושני חניכים לוחמים מגדוד 196 בקורס מפקדי טנקים בינהם: סרן ברק ישראל סגן[11], סמל עידו בן צבי[12], וסמל הלל אליהו עובדיה[13].

מפקדת החטיבה (מפח"ט) אחראית לגדודים השונים בשיזפון על האימונים, הכשרה הלוחמים, על הכשירות המבצעית לחירום, על שרותי לוגיסטיקה, הרפואה, מודיעין, תנאי שירות, משאבי אנוש, הרבנות הצבאית, תקשוב, טכנולוגיה ואחזקה.

סמלים של הגדודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי החטיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה כמפקד החטיבה הערות
גבריאל עמיר 19731974 פיקד על החטיבה במלחמת יום הכיפורים
יוסי פלד 19741975 לימים אלוף פיקוד הצפון
אבירם גילעד 19751976 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
דן ורדי 19761977 לימים מפקד עוצבת הפלדה
עמרם מצנע 19771978 לימים אלוף פיקוד המרכז
גיורא לב 19781979 לימים ראש עיריית פתח תקווה ה-7
עמי מורג 19791981 בעל עיטור המופת
חגי כהן 19811982 מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה. ובמהלכה בקרב קמ"ט-קק"ש
נתי גולן 19821983 בעל עיטור הגבורה
יצחק רבין 19831984 לימים ר' תורה ופיתוח במפח"ש וקצין שריון ראשי
יוסי מלמד 19841986 לימים ראש מטה פיקוד הדרום
צביקה קן-תור 19861988 לימים ראש מטה פיקוד המרכז
אמי פלנט 19881990 בעל עיטור העוז
עמוס מלכא 19901992 לימים ראש אמ"ן
צבי גנדלמן 19921993 לימים ראש עיריית חדרה
יפתח רון-טל 19931995 לימים מפקד זרוע היבשה
אודי אדם 19951997 לימים אלוף פיקוד הצפון
דן ביטון 19971999 לימים ראש אט"ל
שמואל רוזנטל 19992001 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
סמי תורג'מן 20012002 לימים אלוף פיקוד דרום
גיא צור 2002–אוגוסט 2003 לימים מפקד זרוע היבשה
חלוצי רודוי אוגוסט 2003–ספטמבר 2005 לימים קצין שריון ראשי
תמיר היימן ספטמבר 20052006 לימים ראש אמ"ן
גיא גולדשטיין 20062008 לימים מפקד אוגדה 143
גיא בר-לב 2008–יולי 2011 לימים קצין איסוף קרבי ראשי
ליאור הוכמן יולי 2011–אוקטובר 2013
גיא חסון אוקטובר 2013–מאי 2015 לימים קצין שריון ראשי
אמיר אבשטיין מאי 2015–מאי 2017 לימים נספח צה״ל בסינגפור
מורן עומר מאי 2017–מאי 2019 לימים מפקד עוצבת געש
הישאם אבראהים מאי 2019–28 ביולי 2021 לימים ראש המנהל האזרחי
שגיב דהן 28 ביולי 2021–3 במאי 2023 לימים ראש מטה פיקוד הצפון
דביר אדרי 3 במאי 2023 מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיבה 460 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ניר סגל, ‏חיל השריון הרג בצוק איתן למעלה מ־500 מחבלים, באתר ‏מאקו‏, 28 באוגוסט 2014
  2. ^ פריצת צירים, נטרול מטענים ומנהרות: מבט מבפנים לפעילות לוחמי ההנדסה ברצועת עזה, באתר צה"ל, 4 בנובמבר 2023
  3. ^ שירה הלמן, הם חזרו עכשיו מהקרבות בעזה - והולכים לפקד על דור הלוחמים הבא, באתר צה"ל, 2 בינואר 2024
  4. ^ ליאור אל-חי, בני שנפל בקרב התעקש להיכנס לעזה כמו כולם: "אבא, צריך לעשות את המשימה", באתר ynet, 3 בנובמבר 2023
  5. ^ חיל-האוויר תקף יותר מ-120 מטרות טרור ביממה האחרונה, באתר צה"ל, 13 במאי 2024
  6. ^ צה"ל מאשר: אוגדה 162 החלה בפעילות קרקעית בג'באליה, באתר "סרוגים", 6 באוקטובר 2024
  7. ^ קורות החיים של רב סרן אדם ויילר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  8. ^ אריה ברגר, באתר הגבורה
  9. ^ קורות החיים של רב סרן יותם לוטן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  10. ^ קורות החיים של סמל ראשון נעם-יעקב מאירסון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
  11. ^ סרן ברק ישראל סגן ז"ל, באתר צה"ל
  12. ^ סמל עידו בן צבי ז"ל, באתר צה"ל
  13. ^ סמל הלל אליהו עובדיה ז"ל, באתר צה"ל