בדיקת מח עצם
בדיקת מח עצם (נקראת גם ניקור מח עצם) היא בדיקה רפואית, אשר במהלכה נשאבת דגימה מלשד העצם או ניטלת רקמת עצם (ביופסיה) במטרה לאבחן בעיות המטולוגיות.
הבדיקה מבוצעת כאשר יש חשד לפגיעה בתפקוד של מח העצם והפרעה בייצור תאי הדם.
מטרת הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקת מח עצם מבוצעת על מנת לאבחן מחלות הקשורות למערכת הדם (מחלות המטולוגיות), כאשר קיים חשד לפגיעה בתפקוד של מח העצם והפרעה בייצור תאי הדם. הבדיקה מבוצעת גם במקרה שעולה חשד למעורבות של מח העצם במחלות אחרות (לדוגמה לימפומה).
התוויות לביצוע הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלייה בתאי הדם בבדיקת דם - חשד לסרטן הדם המאופיין בחלוקה בלתי מבוקרת של תאי דם.
- ירידה בטסיות הדם - שעלולה להצביע על מחלה במח העצם.
- ירידה בכדוריות דם אדומות (יחד עם ממצאים נוספים).
- חשד למיאלומה נפוצה.
- חולי סרטן שקיים חשש לגרורות במח העצם.
- חשד לקיומן של מחלות תורשתיות המשפיעות על תפקוד מח העצם (לדוגמה: מחלת גושה).
בדיקת מח עצם מבוצעת גם כמעקב שגרתי לאיתור שיפור או נסיגה אצל חולים במחלות ממאירות של מערכת הדם. הבדיקה מבוצעת גם במקרים של זיהומים כרוניים העלולים לערב את מח העצם (לדוגמה שחפת).
תהליך הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיקת מח עצם מתבצעת במסגרת מרפאה המטולוגית, על ידי המטולוג מומחה או מתמחה בהמטולוגיה. בדרך כלל נלקחת דגימה מעצם האגן.
אופן הבדיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנבדק שוכב על הבטן או על הצד. הרופא מחטא את העור ומבצע הרדמה מקומית (לרוב ניתנת גם זריקת טשטוש). בשלב הראשון הרופא מחדיר מחט לתוך חלל העצם ושואב מנוזל מח העצם. בשלב השני מחדיר הרופא מחט חלולה מיוחדת בצורה סיבובית (כך שיוצא כמין גליל של העצם בקוטר המחט). בסיום הבדיקה המקום נחבש בחבישה לוחצת למניעת דימום (ברוב המקרים, יש צורך בביצוע שתי הבדיקות, אך ישנם מקרים בהם ניתן להסתפק רק באחת מהן).
הנוזל שנשאב, נשלח לבדיקה ציטולוגית ובדיקות נוספות לפי הצורך (למשל: אפיון תאים - FACS, בדיקה ציטוגנטית - FISH וקריוטיפ ובדיקה מולקולרית - PCR). דגימת רקמת מח העצם נשלחת לבדיקה פתולוגית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בדיקת מח עצם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.