באטמ תקשורת מתקדמת
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | באטמ |
| מייסדים | צבי מרום וגרשון ברס |
| תקופת הפעילות | 1992–הווה (כ־32 שנים) |
| מיקום המטה |
הוד השרון  |
| שליטה בחברה | צבי מרום |
| ענפי תעשייה | טלקומוניקציה, מכשור רפואי |
| מוצרים עיקריים |
ציוד רשת |
| שווי שוק | 398 מיליון ש"ח (13 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 123 מיליון דולר (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 1.65 מיליון דולר (2023)[1] |
| רווח | הפסד של 200 אלף דולר (2023)[1] |
| הון עצמי | 119 מיליון דולר (2023)[1] |
| סך המאזן | 175 מיליון דולר (2023)[1] |
| מנכ"ל | צבי מרום |
| www.batm.com | |
  | |
באטמ תקשורת מתקדמת בע"מ (באנגלית: .BATM Advanced Communications Ltd) היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח וייצור מערכות תקשורת ומכשור רפואי לבדיקות מעבדה רפואית. מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בלונדון ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. בין השנים 1999 ל-2002 שימש בנימין נתניהו כיועץ לחברה[2][3], בעת שג'ורג' סורוס היה בין בעלי מניותיה[4].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה הוקמה ב-1992 על ידי צבי מרום וגרשון ברס בשם באטמ (ברס אדוונסד טכנולוג'י מרום - Baras Advanced Technologies Marom). גרשון ברס היה יבואן של כבלי תקשורת, רכיבים פסיביים וציוד קצה של מערכת תקשורת (באמצעות חברת "ג. ברס שיווק בע"מ"), שהכיר את צבי מרום לאחר ששימש כשמרטף לילדיו והיה לבן בית אצלו[5]. צבי מרום, מהנדס אלקטרוניקה ששירת כמהנדס סטי"ל בחיל הים[6], עבד כראש פרויקט במרכז לטכנולוגיה חינוכית[7], אך לא היה מרוצה מעבודתו וברס הציעה לו להקים חברה משותפת בה יחזיק מרום 49% מהמניות. החברה עסקה בייבוא שנאים זעירים לתקשורת נתונים וכשהיצרן האמריקאי החליט להעלות את מחיר מוצריו, מרום וברס החליטו להתחיל לייצר את אותם מוצרים בעצמם, במקביל השלים מרום תואר דוקטור לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, אך מעולם לא עסק בתחום. לצורך כך הקימו את באטמ, שייצרה את שנאים ורכזות לתקשורת נתונים. הרכיבים נרכשו בטאיוואן ובארצות מזרח אסיה אחרות, ולאחר שינויים שבוצעו בהם הם נמכרו הלאה, כמוצרים של באטמ. עבודת הייצור בוצעה במחסן של חברת "ג. ברס" בפתח-תקוה, בעיקר על ידי עולים חדשים מברית-המועצות לשעבר, שקיבלו שכר מינימום. המוצרים זכו להצלחה, החברה גדלה והייתה רווחית[8]. את שנת 1995 סיימה עם מחזור מכירות של 7.6 מיליון דולר ורווח נקי של 2.6 מיליון דולר[4].
ב-1994 ביקש גרשון ברס להנפיק את החברה בבורסה ולממש את השקעתו. אך באותה שנה ארעה המפולת השנייה בחומרתה בשוק ההון הישראלי ולא התאפשר להנפיק את החברה במחיר אטרקטיבי בבורסה בתל אביב[9]. לכן הוחלט להנפיק את החברה בלונדון בבורסת AIM (בורסת משנה של הבורסה לניירות ערך בלונדון המאפשרת לחברות קטנות יותר להנפיק מניות עם מערכת רגולציה גמישה יותר, שהוקמה ב-1995, בין השאר במטרה למשוך חברות הזנק). במסגרת ההנפקה ביולי 1996, הצליחה באטמ לגייס 12.5 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 60 מיליון דולר באמצעות בית ההשקעות "שור קפיטל" הלונדוני. לתפקיד יושב ראש באטמ מונה דייוויד גולדמן (אנ') מייסד חברת התוכנה הבריטית סייג'(אנ'). במהלך שנת 1998 החליט ברס למכור את כל מניותיו ולעזוב את החברה. דייוויד גולדמן יושב ראש החברה, ג'ורג' סורוס ומספר גופים מוסדיים רכשו את חבילת המניות של ברס תמורת 28 מיליון דולר[4].
במהלך הרבעון האחרון של 1998, החלה באטמ לספק את מוצריה לחברה 3M האמריקנית ובאפריל 1999 רכשה M3 4.3% ממניות באטמ, תמורת 10 מיליון דולר, אירוע שהביא לקפיצה במחיר מניית החברה, שהביא את שווי השוק שלה ליותר ממיליארד דולר ביולי 1999[10]. באוגוסט 1999 הודיעה החברה כי ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, ישמש כיועץ לחברה, זאת כשלושה חודשים לאחר שהפסיד בבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה[11]. בועת הדוט-קום הביאה להמשך העלייה במחיר המנייה ובנובמבר 1999 גייסה בלונדון כ-200 מיליון דולר בהנפקת כ-10% ממניותיה לפי שווי שוק של 2 מיליארד דולר[12]. בפברואר 2000 הודיעה על רכישתה של חברת "טלקו סיסטמס" (אנ'), יצרנית אמריקאית של ציוד גישה ותמסורת, תמורת 326 מיליון דולר. בעת שהמניה נסחרה אז לפי שווי שיא של ארבעה מיליארד דולר. מרבית העסקה, כ-260 מיליון דולר, בוצעה במזומן בכספי ההנפקה האחרונה, ויתרתה, כ-66 מיליון דולר, במניות באטמ[13]. בעקבות רכישת "טלקו סיסטמס" הכנסות החברה גדלו בשנת 2000 ל-91.9 מיליון דולר מ-26.9 מיליון דולר ב-1999, והרווח התפעולי גדל ל-8.4 מיליון דולר[14].
לאחר התפוצצות בועת הדוט-קום ירדו הכנסות החברה בצורה משמעותית. בשנת 2002 הן ירדו בכ-41% לעומת הכנסותיה ב-2001, והסתכמו בכ-48.66 מיליון דולר[15], והכנסותיה בשנת 2003 ירדו בכ-24% והסתכמו בכ-37.1 מיליון דולר[16]. שווי שוק של החברה לשפל של כ-80 מיליון דולר[17]. רק בשנת 2005 חזרו הכנסות החברה לצמוח, אך הפסדיה הצבורים הגיעו לכ-350 מיליון דולר[18]. בשנת 2008 הכריזה על כניסה לתחומי פעילות נוספים, בנוסף למוצרי תקשורת והחזקתה העיקרית, חברת "טלקו סיסטמס", ביניהם ציוד רפואי[19].
בשנת 2012, נרשמו מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב באמצעות רישום כפול[20], לאחר כשנתיים וחצי נמחקו מהמסחר בתל אביב[21]. ביולי 2019 שוב נרשמו למסחר בתל אביב[22].
ב-27 בפברואר 2020, הודיעה החברה שחברת הבת שלה באיטליה פיתחה ערכת אבחון לווירוס קורונה. הערכה נבחנה על ידי מספר מעבדות מרכזיות ובתי חולים, יכולתה לאבחן את הווירוס אומתה, והיא החלה בייצור הערכה במתקן הייצור שלה ברומא[23][24]. ב-19 במרץ 2020 הודיעה שהיא מפתחת ערכת אבחון ביתית לווירוס בשיתוף עם חברת "נובה מד" מירושלים.
תחומי פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך השנים השקיעה באטמ במספר תחומי פעילות וחברות הזנק שונות:
מוצרי תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שירון תקשורת לוויינים - באוקטובר 1997 רכשה 20% ממניות החברה שעסקה בייצור ושיווק של מערכת תקשורת לוויינית דו-כיוונית לאינטרנט[25] ומכרה אותם בנובמבר 2000[26].
- במרץ 2000 רכשה 50% ממניות חברת אלדור מקבוצת טלדור וב-2004 מכרה אותם תמורת מניות בחברת האם[27].
- באוגוסט 2000 רכשה חלק מהפעילות של חברת Eznia האמריקאית תמורת כ-6 מיליון דולר[28]. כמו כן רכשה %20 מיצרנית מתגים טייוואנית ב-5 מיליון דולר[29].
- בינואר 2008 רכשה את חברת ההזנק רזולוט הישראלית (Resolute) תמורת כ-2 מיליון דולר, אחרי שמהקמתה הושקעו בה כ-30 מיליון דולר[30].
- במרץ 2009 רכשה את חברת ג'איינט סטפס הישראלית המפתחת תוכנה לטלפונים סלולריים[31].
ציוד רפואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 נכנסה לתחום המכשור הרפואי לאחר שרכשה חברה איטלקית המייצרת ציוד לבדיקות מעבדה. בשנת 2016 רכשה חברה הונגרית המפתחת ומפיצה מכשור אנליטי[32].
שירותי תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Unlimited - באטמ הייתה שותפה במיזם התקשורת לפריסת סיבים אופטיים על גבי רשת החשמל של חברת החשמל[33].
מוצרי אבטחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2008 רכשה את חברת ויג'ילנט טכנולוג'י (Vigilant Technology) הישראלית (לשעבר אדיורון) תמורת 2 מיליון דולר[34]. חברה שהוקמה ב-1999 וסיפקה פתרונות הקלטה ואחזור של צילומי וידאו לצורכי אבטחה, גייסה כ-5.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים ב-2002[35], וגייסה 18 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 43 מיליון דולר, בבורסת לונדון ב-2005[36].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באטמ תקשורת מתקדמת- אתר האינטרנט הרשמי של באטמ תקשורת מתקדמת
- אתר חברת הבת Adaltis, המייצרת ציוד לבדיקות מעבדה, כולל לקורונה
- אתר חברת הבת ההונגרית Celitron
- אתר חברת הבת Telco Systems
- באטמ תקשורת מתקדמת בע"מ, באתר גלובס
- גיא רולניק, קבלו את צבי מרום, אבל בפרופורמה, באתר הארץ, 14 במרץ 2002
- אפרת נוימן, "חברות נעלמו, סטארט-אפים במיליארדי דולרים עפו עם הרוח, אבל אנחנו שרדנו", באתר הארץ, 26 בינואר 2005
- גלי וינרב, "לאבחן קורונה ב-20 דקות": היזם הוותיק צבי מרום מחפש תרופה לנגיף, באתר גלובס, 15 במרץ 2020
שלי אפלברג, "אני בכוונה לא מביא בדיקות לישראל, שלא ירמזו אפילו שאני נותן שוחד לנתניהו", באתר TheMarker, 18 במרץ 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 באטמ תקשורת מתקדמת בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ "עם ביבי, הכל קל יותר", באתר גלובס, 14 בנובמבר 1999
- ^ איי אונליין, מנכ'ל באטמ: סאן תרכוש נתח מהחברה; נתניהו סייע לנו רבות במו'מ עם 3M ודויטשה טלקום, באתר TheMarker, 13 באפריל 2000
- ^ 1 2 3 מאת שי שלו, מחצית ממניות השליטה ב-BATM תקשורת נמכרו בלונדון תמורת כ-28 מ' דולר, באתר גלובס, 28 ביולי 1998
- ^ שלומית לן, צביקה פז, אל תאהבו אותי, באתר גלובס, 7 במרץ 2001
- ^ סופי שולמן, דוקטור צבי ומיסטר מרום, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
- ^ תואם פי־סי: לא רק למשחק, מעריב, 9 בפברואר 1988
- ^ אליאב אללוף ודליה טל, דעו מאין באטמ, ולאן היא הולכת, באתר גלובס, 26 באוקטובר 1999
- ^ מירב ארלוזורוב, יום שני השחור, 7 בפברואר, 1994, באתר גלובס, 9 בפברואר 1999
- ^ עדי מנדלסון, באטם כבר שווה מיליארד דולר, מרום וגולדמן שווים 440 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 ביולי 1999
- ^ איי אונליין, נתניהו ישמש כיועץ בכיר של חב' התוכנה BATM, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 1999
- ^ שלמה פרידמן, באטמ גייסה בלונדון כ-200 מ' ד' בהנפקת כ-10% ממניותיה, באתר גלובס, 14 בנובמבר 1999
- ^ מאת שלמה פרידמן, באטמ גייסה בלונדון כ-200 מ' ד' בהנפקת כ-10% ממניותיה, באתר גלובס, 6 בפברואר 2000
- ^ באטמ לא צמחה ב-2000 - בלי רכישת טלקו, באתר TheMarker, 9 במרץ 2001
- ^ הדס גייפמן, צבי מרום: אנחנו מעריכים שב-2003 נגיע לאיזון תפעולי, באתר גלובס, 23 במרץ 2003
- ^ אלי דניאל, הפסד של 20 מיליון דולר לבאטמ - ירידה של 25% בהכנסות ותזרים מזומנים שלילי, באתר TheMarker, 26 במרץ 2004
- ^ בעז בבאי, צבי מרום, מנכ"ל באטמ: החברה צפויה לחזור לרווחיות ב-2003; המניה נופלת לשפל, באתר TheMarker, 15 ביולי 2002
- ^ טלי ציפורי, חלום יוסף של צבי מרום: האם תמו שבע השנים הרעות של באטמ?, באתר גלובס, 9 ביולי 2006
- ^ טלי ציפורי, לא רק חברות טלקום: חוזה ראשון לבאטמ עם חברת ציוד רפואי, באתר גלובס, 9 בדצמבר 2008
- ^ אורן פרוינד, חברת העבר של בנימין נתניהו נרשמה למסחר בבורסה בת"א, באתר TheMarker, 19 בספטמבר 2012
- ^ עמרי זרחוביץ', לאחר כשנתיים וחצי: באטמ תקשורת תימחק מהמסחר בת"א, באתר TheMarker, 8 במרץ 2015
- ^ יורם גביזון, באטמ תירשם למסחר בתל אביב במסגרת הרישום הכפול, באתר TheMarker, 8 ביולי 2019
- ^ שלי אפלברג, המניה קפצה: "המצאנו בדיקת קורונה מהירה. הנגיף מפחד מאקונומיקה", באתר TheMarker, 27 בפברואר 2020
- ^ שירי חביב ולדהורן, באטמ מדווחת על פיתוח ערכת דיאגנוסטיקה לאבחון וירוס הקורונה; המניה מזנקת, באתר גלובס, 27 בפברואר 2020
- ^ איי אונליין, שירון תקשורת השלימה גיוס של כ-6.5 מיליון דולר לפי שווי של 26 מיליון דולר, באתר TheMarker, 17 במאי 2000
- ^ אודי בן ש"ך, רב קר רכשה את מניות באטמ בשירון תקשורת לוויינים תמורת 4.2 מיליון דולר, באתר TheMarker, 5 בנובמבר 2000
- ^ אלי דניאל, טלדור רכשה את חלקה של באטמ באלדור: תקצה לחברה שבשליטת צבי מרום 4.1% מהון מניותיה, באתר הארץ, 30 ביוני 2004
- ^ אילן מוסנאים, BATM הישראלית רוכשת חלק מהפעילות של Eznia האמריקאית תמורת כ-6 מיליון דולר, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2000
- ^ איי אונליין, באטמ רכשה % 20 מיצרנית מתגים טייוואנית ב-5 מיליון דולר, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2000
- ^ בתיה פלדמן וטלי ציפורי, השקעות של 30 מיליון ד' התאדו: רזולוט נמכר לבאטמ ב-2 מיליון ד', באתר גלובס, 21 בינואר 2008
- ^ גיא גרימלנד, האקזיט של ג'איינט סטפס: נרכשת על ידי באטמ במיליוני דולרים, באתר הארץ, 8 במרץ 2009
- ^ שירות גלובס, באטמ רוכשת חברה הונגרית ב-3.8 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 בפבראור 2016
- ^ אמיתי זיו, מיזם התקשורת של חברת חשמל יצא לדרך: השותפים גייסו 300 מ' ש', באתר TheMarker, 9 ביולי 2013
- ^ טלי ציפורי, לאחר שהתרסקה, ויג'ילנט כבר לא לבד: תירכש בידי באטמ ב-2 מיליון דולר, באתר גלובס, 8 ביולי 2008
- ^ מאת עודד חרמוני, אחרי 5 עסקות בתחום אבטחת נמלי תעופה - אדיורון גייסה 5.5 מ' ד', באתר הארץ, 3 בפברואר 2002
- ^ אפרת נוימן, ויג'ילנט טכנולוגיות גייסה 18 מיליון דולר לפי שווי חברה של 43 מיליון דולר, באתר TheMarker, 19 בדצמבר 2005