באד ספנסר

באד ספנסר
Bud Spencer
	באד ספנסר, 2009
לידה	31 באוקטובר 1929; נאפולי, ממלכת איטליה
פטירה	27 ביוני 2016 (בגיל 86); רומא, איטליה
מקום קבורה	קמפו ורנו
שם במה	Bud Spencer
שם לידה	Carlo Pedersoli
סוגה מועדפת	מערבון, סרט קומדיה
מדינה	ממלכת איטליה, איטליה
תקופת הפעילות	1951–2016 (כ־65 שנים)
מקום לימודים	ספיינצה – אוניברסיטת רומא
בן או בת זוג	Maria Amato
צאצאים	Giuseppe Pedersoli, Christina Pedersoli, Diamy Spencer
פרסים והוקרה	פרס דוד דה דונטלו למפעל חיים (2010); פרס יופיטר לשחקן הבינלאומי (1979); פרס במבי (1975); פרס יופיטר לשחקן הבינלאומי (1978); קצין בכיר במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (27 בדצמבר 2008); מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית ;
	http://www.budspencer.com/
	פרופיל ב-IMDb
חתימה

באד ספנסר (באיטלקית: Bud Spencer, בשמו המקורי: Carlo Pedersoli;‏ 31 באוקטובר 1929 – 27 ביוני 2016) היה שחקן קולנוע, מפיק ובמאי קולנוע, תסריטאי, נדבן, שחיין אולימפי, טייס ומייסד חברת תעופה, מלחין, סופר ופוליטיקאי איטלקי. נודע בעיקר בזכות המערבונים בסדרת טריניטי, בהם שיחק ואת חלקם הפיק וביים יחד עם טרנס היל.

קורות חיים

ילדותו

באד ספנסר נולד ב-1929 בנאפולי, איטליה, בשכונה הידועה "סנטה לוצ'יה", להוריו, אלסנדרו פדרסולי ורוזה לבית פצ'טי. שמו המקורי היה קרלו פדרסולי - Carlo Pedersoli. הייתה לו אחות אחת, ורה, קטנה ממנו בחמש שנים. בהיותו בן 11 הופצץ בנאפולי בית החרושת של המשפחה^[1] והיא עברה לרומא, הבטוחה יותר ושם שהתה במשך כל שאר מלחמת העולם השנייה. פדרסולי הצעיר היה תלמיד מוכשר וסיים בית ספר תיכון כבר ב-1946. בגיל 17 הוא החל ללמוד לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטת רומא, אך עקב ניסיון המשפחה להגר לברזיל הוא לא סיים את לימודיו אלה. המשפחה שהתה בדרום אמריקה, כשנתיים ואז שבה לאיטליה.

קריירת שחייה

פדרסולי היה כבר בילדותו שחיין מצטיין ועם שובה של המשפחה לאיטליה החליט לנטוש את לימודי הכימיה באוניברסיטה וללמוד במקום זה משפטים, דבר שאיפשר לו לדבריו, להתמקד בקריירת שחייה, הן בכדורמים והן בשחיה חופשית - חתירה למאה ומאתיים מטרים. ב-1950, כשנה לאחר שובו לאיטליה היה לאיטלקי הראשון ששחה 100 מטר חופשי בפחות מדקה ועד לסיום קריירת השחייה שלו היה שותף מספר פעמים לזכיות באליפות איטליה במשחי השליחים במקצועות אלה, זכה עם קבוצתו באליפות איטליה בכדורמים והישגים ספורטיביים רבים נוספים, לרבות אליפות איטליה והשתתפות בשתי אולימפיאדות (אולימפיאדת הלסינקי ואולימפיאדת מלבורן) מטעמה.

קריירת משחק

במקביל לפיתוח קריירת שחייה ותוך כדי לימודי משפטים (הוא השלים את לימודיו בתחום זה וקיבל תואר ראשון במשפטים) החל פדרסולי מיד עם שובו לאיטליה לפתח גם קריירת משחק בקולנוע. כבר ב-1949, שנת שובו למולדת הוא השתתף, אמנם בתפקיד קטן בלבד, בסרט הקולנוע הראשון שלו, קומדיה רומנטית בשם Quel fantasma di mio marito, שיצאה לאקרנים ב-1950 והצליחה למדי. במשך 18 השנים הבאות דשדשה קריירת המשחק שלו עם תפקידים קטנים שכאלה, גם אם לעיתים היו אלה תפקידים קטנים בסרטי קולנוע ידועים ומוצלחים ביותר, כמו קוו ודיס ואחרים. באחד מאותם סרטים ("חניבעל", 1959) שיחק במקרה גם מי שיהיה בעתיד שותפו של ספנסר, טרנס היל, אך תפקידי שניהם היו קטנים יחסית והם לא נפגשו.

במהלכה של תקופה זו ניסה פדרסולי פעם נוספת הגירה לדרום אמריקה, הפעם לוונצואלה, אך כעבור שלוש שנים חזר לארצו שוב. עוד במהלכה של תקופה זו, ב-1960 הוא נישא למריה אמאטו, בתו של ג'וזפה אמאטו, מפיק סרטי קולנוע איטלקי ידוע, ונולדו לו בן ושתי בנות. קרבת המשפחה למפיק הידוע לא שינתה דבר בקריירת המשחק שלו, אך החותן הידוע כן סייע כנראה לפדרסולי לחתום על חוזה הלחנה עם RCA, אחת מחברות התקליטים הידועות ביותר באותה תקופה. חוזה זה החזיק מעמד במשך ארבע שנים ובהן הלחין פדרסולי שירים רבים, בין השאר לאחדים מזמריה הידועים ביותר של איטליה לרבות ריטה פבונה.

ב-1964, עם מותו של החותן המפורסם פג גם חוזה ההלחנה עם RCA ופדרסולי החל להפיק סרטי קולנוע דוקומנטריים וסרטוני פרסומות, בעיקר עבור הטלוויזיה הציבורית האיטלקית.

ב-1967 זכה פדרסולי סוף סוף להצעה לתפקיד קולנועי מרכזי. המציע היה ג'וזפה קוליצי, במאי קולנוע איטלקי ידוע, שהכיר את מריה אשתו של פדרסולי וכך הגיע גם לפדרסולי עצמו. תנאי שהציב קוליצי לפדרסולי היה שינוי שמו לשם אמריקאי, משום שהסרט העתידי היה מערבון ושמו של פדרסולי נשמע לבמאי יותר מדי איטלקי למטרה זו. פדרסולי הסכים ובחר בשם באד (על שם הבירה באדוויזר אותה אהב) ספנסר (על שם שחקן הקולנוע האמריקאי האהוב עליו ביותר ספנסר טרייסי). התפקיד המרכזי השני במערבון ניתן לשחקן מריו ג'ירוטי, שגם הוא אולץ לשנות את שמו האיטלקי לשם אמריקאי ובחר בטרנס היל. הסרט שהופק בכיכובם של השניים נקרא באיטלקית Dio perdona... io no (אלוהים סולח... אני לא), זכה להצלחה מסחררת ושני סרטי המשך, ב-1968 (סרט שנקרא בעברית - "שניים טובים ואחד נוכל") וב-1969 (סרט שנקרא בעברית - "גבעת הצלפים") והזניק את הקריירה של שני שחקניו הראשיים.

ב-1970, שנה לאחר הסרט השלישי בטרילוגיה הראשונה, יצא לאקרנים המערבון המפורסם ביותר של באד ספנסר וטרנס היל, Lo chiamavano Trinità (קוראים לי טריניטי), אשר הביא בעקבותיו סרטי המשך מצליחים ובסך הכל הופיעו השניים ביחד בסופו של דבר, בכעשרים סרטי קולנוע, רובם מערבונים, חלקם בהפקתם ובבימויים.

באד ספנסר כיכב בכעשרים השנים שמאז פריצת הדרך הקולנועית שלו, בכעשרים סרטי קולנוע נוספים, שלא בשותפות עם טרנס היל. בין השאר הוא הופיע בדמותו של המפקח ריזו בארבעה סרטים מצליחים, שנקראו כולם בעברית "במבינו ב..." (במבינו בהונג קונג - 1975, במבינו באפריקה - 1978, במבינו במצרים - 1980 ובמבינו במערב - 1981). הוא גם היה התסריטאי בחלק מסרטיו.

מסוף שנות השמונים ואילך הירבה ספנסר להפיק ולשחק בסרטי טלוויזיה ופחות בסרטי קולנוע. גם בסוג סרטים זה הוא לא הסתפק בתפקיד השחקן הראשי והמפיק והיה לעיתים גם התסריטאי והבמאי. במסגרת זו ידועה למשל סדרה בת שישה סרטי טלוויזיה שבהם כיכב בדמות הפרופסור החוקר ג'ק קלמנטי, סדרה בת 13 סרטי טלוויזיה שבהם כיכב בדמות ג'ק אקסטלרג', ועוד.

באחד מסרטיו שיחק ספנסר תפקיד של טייס. הרעיון מצא חן בעיניו והוא למד טיסה, קיבל רישיון למטוס ולמסוק וב-1981 הקים חברת תעופה מסחרית משלו, Mistral Air, שהחלה לטוס בפועל ב-1984. החברה נמכרה בהמשך אך היא פעילה גם נכון ל-2016, עם יותר מעשרה מטוסי נוסעים ומטען.

ב-2005 הצטרף ספנסר למפלגת הימין - מרכז של סילביו ברלוסקוני, קדימה איטליה, אולם נכשל בניסיונו להיבחר לפרלמנט האיטלקי מטעמה כנציג מחוז לאציו, המחוז שבמרכזו עיר הבירה רומא ומהר מאוד פרש מהפוליטיקה.

במאי 2010 זכה ספנסר יחד עם שותפו טרנס היל בפרס דייוויד די דונאטלו, מהיוקרתיים בפרסי הקולנוע האיטלקי, בגין מפעל חיים וכמה ימים אחר כך יצאה לאור האוטוביוגרפיה שכתב, Altrimenti mi arrabbio. הספר זכה לתרגומים גם לגרמנית ולהונגרית ונכנס לרשימת רבי המכר של ה"דר שפיגל", למשך מספר שבועות. לאור ההצלחה כתב ספנסר לאוטוביוגרפיה שלו חלק שני, שיצא לאור ב-2012. בנוסף לאוטוביוגרפיה על שני חלקיה הוא כתב גם ספר בישול מצליח למדי, Mangio Ergo Sum ("פילוסופיית האכילה שלי"), שיצא לאור ב-2014 ותורגם אף הוא לגרמנית^[2].

ספנסר היה נדבן, שהקים מספר קרנות צדקה, בעיקר למען ילדים, לרבות חלוקת מלגות לצעירים.

הוא מת ברומא בגיל 87, בתאריך 27 ביוני 2016.