בוכו
 בוכו
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | Agathosma |
| מין: | בוכו |
| מינים | |
| |
| שם מדעי | |
 Agathosma
| |
| |
בוכו הוא כינויים של שני צמחים בשם Agathosma betulina ו-Agathosma crenulata הנמנים עם משפחת הפיגמיים. מעלי הצמחים הגדלים בדרום אפריקה מפיקים שמנים ותמציות המשמשים כחומרי טעם בתעשיית המזון וכתרופה עממית.
הצמחים גדלים כשיחים בגובה של שני מטר עד שנים וחצי מטר. עליו של A. betulina עגולים יותר מאלו של A. crenulata ועליהם של שני המינים עשירים בשמנים. פרחי הצמחים בצבע לבן-ורוד.
מרכיבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכיבים הפעילים בצמח הם שמן אתרי מסוג דיאוספינל ולימונן. ויטמינים: בטאקרוטן, ומעט ויטמינים מקבוצת ה-B (למעט 12). הבוכו עשיר מאוד במינרלים, ביניהם נמנים כאלו החיוניים לגוף: סידן, כרומיום, מגנזיום, אשלגן, סלניום, אבץ ונתרן. בנוסף מכיל הבוכו טאנינים ומוצילאז'.
שימושים ברפואה עממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי דרום אפריקה, בעיקר אלו הנמנים עם הקויסן (Khoisan) השתמשו בבוכו כצמח מרפא וממשיכים לעשות בו שימוש עד היום. בשנות החמישים של המאה ה-17 למדו מתיישבים אירופאים מתושבי דרום אפריקה על שימושיו הרפואיים והשימוש בצמח התפשט לאירופה ואמריקה.
באופן מסורתי משתמשים בבוכו לטיפול במגוון בעיות רפואיות, כגון מניעת התכווצויות, להורדת חום, לחיטוי, כתרופה לצינון, כמשתן ומרפא לבעיות בדרכי השתן, לבעיות עיכול, לדלקות מפרקים וכדוחה חרקים.
היום ממליצים מרפאים אלטרנטיביים על השימוש בבוכו כמשתן וכמחטא של דרכי השתן בעת דלקות של דרכי השתן ושל בלוטת הערמונית[1][2] וכמרפא לדלקות פרקים, שלשול או גזים במעי ופצעים[3].
פעילות פרמקולוגית
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות השימוש המסורתי והמודרני שנעשה בבוכו, תכונותיהם הפרמקולוגיות של תמציותיו ושמניו לא נחקרו היטב. מעט המחקרים הקיימים נערכו לרוב אין ויטרו והשפעותיו על בני אדם ומחלות לא נבדקו, למעט מקרים ספורים בהם נבדקו השפעות הצמח על אנשים אך לא באופן מקובל[4].
בתנאי מעבדה נמצא שלתמציות הצמח תכונות אנטי-בקטריאליות ובמידה פחותה יותר גם לשמניו. כן נמצא שלמרכיבי הצמחים תכונות נוגדות חמצון חלשות.
מחקרים נוספים שנערכו במעבדה הראו שלשמן הבוכו תכונות נוגדות דלקת, שכן למרכיביו אפיניות גבוהה למדיאטורים של דלקת. במחקר שפורסם ללא תהליך של ביקורת עמיתים, נמצא שטיפול בבוכו מפחית דלקת בשרירים שאומצו יתר על המידה[5].
בניסוי שנערך על קביות נמצא שבוכו גורם להתכווצות בשרירי המעי שלאחריה מגיעה הרפיה של השרירים[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוכו, באתר ITIS (באנגלית)
- בוכו, באתר NCBI (באנגלית)
- בוכו, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- בוכו, באתר Tropicos (באנגלית)
- בוכו, באתר GBIF (באנגלית)
- בוכו, באתר The Plant List (באנגלית)
- בוכו, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בוכו באתר אלטנט
- ^ בוכו באתר "טבע הריפוי"
- ^ Mathia Schwegler, Medicinal and other uses of Southern Overberg Fynbos Plants. (2003) Durban, South Africa. in Moolla & Viljoen, 2008
- ^ Moolla & Viljoen, 2008
- ^ M. l. Lambert, T. Burgess, T. D. Noakes. The efficacy of Buchu (Arathosarna Betulina) in treating symptoms of pain and swelling from exercise-induced muscle damage, Research Unit of Exercise Science and Sports Medicine, Sports Science Institute-of South Africa.
- ^ Lis-Balchin M.; Hart S.; Simpson E. Buchu (Agathosma betulina and A. crenulata, Rutaceae) essential oils: their pharmacological action on guinea-pig ileum and antimicrobial activity on microorganisms. Journal of Pharmacy and Pharmacology 2001;53:579-582 PMID 11341377
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.