בוהוסלב בלבין
 | |
| לידה |
3 בדצמבר 1621 הראדץ קראלובה, צ'כיה, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
28 בנובמבר 1688 (בגיל 66) פראג, צ'כיה, ממלכת בוהמיה, האימפריה הרומית הקדושה |
| מקום קבורה |
St. Salvator Church |
| השכלה | אוניברסיטת אולומוץ |
| השקפה דתית |
נצרות קתולית |
  | |
בוהוסלב לודביק בלבין מוורליצ'נה (בצ'כית: Bohuslav Ludvik Balbín z Vorličné; בלטינית: Bohuslav Balbinus; 3 בדצמבר 1621 - 28 בנובמבר 1688) היה סופר והיסטוריון, גאוגרף צ'כי, ישועי, שנקרא גם "טיטוס ליביוס של בוהמיה" או "פליניוס של בוהמיה" היה בתקופתו אחד המלומדים המשפיעים ביותר בבוהמיה, ממקדמי ה"קתוליזציה" מחדש של ארצו וממגני השפה הצ'כית.
רקע משפחתי ושנותיו המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוהוסלב בלבין נולד ב-1621 בהראדץ קראלובה, שנודעה בעבר בגרמנית כקניגרץ. הוא היה הצעיר מבין שבעה ילדים של משפחה קתולית בוהמית, צאצאים של שושלת האבירים בלבין ז וורליצ'נה (Balbínové z Vorličné) שירדה מנכסיה במהלך המאה ה-17 ונדחקה למעמד הבורגנות. אביו לוקאש בלבין שקבורניץ כיהן כבורגגרף ("רוזן העיר") פרדוביצה. ככל הנראה, הסנדק של בוהוסלב בטקס הטבילה היה לא אחר מולנשטיין. אחרי מותו הפתאומי של אביו בשנת 1622 נלקחו הילד יחד עם אמו, סוזנה, לטירת צ'סטולוביצה, על ידי ידיד של המשפחה, אוטו פון אופרסדורף. בהמשך הם נתמכו על ידי ניקולאוס פון שנפלדט. בלבין היה בילדותו ילד חולני, אבל לבסוף שרד יותר מכל ששת אחיו. אהב לקרוא ספרים והתעניין בעיקר בתחום ההיסטוריה. כבר בגיל 7 קרא שלוש פעמים את הכרוניקה של ואצלב האייק מליבוצ'אן. הוא התחנך באמונה קתולית אדוקה, שהשפיעה על חייו ועל פעילותו בעתיד.
בגיל 9 שהה במשך שנה בבית ספר של הבנדיקטינים במנזר בראונאו (בצ'כית- ברומוב) ולאחר מכן למד בבתי ספר של הישועים ביצ'ין, פראג, אולומוץ, ברנו וגלאץ (כיום קלודסקו בפולין). לימודים במקומות מרובים לא היו יוצאי דופן באותה תקופה. בלבין רכש ידע רחב בשפות קלאסיות, ספרות, פילוסופיה והעמיק את ידיעתו בהיסטוריה של חבל בוהמיה. באולומוץ הושפע במיוחד על ידי האב מיקולאש לצ'צקי, שאת קורות חייו עתיד היה לכתוב. את ימי החופשה נהג לבלות בצ'סטולוביצה. את יופיו של הטבע למד להכיר במיוחד כמלווה את אוטו פון אופרסדורף במסעי ציד. ות קתולית|
שנותיו הראשונות כחבר מסדר הישועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 15 נכנס בלבין למכללה הישועית בברנו כחניך (novicius) וכעבור שנתיים נדר את נדריו הראשונים כחבר מסדר הישועים. בגיל 18 התקבל ללימודי פילוסופיה במכללה הישועית קלמנטינום בפראג. אחרי קבלת התואר הראשון לימד באותה מכללה ועשה לימודי תואר דוקטור בתאולוגיה בבית הספר הישועי בטז'בון (ויטינגאו). בהמשך בנוסף להסמכתו כאיש כמורה קיבל גם את התואר M.A ,מגיסטר ב"אמנויות החופשיות".
בשנת 1642 ליווה בלבין את הפדגוג הספרדי רודריגו אריאגה במסעו ברחבי בוהמיה, מה שסיפק לו הזדמנות לאסוף בספריות ובארכיונים חומר רב ששימש לו מאוחר יותר במחקריו ההיסטוריים. בשנת 1648, זמן קצר אחרי סיום מלחמת שלושים השנים, השתתף כחבר ביחידת סטודנטים בהגנה על הגשר קרל מפני הכוחות השוודים ונפצע בקרב.
לפי בקשתו נשלח בשנת 1649 כמיסיונר באזור קונוואלד בבוהמיה ועודד, בדרך מתונה בהשוואה לעמיתים אחרים, להעברת אחרוני ההוסיטים והפרוטסטנטים בחזרה לחיק הנצרות הרומית-קתולית.
פעילותו כמורה והיסטוריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]את ספרו הראשון כתב בלבין בלטינית בשנת 1646 לרגל הכתרתו של פרדיננד הרביעי כמלך בוהמיה, תחת הכותרת „Legatio apollinis coelestis ad universitatem Pragensem“. בתום פעילותו המסיונרית החל משנת 1653 הקדיש את עצמו להוראה וכתיבה. עבד במוסדות לימוד רבים - במכללות הישועיות בגלאץ, פראג, צ'סקי קרומלוב, ברנו, ייצ'ין וינדריכוב הראדץ. אולם בגלל בקורת על התנהלותו הדתית, ועל הפטריוטיזם הצ'כי שהפגין, נאלץ בשנת 1661 להפסיק את עבודתו כמורה. כשמתח בקורת על הממונים עליו, ובמיוחד על סגן הסופריור ברנרד איגנץ בוז'יטה ממרטיניץ, שסירב לאשר את פרסום קטעי ההיסטוריה הבוהמית שהוא כתב, נדרש לעזוב את פראג. נשלח לפרובינציה והופקד על כתיבת היסטוריה של המסדר הישועי בבוהמיה. הורשה לשוב לפראג רק בשנת 1676.
עדיין נתקל בקשיים רבים מצד הממונים עליו במסדר ונאלץ ללכת ולהתבודד תוך שקיעה בעבודתו ההיסטורית. זיהה את סיכון הגרמניזציה וההתבוללות של האומה הצ'כית אחרי הקרב בהר הלבן והתחיל להיאבק על שימור השפה והתרבות הצ'כית. את המסמכים הרבים שאסף בספריות וארכיונים רבים בבוהמיה תיעד בספרו ב-20 כרכים " „Miscellanea Historica Regni Bohemiae“, ממנו הספיק לפרסם רק עשרה כרכים. בספר תיאר את כל המונומנטים ההיסטוריים-תרבותיים של ארצו, כמו כן את הטבע, את התושבים, על תרבותם ושפתם. על ידי כך הפך בתקופת הקונטרה-רפורמציה למגן החשוב ביותר של המורשת הבוהמית. בגלל בקיאותו ההיסטורית והמחשותיו הספרותיות כונה "טיטוס ליביוס של בוהמיה" או "פליניוס של בוהמיה".
כתב מעל שלושים ספרים, ביניהם החשוב ביותר היה "Miscellanea Historica regni Bohemiae בשישה כרכים, (פראג, 1679-1687}, שבו תיאר את הגאוגרפיה, ההיסטוריה הטבעית, האירועים ההיסטוריים העיקריים של מולדתו. ספרו כולל גם ביוגרפיות קצרות (vitae) של בוהמים מפורסמים.
למרות מחלותיו והתעוורותו הכמעט מוחלטת המשיך בלבין גם בזקנתו את מפעלו ההיסטורי והספרותי. אחרי שני אירועי שבץ המשיך לכתוב תוך כדי הכתבה לעוזר סופר.
בוהוסלב בלבין נפטר בשנת 1683, 4 ימים לפני שמלאו לו 67. הוא הובא לקבורה בקריפטה של כנסיית סלבטור הקדוש בפראג.
מפעלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוהוסלב בלבין היה מעריץ גדול, לפעמים בצורה לא בקורתית דיה, של הכרוניקן וצלב האייק מליבוצ'ן, שהשפיע מאוד על כתיבתו. הוא לקח מהאייק כמה שגיאות היסטוריות, שהיו קשורות להאדרת העבר של בוהמיה.
ספרו הראשון בשני כרכים ובעל 304 עמודים, נשא את הכותרת "Diva Vartensis seu Origines et Miracula magnae Dei hominumque Matris Marie, quae a tot retro saeculis Wartae in limitibus Silesiae comitatusque Glacensis … colitur“ שהופיע בשנת 1665. הוא מתאר על אתר קתולי קדוש בטוז'אני (וארטה),יעד לעליות לרגל על יד ברנו, ועל האנדרטה של ומרים הקדושה בהר הקדוש על יד פז'יברם. בלבין לא סיים את כתיבת הספר, כשנתבקש על ידי הישועים לכתוב את תולדות מסדרם בבוהמיה.
בשנים 1633-1632 כתב בלבין בקלאדובה את Dissertatio apologetica pro lingua Slavonica, praecipue Bohemica(דברי שבח על השפה הסלבית, ובמיוחד הצ'כית), עבודה שפרסם בעילום שם והוטל עליה איסור. הספר בא להגן על שפה הצ'כית, גינה עם זאת את הנטיות להתבדלות, אך כלל בד בבד גם דברי בקורת כלפי המעמד השלט, הפקידות הבכירה, מוסדות החינוך והכנסייה. הספר התפרסם שוב רק בשנת 1775 על ידי פרנטישק מרטין פלצל. הוא תורגם לשפה הצ'כית בשנת 1896 והפך למפורסם בכתביו.
מפעל חייו היה בעיניו עריכת ההיסטוריה של צ'כיה. קודם כתב בלטינית קטע מתוך תולדות בוהמיה תחת הכותרת "„Epitome historica rerum Bohemicarum מהתנצרות הארץ ועד שנת 1526. דובר בה בעיקר על ימי שלטונו של הקיסר קרל הרביעי, שהיוו מעין תור הזהב של ההיסטוריה של בוהמיה. הצנזורים של הספר התעניינו בכתיבה מחדש של כמה מפרקי הספר, במיוחד אלו בהם כתוב על השתלטות האוסטרים והשטירים על האזור. את החלק הראשון של ספרו המקיף, שהיה עשוי לכלול 30 כרכים, ונשאר לא גמור, פרסם בלבין בשנת 1676 תחת הכותרת Miscellanea historica regni Bohemiae (דברים משונים ומגוונים מן ההיסטוריה של ממלכת בוהמיה)
חלק מן הספר הנקרא Bohemia docta ("בוהמיה המלומדת") הוקדש להיסטוריה התרבותית של האזור. הוא דן בהיסטוריה של הספרות הצ'כית ושאר ההיבטים התרבותיים בבוהמיה. אף על פי שנכתב מנקודת מבט קתולית, הפגין בלבין בספר רגשי אהבה למולדת ולתולדותיה. בכרך הראשון "Liber naturalis" מתאר את בטבע של בוהמיה ותולדותיו השני Popularis מוקדש לתושבים, השלישי Chorographicus למטופוגרפיה ולתאור המקומות. הכרך "Hagiographicus או Bohemia sancta (בוהמיה הקדושה) הוא קובץ טקסטים המוקדשים ל 134 קדושים של בוהמיה, ולהמרטירים שלה ולנסים שהם עוללו. הכרך הבא Parochialis או „Sacerdotalis“ מתאר את הפרוכיות, הכרך Episcopalis מורדש לבישופות של פראג, הכרך Regalis מדבר על שליטי בוהמיה, וה Epistolaris מסביר את חוקי הארץ. כרך אחר דן בשופטים ובפקידים הבכירים של בוהמיה תחת הכותרת ,Liber curialis seu de magistratibus et officiis curialibus regum Bohemiae. שני כרכים דנים בגנאלוגיה של המשפחות הבוהמיות.
ספר זה של בלבין הוצא לאור בשנית בשנת 1770 על ידי י. דיזבאך, עם הערות של העורך.
בלבין כתב גם ספרים על תולדות הדת ועל חיי יאן מנפומוק וקדושים אחרים. באחד מספריו תאר את המקומות שהוקדשו לבתולה הקדושה מרים או שנקראו לפי שמה. כתב למען תלמידיו את הספר Verisimilia humanorum disciplinarum ואחרי אחת עשרה שנה גם את Auxilia poetices.
הספר Vita venerabilis Arnesti primi archiepiscopi Pragensis מתאר את חיי הארכיבישוף ארנסט מפרדוביצה. ספר אחר,Origines illustrissimorum comitum de Guttenstein, ubi refertur Vita B. Hroznatae“ עוקב אחרי שורשי משפחת הרוזנים מגוטנשטיין, וייחוסיהם אל משפחת הרוזנאטי. בלבין כתב גם שירים שפורסמו בספר Examen melissaeum. האחרון בספריו שהושלמו היה Vita vener. Patris Nicolai Lancicii, "ספר חיי האב הנכבד מיקולאש לנצ'יצקי".
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Legatio Apollinis coelestis ad universitatem Pragensem
- Epitome historica rerum Bohemicarum
- Dissertatio apologetica pro lingua Slavonica, praecipue Bohemica (דברי שבח לשפה הסלאבית, במיוחד הצ'כית)
- Diva Vartensis
- Diva Turzanensis - הבתולה בטוז'אני במורביה
- Diva S. Monti'' - הבתולה מן ההר הקדוש בפז'יברם
- Origines Comit. de Guttenstein מוצא הרוזנים מגוטנשטיין
- Vita venerab. Aernesti - על חיי הארכיבישוף ארנושט מפרדוביצה
- Miscellanea historica regni Bohemiae - על ההיסטוריה של בוהמיה
- Liber naturalis - על הטבע בבוהמיה
- Liber popularis - על אוכלוסיית בוהמיה
- Liber chorographicus - על הטופוגרפיה של בוהמיה
- Liber hagiographicus - קדושי בוהמיה
- Liber parochialis - על הפארוכיות של בוהמיה
- Liber episcopalis - על הארכידיוקסה של בוהמיה
- Liber regalis - על שליטי בוהמיה
- Liber epistolaris - סדרת אגרות - על חוקי בוהמיה
- Bohemia docta - על הספרות והחינוך בבוהמיה - פורסם בשנת 1777
- Liber curialis seu de magistratibus et officiis curialibus regem Bohemiae - על החצרות ורשויות המשפט והמשרדים של כתר בוהמיה
- 1682 De archiepiscopis Bohemiae - על הארכיבישופים של בוהמיה
- 1682 Bohemia Sancta, sive de sanctis Bohemiae, Moraviae, Silesiae, Lusatiae
-בוהמיה הקדושה או קדושי בוהמיה, מורביה, שלזיה ולוסציה
- ספרי לימוד
- Quaesita oratoria
- Verisimilia humaniorum disciplinarum
- שירים:
- Examen Mellisaeum
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
Shahan, Thomas. "Boleslaus Balbinus." The Catholic Encyclopedia. Vol. 2. New York: Robert Appleton Company, 1907.
- באתר צ'סקי קרומלוב
- בוהוסלב בלבין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)